תחנת כוח פחמית

תחנת הכוח הפחמית "אורות רבין" שבחדרה. רוב ייצור החשמל בישראל מבוסס על שריפת פחם.

תחנת כוח פחמית היא תחנת כוח המייצרת אנרגיה באמצעות פחם.

זיהום אוויר

לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2015, זיהום אוויר מתחנות פחמיות בישראל, מהווה יחד עם זיהום האוויר מתחבורה את מקור הסיכון העיקרי לבריאות התושבים. סך כל זיהום האוויר בישראל גורם לכ-2,500 מקרי מוות בטרם-עת בכל שנה, לתחלואה ולנזק כלכלי של כ-27 מיליארד ש"ח בשנה.

לפי רישומי המשרד להגנת הסביבה, נכון לשנת 2013 סך תחנות הכוח בישראל (19 תחנות, רובן שייכות לחברת החשמל לישראל) פלטו יחד 90 אלף טונות של תחמוצות חנקן ו-84 אלף טונות של תחמוצות גופרית בשנה. כמו כן פלטו התחנות כ-2,200 טונות של חומר חלקיקי קטן מ-10 מיקרון ו-2,300 טונות של פחמן חד חמצני. עיקר הזיהום מייצור חשמל נבע מ-2 תחנות הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון. הן פלטו 92% מתחמוצות החנקן, 99% מתחמוצות הגופרית, 79% מהחומר החלקיקי ו-39% מהפחמן החד חמצני. [1]

נכון לשנת 2013 תחנות הכוח בישראל פלטו לאוויר 39 אלף טונות של פחמן דו חמצני בשנה. מתוך כמות זו, כמות של 27 אלף טונות, או 71%, נפלטה על ידי 2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות. [2]

בעקבות הגילוי של גז טבעי בישראל, מספר תחנות כוח גדולות שפעלו בעבר במזוט וסולר עברו בשנים האחרונות לגז טבעי. והפחיתו בצורה משמעותית את כמות הפליטות מהן. הדבר משמעותי במיוחד בתחנות שנמצאות בסמוך לריכוזי אוכלוסיה, כמו תחנת הכוח רידינג בתל אביב ותחנת הכוח בחיפה. כמו כן השימוש בגז תרם לכך שתחנות כוח חדשות שנבנו, התבססו על גז טבעי במקום על פחם. כיום קיימת תוכנית להקטנת הפליטות המזיקות מתחנות כוח פחמית על ידי התקנת מסננים יקרים בהן.

לפי מכתב של השר להגנת הסביבה, אבי גבאי, לחברת החשמל מדצמבר 2015, השימוש בפחם בתחנת הכוח הפחמית בחדרה גורר תמותה עודפת של 155 אנשים בשנה באיזור, והשימוש בפחם בתחנת הכוח הפחמית באשקלון גורר תמותה עודפת של 59 אנשים- סך של כ-214 מקרי מוות עודפים בכל שנה. הערכות אלה מתבססות על מחקרים שנעשו בעולם ולא על נתונים בארץ עקב מחסור במחקרים בנושא. [3]

מקור לפליטת מתכות כבדות

תחנות כוח פחמיות הן מקור חשוב של פליטת מתכות כבדות רעילות ומסרטנות אל האוויר. נכון לשנת 2012, שתי התחנות הפחמיות הן חלק משלוש המקורות העיקריים לזיהום כספית בישראל (יחד עם מפעל יהודה פלדות לעיבוד מתכת באשדוד. תחנת הכח רוטנברג באשדוד פלטה 101 ק"ג כספית, ותחנת תחנת הכח אורות רבין פלטה 69 ק"ג כספית, סה"כ 170 ק"ג כספית. סה"כ מפעלי תעשייה בישראל פולטים לאוויר כספית במשקל של כ-328 ק"ג בשנה, כך שתחנות אלה פולטות לבדן מעט יותר מחצי מפליטות הכספית בישראל.[4]

