רוברט איירס

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף רוברט אירס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רוברט איירס, 2003.

רוברט אנדרווד איירס (באנגלית: Robert Underwood Ayres) הוא פיזיקאי וכלכלן אמריקאי. התמקד ביישום של רעיונות מתחום הפיזיקה, במיוחד חוקי התרמודינמיקה, לתחום הכלכלה; עניין גדול וחלוצי בזרמי וטרנספורמציות של חומרים (אקולוגיה תעשייתית או מטבוליזם תעשייתי); ולאחרונה תקיפה של רעיונות מקובלים בתחום התאוריה של הצמיחה הכלכלית.

אירס עובד בשנים האחרונות במרכז לניהול של משאבי סביבה, INSEAD, בפונטבלו, צרפת.

עבודתו

צמיחה כלכלית כתהליך של משוב מחזק

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צמיחה כלכלית

איירס מתאר את הצמיחה הכלכלית כמשוב מחזק שבה הורדת עלויות הייצור של סחורות ושירותים מעוררת דרישה הולכת וגוברת לסחורות ושירותים אלה. רעיון זה יכול לשמש כהסבר גם של פרדוקס ג'בונס שבו ייעול שימוש במשאב טבע (לדוגמה המשאב פחם על ידי ייעול מנוע הקיטור) מוביל בסופו של דבר להגדלת השימוש במשאב זה.[1]

איירס טוען גם שהדבר מוביל להולדת ביקוש לסחורות ושירותים חדשים. לדוגמה דרישה גדלה למכוניות מעוררת גידול בדרישה לרמזורים, מכבשים, עורכי-דין המתמחים בפגיעות גוף, ביטוח רכב, ובהמשך גם לדרישות עקיפות יותר כמו הוצאות צבאיות וכלי-נשק למלחמת המפרץ, שדרים של דיווחי תנועה, מסעדות מזון מהיר בצידי הדרכים, בתים צמודי קרקע (פרבור), וקופירייטרים במשרדי פרסום. (ראו פירוט בהשפעות חיצוניות של מכוניות)

דרישה גוברת למגוון המתרחב של סחורות ושירותים מביאה לגידול בהשקעות של הפירמות מהן קונים, ולגידול קנה-המידה של היצרנים (דבר שיכול לייצר יתרון לגודל בהיבטים של ייצור או שיווק). השקעה יכולה להיות פיזית במבנים או השקעה במחקר ופיתוח (מו"פ). השתלטות היצרנים בקנה מידה גדול על השוק, יחד עם שיפור תהליכים כתולדה ממו"פ ו"לימוד על ידי עשייה" מביאים שוב להקטנת עלויות המביאה לירידה נוספת במחירים וכך לולאת המשוב נמשכת.[1]

איירס אם כן מתאר את המנגנון הורדת מחירי מוצרים עקב ייעול -> הגדלת הביקושים למוצרים אלה ויצירת ביקושים למוצרים חדשים -> יתרון לגודל והשקעה במו"פ -> הורדת מחירי מוצרים עקב ייעול.

לולאת משוב במהפכה התעשייתית

איירס טוען כי מנגנון זה של צמיחה כלכלית מתקיים במגוון של סחורות ושירותים אבל הוא חזק במיוחד בתחום של הסבת אנרגיה וכוח ממוכן.[1]

המהפכה התעשייתית החלה בתקופת מחסור בעץ לבעירה (לשם הסקה לדוגמה) באירופה, בשל בירוא יערות (בעיקר עבור עץ לבניין ספינות לצי). במאות ה-16 וה-17 גילו את פחם האבן והכלו לכרות אותו. אך עד מהרה העמיקו מנהרות הכרייה מתחת למפלס מי התהום. נוצר הצורך לשאוב את המים מהמנהרות החצובות שהוצפו. סוסים שסובבו גלגלת היו מקור הכוח המקובל לשאיבה עד שתומס ניוקומן יצר מנוע קיטור לשם כך. אף הפשוטים במנועי הקיטור שהונעו בפחם יכלו לשאוב מים בעלות כלכלית קטנה יותר בהשוואה לסוסים. מחיר הפחם צנח, והדרישה אליו גברה.

