משתמש:עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית

ערכים שהיו בוויקיפדיה העברית ואינם עוד אך רלוונטיים אלינו. יש לבדוק קודם שאכן נמחקו משם ולשכתב במידת הצורך.

אבנר נתניהו (לא נמחק)

תבנית:אישיות אבנר נתניהו (נולד ב-10 באוקטובר 1994) הוא בנם הצעיר של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ורעייתו שרה.

ביוגרפיה

נתניהו נולד באוקטובר 1994, אח ליאיר, ואח למחצה לנועה (שנולדה לאביו מנישאיו הקודמים למיקי הרן).

למד בתיכון ליד האוניברסיטה לאחר שהתקבל למגמת תיאטרון. ברוב תקופת הכהונה הראשונה של אביו, הוא גר עם אחיו יאיר אצל הורי אימו חווה ושמואל בן ארצי.

בשנת 2010 זכה בחידון התנ"ך הארצי והשתתף בחידון התנ"ך העולמי, הגיע למקום השלישי והוכתר בתור סגן שני. באופן אירוני, השאלה שהכשילה אותו הייתה שאלת ראש הממשלה, שלאור הנסיבות נכתבה על ידי מחבר השאלות בחידון עצמו, נריה פנחס.

נתניהו היה פעיל בתנועת הצופים, ואף יצא מטעמה לשנת שירות בבת ים.

לקראת סוף שנת 2014 התגייס לצה"ל, ושירת בחיל האיסוף הקרבי. טרם הגיוס עבר גיבוש לצנחנים. כמו כן, הוא עבר בהצלחה גיבוש סיירות. בנוסף הוא התקבל ליחידה 8200 בחיל המודיעין. עם זאת, העדיף לחתום ויתור על מנת לשרת ביחידה קרבית.

בשנת 2019 התחרה בעונה הרביעית של שעשועון הטלוויזיה המרדף.

אבנר לומד היסטוריה וארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.

אג'יק - מכון הנגב (נמחק)

תבנית:ארגוןאג'יק – מכון הנגב הוא ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי הפועל משנת 2000 ברחבי הנגב. מטרת הארגון היא פיתוח קהילתי בר-קיימא בקרב חברות העוברות תהליכי שינוי משמעותיים ומסייע בהצמחתן של קהילות שוויוניות ומשגשגות החיות בשלום. בפעילותו מתקדם הארגון בפיתוח קהילתי בקרב הערבים הבדואים תושבי הנגב, ביצירת שותפות אמת בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית ובקידום צדק חברתי וכלכלי עבור כלל תושבי המדינה. בנוסף, פועל הארגון באזור המזרח התיכון ובעולם המתפתח.

חזון

פעילות הארגון מתמקדת בתהליכי פיתוח קהילתי בקרב הערבים הבדואים תושבי הנגב, שהם חלק אינטגרלי מהחברה הערבית בישראל. מטרת הפעילות היא יצירת שותפות אמת בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית, וקידום צדק חברתי וכלכלי עבור כלל תושבי המדינה.

בנוסף, פעילות הארגון פונה לקידום שיתופי פעולה חוצי-גבולות המבוססים על שותפות בין אזרחים (people-to-people). במדינות העולם המתפתח מקדם הארגון מודלים לפיתוח חברתי-כלכלי צודק ובר-קיימא.

אבני דרך

בשנת 1998 מוקם "מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח" בתוך מכללת ספיר על ידי ד"ר יהודה פז, כמכון להכשרה בינלאומית.

בשנת 2000 נרשם מכון הנגב כעמותה עצמאית ומעתיק את משכנו לבאר שבע, שם הוא משמש מרכז הכשרה לפיתוח קואופרטיבים, עסקים קטנים ופתרון קונפליקטים. מאות אנשים ממדינות מתפתחות ומאזור המזרח התיכון עוברים תוכניות הכשרה במכון מדי שנה, תחת ניהולה של ויוויאן סילבר.

בשנת 2002 מוקם אג'יק- המרכז הערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף על ידי אמל אלסאנע-אלחג'וג' במכון הנגב. מטרתו המוגדרת של אג'יק (בערבית: אני בא לקראתך) היא פעילות למען פיתוח חברתי-כלכלי בקרב החברה הערבית הבדואית בנגב וליצירת שותפות בין החברה היהודית לבין החברה הערבית.

בשנת 2003 מוקם "אוהל המתנדבים" כמרכז להכשרת מתנדבים והפעלת תוכנית לחינוך א-פורמלי בנגב. משכנו נקבע בעיר העתיקה בבאר שבע.

החל משנת 2004 מוקמות מחלקות שונות באג'יק שמטרתן יצירת שוויון הזדמנויות לחברה הערבית בדואית בנגב. ביניהן: המחלק לגיר הרך, שמטרתה קידום תעסוקה לנשים והקמת מסגרות חינוכיות לפעוטות עד גיל שלוש; המחלקה לפיתוח כלכלי שמקדמת תוכניות פורצות דרך לפיתוח כלכלי בקרב נשים וגברים; המחלקה לקידום בריאות המתמקדת בבריאותן של נשים הרות וילדים צעירים מהחברה הבדואית.

בשנת 2014 אג'יק-מכון הנגב מוכר כמכון הכשרה רשמי של ברית הקואופרציה הבינלאומי.

בשנת 2015 מכיר משרד החינוך ב"אוהל המתנדבים" של אג'יק כארגון נוער רשמי. בשנת 2016 זוכה "אוהל המתנדבים" לאות נשיא המדינה לארגון מתנדבים על קידום המעורבות והשותפות החברתית-אזרחית בין החברה הבדואית לחברה היהודית. 

שקיפות

אג'יק, בהיותו גוף ללא מטרות רווח הפועל למען הקהילה, נסמך על שלושה מקורות הכנסה עיקריים: תרומות פילנתרופיות, תקציבים מגופי הממשלה והכנסות עצמיות מעסקים חברתיים. אג'יק הציב לעצמו יעד לצמצום ההכנסות הפילנתרופיות לכדי 50% מסך ההכנסות, כאשר ההכנסות העצמיות וההכנסות מהגופים הממשלתיים יעמדו בעתיד על כ-25% מכל מקור מימון. בדרך זו מגוון הארגון את מקורות ההכנסה שלנו ובכך מבטיח את יציבותו הכלכלית.

 בשנים האחרונות הפך אג'יק – מכון הנגב לאחד הארגונים המובילים בישראל בנושא עסקים חברתיים, קרי עסקים המשלבים את הממד העסקי והממד החברתי ומחזירים מרווחיהם למיזמים חברתיים בקהילה.

בנוסף, שיעור התרומות ממדינות זרות עמד בשנת 2016 על 3.5% מתקציב הארגון.

מכון הנגב

מכון הנגב הוא הזרוע הבינלאומית והמזרח תיכונית של הארגון. המכון, שממנו צמח הארגון כולו, מקיים תוכניות הכשרה ומקדם פרויקטים אזוריים ובינלאומיים בפיתוח חברתי-כלכלי, חוסן קהילתי, מנהיגות ופתרון סכסוכים. הארגון פועל מתוך אמונה בקשר הדוק בין שגשוג חברתי וכלכלי של קהילות לבין בניית שלום ופתרון סכסוכים; חברות החיות בשלום ובשכנות טובה יגדילו את סיכוייהן לשגשוג כלכלי וחברתי. חברות שרוב האנשים בהן זוכים לחיות ברמה כלכלית-חברתית נאותה יחיו בשלום בינן לבין עצמן ועם שכניהן. המכון מתמקד בעבודה עם קהילות בשלבי מעבר, תוך התמקדות בחברה האזרחית ובגישה של שותפות בין אזרחים (People to People).

תחומי פעילות מרכזיים

חינוך

מפעלי החינוךהם חלק מרכזי בפעילותו של הארגון, המאמין כי הזדמנות שווה לנשים, ילדים, בני נוער וצעירים מייצרת חברה שוויונית יותר, שבה כל אזרח יכול לנצל את הפוטנציאל הטמון בו. העיסוק בנושאי זהות ושייכות בתהליך החינוכי, תוך התבססות על מורשת ומקורות תרבותיים, הוא מרכיב חשוב בתוכניות החינוכיות של הארגון, זאת מתוך רצון לחנך למעורבות אזרחית ומעבר מתפיסות של תלות ונזקקות לתחושה של גאווה ואחריות.

הפרויקטים שיוזם ומפעיל הארגון מיועדים לטווח גילאים רחב: החל מתוכניות המותאמות לגיל הרך, דרך קורסים טכנולוגיים לילדי כיתות ג'-ד', חינוך לחיים משותפים לתלמידי התיכון, ארגון נוער, פרויקטים התנדבותיים לבוגרי תיכון ומצוינות לימודית ואקדמית בקרב צעירי הקהילה.

הארגון פועל עם מספר ארגונים מובילים בתחום החינוך הלא-פורמלי: תנועת הצופים, החברה למתנ"סים, עמותת תפוח, הרשתות אורט ועמל, מרכזי ריאן והרשויות המקומיות. מפעלי החינוך של אג'יק משרתים כ-15 אלף תושבים בני 6–40 ומספקים להם הכשרות, תוכניות וסדנאות מגוונות לאורך כל השנה.

מבין תוכניות החינוך של אג'יק:

ארגון הנוער

הוקם בשנת 2014 והוא ארגון הנוער הראשון בחברה הבדואית בנגב. הארגון מהווה מסגרת חינוכית א-פורמלית עבור צעירים ובני נוער, ופעילותו כוללת נושאים מגוונים ובהם מנהיגות, עשייה חברתית, אזרחות פעילה, סובלנות והתנדבות. בארגון חמש שכבות גיל, מכיתה א' עד י', כאשר לכל שכבת גיל תוכנית חינוכית ייחודית המועברת על ידי מדריך המלווה אותה לאורך השנה. הפעילות כוללת מפגשים דו-שבועיים, טיולים, סמינרים, מחנות קיץ ועוד.

