שורה 6: |
שורה 6: |
| פילוסופיה היא המקור העתיק של כל ענפי המחקר והמדע. בליבת הפילוסופיה עומדת החשיבה הביקורתית על עצם החשיבה עצמה והטלת ספק במובן מאליו. בגלל היבט זה הפילוסופיה תישאר עימנו תמיד, הן לצורך חשיבה כללית על טבע האדם והיקום, הן לצורך מוסר וגיבוש השקפה לחיי היומיום, והן לשם חשיבה על המדע עצמו ועזרה בבחינה של מתודות וממצאים מדעיים. | | פילוסופיה היא המקור העתיק של כל ענפי המחקר והמדע. בליבת הפילוסופיה עומדת החשיבה הביקורתית על עצם החשיבה עצמה והטלת ספק במובן מאליו. בגלל היבט זה הפילוסופיה תישאר עימנו תמיד, הן לצורך חשיבה כללית על טבע האדם והיקום, הן לצורך מוסר וגיבוש השקפה לחיי היומיום, והן לשם חשיבה על המדע עצמו ועזרה בבחינה של מתודות וממצאים מדעיים. |
| | | |
− | עם זאת, [[ציר זמן של המהפכה המדעית|ההתקדמות הגדולה בתחומי מדעי הטבע]], התרחשה במקביל להפקעתם של תחומים אלו מהתחום הכללי של פילוסופיה "הטהורה" של ההיקש הלוגי, אל השילוב של היקש הלוגי עם ניסויים אמפיריים יחד עם כלים נוספים כמו ביקורת עמיתים. הנחות לוגיות מובילות לניסויים חדשים שמניבים תצפיות מפתיעות, שגורמות לניסוח מחדש של הכללים הישנים ולפרשנות מחודשת של התצפיות הקודמות. פילוסוף מנסה לקיים מבנה לוגי סגור – היינו שמסקנה אחת "ברורה מאליה" מובילה בהכרח למסקנה אחרת וכך הלאה עד אינסוף. בניגוד לכך טען קרל פופר כי תאוריה מדעית מבוססת על הנחות שהן ברות הפרכה בניסוי אמפירי. התאוריה קיימת רק עד למשבר הבא שיבנה תאוריה חדשה, מדוייקת יותר. | + | עם זאת, [[ציר זמן של המהפכה המדעית|ההתקדמות הגדולה בתחומי מדעי הטבע]], התרחשה במקביל להפקעתם של תחומים אלו מהתחום הכללי של פילוסופיה "הטהורה" של ההיקש הלוגי, אל השילוב של היקש הלוגי עם ניסויים אמפיריים יחד עם כלים נוספים כמו ביקורת עמיתים. הנחות לוגיות מובילות לניסויים חדשים שמניבים תצפיות מפתיעות, שגורמות לניסוח מחדש של הכללים הישנים ולפרשנות מחודשת של התצפיות הקודמות. פילוסוף מנסה לקיים מבנה לוגי סגור – היינו שמסקנה אחת "ברורה מאליה" מובילה בהכרח למסקנה אחרת וכך הלאה עד אינסוף. בניגוד לכך טען הפילוסוף [[קרל פופר]] כי תאוריה מדעית מבוססת על הנחות שהן ברות הפרכה בניסוי אמפירי. התאוריה קיימת רק עד למשבר הבא שתבנה תאוריה חדשה, מדוייקת יותר. |
| | | |
| מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם [[כלכלה נאו-קלאסית]], מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאות ה-17-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על [[הסביבה הטבעית|הטבע]], על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות. | | מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם [[כלכלה נאו-קלאסית]], מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאות ה-17-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על [[הסביבה הטבעית|הטבע]], על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות. |
שורה 14: |
שורה 14: |
| במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם רציונליים, או שהם יודעי-כל, הייתה צריכה להיעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. לדוגמה אדם רציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו, וגם זה תוך התעלמות ממגבלות אחרות של המוח. | | במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם רציונליים, או שהם יודעי-כל, הייתה צריכה להיעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. לדוגמה אדם רציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו, וגם זה תוך התעלמות ממגבלות אחרות של המוח. |
| | | |
− | אך אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הרציונליות. פרופ' [[יובל נח הררי]], מכנה זאת "נסיגתו של השכל הישר" מתוך המחקר המדעי. פיזיקאים נדרשים להפקיד את "השכל הישר" שלהם בכניסה לפקולטה לפיזיקה לטובת חיבור מהירויות של תורת היחסות או התנהגות חלקיקים קוונטים.{{הערה|[[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]]}} השכל הישר נדחק לטובת התובנות שעולות מתצפיות. כדאי לבצע דבר דומה גם בפקולטה לכלכלה. | + | אך אין בכך די. כדי להתקדם אל מחקר כלכלי אמיתי, יש צורך בבחינה מחודשת של כל המחקר הכלכלי ולא רק של הנחת הרציונליות. פרופ' [[יובל נח הררי]], מכנה זאת "נסיגתו של השכל הישר" מתוך המחקר המדעי. פיזיקאים נדרשים להפקיד את "השכל הישר" שלהם בכניסה לפקולטה לפיזיקה לטובת חיבור מהירויות של תורת היחסות או התנהגות חלקיקים קוונטים.{{הערה|[[יובל נח הררי]], [[קיצור תולדות האנושות]]}} השכל הישר נדחק לטובת התובנות שעולות מתצפיות. כדאי לבצע דבר דומה גם בפקולטה לכלכלה. |
