שינויים

חשיפה להתעללות מינית או גופנית בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי להפרעות דכאון וחרדה בחיים הבוגרים. כאשר מנטרלים את המשתנים גיל, מין, השכלה, עליה, מצב משפחתי, דתיות וחשיפה לאירועים תלויי גורל בבגרות, נמצא כי בישראל, התעללות מעלה את הסיכוי לדיכאון בבגרות פי 1.7 כאשר היא בילדות, ופי 1.4 כאשר היא בגיל הנעורים. אירועים שליליים בילדות ובנעורים העלו את הסיכון לדיכאון פי 1.5.<ref name="levinson2012"/>  דבר זה מתאים לתאוריות [[נוירו פסיכולוגיה]] על הפרעה במגנון של יגון-פאניקה וצורך בדמות מגוננת בגיל הרך.   

חשיפה להתעללות מינית או גופנית בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי להפרעות דכאון וחרדה בחיים הבוגרים. כאשר מנטרלים את המשתנים גיל, מין, השכלה, עליה, מצב משפחתי, דתיות וחשיפה לאירועים תלויי גורל בבגרות, נמצא כי בישראל, התעללות מעלה את הסיכוי לדיכאון בבגרות פי 1.7 כאשר היא בילדות, ופי 1.4 כאשר היא בגיל הנעורים. אירועים שליליים בילדות ובנעורים העלו את הסיכון לדיכאון פי 1.5.<ref name="levinson2012"/>  דבר זה מתאים לתאוריות [[נוירו פסיכולוגיה]] על הפרעה במגנון של יגון-פאניקה וצורך בדמות מגוננת בגיל הרך.   

===הכנסה נמוכה והשכלה נמוכה===

 

סקר הבריאות הלאומי בישראל שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי דיכאון ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד.  

===הפחתה בכמות המשחק החופשי בקרב ילדים===

הפסיכולוג פיטר גריי מייחס את העליה בכמות החרדה והדיכאון בארצות הברית לכך שילדים משחקים פחות משחקים חופשיים עם בני גילם. שינויים רבים הובילו הורים לאסור על ילדים לשחק עם בני גילם הרחק מעין המבוגרים , והדבר מתקיים גם עקב תכנון עירוני מוטה מכוניות. לפי גריי עם צמצום הזדמנויות המשחק הגיעו גם דעיכה ב[[אמפתיה]] ועליה בנרקיסיזם. הסיבה לכך לפי גריי היא שאמפתיה היא דבר שנלמד תוך כדי משחק. ילדים לא לומדים את הכישורים והערכים החברתיים האלה בבית הספר כי בית הספר הוא סביבה אוטוריטרית, לא דמוקרטית. בית הספר מעודד תחרותיות, לא שיתוף פעולה.  משחק הוא למידה ודבר זה נכון גם לגבי חיות אחרות. גרי טוען כי בשעת המשחק, ילדים לומדים את הלקחים החשובים ביותר לגבי החיים, אלה שאי אפשר ללמוד בבית הספר. כדי להפנים את הלקחים האלה, הילדים זקוקים לשעות משחק רבות בלי מעורבות של מבוגרים. לפי גרי אנתרופולוגים מעידים כי בקרב [[ציידים לקטים]] הילדים משחקים שעות רבות ביחד. הוא מציין גם את [[בית הספר סאדברי]] כמקום בו לומדים תוך כדי משחק. גריי מביא גם ביקורת ומחקרים על שיטת השינון הנהוגה בסין ומביא ראיות שהיא פוגעת בכישורים, ביצירתיות וביכולות המצאה. הוא טוען כי משחק הוא דרך יעילה מאוד ללמידת כישורים חברתיים כי הוא נעשה ברצון. המְשַחקים תמיד רשאים לפרוש, ואם הם לא מרוצים הם אכן יפרשו. לכן הכלל החשוב ביותר במשחק בחברה אינו "אל תעשה לחברך מה ששנוא עליך," אלא משהו מורכב יותר: "עשה לחברך מה שאהוב עליו." לשם כך, עלינו לראות את הדברים מנקודת מבטם של אחרים. כך מלמד משחק את הכישורים החברתיים שבלעדיהם יהיו החיים אומללים. אבל הוא מלמד גם כיצד להתמודד עם רגשות שליליים עזים כגון פחד וכעס. [https://alaxon.co.il/article/%D7%AA%D7%A0%D7%95-%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A9%D7%97%D7%A7/]