טליעה- שנת התנדבות

קבוצת טליעה - שנת התנדבות

החל לפעול בשנת 2003 וכלל בראשית דרכו כ-20 מתנדבים. כיום משתתפים בתוכנית מעל ל-200 צעירים וצעירות מדי שנה ביישובים רבים ובהם כפר קאסם, קלנסואה, עילוט, רהט, חורה ושגב שלום. הפרויקט מנוהל על ידי העירייה, ומתנדביו הצעירים פועלים במוסדות חינוך ורווחה במשך 30 שעות שבועיות. יום נוסף מוקדש להכשרה במגוון נושאים: העצמה וזהות, השפה העברית, מתמטיקה ומחשבים. בנוסף, ישנם ימים המוקדשים להכנה למבחנים פסיכומטריים לקראת לימודים אקדמיים.

גשרים לתעסוקה (Bridge Tech)

הפרויקט הוא שנת הכשרה למסיימי תיכון מצטיינים מהחברה הבדואית, המשמש גשר ללימודים אקדמיים ותעסוקה בתחום ההיטק והתעשייה עתירת הידע. הפרויקט הוקם נוכח השילוב הנמוך יחסית של צעירים וצעירות מהחברה הערבית הבדואית בנגב בתעשיית ההייטק ובמפעלים עתירי הידע המתפתחים בנגב. במהלך השנה לומדים המשתתפים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד, עברית מדוברת, אנגלית אקדמית, קורס פסיכומטרי מלא, הכוונה אקדמית ולימודי לוגיסטיקה, תעשייה ופיתוח תכנה. כמו כן נחשפים עמיתי התוכנית לסדנאות חינוך למנהיגות, שייכות ומעורבות קהילתית, וזאת באמצעות חניכה מקצועית והתנדבות בפרויקטים חברתיים.

שותפות ערבית יהודית

אג'יק – מכון הנגב מורכב מצוות משותף של ערבים ויהודים, הפועלים יחדיו למען המטרה שהיא יצירת מרחב משותף, המאפשר לערבים ויהודים לחיות ביחד, תוך שמירה על זהותם ותרבותם. העבודה המשותפת מבטאת את אמון הארגון כי קיים קשר הדוק בין שיפור מצבן הכלכלי-חברתי של קהילות לבין פתרון הסכסוכים ביניהן. הדרך לקידום חיים משותפים דורשת היכרות, יצירת יחסי אמון ובניית הערכה הדדית בין התרבויות. אלו יפחיתו את רף האלימות, יאפשרו התמודדות עם דעות קדומות וסטריאוטיפים ויקדמו יצירת שיתופי פעולה במסגרת אזרחות משותפת ושוויונית. במהלך השנים פותחו תוכניות רחבות בתחום החינוך לחיים משותפים לתלמידי תיכון, לסטודנטים ולמשתתפי שנת התנדבות.

התוכניות פועלות כיום בעשרות בתי-ספר בנגב ובמרכז הארץ וכוללות אלפי תלמידים.

בין התוכניות לשותפות ערבית יהודית של אג'יק:

חיים משותפים בנגב

התוכנית מפגישה בין תלמידי בתי ספר יהודיים וערביים בכיתות י'-י"ב במהלך שלוש שנים. התלמידים נפגשים כ-12 פעמים בשנה, כאשר במהלך המפגשים התלמידים מכירים זה את זה לעומק, לומדים על השונה והדומה ביניהם ונחשפים לסוגיות המעסיקות כל חברה בנפרד ואת תושבי הנגב ככלל. התוכנית מסייעת להפחית סטריאוטיפים ודעות קדומות, לחזק יחסי אמון, לעודד שיתופי פעולה למען הנגב ולקדם את השאיפה להבניית אזרחות משותפת ושוויונית.

שנת קהילה

משתתפי שנת קהילה של אג'יק בפעילות מחוץ לאוהל המתנדבים

הפרויקט החל לפעול בשנת 2002. במהלך השנים התנדבו במסגרתו כ-500 נערים ונערות. נכון לשנת 2017 פועל הפרויקט בהיקף של ארבע קבוצות משותפות. כל קבוצה, המורכבת מערבים ויהודים, מתנדבת במהלך השבוע בבתי-ספר יסודיים ותיכוניים עבריים וערביים. המתנדבים עובדים עם קבוצות קטנות של תלמידים ומסייעים למורים בתחום הלימודי. במקביל מקיימות הקבוצות פעילויות א-פורמליות בבתי הספר ובארגון הנוער אג'יק. בכל שבוע מקיימת הקבוצה יום למידה משותף הכולל הכשרה מקצועית, היכרות תרבותית הדדית ודיאלוג בין זהויות.