| | | |
| ==היררכיה מדעית== | | ==היררכיה מדעית== |
שורה 31: |
שורה 31: |
| כך הדבר גם ביחס בין ביולוגיה לכימיה - למרות שניתן, בתאוריה, לתאר את פעילות התא ברמה הכימית, הדבר הוא שימושי רק בתחום הביו-כימיה. ברמות מורכבות גבוהות יותר, "השכבה הביולוגית" של חוקי הטבע הינה מעשית וישימה יותר לתיאור תהליכים וניבוי תוצאות מאשר הרמה המדוייקת יותר של הכימיה. | | כך הדבר גם ביחס בין ביולוגיה לכימיה - למרות שניתן, בתאוריה, לתאר את פעילות התא ברמה הכימית, הדבר הוא שימושי רק בתחום הביו-כימיה. ברמות מורכבות גבוהות יותר, "השכבה הביולוגית" של חוקי הטבע הינה מעשית וישימה יותר לתיאור תהליכים וניבוי תוצאות מאשר הרמה המדוייקת יותר של הכימיה. |
| | | |
− | מערכת הופכת להיות מורכבת יותר כאשר יש בה כמות גבוהה יותר של גופים (כמות מולקולות גבוהה יותר, כמות תאים רבא יותר), מגוון גדול יותר של גופים (אלפי סוגי מולקולות, מגוון גדול של תאים או של יצורים חיים במערכת אקולוגית), מספר גדול יותר של מצבים פנימיים (טרנספורמציות מרחביות במולקולות, מצבים שונים בהם התא יכול להימצא), כמות גדולה יותר של כוחות, דרכי פעולה או אינטראקציה (כוחות פיזיקליים שונים, תגובות כימיות שונות וכו'), ורעשים חיצוניים רבים יותר. חלק ניכר מהקשיים של פיזיקאי לדוגמה, הוא "ניקוי רעשים" והתבוננות בחלק קטן של הייקום (במונחי מרחב וזמן) או בחלק "פשוט" יותר, בנסיון לפשט את המערכת עליה הוא מסתכל. | + | מערכת הופכת להיות מורכבת יותר כאשר יש בה כמות גבוהה יותר של גופים (כמות מולקולות גבוהה יותר, כמות תאים רבה יותר), מגוון גדול יותר של גופים (אלפי סוגי מולקולות, מגוון גדול של תאים או של יצורים חיים במערכת אקולוגית), מספר גדול יותר של מצבים פנימיים (טרנספורמציות מרחביות במולקולות, מצבים שונים בהם התא יכול להימצא), כמות גדולה יותר של כוחות, דרכי פעולה או אינטראקציה (כוחות פיזיקליים שונים, תגובות כימיות שונות וכו'), ורעשים חיצוניים רבים יותר. חלק ניכר מהקשיים של פיזיקאי לדוגמה, הוא "ניקוי רעשים" והתבוננות בחלק קטן של הייקום (במונחי מרחב וזמן) או בחלק "פשוט" יותר, בניסיון לפשט את המערכת עליה הוא מסתכל. |
| | | |
| מצד שני, חוקי הפיזיקה ממשיכים להתקיים גם בתוך המסגרת של חוקי הכימיה. '''אין חוקי כימיה שעומדים בסתירה לפיזיקה.''' בצורה דומה, כללים פיזיקליים וכימיים יוצרים אילוצים על התנהגות תאים ומערכות ביולוגיות. אם ניסוי ביולוגי מסויים אינו עומד בקנה אחד עם הניבוי של תאוריה ביולוגית, החשד המיידי (לאחר אימות תקפות הניסוי) יוטל על התאוריה הביולוגית, ולא על "שכבות הבסיס" הכימיות והפיזיקליות. באותו אופן, אם יתגלה עקרון פיזיקלי חדש שיכול להתקיים גם ב"ספקטרום" או בנישה הצרה יותר של תנאים המתקיימים בתחום הביולוגיה, סביר שהדבר יגרור תגליות חדשות גם בתחום הביולוגי. סביר גם שחלק מהשינויים בתאוריה הפיזיקלית, כשהם רלוונטיים לספקטרום הביולוגי, יחייבו שכתוב של חלק מהתאוריה הביולוגית - שכן היא יכולה להמשיך לעמוד על תילה ללא הפרעה מצד שינוי בתאוריה הפיזיקלית רק בשני מקרים: | | מצד שני, חוקי הפיזיקה ממשיכים להתקיים גם בתוך המסגרת של חוקי הכימיה. '''אין חוקי כימיה שעומדים בסתירה לפיזיקה.''' בצורה דומה, כללים פיזיקליים וכימיים יוצרים אילוצים על התנהגות תאים ומערכות ביולוגיות. אם ניסוי ביולוגי מסויים אינו עומד בקנה אחד עם הניבוי של תאוריה ביולוגית, החשד המיידי (לאחר אימות תקפות הניסוי) יוטל על התאוריה הביולוגית, ולא על "שכבות הבסיס" הכימיות והפיזיקליות. באותו אופן, אם יתגלה עקרון פיזיקלי חדש שיכול להתקיים גם ב"ספקטרום" או בנישה הצרה יותר של תנאים המתקיימים בתחום הביולוגיה, סביר שהדבר יגרור תגליות חדשות גם בתחום הביולוגי. סביר גם שחלק מהשינויים בתאוריה הפיזיקלית, כשהם רלוונטיים לספקטרום הביולוגי, יחייבו שכתוב של חלק מהתאוריה הביולוגית - שכן היא יכולה להמשיך לעמוד על תילה ללא הפרעה מצד שינוי בתאוריה הפיזיקלית רק בשני מקרים: |
שורה 45: |
שורה 45: |