בשלהי המאה ה-18 וראשית המאה ה-19, הופיעו שימושי פחם חדשים כגון גז לתאורת רחובות ערים. דרישה מוגברת למנועי קיטור באותה עת זירזה הופעתם של דגמים חדשניים (בייחוד שיפוריו של ג'יימס וואט) שהגדילה באופן חד את יעילותם והקטינה את עלותם ואת מחיר הפחם. מנועי קיטור החלו לשמש עבור מוצרים ושירותים אחרים כמו כלי קידוח (ליצור תותחים אך גם לקידוח צילינדרים עבור מנועי קיטור חזקים יותר), הניעו סירות במעלה נהרות, סחבו קרונות פחם ממכרות לנמלים, הניעו נולים מכניים, ולבסוף הניעו רכבות וספינות בים.

לאחר תהליך ארוך של ניסוי וטעייה (לימוד על ידי עשייה), החליף הפחם (ולאחריו שרף פחמי) את העץ כמקור דלק גם בתהליך התכת הברזל והביא לזמינות הרבה של ברזל יצוק, לאחריו ברזל רקוע ולבסוף לפלדת "בסמר". השוק העיקרי לפלדה זולה היה לבניית מערך פסי הרכבת והתשתית הכרוכה בם כגון גשרים. אחריהם הגיעו ספינות ורבי-קומות.

במקביל לתהליכים אלה, גודלן של הפירמות העוסקות בפעילויות אלה (כרייה, ייצור מנועי קיטור, ייצור ספינות, נולי אריגה, מפעלי יציקה, קידוח קנים וכו') וגודלן של המכונות והמפעלים העוסקים בתחומים אלה עלה, דבר שהוביל להגדלת ההתמחות וליתרונות לגודל.

איירס טוען כי המהפכה התעשייתית הראשונה הונעה על ידי תהליכים של הוזלת עלויות, הגברת ביקושים, השקעות ופיתוחים טכנולוגיים שהובילו להוזלה נוספת ולביקושים למוצרים חדשים - בתחומים של פחם, מנועי קיטור ברזל ולאחר מכן פלדה.

איירס מביא דוגמאות נוספות כמו של לולאת משוב בניצול אנרגיה כמו דלק ומכוניות.

דעיכת הצמיחה המעוגנת באנרגיה מחצבית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיא תפוקת הנפט

איירס טוען כי לולאת המשוב של ייעול אנרגיה מדלק מחצבי והגברת השימוש בה מגיעה בעצמה לולאת משוב אחרת - לולאת משוב מחלישה או במינוח של כלכלה נאו-קלאסית תפוקה שולית פוחתת. לפי איירס לא נותרו עוד אפשרויות רבות לשיפור היעילות בהמרת אנרגיה שמוצאה בדלק מחצבי, או לפיתוח חומרים חדשניים מפטרו-כימיקלים או לניצול נוסף של יתרונות גדלים לגודל.

קידוחי נפט מתבצעים רחוק יותר, לעומק רב יותר ובמרחק גדול יותר מהיבשה, או באזור הארקטי, או מניצול פצלי שמן, בכל המקרים הדבר כרוך בגידול העלות (ראו שיא תפוקת הנפט). איירס טוען כי יהיה צורך ללכוד את הפחמן הדו-חמצני מתחנות הכוח יהיה צורך ללכוד ולקבע בקרקע או במעמקי האוקיינוסים (כדי להימנע משחרורו ולהגברת ההתחממות העולמית וגם דבר זה יגרום לכך שהעלויות יאמירו.

