שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 520 בתים ,  10:23, 2 בדצמבר 2019
שורה 42: שורה 42:  
36% מהנשאלים בישראל ציינו כי הסיבה לדיכאון היא בעיה בזוגיות ובחיי המשפחה. אצל 35% היתה בעיה כלכלית, 22% בעיות בעבודה, 27% בעיה בריאותית, ו-20% חשו דיכאון עקב המצב הביטחוני.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]
 
36% מהנשאלים בישראל ציינו כי הסיבה לדיכאון היא בעיה בזוגיות ובחיי המשפחה. אצל 35% היתה בעיה כלכלית, 22% בעיות בעבודה, 27% בעיה בריאותית, ו-20% חשו דיכאון עקב המצב הביטחוני.[http://www.doctors.co.il/ar/5373/%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C+%D7%91%D7%93%D7%99%D7%9B%D7%99]
   −
==סיבות לדיכאון==
+
==גורמים לדיכאון==
לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן: נטייה משפחתית [[תורשה|תורשתית]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד.  
+
לדיכאון סיבות שונות, אשר אינן מובנות במלואן, ביניהן: [[בדידות]], [[מתח נפשי]] ומשברים אישיים, גורמים חברתיים-כלכליים כגון [[עוני]], שימוש ב[[סמים]], מבנה ה[[אישיות]], [[תזונה|חוסרים תזונתיים]], תחלואה, תופעות לוואי של תרופות ועוד. נטיות משפחתיות גנטיות או אירועי דיכאון קודמים עשוים לפעול כ"גורם מכפיל סיכון" יחד עם גורמים אחרים.  
   −
לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים או לחץ כרוני, עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטייה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שבעבר חוו דיכאון. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  
+
לעיתים קרובות יש שילוב בין מספר גורמים. לדוגמה [[מתח נפשי]] הנובע מהאירועים מלחיצים בתחום התעסקוה (כמו פיטורין) או לחץ כרוני, עלול לעודד התפתחות דיכאון בקרב אנשים רגישים לכך. האנשים הרגישים יכולים להיות אנשים בעלי נטייה גנטית, מי שסובלים כאבים מתמשכים או מי שחוו דיכאון בעברם. אותו אירוע עבור אנשים אחרים לא יגרור דיכאון.  
   −
לטענת הפסיכולוג מארק סולמס, אחד האבות המייסדים של ענף [[נוירופסיכולוגיה]], דיכאון קשור למערכת ביולוגיות חיונית למוח ש"יצאה מכלל שליטה" והוא שואל - מה בכלל התפקיד של מערכת כזו. לפי סולמס התפקיד של מערכת כזו היא למנוע אובדן קשר בין צאצא עם מטפל. כמו כן יש לנו צורך בקשר עם פרטנר מיני ועם אנשים בכלל. [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402] קשר עם מטפל קשור למעגל מוח - פאניקה-יגון , שמכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו, ומופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. בתחילה נשמע שפאניקה ויגון הם דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק של צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש. {{הערה|שם=לב|גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019}} המנגנון שנועד לשמור קשר עם אחרים הוא מנגנון בריא שיש לו תפקיד אבולוציוני. הוא פועל על ידי יצירת כאב כאשר ניתק הקשר. זה שהוא עלול להוביל למצבים לא בריאים לא קשור בהכרח לכך שמדובר במנגנון חשוב. [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402]
+
לטענת הפסיכולוג מארק סולמס, אחד האבות המייסדים של ענף [[נוירופסיכולוגיה]], דיכאון קשור למערכת ביולוגיות חיונית למוח ש"יצאה מכלל שליטה" והוא שואל - מה בכלל התפקיד של מערכת כזו. לפי סולמס התפקיד של מערכת כזו היא למנוע אובדן קשר בין צאצא עם מטפל. כמו כן יש לנו צורך בקשר עם פרטנר מיני ועם אנשים בכלל. המנגנון שנועד לשמור קשר עם אחרים הוא מנגנון בריא שיש לו תפקיד אבולוציוני. הוא פועל על ידי יצירת כאב כאשר יש איום בניתוק הקשר וגורם לנו לפעול כדי לחזק אותו (לדוגמה לפעוט לבכות אם הוא חושש שאיבד את אימו). זה שהוא עלול להוביל למצבים לא בריאים לא קשור בהכרח לכך שמדובר במנגנון חשוב.  [https://www.psychotherapie-wissenschaft.info/index.php/psywis/article/view/226/402] קשר עם מטפל קשור למעגל מוח - פאניקה-יגון , שמכוון להיקשרות לאחרים שידאגו לנו, ומופעל על ידי פפטיד ממשפחת האופיואידים. במבט ראשון נראה שפאניקה ויגון הם דברים שונים לגמרי אבל לפי סולמס מדובר בשני שלבים של אי סיפוק צורך לקשר עם מישהו קרוב שיגן עלינו. אצל יונקים וציפורים, אם יש היקשרות למטפל, הפרדה ממנו מעוררת פאניקה, שמיועדת להשיב אותו אלינו. אם הדבר לא מוביל לאיחוד מחודש, תהיה שקיעה לייאוש. {{הערה|שם=לב|גדעון לב, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.8191615 צפינו בפעילות מוחית וגילינו: אלה שבעת הדחפים שמניעים את האדם] ראיון עם פרופ' מארק סולמס, הארץ, 28.11.2019}}  
   −
===גנטיקה ומין===
+
===גנטיקה ומגדר===
 