==גורמים חברתיים לדיכאון==

בקרב מי שהרוויחו פחות מ-3,000 ש"ח בחודש, הסיכוי להמצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 1,500 ש"ח בחודש הפער היה גדול פי 3. בקרב מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref> הסבר אפשרי לפערים אלה יכולים להיות מוסבר דרך המצאות שונה של אירועי [[מתח נפשי]], עומס נפשי כולל, או דרכי טיפול שונות למתח נפשי (דרך [[פעילות גופנית]] או דרך [[עישון]] לדוגמה). הכנסה נמוכה יותר יכולה להיות הכנסה זמנית נמוכה (כמו סטודנטים שעובדים במלצרות), עוני "מרצון" (או [[פשטות מרצון]]) או עוני מתמשך עקב נסיבות חיים (לדוגמה עקב השכלה נמוכה או [[מלכודת עוני]] אחרת). לפי מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] עוני גורר עומס נפשי וקוגניטיבי על האדם - משום שבמשך חלקים גדולים מהיממה ישנה מחשבות רקע על דאגות שונות כמו חשבונות שלא שולמו, צרות מול בעל הבית, וכו'.  

סקר הבריאות הלאומי בישראל שנערך בשנת 2006 מצא קשר בין המצאות של אירועי דיכאון ו[[חרדה]] לבין הכנסה חודשית וכן עם מספר שנות הלימוד.  

בקרב מי שהרוויחו פחות מ-3,000 ש"ח בחודש, הסיכוי להמצאות דיכאון או חרדה גבוה פי 2 לעומת אלו שהרוויחו מעל 20,000 ש"ח בחודש, בהכנסה של 1,500 ש"ח בחודש הפער היה גדול פי 3. בקרב מי שלמדו 0-6 שנים אירועי דיכאון או חרדה גדולים פי 2 לעומת אלו שיש להם 16 שנות לימוד או יותר. <ref name="epstein_08">פרופ' ליאון אפשטיין ואחרים [http://www.ima.org.il/Ima/FormStorage/Type1/epstein_report.pdf אי-שוויון בבריאות בישראל], ההסתדרות הרפואית בישראל, 2008 </ref> הסבר אפשרי לפערים אלה יכולים להיות מוסבר דרך המצאות שונה של אירועי [[מתח נפשי]], עומס נפשי כולל, או דרכי טיפול שונות למתח נפשי (דרך [[פעילות גופנית]] או דרך [[עישון]] לדוגמה). הכנסה נמוכה יותר יכולה להיות הכנסה זמנית נמוכה (כמו סטודנטים שעובדים במלצרות), עוני "מרצון" (או [[פשטות מרצון]]) או עוני מתמשך עקב נסיבות חיים (לדוגמה עקב השכלה נמוכה או [[מלכודת עוני]] אחרת). עוני מתמשך גורם לפי מחקרים ב[[כלכלה התנהגותית]] לעומס נפשי וקוגניטיבי על האדם - משום שבמשך חלקים גדולים מהיממה ישנה מחשבות רקע על דאגות שונות כמו חשבונות שלא שולמו, צרות מול בעל הבית, וכו'.  