למידה משותפת

מקור תנועת הלמידה המשותפת בצפון אירלנד בשנת 2007, המחוללת שינוי עמוק במערכת החינוך במדינה. התנועה מציעה דרך חינוכית מקיפה ומעמיקה לשותפות בין הקהילות הפרוטסטנטיות והקתוליות, בלי לערער על רצונם של רוב ההורים שילדיהם ימשיכו ללמוד בבתי ספר בעלי זהות קהילתית מובהקת. בהתאם לגישה זו, מורים ומנהלים יהודים וערבים עוברים בתוכנית תהליך של היכרות הדדית, התמודדות עם סוגיות של זהות ושייכות, וכן הכשרה להוראה משותפת כאמצעי לשיפור איכות החינוך. המורים שעברו הכשרה מובילים תהליך למידה משותף לתלמידים יהודים וערבים, ותהליך הלמידה יוצר לכידות חברתית על בסיס צורך משותף, כאמצעי להתמודד עם השסעים. בתוכנית לוקחים חלק שישה בתי ספר בנגב, והיא נמשכת שנתיים; במהלכם לומדים ילדי הכיתות ח' וט' את השפה האנגלית יחד עם מורים ערבים ויהודים. במסגרת התוכנית מתקיימים 12 מפגשי למידה.

סדנת דיאלוג באוניברסיטת בן-גוריון

הקורס פועל מזה שנתיים באוניברסיטת בן-גוריון. משתתפי הקורס, המשותף לסטודנטים ערבים ויהודים, עוסקים בסוגיות הנוגעות ליחסי יהודים וערבים במדינת ישראל בכלל ובנגב בפרט, תוך חתירה לאזרחות משותפת ושוויונית. אחת ממטרות הקורס היא העמקת מעורבותם של בוגריו בפרויקטים חברתיים שונים באוניברסיטה וקידום המוסד כמרחב משותף ליהודים וערבים. המפגשים השבועיים מתקיימים לאורך הסמסטר, שבסופו פונה הקבוצה לנתיבי עשייה משותפת בקמפוס.

בריאות וחוסן קהילתי

אג'יק – מכון הנגב מקדם מגוון של תוכניות חדשניות לשיפור הבריאות בקרב חברי הקהילה הערבית הבדואית בנגב. התוכניות פועלות בגישה קהילתית ומותאמות לבעיות המיוחדות שהקהילה סובלת מהן: שיעור גבוה של תמותת תינוקות; מספר גבוה של תאונות בית בקרב ילדים; שכיחות גוברת של מחלת הסוכרת; עישון והשמנת יתר. גם להיעדר התשתיות בכפרים הלא-מוכרים השלכות על מצב הבריאות של התושבים, ובהן העדר מערך אמבולנסים מסודר וקושי בהתגוננות במצבי חירום.

אג'יק שם לו למטרה את צמצום הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית הבדואית בנגב בתחום הבריאות באמצעות פיתוח פתרונות יצירתיים בגישה קהילתית.

כדי לקדם את אלו, פעל אג'יק במישורים שונים: הקמת פורום אנשי דת לקידום סוגיות בריאות; הכשרת מערך של מדריכות לקידום בריאות של נשים ותינוקות; הקמת מרכז ספורט לנשים; הקמת והדרכת צוותים לשעת חירום; והפעלת שני אמבולנסים בשטחי הכפרים הלא-מוכרים בנגב, שבהם אין כתובות ודרכי גישה מוסדרות.

אג'יק פועל בשיתוף עם מגוון רחב של קבוצות מקרב החברה: נשים, אנשי דת, בני נוער, אנשי מקצוע מתחום הבריאות ואף קשישות הפועלות כמקדמות בטיחות בבתים. הפעילות מתבצעת במסגרות שונות: בתי-ספר, גני ילדים, מסגדים, מתנ"סים, מרפאות ועוד.

לתוכניות של אג'יק בתחום קידום הבריאות שותפים רבים וביניהם: משרד הבריאות, בית-החולים סורוקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פורום הרופאים הערבים בנגב, פורום האימאמים ועוד.

רשימת התוכניות בתחום בריאות וחוסן קהילתי:

אורח חיים בריא בחברה הבדואית

אחד הפרויקטים המרכזיים של הארגון, הכולל פעילויות מגוונות שמטרתן הנגשת מידע, הכשרה מותאמת תרבות ושיפור אורח החיים. הפרויקט נועד, בין השאר, לצמצם את הפערים הגדולים בין הקהילה הערבית הבדואית לבין החברה היהודית בתחום הבריאות.

אמבולנס בכפרים

אמבולנס ייעודי לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים, המופעל על ידי אג'יק בשיתוף עם מד"א

בשנת 2012 הקים אג'יק פרויקט יחיד מסוגו בישראל- שירות אמבולנסים ייעודי לכפרים הבדואים הלא-מוכרים, בניהולו המקצועי של מגן דוד אדום. הפרויקט הוא ניסיון ראשוני לסייע לאוכלוסיית הכפרים הלא-מוכרים בנגב, המונה כ-100 אלף תושבים, ומנותקת ממענה רפואי לשעת חירום. כיום פועלים במסגרת הפרויקט שני אמבולנסים, המסייעים לכ-15 אלף משפחות ונהוגים בידי עובדי אג'יק שהוכשרו והוסמכו על ידי מד"א.