ברוב הקבוצות האתניות, שכיחות הדיכאון בקרב נשים גדולה פי שתיים ביחס לדיכאון בקרב גברים. נראה שבקרב יהודים השכיחות בגברים גבוהה יותר, עד כדי שוויון עם הנשים <ref>Levav I, Kohn R, Golding JM, Weissman MM, "Vulnerability of Jews to affective disorders", Am J Psychiatry. 1997 Jul;154(7):941-7.</ref>.  
 
ברוב הקבוצות האתניות, שכיחות הדיכאון בקרב נשים גדולה פי שתיים ביחס לדיכאון בקרב גברים. נראה שבקרב יהודים השכיחות בגברים גבוהה יותר, עד כדי שוויון עם הנשים <ref>Levav I, Kohn R, Golding JM, Weissman MM, "Vulnerability of Jews to affective disorders", Am J Psychiatry. 1997 Jul;154(7):941-7.</ref>.  
   שורה 61: שורה 61:  
בדידות כגורם לדיכאון מחזקת את הרעיון לפיו פגיעה בדחף של קבלת הגנה גורמת לתגובה של פאניקה-יגון שמופיע ב[[נוירופסיכולוגיה]]. כמו כן הדבר מתאים לטיפול פשוט שיש נגד דיכאון - חיבוקים , ליטופים, ובאופן כללי מגע גופני. בני אדם שחיים לבד יכולם להעזר באימוץ בעל חיים. [https://www.lifehack.org/377685/science-says-cuddling-helps-curb-depression-and-anxiety-heres-why]
 
בדידות כגורם לדיכאון מחזקת את הרעיון לפיו פגיעה בדחף של קבלת הגנה גורמת לתגובה של פאניקה-יגון שמופיע ב[[נוירופסיכולוגיה]]. כמו כן הדבר מתאים לטיפול פשוט שיש נגד דיכאון - חיבוקים , ליטופים, ובאופן כללי מגע גופני. בני אדם שחיים לבד יכולם להעזר באימוץ בעל חיים. [https://www.lifehack.org/377685/science-says-cuddling-helps-curb-depression-and-anxiety-heres-why]
   −
===התרחשויות פסיכולוגיות וחברתיות===
+
אובדן של אדם קרוב יכול להוביל לתקופת אבל ודבר זה הוא נורמלי. אבל התמשכות של תקופה כזו עלולה להתדרדר לדיכאון. <ref name="webmed"/>
 +
 