בטחון ביחס למצב הכלכלי עשוי להיות מנגנון קרוב למנגון של פאניקה\יגון שמוצג ב[[נוירופסיכולוגיה]]. לדוגמה אם אנשים מבוגרים מפתחים בטחון בפרנסה בדומה לכך שילד קטן מפתח בטחון באמו בכך שהיא תפרנס אותו ותדאג לו. אפשרות נוספת היא שלאדם בצרות כלכליות יש יותר צרות מול המשפחה ומול הפרטנר המיני וזה גורר מתח נפשי או דיכאון. כמו כן יש פגיעה בתחושת הערך העצמי והבטחון העצמי.  

הסבר נוסף יכול להיות דרך [[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שגורר סיכויי תחלואה שונים לאוכלוסיות עניות יותר. היות ותחלואה וכאבים יכולים לגרור דיכאון.

הסבר נוסף יכול להיות דרך [[אי שוויון בריאותי בישראל|אי שוויון בריאותי]] שגורר סיכויי תחלואה שונים לאוכלוסיות עניות יותר. היות ותחלואה וכאבים יכולים לגרור דיכאון.

הפרעות דכאון או חרדה שאינן מלוות בתחלואה גופנית הן היוצא מהכלל. בכל המדינות בסקר בריאות הנפש העולמי, הפרעות דכאון או חרדה אשר מלוות בכאבים ו/או בתחלואה גופנית היו שכיחות הרבה יותר מהפרעות דכאון או חרדה שאינן מלוות בתחלואה גופנית. ביחס של שני שליש לשליש לפחות.<ref name="levinson2012"/>

הפרעות דכאון או חרדה שאינן מלוות בתחלואה גופנית הן היוצא מהכלל. בכל המדינות בסקר בריאות הנפש העולמי, הפרעות דכאון או חרדה אשר מלוות בכאבים ו/או בתחלואה גופנית היו שכיחות הרבה יותר מהפרעות דכאון או חרדה שאינן מלוות בתחלואה גופנית. ביחס של שני שליש לשליש לפחות.<ref name="levinson2012"/>

==השפעות של דיכאון וחרדה==

==השפעות של דיכאון וחרדה==

שיעור המדווחים בישראל על תחלואה גופנית ממושכת כלשהי בקרב הסובלים מהפרעות דיכאון או חרדה היה 66%. להשוואה, בקרב מי שלא סבלו מהפרעות דיכאון או חרדה דיווח רק 46% בקרב אלה מי סבלו מהפרעות דיכאון או חרדה. תחלואה גופנית ממושכת כוללת - מחלות לב (התקף לב, שבץ או מחלת לב, לחץ דם גבוה),מחלות נשימה (אסתמה, COPD, אמפזימה, שחפת, או מחלת ריאות אחרת), סכרת, מחלת כליות, סרטן, מחלות מאורולוגיות, מחלה בבלוטת התריס,כאבים ממושכים (כאבי פרקים, כאבי צוואר-גב, כאבי ראש או כאבים כרונים אחרים). תחלואה נפשית מעלה את השכיחות של כאבים ממושכים ומחלות לב. <ref name="levinson2012"/>

שיעור המדווחים בישראל על תחלואה גופנית ממושכת כלשהי בקרב הסובלים מהפרעות דיכאון או חרדה היה 66%. להשוואה, בקרב מי שלא סבלו מהפרעות דיכאון או חרדה דיווח רק 46% בקרב אלה מי סבלו מהפרעות דיכאון או חרדה. תחלואה גופנית ממושכת כוללת - מחלות לב (התקף לב, שבץ או מחלת לב, לחץ דם גבוה),מחלות נשימה (אסתמה, COPD, אמפזימה, שחפת, או מחלת ריאות אחרת), סכרת, מחלת כליות, סרטן, מחלות מאורולוגיות, מחלה בבלוטת התריס,כאבים ממושכים (כאבי פרקים, כאבי צוואר-גב, כאבי ראש או כאבים כרונים אחרים). תחלואה נפשית מעלה את השכיחות של כאבים ממושכים ומחלות לב. <ref name="levinson2012"/>

