שמאל וימין בפוליטיקה

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

שמאל וימין בפוליטיקה הם מונחי מיון של אידאולוגיות, תנועות פוליטיות ומגמות בחברה. מקובל, בשיח הבינלאומי להבחין בין שמאל ולימין, אם כי משמעותה של חלוקה זו אינה מוגדרת בצורה מוחלטת, והיא משתנה במידה מסוימת ממדינה למדינה ומתקופה לתקופה, כאשר אותה חלוקה נתונה לוויכוח פוליטי ומהווה חלק מהותי ממנו - אותו הוויכוח משמש לביצוע דה-לגיטימציה לעמדות שונות בשיח.

מקור המונחים "ימין" ו"שמאל" בהקשר הפוליטי

מקור המונחים "ימין" ו"שמאל" הוא במקומות הישיבה של הסיעות השונות בפרלמנט הצרפתי שהורכב אחרי המהפכה הצרפתית אך לפני הדחתו של המלך. בפרלמנט זה, שנקרא "האסיפה הלאומית" ישבו הצירים שצידדו בשינויים מתונים במבנה המשטר והשלטון ובהמשך המלוכה, בימין הבית, ולעומתם היעקובינים והז'ירונדינים, שצידדו בביטול המלוכה ובשינויים חברתיים עמוקים, ישבו בשמאלו.

בארצות הברית נפוצים המונחים שמרנים עבור הימין ופרוגרסיביים עבור השמאל.

נקודות מרכזיות

כלכלה

לאום ויחסי חוץ

  • הימין מייחס משמעות רבה ללאום ולמורשת הלאומית, ומתייחס אל הלאום כאל המסגרת המאחדת הגדולה ביותר. אי לכך, הימין נוטה להעדיף את בני לאומו על פני בני לאום אחר ומקדש ערכים הקשורים בלאום, כגון אדמת מולדת וכבוד לאומי. גישה זאת סוללת את הדרך למדיניות חוץ לוחמנית, לאימפריאליזם וקולוניאליזם.
  • השמאל דוגל בהומניזם כלל-אוניברסלי (קוסמופוליטיות) וגורס שהלאום אינו עילה מוצדקת להבחין בין בני אדם שונים. החזון של מהפכני השמאל הוא חברה ללא לאומים בהם אנשים מאוחדים מאחורי ערכי ההומניזם והסוציאליזם.

דת ומדינה

בימי המהפכה הצרפתית, השמאל היה אנטי-דתי וקידם את ניתוק השלטון מהכנסייה וחוקי הדת, לעומת הימין ששאף לשמר את הסדר והמוסדות הקיימים. בימינו, גם בקרב הימין קיים זרם חילוני.

יחס למדינה: ממשל חזק או חלש

הן בימין והן בשמאל נמצא גישות התומכות בממשל חזק אטטיזם ומנגד כאלו השואפות להחליש עד לפרק את מוסדות המדינה הנתפסים כמחוללי כפיה ומגבילים את החופש, ראו אנרכיזם.

במדינות דיקטטוריות הימין תומך בשלטון, והשמאל מקדם דמוקרטיה. במדינות בעלות משטר דמוקרטי, הימין שואף להגביל את המרחב הדמוקרטי של מבקרי המשטר.‏[1].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים