47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 164:
שורה 164: − + + + + + + + + +
←מניעה וטיפול בדיכאון
* יש לצפות כי השיפור במצב הרוח יתרחש בהדרגה, לא באופן מיידי. לעיתים נדירות אנשים יוצאים מהדיכאון באופן מהיר, בדרך כלל מדובר בשינוי קטן לטובה מיום ליום.
* יש לצפות כי השיפור במצב הרוח יתרחש בהדרגה, לא באופן מיידי. לעיתים נדירות אנשים יוצאים מהדיכאון באופן מהיר, בדרך כלל מדובר בשינוי קטן לטובה מיום ליום.
* כדאי לנסות לדחות החלטות חשובות עד לאחר שהדיכאון נחלש. לפני שמקבלים החלטות חשובות בחיים - שינוי בעבודה, נישואין או גירושים, כדאי לדבר על כך עם אנשים אחרים שמכירים אותך היטב ויש להם ראיה אובייקטיבית יותר של המציאות.
* כדאי לנסות לדחות החלטות חשובות עד לאחר שהדיכאון נחלש. לפני שמקבלים החלטות חשובות בחיים - שינוי בעבודה, נישואין או גירושים, כדאי לדבר על כך עם אנשים אחרים שמכירים אותך היטב ויש להם ראיה אובייקטיבית יותר של המציאות.
* כדאי לתת למשפחה ולחברים לסייע.
* כדאי לתת למשפחה ולחברים לסייע.
==ניתוח כלכלי - חברתי==
אחת הטענות המרכזיות של תומכי [[קפיטליזם|השיטה הקפיטליסטית]] היא שלמרות ששיטה זו גורמת ל[[קיימות|משבר סביבתי]] היא גורמת לאנשים לאושר. אחת הטענות היא שקנייה בשוק החופשי של מוצרים שונים גורמת למיקסום של רווחה. העליה באחוזי הדיכאון, במיוחד במדינות שהן כבר עשירות למדי, מערערת על טיעון זה ומצביעה על כך שהקשר בין פיתוח כלכלי, חברה ונפש הוא מורכב יותר מאשר סתם קניות בשוק. בעוד שקניות של מוצרים ושירותים שונים יכולה לעורר תחושה של שמחה או שביעות רצון, למערכת הכוללת של קפיטליזם יש השפעות לוואי רבות נוספות, וחלק מדברים אלה יכולים לגרור הגברה של גורמים חברתיים שמעודדים דיכאון.
דוגמאות לכך הן פגיעה במוסד המשפחה, בקשרים בין ילדים להורים, בין אחים ובין בני זוג בגלל היבטים כמו הגברת הניידות של עובדים, שעות עבודה ארוכות יותר וחשיבות גדלה של עולם העבודה כך שהוא פולש למרחב המשפחתי. באופן כללי בקפיטליזם יש בעיה גדלה של [[בדידות]] גוברת ושל צמצום התא המשפחתי (כך שיותר אנשים גרים לבדם). ניידות עובדים שנובעת מרצון לשמור על יעילות כלכלית, גורמת לפגיעה ביחסים במשפחה וכן לכרסום בקשרים קהילתיים. בדידות נובעת גם ממגמות של [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] שגורמים לפחות מפגשים ברחוב ובשכונה וכרסום של [[הון חברתי]]. גורם אפשרי נוסף הוא היבט של עודף [[מתח נפשי]] בגלל מגוון סיבות כמו עודף [[פקקי תנועה]], [[זיהום רעש]], פחד להתדרדר לעוני, בגלל חובות ועוד. היבטים כמו [[זיהום]] ו[[תאונות דרכים]] ומקרי אלימות עקב [[התמכרות|התמכרויות]] או סיבות אחרות עלולה לגרום תחושה של ייאוש ונסיון בריחה. רבים מהיבטים אלה קשורים לטיעון של הספר [[מחלת השפע]] לפיה השוק החופשי הוא מכשיר טוב כדי לספק שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]] כמו גרביים או טלוויזיות, אבל הוא גרוע בהספקה של [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כמו צבא, [[אמון]] או מערכות אקולוגיות. אנשים סובלים מבדידות אבל המבנה הבסיסי שמפחית בדידות - נוכחות של משפחה חברים או קהילה הוא לא דבר שהקפיטליזם מגן עליו, ו[[מוסד חברתי|המוסדות]] של שוק, ממשלה ותאגידים גדולים נמצאים בדרך כלל בהתנגשות עם אינטרסים של משפחות וקהילות.
טענה נוספת ביחס לקפיטזלים היא שהוא אפשר את העליה ב[[תוחלת החיים]] בהשוואה למה שהיה לפני 300 שנה. טענה זו נכונה באופן ניכר, בשל הקשר בין קפיטליזם, תעוש, [[התמחות כלכלית]], [[פיתוח טכנולוגי]] ו[[השיטה המדעית|חקירה מדעית]] שהובילו לשינוי עצום בתוחלת החיים ובירידה משמעותית גם בתמותת תינוקות. עם זאת נכון ל-2019 תוחלת החיים של אנשים לבנים בגיל הביניים (לא שחורים עניים, או בני נוער מיואשים) ב[[ארצות הברית]] החלה לרדת כנראה בגלל סיבות סביבתיות{{הערה|צופיה נוריה [https://www.facebook.com/israelsocialtv/videos/345646942810075/ על משבר האקלים עוני ותחלואה] 15 למאי, 2019
Social TV - הטלוויזיה החברתית}}. לפי מספר חוקרים הסיבה המרכזית היא [[דיכאון]], או בשפתם "מחלות של חוסר תקווה", אשר גורם להתאבדויות, אלכוהוליזם, ושימוש מוגבר בסמים, שלושת הסיבות גורמות לתמותה של כ - 200 אלף בשנה. עוד סיבות הן, פציעות בלתי מכוונות מה שיכול להגרם בגלל ההשפעה שיש ל[[מציאות מדומה]] על המוח, מחלות אלצהיימר שגם קשורה ל[[קרינה]], [[סכרת]] הקשורה ל[[השמנה|עודף מזון]] ו[[אורח חיים יושבני]], מחלות לב ראה ולחץ דם גבוהה אשר נגרמות בין היתר בגלל [[זיהום אוויר]], [[השמנה]] [[אורח חיים יושבני]] [[שינויי אקלים]]{{הערה|Joshua Cohen [https://www.forbes.com/sites/joshuacohen/2018/07/19/diseases-of-despair-contribute-to-declining-u-s-life-expectancy/#76b0791656b3 'Diseases Of Despair' Contribute To Declining U.S. Life Expectancy] ה-19 ביולי 2018, Forbes}}.
==ראו גם==
==ראו גם==