===תחלואה בהפרעות נפשיות אחרות===

===תחלואה בהפרעות נפשיות אחרות===

בסקר הנפשי העולמי נמצא כי יש דיכאון מעלה את הסיכוי להפרעות נפשיות אחרות. הפרעת דכאון מעלה את הסיכוי להפרעות כמו פוסט טראומה פי 25 ולהפרעה נפשית כלשהי אחרת פי 10. יש גידול בהפרעות חרדה כלשהי והפרעות חרדה מוכללת פי 14. בישראל, כ-30% מהסובלים מהפרעות דכאון סובלים גם מהפרעות נפשיות אחרות (בעיקר הפרעות חרדה)<ref name="levinson2012"/>

בסקר הנפשי העולמי נמצא כי דיכאון מעלה את הסיכוי להפרעות נפשיות אחרות. הפרעת דכאון מעלה את הסיכוי להפרעות כמו פוסט טראומה פי 25, ולהפרעה נפשית כלשהי אחרת פי 10. יש גידול בהפרעות חרדה כלשהי והפרעות חרדה מוכללת פי 14. בישראל, כ-30% מהסובלים מהפרעות דכאון סובלים גם מהפרעות נפשיות אחרות (בעיקר הפרעות [[חרדה]])<ref name="levinson2012"/>

===התמכרות לסמים ולאלכוהול===

===התמכרות לסמים ולאלכוהול===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התמכרות]], [[אלכוהול]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התמכרות]], [[אלכוהול]]}}

בסקר הנפשי העולמי נמצא כי בהמצאות דיכאון יש חיזוק מסויים ל[[אלכוהול|צריכת יתר של אלכוהול]]<ref name="levinson2012"/> לפי תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים, כ-50% מהאנשים בארצות הברית שיש להם בעיות נפשיות קשות, סובלים גם מהתמכרות לחומרים ממכרים כמו אלכוהול, סמים וכו', וכ-30% מסך האנשים שמאובחנים בבעיות נפשיות מתמכרים לחומרים שונים - לעומת 15% מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב. {{הערה|[http://www.dualdiagnosis.org/an-introduction-to-integrated-treatment/ An Introduction to Integrated Treatment],תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים}}

בסקר הנפשי העולמי נמצא כי בהמצאות דיכאון יש חיזוק מסויים ל[[אלכוהול|צריכת יתר של אלכוהול]]<ref name="levinson2012"/> לפי תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים, כ-50% מהאנשים בארצות הברית שיש להם בעיות נפשיות קשות, סובלים גם מהתמכרות ל[[חומרים ממכרים]] כמו אלכוהול, סמים וכו', וכ-30% מסך האנשים שמאובחנים בבעיות נפשיות מתמכרים לחומרים שונים - לעומת 15% מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב. {{הערה|[http://www.dualdiagnosis.org/an-introduction-to-integrated-treatment/ An Introduction to Integrated Treatment],תכנית הטיפול האינטרגטיבית למחלות נפשיות ולהתמכרות לחומרים}}

דיכאון הוא לעיתים קרובות "שער" לשימוש בסמים ואלכוהול. מי שחווה דיכאון צורך את החומרים האלה כדי לברוח מהרגשות השליליים. אבל ללא טיפול הדיכאון נשאר. לעיתים קרובות השימוש באלכוהול או סמים מתפתח ל[[התמכרות]] מלאה עקב הנסיון החוזר לברוח מהבעיות. [http://www.dualdiagnosis.org/depression-and-addiction/] הדיכאון והתמכרות לאלכוהול, מחזקים זה את זה. השתייה לא עוזרת לדיכאון ומצד שני אם מישהו הוא אלכוהוליסט, הדיכאון הוא גורם שעלול למנוע ממנו לעבור לאופן מחשבה הדרוש להתגברות על ההתמכרות לאלכוהול.