| הביולוגיה כפופה לאילוצי הכימיה והמחקר הכימי מאפשר לגלות ולהבין היבטים שונים של הביולוגיה. לדוגמא - מבנה ותפקוד הדי.אנ.אי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו. יש היבטים רבים אחרים הנחקרים במסגרת המדע הענף של הביו-כימיה, החל מיצירת חלבונים בתא, עבור בתהליכי עיכול של מזון וכלה בהשפעות חומציות של אדמות על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ב[[קרקע]]. | | הביולוגיה כפופה לאילוצי הכימיה והמחקר הכימי מאפשר לגלות ולהבין היבטים שונים של הביולוגיה. לדוגמא - מבנה ותפקוד הדי.אנ.אי. מבוסס על התכונות הכימיות של המולקולות המרכיבות אותו. יש היבטים רבים אחרים הנחקרים במסגרת המדע הענף של הביו-כימיה, החל מיצירת חלבונים בתא, עבור בתהליכי עיכול של מזון וכלה בהשפעות חומציות של אדמות על [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] ב[[קרקע]]. |
| | | |
− | באופן דומה, הביולוגיה קשורה גם לאילוצים פיזיים. שטח פנים של קוביה גדל ביחס חזקה שניה לגודל הצלע שלה. המסה של אותה קוביה גדלה ביחס של חזקה שלישית. דבר דומה מתרחש בגוף דמוי כדור או גליל. לכם היחס בין שטח הפנים לבין המאסה של יצור חי משתנה עם השינוי בגודל הגוף. אם ניקח עכבר ונגדיל אותו בצורה פרופורציונית, שטח הפנים והמסה שלו יגדלו, אבל המסה שלו תגדל בצורה מהירה יותר, כך שהיחס בין המסה לשטח הפנים יגדל. | + | באופן דומה, הביולוגיה קשורה גם לאילוצים פיזיים. שטח פנים של קובייה גדל ביחס חזקה שנייה לגודל הצלע שלה. המסה של אותה קובייה גדלה ביחס של חזקה שלישית. דבר דומה מתרחש בגוף דמוי כדור או גליל. לכם היחס בין שטח הפנים לבין המאסה של יצור חי משתנה עם השינוי בגודל הגוף. אם ניקח עכבר ונגדיל אותו בצורה פרופורציונית, שטח הפנים והמסה שלו יגדלו, אבל המסה שלו תגדל בצורה מהירה יותר, כך שהיחס בין המסה לשטח הפנים יגדל. |
| | | |
| היבט זה בשילוב כוח המשיכה הוא אחת הסיבות מדוע אין בנמצא חרקים בגודל אדם. לחרקים יש שלד חיצוני וזהו פתרון טוב בגודל קטן ככל שגדל הגודל כך הפתרון פחות מעשי. שלד חיצוני גדל ביחס לשטח הפנים, אבל במקביל יש גם גידול בנפח הגוף. והדבר מוביל לכך שהמסה גדלה בקצב מהיר יותר. כך שהשלד החיצוני הופך לכבד מידי בגודל זה. שלד חיצוני מספק הגנה מפני מתקפות, והיה יכול להועיל מאוד לכבשים לדוגמא, אבל שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל וקל. | | היבט זה בשילוב כוח המשיכה הוא אחת הסיבות מדוע אין בנמצא חרקים בגודל אדם. לחרקים יש שלד חיצוני וזהו פתרון טוב בגודל קטן ככל שגדל הגודל כך הפתרון פחות מעשי. שלד חיצוני גדל ביחס לשטח הפנים, אבל במקביל יש גם גידול בנפח הגוף. והדבר מוביל לכך שהמסה גדלה בקצב מהיר יותר. כך שהשלד החיצוני הופך לכבד מידי בגודל זה. שלד חיצוני מספק הגנה מפני מתקפות, והיה יכול להועיל מאוד לכבשים לדוגמא, אבל שלד פנימי הוא פתרון הרבה יותר יעיל וקל. |
| | | |
− | בצורה דומה, אילוצי תרמודינמיים, אינם מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים בהרבה מגודלו של החדף. היכולת לשמור על טמפרטורת גוף יציבה הופכת לקשה יותר ככל שהיצור קטן יותר. יצור קטן מאבד חום גוף רב יחסית ליצור גדול יותר, שכן זרימת חום החוצה מהירה יותר. זרימה זו תלויה בגודל שטח הפנים, ושטח פנים הוא גדול יותר יחסית למסת הגוף ככל שהיצור קטן יותר. מאותה סיבה, יונקים, שצריכים לשמור על טמפרטורת גוף קבועה יחסית, אוכלים פחות ביחס למשקל גופם, ככל שגופם גדול יותר. היבטים נוספים מאין אלה מתוארים בספר "מדוע לפילים יש אוזניים גדולות". | + | בצורה דומה, אילוצי תרמודינמיים, אינם מאפשרים ליצורים בעלי דם חם להיות קטנים בהרבה מגודלו של החדף. היכולת לשמור על טמפרטורת גוף יציבה הופכת לקשה יותר ככל שהיצור קטן יותר. יצור קטן מאבד חום גוף רב יחסית ליצור גדול יותר, שכן זרימת חום החוצה מהירה יותר. זרימה זו תלויה בגודל שטח הפנים, ושטח פנים הוא גדול יותר יחסית למסת הגוף ככל שהיצור קטן יותר. מאותה סיבה, יונקים, שצריכים לשמור על טמפרטורת גוף קבועה יחסית, אוכלים פחות ביחס למשקל גופם, ככל שגופם גדול יותר. היבטים נוספים מאין אלה מתוארים בספר "מדוע לפילים יש אוזניים גדולות". |
| | | |
| לפיזיקה יש השפעות ישירות על הביולוגיה. אבל יש לה גם השפעות עקיפות – אילוצים פיזיקליים שמעצבים את חוקי הכימיה וזאת בתורה מציבה אילוצים על הביולוגיה. | | לפיזיקה יש השפעות ישירות על הביולוגיה. אבל יש לה גם השפעות עקיפות – אילוצים פיזיקליים שמעצבים את חוקי הכימיה וזאת בתורה מציבה אילוצים על הביולוגיה. |
| | | |