מניעת תאונות ביתיות

קורס למניעת תאונות ביתיות

התוכנית הוקמה כמענה לשיעור תמותת התינוקות בחברה הערבית הבדואית בנגב, הגדול פי שלושה משיעורים בקרב החברה היהודית בישראל. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא תאונות ביתיות- כוויות, הרעלות, חנק ודריסה. בניסיון לצמצם את ממדי התופעה יצר אג'יק בשיתוף עם ארגון "בטרם" מערך הסברה מפורט בנוגע לאמצעי זהירות ביתיים, והוא מחולק למנהיגי דת מקומיים, מנהיגים קהילתיים ונשים, שבהם הארגון רואה שגרירי שינוי מרכזיים בקהילה.

תעסוקה ועסקים חברתיים

החברה הערבית הבדואית בנגב מתמודדת עם אתגרים רבים בתחום התעסוקה והפיתוח הכלכלי. שיעורי האבטלה עומדים על אחוזים גבוהים: כ-30% מקרב הגברים וכ-80% מקרב הנשים. מסיבות שונות- ביניהן מיעוט השקעות ממשלתיות לאורך השנים, המרחק ממרכזי תעשייה וקשיים בהשתלבות בשוק התעסוקה הישראלי גורמים לכך שרוב בני החברה הערבית הבדואית בנגב נמצאים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי בישראל.

אג'יק – מכון הנגב עוסק זה כעשור בפיתוח פתרונות תעסוקה ייחודיים ומקוריים המשלבים בין היבטים חברתיים לכלים עסקיים, מתוך אמונה כי קהילות צריכות לפתח בעצמן את הפתרונות המתאימים ביותר לצרכיהן ולאופי חייהן תוך שיתוף עם תוכניות ממשלתיות.

הארגון מסייע להקמת עסקים קטנים לנשים ולגברים, בתמיכה בנשים מרקע חברתי-כלכלי נמוך המבקשות להשתלב בשוק העבודה, ובהכשרת צעירות וצעירים מצטיינים לשילוב בענפי ההייטק והתעשייה המתפתחים בנגב.

אחד האסטרטגיות המרכזיות של הארגון היא הקמת עסקים חברתיים המשלבים בין רווח לרווחה, לדוגמה:

קייטרינג אלסנאבל בחורה

קייטרינג אלסנאבל- מטבח קהילתי, המעסיק נשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. המפעל מייצר אוכל חם ובריא לילדים בבתי ספר ובגנים.

אלהודאג'- מרכז ספורט ופנאי לנשים ברהט. המיזם מתמודד עם בעיות של סוכרת והשמנת יתר על ידי פעילות בחדר כושר וסדנאות בריאות שונות במתחם סגור לנשים בלבד.

ג'אולה- מערך סיורים חינוכיים באתרים שונים של החברה הבדואית בנגב.

ראו גם

• האגודה לפיתוח בינלאומי
• נבילה אספניולי
• הצופים העבריים

קישורים חיצוניים

• אג'יק-מכון הנגב, האתר הרשמי.
• היחידה למעורבות חברתית, מכללת ספיר, האתר הרשמי.
• השקת מיתוג חדש - מסורת של חדשנות
• ריאיון עם אריאל דלומי, מנכ"ל שותף בתוכנית "סוגרים חשבון".
• ריאיון עם ענת לנגר גל, מנהלת תוכניות המזרח התיכון על תוכנית הסדרטונים "דקה לשלום".
• אמל אלסנע אלחג'וג מקבלת את פרס שלמה בובליק מהאוניברסיטה העברית, אגף השיווק של האוניברסיטה העברית, 11 ביוני 2012.
• First Beduin agricultural cooperative in the world launches in Israel, ICA, July 14 2014.
• דן בר דב, "אג'יק - האופטימיות צומחת בנגב" על פרויקט "אלסנבאל" באתר מגפון, 30 בספטמבר 2016.
• יעקב לוי, "אות הנשיא למתנדב הוענק לאוהל המתנדבים של אג'יק - מכון הנגב" באתר mynet, ב-5 ביולי 2016.
• "נשיא המדינה השתתף בכנס רהט "אג'יק" לבניית הזדמנויות למרחב חיים משותפים לערבים ויהודים בנגב", אתר הנשיא, 8 בספטמבר 2015.
• נצחיה יעקב, "בלדה לחובשת הבדואית", על קורס החובשות הבדואיות הראשון, ישראל היום, 1 במרץ 2018.
• i24News, "Israel's first Bedouin woman medics", 28.02.2018.