נעילה טכנולוגית של דלק מחצבי

איירס טוען שמצב של "עסקים כרגיל" מאפשר שיפור מסוים אך משמר התלות בדלק מאובני, וכי מדובר בדרך ללא מוצא, כיוון שהיא מונעת הליכה בכיוון טכנולוגי חדש שהוא בעל עוצמה אמיתית (נעילה טכנולוגית).

ב"עצמה" איירס מתכוון, לטכנולוגיות בעלות אפשרויות יישום מעבר ליישום המקורי הצר לו הן נועדו- כשם שהטכנולוגיה של יצירת תאורה חשמלית למשל הולידה סחורות ושירותים חדשים כה רבים (כמו רדיו, טלוויזיה, אלקטרוניקה וכו'), שלא נחזו לפניה.

ככל שהשיטה הכלכלית-פוליטית הבנויה סביב אנרגיה מחצבית זולה, מתפקדת ומשמרת את העלויות והמחירים הנמוכים, כך קשה יותר לגישות מהפכניות למצוא דרכן ללב השיח הציבורי.

מעבר לאנרגיה מתחדשת

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אנרגיה מתחדשת

המסקנה של איירס היא כי התקדמות טכנולוגית עד עתה הונעה בעיקר על ידי לולאת משוב מחזק של כוח / אנרגיה.

ההתקדמות של טכנולוגיות המידע המבוססות על מיקרו- אלקטרוניקה בעשורים האחרונים הביאה למניע משמעותי חדש, אף אם לא עצמאי, להתקדמות טכנולוגית. סביר כי הביו-טכנולוגיה תלך ותתפוס מקום יותר מרכזי בעשורים הקרובים. אך ירידה במחיר האנרגיה, ודרישה גוברת לדלק וחשמל ממשיכים לשחק תפקיד מרכזי בצמיחה הכלכלית הנוכחית.

בהקשר של חיזוי כלכלי לטווח הארוך, איירס טוען כי עתיד הצמיחה הכלכלית בדפוס הצמיחה הקיים תביא לצמיחה גדולה בצריכת האנרגיה ומשאבי הטבע. היחס בין התל"ג לצריכת האנרגיה אומנם הולך וקטן באיטיות (במרבית המדינות המתועשות, אך לא בישראל), אך צריכת האנרגיה והמשאבים לנפש, עדיין גדלה. לאלו המנסים לדמיין כלכלה מקיימת, "הימנעות ממשאבים" הוא רעיון קוסם. אך הוא עודנו רעיון ולא מציאות. צמיחה כלכלית וניצול משאבים / אנרגיה לצערנו עדיין כרוכים זה בזה. אילו היו מנסים לכפות "הימנעות ממשאבים" כיום, הצמיחה הכלכלית הייתה נעצרת באחת ונסוגה אחורה.

בטווח הקצר, איירס טוען, כי האינטואיציות של מתנגדי קיוטו היא מוצדקות. שכן צמיחה כלכלית בשנים הקרובות אכן תלויה עדיין במידה רבה בהמשך הגידול בצריכת האנרגיה. עם זאת, בטווח הארוך, איירס טוען כי מתנגדי קיוטו טועים. הן בגלל דעיכת היעילות של מנגנון יעול האנרגיה, והן בגלל שפיתוח אנרגיות מתחדשות דורש משבר, שיביא להפניית כסף למחקר של ניצול אנרגיות אלה.

איירס טוען כי בטווח הקצר, טכנולוגיות מהפכניות יעלו יותר מאלו הוותיקות. אך בטווח הרחוק הפוטנציאל שלהם להפחית עלויות הוא גדול בהרבה, וזאת מבלי לפגוע בסביבה. אך הסטת ההשקעה לכיוון חדש לא תקרה מעצמה ללא תשלום מחיר כואב.

ספרים

ראו גם

מאמרים

  • Ayres, R. and Kneese, A. 1969. Production, consumption, and externalities. American Economic Review, 59:

282-297.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 How Economists have misjudged global warming, R.U. Ayres World Watch; September/October 2001 Volume 14, No. 5, pp. 12-25 תרגם: אמי אטינגר