רוברט לוקאס

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

רוברט אמרסון לוקאס הבן (באנגלית: Robert Emerson "Bob" Lucas, Jr; נולד ב-15 בספטמבר 1937 ביקימה, וושינגטון) הוא כלכלן אמריקאי, אחד ההוגים המרכזיים של אסכולת שיקגו בכלכלה וחתן פרס נובל לכלכלה לשנת 1995.

לוקאס הוא בוגר לימודי היסטוריה, ואת הדוקטורט בכלכלה קיבל באוניברסיטת שיקגו ב-1964. עד 1975 לימד בבית הספר לעסקים שבאוניברסיטת קרנגי מלון, ואז חזר לשיקגו והתמנה לחבר סגל האוניברסיטה. נחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר משנות השבעים של המאה ה-20, בפרט בתאוריה מקרו-כלכלית שנשלטה עד אז על ידי חסידי האסכולה הקיינסיאנית.

לוקאס ידוע בתחום בתאוריית הציפיות הרציונליות, תחום מרכזי בניתוח תהליכים אינפלציוניים. על מחקריו בתחום זה זכה בפרס נובל. לצד הכלכלן פול רומר הוא נחשב כאבי התאוריה הכללית החדשה בהקשר לצמיחה כלכלית.

ציפיות רציונליות

אחת התאוריות המוכרות ביותר של לוקאס היא תאוריית הציפיות הרציונליות שהוא פיתח. בשנת 1972 לוקאס שילב את הרעיון של ציפיות רציונליות כדי ליצור מודל של שיווי משקל כללי דינמי. הסוכנים במודל של לוקאס הם רציונליים. בהסתמך על מידע זמין הם יוצרים ציפיות לגבי המחירים בעתיד ולגבי כמויות של מוצרים, ובהתבסס על הערכות אלה הם פועלים כדי למקסם תועלת שיש להם לאורך כל שנות החיים שלהם.

בנוסף לוקאס סיפק בסיס תאורטי שהיה חיוני לתאוריה של מילטון פרידמן ואדמונד פלפס, שנוגעת לניטרליות ארוכת הטווח של כסף, ומספקת הסבר לקורלציה בין תפוקה לבין אינפלציה, שמתוארת על ידי עקומת פיליפס.

הביקורת של לוקאס

בשנת 1976 לוקאס ערער על ההנחות היסודיות של התאוריה הקיינסיאנית למקרו-כלכלה. לטענתו המודל המקרו-כלכלי צריך להיות בנוי כגרסה של צבירה (אגרגציה) של מודלים מיקרו-כלכליים, אם כי הוא טען כי אגרגציה במובן התאורטי אינה דבר אפשרי במודל נתון. הוא פיתח את "הביקורת של לוקאס" ("Lucas critique") על מדיניות כלכלית, בטענה כי תחומים שנחשבו בשעתו קשורים כמו הקשר בין אינפלציה לבין אבטלה יכולים להשתנות בתגובה למדיניות כלכלית של הממשלה. דבר זה הוביל לפיתוח של מאקרו-כלכלה נאו-קלאסית ובפיתוח לפיו המאקרו-כלכלה צריכה להתבסס על מיקרו-כלכלה. הנחה זו נראית הגיונית למדי, אבל מותקפת בשנים האחרונות מכיוונים שונים. בתחום של מערכות מורכבות, קיים מושג הגחה שמציין דפוס או תופעה שמתרחשת ברמה גבוהה יותר מאשר רכיבי מערכת, ושלא ניתן להגיע אליה סתם מהתבוננות ברכיבים כשלעצמם בלי להתחשב ביחסי הגומלין ביניהם. יש תועלת מהתבוננות ברכיבי המערכת אבל ההתנהגות של המערכת נובעת מיחסים בין גורמים שונים במערכת ולא מסתם אגרגציה שלהם, באופן דומה לכך שהפעילות של אורגניזם מושפעת גם מהפעילות בין תאים שונים ובסידור המרחבי שלהם ולא רק מהתכונות של כל תא ותא ושמוזיקה לא נובעת רק מהתכונות של הצלילים עצמם אלא מהיחסים בין צליל אחד לשני (הסדר שלהם).

ראו גם

קישורים חיצוניים