דיכאון הוא לעיתים קרובות "שער" לשימוש בסמים ואלכוהול. מי שחווה דיכאון צורך את החומרים האלה כדי לברוח מהרגשות השליליים. אבל ללא טיפול הדיכאון נשאר. לעיתים קרובות השימוש באלכוהול או סמים מתפתח ל[[התמכרות]] מלאה עקב הנסיון החוזר לברוח מהבעיות. [http://www.dualdiagnosis.org/depression-and-addiction/] הדיכאון והתמכרות לאלכוהול, מחזקים זה את זה. השתייה לא עוזרת לדיכאון ומצד שני אם מישהו הוא אלכוהוליסט, הדיכאון הוא גורם שעלול למנוע ממנו לעבור לאופן מחשבה הדרוש להתגברות על ההתמכרות לאלכוהול.

===נכות ומוגבלות===

===נכות ומוגבלות===

הפרעות דכאון או חרדה גורמות למוגבלות בעיקר בתחומים של יחסים חברתיים ויחסים בין אישיים ובמידה פחותה בתחומים כמו עבודה, ועובדות בבית. לדוגמה מעל 25% מבין אלו שיש להם בעיית דיכאון או חרדה גבוה, דיווחו על בעיות ביחסים האישיים והחברתיים, זאת לעומת 10-13% מבין אלו שיש להם הפרעה גופנית חמורה. בתחומים של עבודות הבית או עבודה מחוץ לבית, אחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות נפשיות דומה לאחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות גופניות - ברמות בינונית או חמורות של הפרעה מדובר על כ-20% המדווחים על מגבלות בעבודות בבית ובעבודה.<ref name="levinson2012"/>

הפרעות דכאון או חרדה גורמות למוגבלות בעיקר בתחומים של יחסים חברתיים ויחסים בין אישיים ובמידה פחותה בתחומים כמו עבודה, ועובדות בבית. לדוגמה מעל 25% מבין אלו שיש להם בעיית דיכאון או חרדה גבוה, דיווחו על בעיות ביחסים האישיים והחברתיים, זאת לעומת 10-13% מבין אלו שיש להם הפרעה גופנית חמורה. בתחומים של עבודות הבית או עבודה מחוץ לבית, אחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות נפשיות דומה לאחוז המדווחים על מוגבלות גבוהה מסיבות גופניות - ברמות בינונית או חמורות של הפרעה מדובר על כ-20% המדווחים על מגבלות בעבודות בבית ובעבודה.<ref name="levinson2012"/>

===אובדן ימי עבודה===

===אובדן ימי עבודה ונזק כלכלי===

16% מהישראלים שהעידו כי חשו בדיכאון, הפסידו בשל כך 2.84 ימי עבודה בשנה. ולמשק כולו, הדיכאון גורם לאיבוד של 170 אלף ימי עבודה בשנה. על פי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], עלות אובדן יום עבודה למשק הישראלי עומדת על כ-593 ש"ח. לפיכך דיכאון גורם למשק הישראלי הפסדים של למעלה ממיליארד ש"ח בשנה.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]

16% מהישראלים שהעידו כי חשו בדיכאון, הפסידו בשל כך 2.84 ימי עבודה בשנה. ולמשק כולו, הדיכאון גורם לאיבוד של 170 אלף ימי עבודה בשנה. על פי [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], עלות אובדן יום עבודה למשק הישראלי עומדת על כ-593 ש"ח. לפיכך דיכאון גורם למשק הישראלי הפסדים של למעלה ממיליארד ש"ח בשנה.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]

15% מתוך מי שמאובחנים כבעלי דיכאון קליני מתים כתוצאה מהתאבדות.<ref name="allaboutdepression2">[http://www.allaboutdepression.com/gen_02.html Getting Help for Depression] Dr. Prentiss Price-Evans, AllAboutDepression.com </ref>.