ספיר סלוצקר עמראן

תבנית:הצבעת מחיקה תבנית:אין תמונה ספיר סלוצקר עמראן (נולדה ב־26 בנובמבר 1990) היא עורכת דין לזכויות אדם ופעילה פמיניסטית מזרחית. מזוהה עם המאבק לדיור ציבורי, "דרום תל אביב נגד הגירוש", מאבק תושבי גבעת עמל, המאבק לשחרור יונתן היילו והמאבק לשחרור אסירות נפגעות אלימות המרצות עונשי מאסר ארוכים בגין עבירות הריגה ורצח נגד בני זוגן שהתעללו בהן.

פעילות ציבורית

סלוצקר עמראן היא פעילה בולטת בזרם השמאל המזרחי, מתמקדת בעיקר בנושאים הקשורים לזכויות נשים, עוני, להט"ב, נפגעות ונפגעי אלימות, וכן בנושא חופש המחאה ואלימות משטרתית. במסגרת פעילותה, כותבת באתר שיחה מקומית.

פעילה משנת 2011 בצוות הדיור הציבורי המעניק סיוע וייעוץ משפטי לזכאי דיור ציבורי בישראל ופועל לקידום הנושא בספירה הציבורית ובכנסת. ב-2012 הצטרפה לקשת הדמוקרטית המזרחית כדוברת ומנהלת פרויקטים. לקחה חלק בקמפיין לגיוון מגדרי ואתני במערכת המשפט וריכזה את "פורום הפריפריות", קואליציה של פעילים ערבים ויהודים הפועלים לקידום הזכות לדיור (מ-2019 חברה בוועד המנהל של הארגון).

בשנת 2013 יזמה יחד עם כרמן אלמקייס עמוס ופעילים נוספים את הקמפיין הציבורי "צדק ליונתן היילו" שנשפט לעשרים שנות מאסר באשמת רצח ירון איילין, לאחר שזה תקף ואנס אותו במספר מקרים. הקמפיין לשחרורו נמשך חמש שנים וכלל הפגנות רבות והצפת פרטי המקרה בתקשורת ובמדיה החברתית. בשנת 2016 שינה בית המשפט העליון את ההרשעה להריגה וקיצר את עונשו ל-12 שנות מאסר. לאחר שהתקבלה בקשתו לחנינה באופן חלקי, קוצר עונשו והוא שוחרר בשנת 2018 על ידי ועדת השחרורים בתום שמונה שנות מאסר.

בחודש יוני 2013 נעצרה יחד עם אלמקייס עמוס במהלך הפגנה נגד קיצוץ קצבאות הילדים והגזירות הכלכליות אשר הוטלו על האוכלוסיות המוחלשות, מול ביתו של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. בעת המעצר האלים נפצעה אלמקייס עמוס. נגד השוטר שבעט בה הוגשה תלונה במחלקה לחקירות שוטרים על הטרדה מינית ועל אלימות.

בשנה זו נבחרה סלוצקר עמראן כאחת מ-100 המשפיעים של מגזין The Marker. ב-2014 הצטרפה לתנועת אחותי למען נשים בישראל, שם ניהלה תוכנית למלחמה באלימות והטרדה מינית כלפי נשים בדיור הציבורי. הביאה להפעלת תוכנית למניעת הטרדה מינית בהכשרה של משטרת ישראל וריכזה את קואליציית "לבי במזרח" בה חברים 22 ארגונים הפועלים לקידום תרבות מזרחית והקצאה שוויונית של משאבים ציבוריים.

עוד הקימה בשנה זו, יחד עם הפעילה החברתית שירה לבנה, את פרויקט דוקורייטס המספק מידע לפעילים חברתיים על זכויותיהם לתעד ולמחות כנגד הפרות זכויות אדם במסגרת החוק הישראלי. הפרויקט כולל אתר מידע אינטרנטי בעברית וערבית, והפצת עלון מודפס "זכותון למפגינ\ה" המרכז מידע שימושי כגון התנהגות במעצר בזמן הפגנה.

ב-2017 החלה לעבוד באגודה לזכויות האזרח בישראל, שם הוסיפה לקדם פעילות למען נשים בעוני ולהסדרת מעמדם המשפטי של מבקשי מקלט, וכן ניהלה את מחלקת פניות הציבור של האגודה.

במהלך 2018 הייתה ממובילות המחאה הציבורית נגד תוכנית לגירוש מבקשי מקלט מישראל, בניגוד לאמנה הבינלאומית להגנה על פליטים. בחודש ינואר השתתפה במחאה מול שרת המשפטים איילת שקד בטקס ההסמכה של לשכת עורכי הדין בבנייני האומה בירושלים. סלוצקר עמראן ופעילות נוספות הניפו שלטים במהלך נאומה של שקד וקראו נגד חוקיותו של המהלך. כמו כן הייתה ממארגני הקמפיין "דרום תל אביב נגד הגירוש", ששיאו בהפגנת בהשתתפות 25,000 מפגינים, בהם תושבי דרום תל אביב, מבקשי מקלט ותומכים נוספים, שהתקיימה ב-24 במרץ 2018 ברחוב לוינסקי בשכונת נווה שאנן בתל אביב.

