שינויים

פילוסוף מנסה לקיים מבנה לוגי סגור – היינו שמסקנה אחת "ברורה מאליה" מובילה בהכרח למסקנה אחרת וכך הלאה עד אינסוף. בניגוד לכך טען קרל פופר כי תאוריה מדעית מבוססת על הנחות שהן ברות הפרכה בניסוי אמפירי. התאוריה קיימת רק עד למשבר הבא שיבנה תאוריה חדשה.

פילוסוף מנסה לקיים מבנה לוגי סגור – היינו שמסקנה אחת "ברורה מאליה" מובילה בהכרח למסקנה אחרת וכך הלאה עד אינסוף. בניגוד לכך טען קרל פופר כי תאוריה מדעית מבוססת על הנחות שהן ברות הפרכה בניסוי אמפירי. התאוריה קיימת רק עד למשבר הבא שיבנה תאוריה חדשה.

מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם [[כלכלה נאו קלאסית]], מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאה ה-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על [[הסביבה הטבעית|הטבע]], על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות.  

מדעי החברה שיש לנו היום, ובכללם [[כלכלה נאו-קלאסית]], מבוססים ברובם על הפילוסופיה של אירופאים שחיו במאה ה-19. פילוסופיה זו מניחה הנחות משתמעות רבות על [[הסביבה הטבעית|הטבע]], על האדם ועל הקשרים ביניהם. כלכלנים משתמשים בניתוחים לוגיים שראשיתם בהנחות מסויימות, או "אקסיומות" בפי חלק מהכלכלנים. הנחות אלה אינן מתאימות לתאוריות של מדעי הטבע ולכן הן מובילות לשגיאות מביכות.  

לדוגמה ההנחה [[רציונליזם|שבני אדם מתנהגים בצורה רציונלית]]. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] ושל אחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה ו[[רציונליות|רציונלית]] אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות, [[הטיה קוגנטיבית]] והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הרציונלי.  

לדוגמה ההנחה [[רציונליזם|שבני אדם מתנהגים בצורה רציונלית]]. בשנים האחרונות הנחה זו מותקפת על ידי כלכלנים ופסיכולוגים שמפתחים את זרם [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]]. הניסויים של [[דניאל כהנמן]] ו[[עמוס טברסקי]] ושל אחרים מראים כי המודלים הכלכליים שהניחו כי בני אדם מקבלים החלטות בצורה שקולה ו[[רציונליות|רציונלית]] אינם נכונים, וכי החלטות כלכליות, הן בעולם האמיתי והן בניסויים מבוקרים מתקבלות על סמך גחמות, אינטואיציה, רגשות, [[הטיה קוגניטיבית]] והיבטים אחרים שאינם מתאימים למודל [[האדם הכלכלי]] הרציונלי.  

במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם רציונליים, או שהם יודעי-כל, הייתה צריכה להיעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. לדוגמה אדם רציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו, וגם זה תוך התעלמות ממגבלות אחרות של המוח.

במובן מסויים עבודה זו של הכלכלה ההתנהגותית היא דבר מבורך משום שהיא מפגישה סוף סוף, באיחור של עשרות שנים, את המחקר הכלכלי עם תחום מבוסס יותר של פסיכולוגיה (שבעצמה עובדת שינוי תודות למחקרים בביולוגיה ובמדעי המוח). במובן אחר, הטענה שאנשים הם רציונליים, או שהם יודעי-כל, הייתה צריכה להיעלם עוד קודם לכן, עם המחקר של מדעי המוח שגילה מרכזי רגשות במוח. לדוגמה אדם רציונלי יכול להיות רק אדם שבעקבות פתולוגיה מוחית נפגעו איזורי הרגשות שלו, וגם זה תוך התעלמות ממגבלות אחרות של המוח.