שינויים

הפסיכולוג פיטר גריי מייחס את העליה בכמות ה[[חרדה]] והדיכאון בארצות הברית לכך שילדים משחקים פחות משחקים חופשיים עם בני גילם. שינויים רבים הובילו הורים לאסור על ילדים לשחק עם בני גילם הרחק מעין המבוגרים , והדבר מתקיים גם עקב [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ועקב [[התמכרות למסכים]]. לפי גריי עם צמצום הזדמנויות המשחק הגיעו גם דעיכה ב[[אמפתיה]] ועליה בנרקיסיזם. לפי גריי, אמפתיה היא דבר שנלמד תוך כדי משחק.  

הפסיכולוג פיטר גריי מייחס את העליה בכמות ה[[חרדה]] והדיכאון בארצות הברית לכך שילדים משחקים פחות משחקים חופשיים עם בני גילם. שינויים רבים הובילו הורים לאסור על ילדים לשחק עם בני גילם הרחק מעין המבוגרים , והדבר מתקיים גם עקב [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ועקב [[התמכרות למסכים]]. לפי גריי עם צמצום הזדמנויות המשחק הגיעו גם דעיכה ב[[אמפתיה]] ועליה בנרקיסיזם. לפי גריי, אמפתיה היא דבר שנלמד תוך כדי משחק.  

ילדים לא לומדים את הכישורים והערכים החברתיים האלה בבית הספר כי בית הספר הוא סביבה אוטוריטרית, לא דמוקרטית. בית הספר מעודד תחרותיות, לא שיתוף פעולה. משחק הוא למידה ודבר זה נכון גם לגבי חיות אחרות. גרי טוען כי בשעת המשחק, ילדים לומדים את הלקחים החשובים ביותר לגבי החיים, אלה שאי אפשר ללמוד בבית הספר. כדי להפנים את הלקחים האלה, הילדים זקוקים לשעות משחק רבות בלי מעורבות של מבוגרים. לפי גרי, אנתרופולוגים מעידים כי בקרב [[ציידים לקטים]] הילדים משחקים שעות רבות ביחד. הוא מציין גם את [[בית הספר סאדברי]] כמקום בו לומדים תוך כדי משחק. גריי מביא גם ביקורת ומחקרים על שיטת השינון הנהוגה בסין, ומביא ראיות שהיא פוגעת בכישורים, ביצירתיות וביכולות המצאה. הוא טוען כי משחק הוא דרך יעילה מאוד ללמידת כישורים חברתיים כי הוא נעשה ברצון. המְשַחקים תמיד רשאים לפרוש, ואם הם לא מרוצים הם אכן יפרשו. לכן הכלל החשוב ביותר במשחק בחברה אינו "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך," אלא משהו מורכב יותר: "עשה לחברך מה שאהוב עליו." לשם כך, עלינו לראות את הדברים מנקודת מבטם של אחרים. כך מלמד משחק את הכישורים החברתיים שבלעדיהם יהיו החיים אומללים. אבל הוא מלמד גם כיצד להתמודד עם רגשות שליליים עזים כגון פחד וכעס. [https://alaxon.co.il/article/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A7/] רעיון לקשר בין משחק עם אנשים אחרים ועם פיתוח אמפתיה נתמך ידי פרופסור מארק סולמס על סמך מחקרים בתחום ה[[ניורופסיכולוגיה]] לפיהם משחק הוא כלי טוב לפתח כישורי אמפתיה עקב הבנה מה הם הגבולות החברתיים ומה הם רצונות השותפים למשחק.{{הערה|שם=לב}}  

ילדים לא לומדים את הכישורים והערכים החברתיים האלה בבית הספר כי בית הספר הוא סביבה אוטוריטרית, לא דמוקרטית. בית הספר מעודד תחרותיות, לא שיתוף פעולה. משחק הוא למידה ודבר זה נכון גם לגבי חיות אחרות. גרי טוען כי בשעת המשחק, ילדים לומדים את הלקחים החשובים ביותר לגבי החיים, אלה שאי אפשר ללמוד בבית הספר. כדי להפנים את הלקחים האלה, הילדים זקוקים לשעות משחק רבות בלי מעורבות של מבוגרים. לפי גרי, אנתרופולוגים מעידים כי בקרב [[ציידים לקטים]] הילדים משחקים שעות רבות ביחד. הוא מציין גם את [[בית הספר סאדברי]] כמקום בו לומדים תוך כדי משחק. גריי מביא גם ביקורת ומחקרים על שיטת השינון הנהוגה בסין, ומביא ראיות שהיא פוגעת בכישורים, ביצירתיות וביכולות המצאה. הוא טוען כי משחק הוא דרך יעילה מאוד ללמידת כישורים חברתיים כי הוא נעשה ברצון. המְשַחקים תמיד רשאים לפרוש, ואם הם לא מרוצים הם אכן יפרשו. לכן הכלל החשוב ביותר במשחק בחברה אינו "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך," אלא משהו מורכב יותר: "עשה לחברך מה שאהוב עליו." לשם כך, עלינו לראות את הדברים מנקודת מבטם של אחרים. כך מלמד משחק את הכישורים החברתיים שבלעדיהם יהיו החיים אומללים. אבל הוא מלמד גם כיצד להתמודד עם רגשות שליליים עזים כגון פחד וכעס. [https://alaxon.co.il/article/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A7/] רעיון לקשר בין משחק עם אנשים אחרים ועם פיתוח אמפתיה נתמך ידי פרופסור מארק סולמס על סמך מחקרים בתחום ה[[נוירופסיכולוגיה]] לפיהם משחק הוא כלי טוב לפתח כישורי אמפתיה עקב הבנה מה הם הגבולות החברתיים ומה הם רצונות השותפים למשחק.{{הערה|שם=לב}}

==השפעות של דיכאון וחרדה==

==השפעות של דיכאון וחרדה==