באותה שנה הגישה עתירה לבג"ץ נגד הכוונה להקים גדר סביב תוואי מצעד הגאווה בכפר סבא. בעקבות העתירה איפשרה משטרת ישראל את קיום המצעד בעיר, כמתוכנן. בהמשך הובילה קמפיין תחת הכותרת "באים לקבלנים" במחאה על ליקויי בטיחות בחברת אלקטרה שהובילו לרצף של תאונות קטלניות בענף הבניה, במסגרתו התקיימו הפגנות מול בתיהם של מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר, בעלי החברה מייקי ודני זלקינד ובכירים נוספים. בדצמבר 2018 מחתה על הענקת אות הוקרה לזמר איל גולן בכנסת. סלוצקר עמראן ופעילות נוספות התפזרו באולם בטקס הענקת הפרס וקראו בקול רם תמלילי עדויות של המתלוננות נגד גולן בפרשת משחקי חברה.

בין השנים 2018–2019 לימדה סלוצקר עמראן במכללה למנהל קורסים בנושאי מאבקים אזרחיים פמיניסטיים ולהטב"קיים. יזמה ומקדמת יחד עם תלמידיה את "ארכי-פרחי" – הארכיון הדיגיטלי הראשון בישראל לתיעוד מאבקים חברתיים, הנמצא בשלבי הקמה.

בשנת 2019 הובילה מאבק מוצלח למניעת פינויים של עשרות ניצולי שואה מדיור מוגן במימון ממשלתי.

קמפיין לשחרור נשים נפגעות אלימות ממאסר

בין השנים 2018–2020 הייתה סלוצקר עמראן מהפעילות המובילות בקמפיין לשחרור אסירות המרצות עונשי מאסר ארוכים בגין עבירות הריגה ורצח, אותן ביצעו כנגד בני זוג מתעללים שלא טופלו על ידי רשויות הרווחה והמשטרה. בתחילת הדרך הקמפיין התמקד בדלאל דאוד, ולאחר סיומו המוצלח בשחרורה התרחב גם אל סימונה מורי, נסרין מסראווה ואריקה פרישקין. הקמפיין החל ביוזמתה של תמר דהאן, עובדת סוציאלית שעבודת הדוקטורט שלה הציפה את המודעות לנושא. בשנת 2018 סלוצקר עמראן הקימה מטה מאבק לשחרור הנשים אשר כלל את עו"ס דהאן, איגוד הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ופעילות נוספות. סיפורה של דאוד זכה לתשומת לב תקשורתית רבה וסוקר בהרחבה.

בעקבות הצלחת הקמפיין וקיצור מאסרן של הנשים, אירגן מטה המאבק כנס בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ב-25 בפברואר 2019, בהשתתפותן של דלאל דאוד וסימונה מורי, שכותרתו "בעל כורחן: נשים נפגעות אלימות שהורשעו בעבירות המתה של בן זוגן המתעלל".

משבר הקורונה 2020

בשנת 2020 הקימה יחד עם כרמן אלמקייס עמוס את שוברות קירות: ארגון פמיניסטי לקידום צדק חברתי וכלכלי, במסגרתו יזמה וניהלה קמפיינים בנושאים שונים. עם התפרצות מגפת CoVID-19 בישראל הוסב עמוד הפייסבוק של ארגון "שוברות קירות" למוקד איסוף פניות, הפצת מידע, גיוס משאבים וריכוז פעולות חירום לטובת משפחות בעוני שנקלעו לקשיים נוספים עקב המשבר. העמוד מחבר בין בקשות עזרה ממוקדות לבין מתנדבים ותורמים המסייעים במזון, חיבור לאינטרנט, טעינת מונה חשמל ותרומת מחשבים וטלפונים ניידים למשפחות הנזקקות להם עבור למידה ועבודה מרחוק. הארגון פעל מול משרדי הממשלה וועדות הכנסת כדי להבטיח הגנה עבור משפחות ואמהות יחידניות הזכאיות לסיוע בשכר דירה שנפגעו מהמשבר. בשל היותם של משקי בית אלו במצב של חוסר יציבות כלכלית ממילא היווה גורם סיכון משמעותי בתקופה שבה עובדים רבים הוצאו לחופשה כפויה או איבדו את עבודתם. בעבודה משותפת עם החמ"ל החברתי, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה, הצליחו פעילי הארגון לקדם מול משרד השיכון הקלה בתהליך קבלת הזכאות לסיוע בשכר דירה.