− | חוקי הביולוגיה והכימיה, שהמתווספים מעל חוקי הפיזיקה, יכולים לגרום למצבים שבהם למראית העין חוקי הפיזיקה אינם מתקיימים. לדוגמא, חוקי המשיכה והנוסחאות המתארים את מסלולה של אבן העוזבת את היד, "אינם עובדים" לכאורה כאשר במקום אבן אנו אוחזים ציפור. למעשה חוקי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה - המבנה הפיזיקלי של הכנף, חוקי הזרימה בנוזל וגז, החומרים ממנה בנוי השלד ונוצות הציפור, והמבנה הביולוגי של הגוף שלה, בהתאמה - חוברים יחד במקרה המיוחד של הציפור כדי ליצור מצב המאפשר לה לעוף. | + | חוקי הביולוגיה והכימיה, שהמתווספים מעל חוקי הפיזיקה, יכולים לגרום למצבים שבהם למראית העין חוקי הפיזיקה אינם מתקיימים. לדוגמא, חוקי המשיכה והנוסחאות המתארים את מסלולה של אבן העוזבת את היד, "אינם עובדים" לכאורה כאשר במקום אבן אנו אוחזים ציפור. למעשה חוקי הפיזיקה, הכימיה והביולוגיה - המבנה הפיזיקלי של הכנף, חוקי הזרימה בנוזל וגז, החומרים ממנה בנוי השלד ונוצות הציפור, והמבנה הביולוגי של הגוף שלה, בהתאמה - חוברים יחד במקרה המיוחד של הציפור כדי ליצור מצב המאפשר לה לעוף. |
| | | |
| ==מסקנות ביניים== | | ==מסקנות ביניים== |
− | מכאן אפשר להסיק שלושה דברים: | + | מכאן אפשר להסיק שלושה דברים: |
| | | |
| מסקנה אחת: החוקים של "שכבות הבסיס" המדעיות מתקיימים תמיד, גם אם קשה להבחין בהם בגלל מורכבות. | | מסקנה אחת: החוקים של "שכבות הבסיס" המדעיות מתקיימים תמיד, גם אם קשה להבחין בהם בגלל מורכבות. |
| | | |
− | למרות מראית העין, ציפורים עדיין כפופות לאילוצים של חוקי הפיזיקה. הן לא נמצאות "מעל" הפיזיקה, אלא מתקיימות בתוכה. באופן דומה, בני אדם, כפופים לאילוצי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה וכו'. לכן כלכלנים שאומרים שהניתוח של מדעי הטבע לא רלוונטי לחברה האנושית, בגלל מורכבות הנפש האנושית או ידע פנימי טועים. | + | למרות מראית העין, ציפורים עדיין כפופות לאילוצים של חוקי הפיזיקה. הן לא נמצאות "מעל" הפיזיקה, אלא מתקיימות בתוכה. באופן דומה, בני אדם, כפופים לאילוצי הפיזיקה, הכימיה, הביולוגיה וכו'. לכן כלכלנים שאומרים שהניתוח של מדעי הטבע לא רלוונטי לחברה האנושית, בגלל מורכבות הנפש האנושית או ידע פנימי טועים. |
| | | |
− | אין זה משנה שיש לנו טכנולוגיה טובה יותר, מערכות חברתיות מורכבות, נפש מורכבת, יכולת לתכנן את העתיד, או שאנו חכמים יותר מיונים. אנחנו כפופים לסך הכולל של חוקי טבע. הבנה של חוקי הטבע יכולה לסייע לנו לפתח טכנולוגיה משופרת, להתחמק מסכנות ומאי-נעימויות, באופן שיונה אינה יכולה לבצע. אבל אנחנו לא נמצאים מחוץ לחוקים, אלה ממירים מגבלה מדעית אחת במגבלות מדעיות אחרות. חוקי הטבע שמגבילים אותנו שונים ורחבים יותר מאלו שמגבילים ציפור אבל הם עדיין קיימים. דג וציפור אינם מרגישים את אותן מגבלות פיזיקליות אבל שניהם כפופים לתת-קבוצה של חוקים פיזיקליים. תת הקבוצה של החוקים הפיזיקליים שמגבילים אותנו רחבה יותר, אבל היא קיימת. | + | אין זה משנה שיש לנו טכנולוגיה טובה יותר, מערכות חברתיות מורכבות, נפש מורכבת, יכולת לתכנן את העתיד, או שאנו חכמים יותר מיונים. אנחנו כפופים לסך הכולל של חוקי טבע. הבנה של חוקי הטבע יכולה לסייע לנו לפתח טכנולוגיה משופרת, להתחמק מסכנות ומאי-נעימויות, באופן שיונה אינה יכולה לבצע. אבל אנחנו לא נמצאים מחוץ לחוקים, אלה ממירים מגבלה מדעית אחת במגבלות מדעיות אחרות. חוקי הטבע שמגבילים אותנו שונים ורחבים יותר מאלו שמגבילים ציפור אבל הם עדיין קיימים. דג וציפור אינם מרגישים את אותן מגבלות פיזיקליות אבל שניהם כפופים לתת-קבוצה של חוקים פיזיקליים. תת הקבוצה של החוקים הפיזיקליים שמגבילים אותנו רחבה יותר, אבל היא קיימת. |
| | | |
| לדוגמה אנחנו יכולים להתרבות, וליישב כוכבי לכת נוספים, אבל איננו יכולים לעבור את מהירות האור, ולפיכך יש קצב התפשטות שמגביל אותנו. מגבלה אחרת היא שאיננו יכולים להגדיל את מספר בני האדם כך שהמסה הכוללת שלהם תעבור את מסת הייקום. זה אולי נראה גבול רחוק מאוד, אבל בקצב הריבוי הנוכחי של 1.1% בשנה הוא צפוי להתרחש רק עוד 11,000 שנים (אם מתעלמים ממגבלת ההתפשטות בשל מהירות האור). בניגוד ליצורים אחרים, אנחנו יכולים לרתום [[אנרגיה מחצבית]] כדי להניע מכונות או כדי להגדיל את תפוקת המזון, אבל המנועים שלנו אינם יכולים להתייעל מעל גבולות חוקי התרמודינמיקה לא משנה כמה מורכבים המוסדות החברתיים שלנו. תפוקת המזון, שבעצמה מצייתת לחוקים פיזיקליים וביולוגיים שונים, אינה יכולה במסגרת תשומות קבועות להגדיל עוד ועוד את [[פריון