15% מתוך מי שמאובחנים כבעלי דיכאון קליני מתים כתוצאה מהתאבדות.<ref name="allaboutdepression2">[http://www.allaboutdepression.com/gen_02.html Getting Help for Depression] Dr. Prentiss Price-Evans, AllAboutDepression.com </ref>.

==מניעה וטיפול==

==מניעה וטיפול בדיכאון==

באופן כללי, במדינות רבות בעולם שיעורי הפניה לטיפול נפשי בקרב מי שזקוקים לו נמוכים מאוד בהשוואה לשיעורי הפניה לטיפול בתחלואה גופנית. במדינות מתפתחות יש חסמים שונים כגון קיום של סטיגמה וגם פחות רופאי נפש ופחות מודעות בקרב החולים עצמם, קרובי משפחה ורופאים לחשיבות הטיפול ולכן אחוזי הפניה לטיפול נמוכים עוד יותר בהשוואה למדינות מפותחות. במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול נפשי מבין אלו שיש להם דיכאון (ללא תלות בחומרת המחלה) עומד על 29%, לעומת זאת במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול עומד על כ-7% בלבד. נתונים דומים מאוד קיימים לגבי בעיות נפשיות אחרות כגון פוסט-טראומה, פאניקה, והפרעה דו-קוטבית. זאת בהשוואה למחלות כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת, כאבי צוואר וגב שבהן אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 50% בכל המדינות ובמספר מחלות (כאבים, מחלות לב, לחץ דם, וסוכרת) אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 70% במדינות המערביות.<ref name="levinson2012"/>

 

באופן כללי, במדינות רבות בעולם שיעורי הפניה לטיפול נפשי בקרב מי שזקוקים לו נמוכים מאוד בהשוואה לשיעורי הפניה לטיפול בתחלואה גופנית. במדינות מתפתחות יש חסמים שונים להכרה בקיום הדיכאון, כגון קיום של סטיגמה וגם פחות רופאי נפש ופחות מודעות בקרב החולים עצמם, קרובי משפחה ורופאים לחשיבות הטיפול ולכן אחוזי הפניה לטיפול נמוכים עוד יותר בהשוואה למדינות מפותחות. במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול נפשי מבין אלו שיש להם דיכאון (ללא תלות בחומרת המחלה) עומד על 29%, לעומת זאת במדינות מפותחות אחוז הפונים לטיפול עומד על כ-7% בלבד. נתונים דומים מאוד קיימים לגבי בעיות נפשיות אחרות כגון פוסט-טראומה, פאניקה, והפרעה דו-קוטבית. זאת בהשוואה למחלות כמו סרטן, מחלות לב, סוכרת, כאבי צוואר וגב שבהן אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 50% בכל המדינות ובמספר מחלות (כאבים, מחלות לב, לחץ דם, וסוכרת) אחוז הפונים לטיפול עומד על מעל 70% במדינות המערביות.<ref name="levinson2012"/>

בישראל 49% מתוך הסובלים מדיכאון פנו לעזרה כלשהי, 35% פנו לעזרה לא מקצועית כגון חברים ומשפחה, ו-28% לעזרה מקצועית כגון רופא פסיכולוג פסיכיאטר וכדומה. 74% מהנשאלים שסובלים מדיכאון ציינו כי הם אינם משתמשים בתרופות לטיפול בדיכאון – כאשר בקרב 28% מתוכם הסיבה היא חשש מתופעות לוואי.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]

בישראל 49% מתוך הסובלים מדיכאון פנו לעזרה כלשהי, 35% פנו לעזרה לא מקצועית כגון חברים ומשפחה, ו-28% לעזרה מקצועית כגון רופא פסיכולוג פסיכיאטר וכדומה. 74% מהנשאלים שסובלים מדיכאון ציינו כי הם אינם משתמשים בתרופות לטיפול בדיכאון – כאשר בקרב 28% מתוכם הסיבה היא חשש מתופעות לוואי.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]