כספית שנפלטת מתעשייה לאוויר, במיוחד עשן מתחנות כוח, נופלת לקרקע והופכת לזיהום קרקע ומשם נשטפת לאט למקורות מים, מקור אחר הוא פליטה של כספית לביוב, לנחלים או לים. שם הכספית הופכת למתיל כספית באמצעות פלנקטון וחודרת לשרשרת המזון דרך דגים שניזונים ממנו. בהיותה מסיסת שומן הכספית מצטברת בהדרגה בגוף ועוברת גם הגדלה ביולוגית - הריכוז שלה עולה במעלה שרשרת המזון. כך עופות שניזונים מדגים יכולים להכיל ריכוזי כספית גבוהים פי מיליון יחסית לריכוז הכספית באגם שבו שחו הדגים. דגים בראש שרשרת המזון עלולים לגרור זיהום במזון ולסכן את בריאותם של בני אדם שאוכלים אותם.

נכון לשנת 2012 נפלטו סה"כ 472 ק"ג מתחנות חשמל - 400 ק"ג של כרום שש ערכי נפלטו על ידי תחנת הכוח רבין בחדרה, כלומר כ-84% מסך הפליטות של חומר זה, שהוא מסרטן וודאי בבני אדם. תחנות כוח אחרות - לא פחמיות פלטו כ-60 ק"ג, ועוד כמויות קטנות יותר על ידי מפעלי תעשייה שונים. תחנות כוח פחמיות הן גורם חושב לפליטת עופרת לאוויר. [5]

עלות זיהום אוויר מהפקת חשמל בתחנות כוח

על פי לוחות משרד הגנת הסביבה (לשנת 2014), והדיווחים של תחנות הכוח למפל"ס (לשנת 2013), עלות זיהום האוויר מייצור חשמל בשנת 2013 הגיע ל-9.5 מיליארד ש"ח כתוצאה מפליטה של 19 תחנות כוח. מתוך סכום זה מעל 5 מיליארד נבעו מנזקים בריאותיים - בעיקר מתחמוצות גופרית ותחמוצות חנקן ועוד כ-4 מיליארד ש"ח נזקים של פליטת פחמן דו חמצני. רוב ההשפעה נובעת מ-2 תחנות הכוח הפחמיות הגדולות - אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון.

סוג המזהם	כמות פליטות מפל"ס 2013 (טונות)	עלות הזיהום לטונה (ש"ח לטונה) 2014	סה"כ העלות בשנה (מיליוני ש"ח)
תחמוצות חנקן	90,837	21,617	1,964
תחמוצות גופרית	84,145	37,326	3,141
פחמן חד חמצני	2,303	לא ניתנה	-
חלקיקים PM2.5	???	74,736	לא מדווח
חלקיקים PM10	2,201	53,277	117
פחמן דו חמצני	38,964,974	110	4,286

ראו גם

• פחם
• שיא תפוקת הפחם
• התחממות עולמית
• זיהום אוויר בישראל
• מתכות כבדות

קישורים חיצוניים

• תחנות כוח פחמיות באתר המשרד להגנת הסביבה
• ד"ר ארז גרטי, כיצד פועלת תחנת כח פחמית?, מכון דוידסון, 24.6.2011
• בלומברג, המערב חייב להפסיק את שריפת הפחם עד 2030, כלכליסט, 13.11.2016
• שירי ספקטור בן ארי, היבטים בפעילות תחנות כוח פחמיות, מרכז המחקר והמידע של הכנסת, 12 בדצמבר 2016
• ליאור גוטמן, שטייניץ מקדם הפסקה מלאה של שימוש בפחם לייצור חשמל, כלכליסט, 18.9.2017
• איתן בייגל, הסוף לבנזין ולסולר: ההחלטה הדרמטית של ממשלת הולנד, גלובס, 19.10.2017
• סוניה גורודיסקי, שטייניץ: "עד שנת 2030 נפסיק את השימוש בדלק ובפחם", גלובס, 4.12.2017
• יורם ירקוני, בקשה לייצוגית: תחנת הכוח בחדרה מזיקה לבריאות התושבים, ואינט, 29.4.2019
• עמירם ברקת, שני אשכנזי, "כיצד רשות החשמל מוציאה מסמך מוטה, חסר ומגמתי שכזה?", גלובס, 6.10.2019