חקלאי|הפריון]] ללא גבול. | | לדוגמה אנחנו יכולים להתרבות, וליישב כוכבי לכת נוספים, אבל איננו יכולים לעבור את מהירות האור, ולפיכך יש קצב התפשטות שמגביל אותנו. מגבלה אחרת היא שאיננו יכולים להגדיל את מספר בני האדם כך שהמסה הכוללת שלהם תעבור את מסת הייקום. זה אולי נראה גבול רחוק מאוד, אבל בקצב הריבוי הנוכחי של 1.1% בשנה הוא צפוי להתרחש רק עוד 11,000 שנים (אם מתעלמים ממגבלת ההתפשטות בשל מהירות האור). בניגוד ליצורים אחרים, אנחנו יכולים לרתום [[אנרגיה מחצבית]] כדי להניע מכונות או כדי להגדיל את תפוקת המזון, אבל המנועים שלנו אינם יכולים להתייעל מעל גבולות חוקי התרמודינמיקה לא משנה כמה מורכבים המוסדות החברתיים שלנו. תפוקת המזון, שבעצמה מצייתת לחוקים פיזיקליים וביולוגיים שונים, אינה יכולה במסגרת תשומות קבועות להגדיל עוד ועוד את [[פריון חקלאי|הפריון]] ללא גבול. |
שורה 77: |
שורה 77: |
| | | |
| ==כלכלה פילוסופית== | | ==כלכלה פילוסופית== |
− | בניגוד למדעי הטבע, הכלכלה המשיכה לנסות לתאר את העולם על בסיס לוגי טהור. אמנם הכלכלה מכילה ענף אמפירי סטטיסטי – האקונומטריקה; ואמנם הכלכלה נעזרת רבות במתמטיקה, אבל שתי עובדות אלו לא הופכות אותה למדע דומה למדעי הטבע. | + | בניגוד למדעי הטבע, הכלכלה המשיכה לנסות לתאר את העולם על בסיס לוגי טהור. אמנם הכלכלה מכילה ענף אמפירי סטטיסטי – ה[[אקונומטריקה]]; ואמנם הכלכלה נעזרת רבות במתמטיקה, אבל שתי עובדות אלו לא הופכות אותה למדע דומה למדעי הטבע. |
| | | |
| ראשית, ברור שהשימוש במתמטיקה, כשלעצמו, אינו מבטיח דבר. ניתן לבצע פורמליזציה מתמטית גם לתחומים כמו אסטרולוגיה. המתמטיקה עצמה אינה מבטיחה הרבה אם מושגי היסוד של התחום הינם מעורפלים. | | ראשית, ברור שהשימוש במתמטיקה, כשלעצמו, אינו מבטיח דבר. ניתן לבצע פורמליזציה מתמטית גם לתחומים כמו אסטרולוגיה. המתמטיקה עצמה אינה מבטיחה הרבה אם מושגי היסוד של התחום הינם מעורפלים. |
שורה 85: |
שורה 85: |
| לדוגמא, מחקרים שנערכו בתחום כלכלת העבודה על פני כ-40 שנה מנסים להעריך את גודלו של "קבוע הגמישות בין שכר לבין ביקוש לשעות עבודה". כלומר איך משנים העובדים את כמות שעות העבודה שהם מעוניינים לעבוד בהתאם לשכר. המחקרים מתפצלים למאות עבודות והשערות - על פי מספר הילדים, הכנסת בן או בת הזוג, הגיל, ועוד משתנים שבסופו של דבר לא מצליחים להביא לגילוי מוסכם של אותו קבוע חמקמק. את ההשערה, לפיה חלק מכריע מקביעת כמות שעות העבודה נקבעת על ידי המעביד (בכל מקומות העבודה שעבדתי, היה קצת מיקוח על שכר, אבל המעביד הוא זה שהצהיר כמה שעות עבודה הוא מצפה לקבל ממני- ואחרת, הדלת היא בכיוון ההוא), או על ידי הנורמות המקובלים בענף מקצועי מסויים, דוחים הכלכלנים בטענה שבשוק משוכלל (שגם הם מודים במקומות אחרים שאינו קיים), יכול העובד לקום לעזוב לעבודה בשכר אחר עם שעות עבודה אחרות (בהנחה שיש עבודות כאלה). | | לדוגמא, מחקרים שנערכו בתחום כלכלת העבודה על פני כ-40 שנה מנסים להעריך את גודלו של "קבוע הגמישות בין שכר לבין ביקוש לשעות עבודה". כלומר איך משנים העובדים את כמות שעות העבודה שהם מעוניינים לעבוד בהתאם לשכר. המחקרים מתפצלים למאות עבודות והשערות - על פי מספר הילדים, הכנסת בן או בת הזוג, הגיל, ועוד משתנים שבסופו של דבר לא מצליחים להביא לגילוי מוסכם של אותו קבוע חמקמק. את ההשערה, לפיה חלק מכריע מקביעת כמות שעות העבודה נקבעת על ידי המעביד (בכל מקומות העבודה שעבדתי, היה קצת מיקוח על שכר, אבל המעביד הוא זה שהצהיר כמה שעות עבודה הוא מצפה לקבל ממני- ואחרת, הדלת היא בכיוון ההוא), או על ידי הנורמות המקובלים בענף מקצועי מסויים, דוחים הכלכלנים בטענה שבשוק משוכלל (שגם הם מודים במקומות אחרים שאינו קיים), יכול העובד לקום לעזוב לעבודה בשכר אחר עם שעות עבודה אחרות (בהנחה שיש עבודות כאלה). |
| | | |
− | עד כה לא הוכחתי דבר (למעט אולי לרוב אלו שעבדו בפירמה עסקית כלשהי), והכלכלנים יכולים להיות מרוצים - למעט העובדה שעשרות שנים של אקונומטריקה לא הצליחו להנפיק ולו קבוע אחד, שיוכל לעמוד איתן כדי להיות מוצב בכל הררי הנוסחאות של המודלים הנאו-קלאסיים - שהרי ללא קבועים באותן נוסחאות, אין הרבה משמעות לנוסחא עצמה. | + | עד כה לא הוכחתי דבר (למעט אולי לרוב אלו שעבדו בפירמה עסקית כלשהי), והכלכלנים יכולים להיות מרוצים - למעט העובדה שעשרות שנים של אקונומטריקה לא הצליחו להנפיק ולו קבוע אחד, שיוכל לעמוד איתן כדי להיות מוצב בכל הררי הנוסחאות של המודלים הנאו-קלאסיים - שהרי ללא קבועים באותן נוסחאות, אין הרבה משמעות לנוסחא עצמה. |