 +
===עודף מתח נפשי===
 
{{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}}
 
{{הפניה לערך מורחב|מתח נפשי}}
התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי [[דחק]] או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מ[[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], או מהפרעות אישיות כמו [[הפרעת אישיות גבולית]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית]] או [[תסמונת בתר חבלתית]] סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] להסבר הדיכאון הוצעו על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[קרל אברהמס|אברהמס]], [[מלאני קליין|קליין]] ואחרים.
+
עודף של '''[[מתח נפשי]]''' הוא סיבה חשובה לדיכאון. [http://www.discoverymedicine.com/Frans-Pouwer/2010/02/11/does-emotional-stress-cause-type-2-diabetes-mellitus-a-review-from-the-european-depression-in-diabetes-edid-research-consortium/] הדבר נכון הן לגבי עודף מתח כרוני והן לגבי מתח אקוטי (חד פעמי וחזק).<ref name="webmed"/>
 +
'''מתח כרוני''' מתרחש עקב גירוי מתמשך (לרוב גירוי בינוני או נמוך) - לדוגמה עקב דאגה להורה שיש לו [[אלצהיימר]], '''מתח אקוטי''' הוא מתח עקב אירוע חזק וחד-פעמי -לדוגמה עקב מוות של אדם קרוב, או [[אבטלה|אובדן מקום עובדה]]. שני סוגי המתח יכולים לגורר הפעלת יתר של מנגנון "ברח או הילחם" בגוף, ודבר זה יכול להוביל להגברת הסיכון לדיכאון אצל אנשים רגישים לכך. <ref name="webmed">[http://www.webmd.com/depression/features/stress-depression Stress and Depression], Karen Bruno, WebMD.com. Reviewed by Laura J. Martin, MD</ref>
   −
חשיפה להתעללות מינית או גופנית בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי להפרעות דכאון וחרדה בחיים הבוגרים. כאשר מנטרלים את המשתנים גיל, מין, השכלה, עליה, מצב משפחתי, דתיות וחשיפה לאירועים תלויי גורל בבגרות, נמצא כי בישראל, התעללות מעלה את הסיכוי לדיכאון בבגרות פי 1.7 כאשר היא בילדות, ופי 1.4 כאשר היא בגיל הנעורים. אירועים שליליים בילדות ובנעורים העלו את הסיכון לדיכאון פי 1.5.<ref name="levinson2012"/>
+
מתח נפשי, בעיקר מתח נפשי כרוני, מוביל להפרשת הורמוני-מתח כגון קורטיזול, ומקטין את ההפרשה של הורמונים המשמשים כמוליכים עצביים במוח כגון סרטונין ודופמין, דבר שמקושר לדיכאון. כאשר מערכות כימיות-עצביות אלה עובדות בצורה תקינה הם משפיעות על הרגולציה של [[תהליך|תהליכים]] ביולוגיים כמו שינה, תיאבון, דחף מיני ומאפשרים ביטוי של רגשות ומצבי רוח נורמליים. כאשר תגובות מתח יתר מתמשכות יתר על המידה ולא נסגרות לאחר התרחשות של מצב בעייתי, זה יכול להוביל לדיכאון עבור אנשים הרגישים לכך. שינויים רבים במוח המתרחשים במהלך אפיזודות של דיכאון הם דומים לשינויים המתרחשים בזמן מתח-יתר ממושך וחזק.<ref name="webmed"/>
   −
'''[[מתח נפשי]]''' הוא סיבה חשובה לדיכאון. [http://www.discoverymedicine.com/Frans-Pouwer/2010/02/11/does-emotional-stress-cause-type-2-diabetes-mellitus-a-review-from-the-european-depression-in-diabetes-edid-research-consortium/] הדבר נכון הן לגבי מתח כרוני והן לגבי מתח אקוטי (חד פעמי וחזק).<ref name="webmed"/>
+
הקשר בין מתח נפשי לבין דיכאון הוא מסובך ומעגלי. אנשים לחוצים בדרך כלל מזניחים [[קידום בריאות|הרגלי חיים המגבירים בריאות]]. הם עלולים [[עישון|לעשן]], [[אלכוהול ובריאות|לשתות יותר מידי אלכוהול]], ולהזניח [[פעילות גופנית]]. לפי ד"ר Bruce McEwen, המתח יכול להוביל לדפוסי התנהגות שבתורם מגדילים את הסיכוי למתח-יתר כרוני ואת הסיכוי לדיכאון מג'ורי.<ref name="webmed"/> כמו כן יש אנשים בעלי נטייה גדולה יותר להכניס את עצמם למצבים מלחיצים ואנשים אלה יכולים להיות בעלי נטייה לדיכאון. לפי מחקר אחד משנת 1999 שנערך על תאומים, למרות שאירועים מלחיצים יכולים לעודד דיכאון, שליש מהקשר הזה נובע מכך שאנשים מסוימים הם בעלי נטייה גנטית להכניס עצמם למצב מלחיץ. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10360120]
   −
'''מתח כרוני''' מתרחש עקב גירוי מתמשך (לרוב גירוי בינוני או נמוך) - לדוגמה עקב דאגה להורה שיש לו [[אלצהיימר]], '''מתח אקוטי''' הוא מתח עקב אירוע חזק וחד-פעמי -לדוגמה עקב מוות של אדם קרוב, או [[אבטלה|אובדן מקום עובדה]]. שני סוגי המתח יכולים לגורר הפעלת יתר של מנגנון "ברח או הילחם" בגוף, ודבר זה יכול להוביל להגברת הסיכון לדיכאון אצל אנשים רגישים לכך. <ref name="webmed">[http://www.webmd.com/depression/features/stress-depression Stress and Depression], Karen Bruno, WebMD.com. Reviewed by Laura J. Martin, MD</ref>
