קיטוע בתי גידול
קיטוע בתי גידול (באנגלית: Habitat fragmentation) הוא קטיעה, חיתוך וצמצום של בתי גידול של בעלי חיים וצמחים, דבר שגורם להפרדה בין אוכלוסיות, לרעב ולפגיעה ישירה והוא אחד הגורמים המרכזיים להכחדת מינים ולהרס בתי גידול. קיטוע בתי גידול נגרם כתוצאה מהקמת כבישים, גדרות, או תשתיות אחרות של בני אדם, גורמים לחלוקת שטח טבעי כלשהו לשני חלקים או יותר. ייתכנו גם סיבות טבעיות לקיטוע בתי גידול, אולם לרוב מדובר בתהליכים איטיים ונדירים בהרבה יחסית לתרומת האדם.
למרות שסך השטח הטבעי יכול להישאר באותו גודל גם לאחר סלילה של כביש לדוגמה, בעלי החיים והצמחים נתקלים במכשול כאשר הם מנסים למצוא בני זוג, מזון, מים, מחסה וכו', בשמירה על טריטוריה מינימלית הדרושה לקיומם, או בתהליך הפצה של זרעים (בצמחים). רבים מהם נדרסים, נתקעים בגדרות או מפחדים לחצות את המכשול. שטח מחיה קטן מידי גורם לרעב, למאבקים בין בעלי חיים על טריטוריות, קשיים במציאת בני זוג, לחץ נפשי ועוד שתורמים להתדלדלות המין ולפעמים להכחדה מוחלטת.
הגדרה
המינוח קיטוע בתי גידול כולל חשש תופעות נבדלות:
- ירידה בסך השטח הכולל של בתי גידול.
- ירידה בשטח הפנימי - יחס השטח לקצוות Edge ratio
- בידוד של שטח אחד של בית הגידול משטחים אחרים של בית הגידול
- שבירה של רצף אחד של בית הגידול לכמה שטחים קטנים יותר.
- ירידה בגודל הממוצע של כל שטח בבית הגידול.
השלכות
אחת הדרכים העיקריות שבהן קיטוע בתי גידול משפיעה על מגוון ביולוגי היא על ידי הורדה של כמות בית הגידול הזמין (Available habitat) כגון יער גשם, אוקיינוסים, אדמות ביצה, וכו') עבור כל היצורים בנישה אקולוגית. קיטוע שטחי מחייה כרוך תמיד בהרס ישיר כלשהו של בית המחייה. צמחים ויצורים שאינם ניידים באיזור זה נהרסים באופן ישיר. בעלי חיים ניידים כמו ציפורים, יונקים וזוחלים נסוגים לשטחים פחות נגישים של בית הגידול, הרחק מגורם הקיטוע. דבר זה יכול להוביל להגברת הצפיפות ולהגברת התחרות באותו שטח.
השטחים שנותרו מבית הגידול הם קטנים יותר מבית הגידול המקורי. מינים שמסוגלים לנוע בין כמה שטחים חצויים משתמשים ביותר משטח אחד. מינים שאינם מסוגלים לנוע בין שטחים של בית הגידול חייבים לנסות לשרוד במה שיש להם בחתיכת בית הגידול שנשארה להם. היות ואחת הסיבות העיקריות של קיטוע בתי גידול היא פיתוח שטחי חקלאות, השטחים שנותרו מבית הגידול הם בדרך כלל רק חתיכה קטנה בהרבה מבית הגידול המקורי.
פתרונות
פתרונות מקומיים לקיטוע בתי גידול כוללים יצירת "מעברים אקולוגים" גשרים או מנהרות מעל או מתחת לפסי ברזל, כבישים ותשתיות אחרות כדי לאפשר ליצורים שונים מעבר דרכם בבטחה. דבר זה מקטין את הבעיה החמורה ביותר של קיטוע בתי גידול והוא חלוקת השטח לכמה תתי יחידות, אבל לא מפחית בעיות אחרות כמו היחס בין השטח להיקף האיזור. כדי להצליח מעברים אקולוגים צריכים להיות ממוקמים לאורך מסדרון אקולוגי וכן להתאים לבעלי החיים אליהם הם מכוונים.
גידול בשימוש ברכב פרטי תורמת לקיטוע שכן כבישים עמוסים יותר הם מחסומים יעילים יותר מול יותר בעלי חיים, כבישים מהירים מהווים מחסום מול רוב היצורים שאינם מעופפים. פתרונות כמו תחבורה ציבורית יכולים לכן להוריד את הבעיה בקיטוע שטחי מחיה הנגרמת מכבישים.
קיטוע בתי גידול נגרם גם עקב הרחבות פרבור, שמוביל לבניית שכונות חדשות שזוללות כמות גדולה של קרקע מול בינוי עירוני, ומוביל לעליה בשימוש ברכב פרטי ולביקוש מושרה שמוביל לבניית עוד כבישים ופרברים. לכן עירוניות מתחדשת והימנעות מפרבור היא היבט חשוב של הקטנת קיטוע בתי גידול במיוחד באיזורים עירוניים יותר.
קיטוע בתי גידול מתרחש גם עקב הרחבת שטחי חקלאות קשה למנוע את הנזק שבדבר זה מלבד שימוש נרחב יותר בשיטות פרמקלצ'ר שהן יותר סובלניות לבעלי חיים אחרים כמו יערות מאכל ובאופן נרחב יותר כלכלת מצב יציב.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- קיטוע בתי גידול בוויקיפדיה האנגלית
- פנייה להייניקן העולמית: גידור הכרמים פוגע בחי פניה של החברה להגנת הטבע בניסיון לסייע לצבאי הבר ולחיות נוספות, nrg, 11/9/2011
- אקולוגיה של האדם ושמירת טבע
- מערכות תחבורה ומערכות אקולוגיות: קישוריות ומעברים לבעלי חיים סקר ספרות והכנת מדריך מקומי ישראלי, ד"ר תמר אחירון -פרומקין, עבור מע"צ
- מושב שמירת טבע – אתגרים למאה ה-21 הוועידה השנתית למדע וסביבה, האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה
- מעבר אקולוגי בוויקיפדיה העברית