| | | |
− | במקרים אחרים, הכלכלנים פשוט מתעלמים ממחקרים סטטיסטיים. איסטרלין ואחרים ביצעו מדידות על פני שנים רבות של אושר של אנשים. למרות גידול בתוצר (צמיחה) ולמרות גידול בצריכה הממוצעת הייתה ירידה באושרם של אנשים בארצות הברית ובבריטניה לדוגמא. דבר זה עומד בניגוד לתאוריה מיקרו שמניחה שהצמיחה והצריכה גורמות לעושר גדל יותר. הכלכלנים מגיבים על ידי ציון שאי אפשר לדעת אם אנשים מאושרים על פי מה שהם עצמם אומרים (דבר שעומד בניגוד לעמדה של מחקרים פסיכולוגיים לדוגמא). מחקרים ששאלו מנהלים איך נראית פונקציית הייצור סתרו לכאורה את ההנחה הנאו-קלאסית של תפוקה שולית פוחתת. אבל מחקרים אלו כלל אינם מוזכרים בסמינרים או בכיתות הלימוד הנאו-קלאסיות. למה להם לסבך את החיים? | + | במקרים אחרים, הכלכלנים פשוט מתעלמים ממחקרים סטטיסטיים. [[ריצ'ארד איסטרלין]] ואחרים ביצעו מדידות על פני שנים רבות של אושר של אנשים. למרות גידול בתוצר (צמיחה) ולמרות גידול בצריכה הממוצעת הייתה ירידה באושרם של אנשים בארצות הברית ובבריטניה לדוגמא. דבר זה עומד בניגוד לתאוריה מיקרו שמניחה שהצמיחה והצריכה גורמות לעושר גדל יותר. הכלכלנים מגיבים על ידי ציון שאי אפשר לדעת אם אנשים מאושרים על פי מה שהם עצמם אומרים (דבר שעומד בניגוד לעמדה של מחקרים פסיכולוגיים לדוגמא). מחקרים ששאלו מנהלים איך נראית פונקציית הייצור סתרו לכאורה את ההנחה הנאו-קלאסית של תפוקה שולית פוחתת. אבל מחקרים אלו כלל אינם מוזכרים בסמינרים או בכיתות הלימוד הנאו-קלאסיות. למה להם לסבך את החיים? |
| | | |
| הדוגמה הבוטה ביותר לסתירת חוקי המדע בכלכלה היא התעלמות חוקי הכלכלה מחוק שימור החומר-אנרגיה [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] ומ[[החוק השני של התרמודינמיקה]]. הדבר מוסבר בערך [[מודל זרמים ומאגרים]]. | | הדוגמה הבוטה ביותר לסתירת חוקי המדע בכלכלה היא התעלמות חוקי הכלכלה מחוק שימור החומר-אנרגיה [[החוק הראשון של התרמודינמיקה]] ומ[[החוק השני של התרמודינמיקה]]. הדבר מוסבר בערך [[מודל זרמים ומאגרים]]. |
שורה 93: |
שורה 93: |
| אבל גם כשהם מחזקים לכאורה את האמירות התאורטיות, המחקרים הסטטיסטיים בודקים בדרך כלל את מידת קיומם של קשרים סטטיסטיים בין מושגים שהומצאו על ידי התאוריה (לדוגמא בין צמיחה לבין גובה הריבית). לרוב לא נעשים ניסויים שבודקים את תקופתן של הנחות היסוד, ולכן אלו אינן עומדות בספק - ומוצגות כאקסיומה – כלומר כטענה שאי אפשר לקבל או להפריך אותה. | | אבל גם כשהם מחזקים לכאורה את האמירות התאורטיות, המחקרים הסטטיסטיים בודקים בדרך כלל את מידת קיומם של קשרים סטטיסטיים בין מושגים שהומצאו על ידי התאוריה (לדוגמא בין צמיחה לבין גובה הריבית). לרוב לא נעשים ניסויים שבודקים את תקופתן של הנחות היסוד, ולכן אלו אינן עומדות בספק - ומוצגות כאקסיומה – כלומר כטענה שאי אפשר לקבל או להפריך אותה. |
| | | |
− | כאשר מתבצעים ניסויים המעמדים בספק הנחות יסוד, כמו המדידות של איסטרלין, או ניסוי של כהנמן וטברסקי, שהעמיד בספק את ההנחה בדבר האדם הרציונלי, התגובה היא בדרך כלל התעלמות מקצועית. הממצאים של כהנמן וטברסקי פורסמו ב"אקונומטריקה", ירחון כלכלי מרכזי, ב-1979, ועם זאת, ברוב מוחלט של ענפי הכלכלה, אין להם השפעה כלשהי, וההנחה בדבר אדם רציונלי ממשיכה לשמש כ"אקסיומה". אלמלא זכו בפרס ה´נובל´ בכלכלה מטעם הבנק בשווייץ, נראה שניתן היה בקלות לסיים דוקטורט בכלכלה מבלי להכיר את עבודתם. | + | כאשר מתבצעים ניסויים המעמדים בספק הנחות יסוד, כמו המדידות של איסטרלין, או ניסוי של כהנמן וטברסקי, שהעמיד בספק את ההנחה בדבר האדם הרציונלי, התגובה היא בדרך כלל התעלמות מקצועית. הממצאים של כהנמן וטברסקי פורסמו ב"אקונומטריקה", ירחון כלכלי מרכזי, ב-1979, ועם זאת, ברוב מוחלט של ענפי הכלכלה, אין להם השפעה כלשהי, וההנחה בדבר אדם רציונלי ממשיכה לשמש כ"אקסיומה". אלמלא זכו בפרס ה´נובל´ בכלכלה מטעם הבנק בשווייץ, נראה שניתן היה בקלות לסיים דוקטורט בכלכלה מבלי להכיר את עבודתם. |
| | | |
| ==חשיבות הנחות היסוד== | | ==חשיבות הנחות היסוד== |
שורה 100: |
שורה 100: |
| לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפירושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי והוא לדבר על המדע שלהם כאילו מדובר בתחום שצריך להיות מורכב מ"משלים" או "אגדות". [[מילטון פרידמן]] לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה. | | לא ולא. התאוריה הכלכלית פשוט התעלמה מנתונים ותאוריות במדעים אחרים שפירושם סתירה של "הנחות היסוד" שלה. נוכח מצב זה, הכלכלנים מצאו פתרון מקורי והוא לדבר על המדע שלהם כאילו מדובר בתחום שצריך להיות מורכב מ"משלים" או "אגדות". [[מילטון פרידמן]] לדוגמא הציע הסבר לפיו ככל שהנחות היסוד של תאוריה הינן מופרכות יותר, כך גדלה הסבירות שתאוריה זו הינה מועילה (היות ואז, המסקנות שלה אינן מובנות מאליהן), וכי יש לשפוט את התאוריה רק על פי היכולת שלה להסביר את המציאות, ולנבא תחזיות, ולא על בסיס סבירות הנחות היסוד שלה. |
| | | |
− | הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) טען שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. '''הנחות זניחות''' – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמא להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור. סוג השני של ההנחות הן '''הנחות תחום'''. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.<ref>אפשר אולי להסביר את הביקורת של מוסגרייב על ידי הרחבת מושג הביולוגי [[נישה]]. נישה ביולוגית היא תחום תנאים אקולוגיים שבו יכול להתקיים מין מסויים. מין מסויים של דקלים לדוגמה ידרוש תחום מסויים של כמות משקעים שנתית, סוג אדמה מסויים, כמות אור יומית מסויימת וכו'. אם נניח עולם בעלת n מימדים, וכל מימד הוא מקביל לפרמטר אחר, נישה במובן הביולוגי היא תיבה במרחב הזה (או כמה תיבות) שבהן יכול מין להתקיים. אפשר להרחיב את מושג הנישה לדברים רבים, שהקיום שלהם אינו מתקיים תמיד, אלא רק בהנתן טווח פרמטרים מסויים. כך, התאוריה של ניוטון נדרשת להניח מספר דברים על העולם כדי שהיא תתקיים, לדוגמה היא צריכה להניח העדר חיכוך. "הנחות תחום" הן בעצם קביעה מהן הפרמטים שבהן התאוריה יכולה להתקיים.</ref> | + | הפילוסוף מוסגרייב (Musgrave) טען שפרידמן ביצע בלבול בין שני סוגי הנחות. '''הנחות זניחות''' – הן הנחות המצהירות כי היבט מסויים של המציאות יהיה בעל השפעה שולית על התופעה הנחקרת. דוגמא להנחה כזאת (שפרידמן משתמש בה באופן ניכר במאמר שלו) היא כדור שנופל קרוב לכדור הארץ, "כאילו" נפל בוואקום. ההנחה היא שלנוכחות האוויר יש השפעה זניחה על מהירות הכדור. סוג השני של ההנחות הן '''הנחות תחום'''. אלו הנחות המפרטות באילו תנאים תאוריה מסויימת תתקיים. אם התנאים אינם מתקיימים, גם התאוריה אינה מתקיימת.<ref>אפשר אולי להסביר את הביקורת של מוסגרייב על ידי הרחבת מושג הביולוגי [[נישה]]. נישה ביולוגית היא תחום תנאים אקולוגיים שבו יכול להתקיים מין מסויים. מין מסויים של דקלים לדוגמה ידרוש תחום מסויים של כמות משקעים שנתית, סוג אדמה מסויים, כמות אור יומית מסויימת וכו'. אם נניח עולם בעלת n מימדים, וכל מימד הוא מקביל לפרמטר אחר, נישה במובן הביולוגי היא תיבה במרחב הזה (או כמה תיבות) שבהן יכול מין להתקיים. אפשר להרחיב את מושג הנישה לדברים רבים, שהקיום שלהם אינו מתקיים תמיד, אלא רק בהינתן טווח פרמטרים מסויים. כך, התאוריה של ניוטון נדרשת להניח מספר דברים על העולם כדי שהיא תתקיים, לדוגמה היא צריכה להניח העדר חיכוך. "הנחות תחום" הן בעצם קביעה מהן הפרמטים שבהן התאוריה יכולה להתקיים.</ref> |
| | | |
| אבל גם ללא הביקורת של מוסגרייב, נראה שמצבה של הכלכלה הפילוסופית אינו מזהיר. כלכלנים, לא רק מהזרם הנאו-קלאסי השליט אלא גם מזרמים אחרים – מרקסיסטיים, אוסטריים, מוסדיים, נאו-קיינסיאניים והיסטוריים אינם מצליחים להסכים כמעט על שום דבר. אין כמעט שום "חוק" שניתן לטעון שהוא מתקיים באופן כללי, או להגיד מהם התנאים שמאפשרים את קיומו. | | אבל גם ללא הביקורת של מוסגרייב, נראה שמצבה של הכלכלה הפילוסופית אינו מזהיר. כלכלנים, לא רק מהזרם הנאו-קלאסי השליט אלא גם מזרמים אחרים – מרקסיסטיים, אוסטריים, מוסדיים, נאו-קיינסיאניים והיסטוריים אינם מצליחים להסכים כמעט על שום דבר. אין כמעט שום "חוק" שניתן לטעון שהוא מתקיים באופן כללי, או להגיד מהם התנאים שמאפשרים את קיומו. |
שורה 108: |
שורה 108: |
| ==כלכלה כאילו המדעים נחשבים== | | ==כלכלה כאילו המדעים נחשבים== |
| | | |