+
[[אבטלה|אובדן של עבודה]] יכול להוביל למתח ולדיכאון - הדבר נובע ממגוון סיבות - עקב דאגות כלכליות לעתיד, עקב פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה ביחסים עם קרובים ומתחים במשפחה וכן פגיעה בקשרים חברתיים שיכולים להיות מעין כרית אוויר נגד דיכאון.<ref name="webmed"/>
   −
מתח נפשי, בעיקר מתח נפשי כרוני מוביל להפרשת הורמוני-מתח כגון קורטיזול, ומקטין את ההפרשה של הורמונים המשמשים כמוליכים עצביים במוח כגון סרטונין ודופמין, דבר שמקושר לדיכאון. כאשר מערכות כימיות-עצביות אלה עובדות בצורה תקינה הם משפיעות על הרגולציה של [[תהליך|תהליכים]] ביולוגיים כמו שינה, תיאבון, דחף מיני ומאפשרים ביטוי של רגשות ומצבי רוח נורמליים. כאשר תגובות מתח יתר מתמשכות יתר על המידה ולא נסגרות לאחר התרחשות של מצב בעייתי, זה יכול להוביל לדיכאון עבור אנשים הרגישים לכך. שינויים רבים במוח המתרחשים במהלך אפיזודות של דיכאון הם דומים לשינויים המתרחשים בזמן מתח-יתר ממושך וחזק.<ref name="webmed"/>
+
אנשים שנאבקים מול דיכאון כרוני מתמשך, עלולים להיות רגישים יותר להשפעה שלילית של לחץ נפשי. אירוע כמו אובדן מקום עבודה או מוות של אדם קרוב עלול להוביל לאפיזודה ראשונה או שנייה של דיכאון קליני. לאחר מכן ייתכנו מספר אפיזודות של דיכאון באופן ספונטני, גם ללא אירועים מלחיצים. לא ברור מדוע מתח מוביל לדיכאון בצורה כזו. קיימות תאוריה המכונה "kindling effect" או "kindling-sensitization hypothesis" (מאת R. M. Post). לפי התאוריה אירועי דיכאון קודמים עלולים לגורר שינויים בכימיה של המוח ובמערכת הלימבית, דבר שהופך אותם לרגישים יותר לאפיזודות של דיכאון. דבר זה דומה לשימוש בעצי הצתה כדי לגורר התלקחות של מדורה. אירועים קטנים ומוקדמים של דיכאון עלולים לגרור דיכאון קליני גם בעקבות אירועי לחץ קטנים. <ref name="allaboutdepression">[http://www.allaboutdepression.com/gen_05.html Stress and Depression] Dr. Prentiss Price-Evans, AllAboutDepression.com </ref> מטה-אנליזה של 13 מחקרים משנת 2008 מצאה חיזוק לתאוריה זו, אם כי היא חלשה יותר בקרב נשים ואנשים צעירים. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18266498]
   −
אובדן של אדם קרוב יכול להוביל לתקופת אבל ודבר זה הוא נורמלי. אבל התמשכות של תקופה כזו עלולה להתדרדר לדיכאון. <ref name="webmed"/>
+
===אירועי דחק או התעללות ===
 +
התפתחות דיכאון קשורה לא פעם בסיבות פסיכוסוציאליות כמו אירועי [[דחק]] או התעללות בילדות, אירועים טראומטיים חריפים או אובדן של אדם קרוב. מחקרים חדשים מצביעים על קשר בין נטייה גנטית לבין אירועי דחק, כלומר: הסיכון להתפתחות של דיכאון בעקבות אירועי החיים תלוי גם בנטייה הגנטית. אנשים הסובלים מ[[הפרעת קשב ריכוז והיפראקטיביות|הפרעת קשב]], או מהפרעות אישיות כמו [[הפרעת אישיות גבולית]], [[הפרעה טורדנית-כפייתית]] או [[תסמונת בתר חבלתית]] סובלים מדיכאון בשכיחות גבוהה יותר. מספר תאוריות [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטיות]] להסבר הדיכאון הוצעו על ידי [[זיגמונד פרויד|פרויד]], [[קרל אברהמס|אברהמס]], [[מלאני קליין|קליין]] ואחרים.
   −
הקשר בין מתח נפשי לבין דיכאון הוא מסובך ומעגלי. אנשים לחוצים בדרך כלל מזניחים הרגלי חיים המגבירים בריאות. הם עלולים [[עישון|לעשן]], [[אלכוהול ובריאות|לשתות יותר מידי אלכוהול]], ולהזניח [[פעילות גופנית]]. לפי ד"ר Bruce McEwen, המתח יכול להוביל לדפוסי התנהגות שבתורם מגדילים את הסיכוי למתח-יתר כרוני ואת הסיכוי לדיכאון מג'ורי.<ref name="webmed"/> כמו כן יש אנשים בעלי נטייה גדולה יותר להכניס את עצמם למצבים מלחיצים ואנשים אלה יכולים להיות בעלי נטייה לדיכאון. לפי מחקר אחד משנת 1999 שנערך על תאומים, למרות שאירועים מלחיצים יכולים לעודד דיכאון, שליש מהקשר הזה נובע מכך שאנשים מסוימים הם בעלי נטייה גנטית להכניס עצמם למצב מלחיץ. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/10360120]
+
חשיפה להתעללות מינית או גופנית בילדות מהווה גורם סיכון משמעותי להפרעות דכאון וחרדה בחיים הבוגרים. כאשר מנטרלים את המשתנים גיל, מין, השכלה, עליה, מצב משפחתי, דתיות וחשיפה לאירועים תלויי גורל בבגרות, נמצא כי בישראל, התעללות מעלה את הסיכוי לדיכאון בבגרות פי 1.7 כאשר היא בילדות, ופי 1.4 כאשר היא בגיל הנעורים. אירועים שליליים בילדות ובנעורים העלו את הסיכון לדיכאון פי 1.5.<ref name="levinson2012"/> דבר זה מתאים לתאוריות [[נוירו פסיכולוגיה]] על הפרעה במגנון של יגון-פאניקה וצורך בדמות מגוננת בגיל הרך.
 