− | הדבר שמבטיח את חוזקן של התאוריות במדעי הטבע הוא החולשה שלהן והצניעות שלהן. התאוריה הביולוגית לא תוכל להמשיך ללא שינוי אם ישתנו חוקי הכימיה בתחום כימי שהינו רלוונטי לביולוגיה. הביולוגיה אינה "תלויה באוויר", אלא קשורה ומוגבלת על ידי חוקי הכימיה והפיזיקה. הביולוגיה בוודאי אינה מנסה להניח הנחות על מצב העולם בתחום הכימיה, אלא מותירה לכימאים לעסוק בכך, תוך ניצול תגליות ותאוריות מכימיה כאשר הן נוגעות לתחום הביולוגי. | + | הדבר שמבטיח את חוזקן של התאוריות במדעי הטבע הוא החולשה שלהן והצניעות שלהן. התאוריה הביולוגית לא תוכל להמשיך ללא שינוי אם ישתנו חוקי הכימיה בתחום כימי שהינו רלוונטי לביולוגיה. הביולוגיה אינה "תלויה באוויר", אלא קשורה ומוגבלת על ידי חוקי הכימיה והפיזיקה. הביולוגיה בוודאי אינה מנסה להניח הנחות על מצב העולם בתחום הכימיה, אלא מותירה לכימאים לעסוק בכך, תוך ניצול תגליות ותאוריות מכימיה כאשר הן נוגעות לתחום הביולוגי. |
| | | |
| בצורה דומה, כלכלה לא יכולה "להתקיים באוויר". יש צורך דחוף להכניס בתאוריה הכלכלית מגבלות מתחומי מדעי הטבע. ללא מגבלות כאלו, הכלכלה - גם אם היא נראית חזקה ומועילה בעיני העוסקים בה- דומה למעשה לתאוריה ביולוגית שאינה מכירה בחוקי הפיזיקה. חלקים מתאוריה כזו יהיו נכונים – אם במקרה ניסוח החוק הכיל בטעות מגבלה פיזיקלית. אבל חלקים ממנה יהיו בלתי נכונים עד כאב. ובאופן כללי, כל תאוריה ביולוגית שתנהג "כאילו הפיזיקה חשובה", תצליח בסופו של חשבון, להאפיל על הביולוגיה שאינה פיזיקלית. | | בצורה דומה, כלכלה לא יכולה "להתקיים באוויר". יש צורך דחוף להכניס בתאוריה הכלכלית מגבלות מתחומי מדעי הטבע. ללא מגבלות כאלו, הכלכלה - גם אם היא נראית חזקה ומועילה בעיני העוסקים בה- דומה למעשה לתאוריה ביולוגית שאינה מכירה בחוקי הפיזיקה. חלקים מתאוריה כזו יהיו נכונים – אם במקרה ניסוח החוק הכיל בטעות מגבלה פיזיקלית. אבל חלקים ממנה יהיו בלתי נכונים עד כאב. ובאופן כללי, כל תאוריה ביולוגית שתנהג "כאילו הפיזיקה חשובה", תצליח בסופו של חשבון, להאפיל על הביולוגיה שאינה פיזיקלית. |
שורה 127: |
שורה 127: |
| שונה מכך הוא הסקה מהכלל אל הפרט. בני אדם שייכים למחלקת הדברים הפיסיים, ולכן, כל עוד לא יוכח אחרת, יוגבלו על ידי חוקי הפיזיקה התקפים לכלל איברי המחלקה. הם גם יצורים ביולוגיים, ולכן יוגבלו על ידי חוקים ביולוגיים. | | שונה מכך הוא הסקה מהכלל אל הפרט. בני אדם שייכים למחלקת הדברים הפיסיים, ולכן, כל עוד לא יוכח אחרת, יוגבלו על ידי חוקי הפיזיקה התקפים לכלל איברי המחלקה. הם גם יצורים ביולוגיים, ולכן יוגבלו על ידי חוקים ביולוגיים. |
| | | |
− | המשפט – "תופעה כלכלית א´ דומה לתופעה ביולוגית ב´ " הינו משל. ולעומת זאת "תופעה כלכלית א´ הינה מקרה פרטי להתנהגות ביולוגית ב" הינה ביטוי פרטי של חוק כללי יותר. המשפט הראשון יכול ללמד אותנו מעט (והוא יכול להיות מוטעה לחלוטין), והמשפט השני צריך להיחשב כנכון כל עוד לא הוכח אחרת. | + | המשפט – "תופעה כלכלית א´ דומה לתופעה ביולוגית ב" הינו משל. ולעומת זאת "תופעה כלכלית א´ הינה מקרה פרטי להתנהגות ביולוגית ב" הינה ביטוי פרטי של חוק כללי יותר. המשפט הראשון יכול ללמד אותנו מעט (והוא יכול להיות מוטעה לחלוטין), והמשפט השני צריך להיחשב כנכון כל עוד לא הוכח אחרת. |
| | | |
| אין פירוש הדבר שבני האדם אינם יכולים להתנהג בצורה ייחודית, או אפילו להגיע למצבים שנראים, בבחינה שטחית, לא הגיוניים לאור הניתוח הביולוגי. יונים יכולות לעוף למרות היותן מוגבלות על ידי חוקי הפיזיקה. יונים אינם מפירות את חוקי הפיזיקה במעופן אלא מצרפות מספר חוקים פיזיקליים כדי ליצור התנהגות שנראית בתחילה כאילו היא סותרת את חוקי ניוטון. באותו אופן, לצופה הדיוט בני האדם יכולים להראות כאילו הם עובדים מחוץ לכוחות הביולוגים, אבל, כל עוד לא הוכח אחרת הם ובניהם ובני בניהם ימשיכו להיות סוג משוכלל של קוף, שהוא סוג משוכלל של בעל חיים, שהם סוג משוכלל של יצורים חיים, ולפיכך להיות כפופים לחוקים המושלים באמבות או באצות חד תאיות. | | אין פירוש הדבר שבני האדם אינם יכולים להתנהג בצורה ייחודית, או אפילו להגיע למצבים שנראים, בבחינה שטחית, לא הגיוניים לאור הניתוח הביולוגי. יונים יכולות לעוף למרות היותן מוגבלות על ידי חוקי הפיזיקה. יונים אינם מפירות את חוקי הפיזיקה במעופן אלא מצרפות מספר חוקים פיזיקליים כדי ליצור התנהגות שנראית בתחילה כאילו היא סותרת את חוקי ניוטון. באותו אופן, לצופה הדיוט בני האדם יכולים להראות כאילו הם עובדים מחוץ לכוחות הביולוגים, אבל, כל עוד לא הוכח אחרת הם ובניהם ובני בניהם ימשיכו להיות סוג משוכלל של קוף, שהוא סוג משוכלל של בעל חיים, שהם סוג משוכלל של יצורים חיים, ולפיכך להיות כפופים לחוקים המושלים באמבות או באצות חד תאיות. |