  −
[[אבטלה|אובדן של עבודה]] יכול להוביל למתח ולדיכאון - הדבר נובע ממגוון סיבות - עקב דאגות כלכליות לעתיד, עקב פגיעה בדימוי העצמי, פגיעה ביחסים עם קרובים ומתחים במשפחה וכן פגיעה בקשרים חברתיים שיכולים להיות מעין כרית אוויר נגד דיכאון.<ref name="webmed"/>
      
דיכאון עלול להוביל להשלכות בריאותיות נוספות היות והוא מגדיל את ההסתברות לתחלואה במחלות לב ולניסיונות התאבדות. דיכאון הוא גם גורם מרכזי בגרימת [[נכות]] ולקויות.  
 
דיכאון עלול להוביל להשלכות בריאותיות נוספות היות והוא מגדיל את ההסתברות לתחלואה במחלות לב ולניסיונות התאבדות. דיכאון הוא גם גורם מרכזי בגרימת [[נכות]] ולקויות.  
  −
אנשים שנאבקים מול דיכאון כרוני מתמשך, עלולים להיות רגישים יותר להשפעה שלילית של לחץ נפשי. אירוע כמו אובדן מקום עבודה או מוות של אדם קרוב עלול להוביל לאפיזודה ראשונה או שנייה של דיכאון קליני. לאחר מכן ייתכנו מספר אפיזודות של דיכאון באופן ספונטני, גם ללא אירועים מלחיצים. לא ברור מדוע מתח מוביל לדיכאון בצורה כזו. קיימות תאוריה המכונה "kindling effect" או "kindling-sensitization hypothesis" (מאת R. M. Post). לפי התאוריה אירועי דיכאון קודמים עלולים לגורר שינויים בכימיה של המוח ובמערכת הלימבית, דבר שהופך אותם לרגישים יותר לאפיזודות של דיכאון. דבר זה דומה לשימוש בעצי הצתה כדי לגורר התלקחות של מדורה. אירועים קטנים ומוקדמים של דיכאון עלולים לגורר דיכאון קליני גם בעקבות אירועי לחץ קטנים. <ref name="allaboutdepression">[http://www.allaboutdepression.com/gen_05.html Stress and Depression] Dr. Prentiss Price-Evans, AllAboutDepression.com </ref> מטה-אנליזה של 13 מחקרים משנת 2008 מצאה חיזוק לתאוריה זו, אם כי היא חלשה יותר בקרב נשים ואנשים צעירים. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18266498]
      
===הפחתה בכמות המשחק החופשי בקרב ילדים===
 
===הפחתה בכמות המשחק החופשי בקרב ילדים===

תפריט ניווט