פרסומים

• סלוצקר עמראן (2014), המאבק לקורת הגג כמאבק של נשים. ביטחון סוציאלי 94, 199-206
• להשחיר את המחאה של השחורים, באתר ynet, 30 בינואר 2019

קישורים חיצוניים

• עו"ד ספיר סלצוקר עמראן בראיון לאיילת שני, אני בשיחה. מוסף הארץ 10 באוקטובר 2019
• ספיר סלוצקר עמראן בשיחה מקומית
• האנשים שעושים את תל אביב: ספיר סלוצקר-עמראן Time Out Tel Aviv
• "המסתננים מטרידים? שקרנית!" מאי גולן וספיר סלוצקר עמראן התעמתו ביניהן במהלך ריאיון משותף ב"אולפן שישי"
• ספיר סלוצקר־עמראן לא מתכוונת להתנצל או להיות נחמדה, אלא לעשות צדק (24 שעות)

דמוקרטtv

עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית
הקמה:	10 במאי 2020
מייסדים:	דרכנו

דמוקרטtv הוא אתר אינטרנט שמפעיל ארגון "דרכנו", באמצעות מימון המונים. המיזם הוקם ב-10 במאי 2020, לאחר פיילוט. את המיזם מובילה לוסי אהריש. האתר פועל באמצעות תשתיות אינטרנט של וואלה! תקשורת.

קישורים חיצוניים

• 

[[{{{1}}}|ו{{{1}}}]] [http:// אתר האינטרנט] של עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית

• עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית, ברשת החברתית פייסבוק
• עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית, ברשת החברתית טוויטר
• עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית, ברשת החברתית אינסטגרם
• עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית, ברשת החברתית VK
• עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית, באפליקציית טלגרם
• עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית, ברשת החברתית LinkedIn
• עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית, ברשת החברתית LinkedIn
• עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית, ברשת החברתית myspace
• עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית, סרטונים בערוץ היוטיוב
• עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית, סרטונים באתר Vimeo
• [%3Cstrong_class%3D%22error%22%3E%3Cspan_class%3D%22scribunto-error%22_id%3D%22mw-scribunto-error-12%22%3E%D7%A9%D7%92%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94:PropertyLink_%D7%91%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_209:_attempt_to_index_field_%27wikibase%27_(a_nil_value).%3C/span%3E%3C/strong%3E עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית], הבלוג הרשמי

ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.

ישי הדס

תבנית:אישיות ישי הדס (נולד ב-19 באוקטובר 1955) הוא מפיק פרסומות, קריין ופעיל פוליטי ישראלי. הדס הוא ממיסדי עמותת "חוזה חדש" וכן עומד בראש מחאת "קריים מיניסטר" (CRIME MINISTER) הקוראת להתפטרותו של ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו.

ביוגרפיה

הדס הוא בוגר אוניברסיטת תל אביב.

ישי הדס הוא מפיק פרסומות והבעלים של "ישי הדס הפקות".

ב-2004, במהלך מסע לאתיופיה, פגש ישי באשה אתיופית בשם סופי נגטו שעבדה כמלצרית בעיירה נידחת הנמצאת מספר קילומטרים צפונית מהבירה אדיס אבבה. הדס חש שאם יניח לסופי להשאר שם, חייה עלולים להיות בסכנה ולכן החליט לעשות עמה עסקה שבה יממן את לימודיה אם רק תתמיד בהם. לאחר תשע שנים, בשנת 2013, שב הדס לאתיופיה במסגרת צילומי התוכנית "עובדה" בכדי להשתתף בטקס הסיום של סופי.

ב-2015, קריין עבור קמפיין של מותג מוצרי החלב "משק צוריאל".

פעילות פוליטית

ב-2017, נעצר הדס על ידי המשטרה על שהניף שלט ועליו הכיתוב "ביבי הביתה". כשנשאל ישי מה מטרת מחאתו, ענה שמטרת המחאה היא "להחזיר את שקד הביתה". שקד היא נכדתו הבכורה החיה מחוץ לישראל.

ב-2018 ייסד ביחד עם אלדד יניב, חיים שדמי, אורלי זינגר וגונן בן יצחק את עמותת "חוזה חדש". במסגרת העמותה, מוביל ישי את מחאת CRIME MINISTER כנגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, העומד למשפט בגין עבירות של שוחד, מרמה והפרת אמונים. לטענת מובילי המחאה, "ראש ממשלה ששקוע עד צוואר בבית המשפט בגין עבירות פליליות איננו יכול לתפקד כראש ממשלה ולקבל החלטות שאינן קשורות לענייניו".

במאי 2020, לאחר הבחירות לכנסת שנערכו בחודש מרץ, הגיש הדס, כיו"ר עמותת "חוזה חדש", עתירה לבית המשפט כנגד מתן מנדט הרכבת הממשלה לבנימין נתניהו בטענה שזהו עיוות רצון הבוחר.

קישורים חיצוניים

• – ishay.hadas ברשת החברתית פייסבוק
• – IsraelCrimeMinister ברשת החברתית פייסבוק

המאבק על נחל האסי

"המאבק על נחל האסי" הוא כינוי למאבק ציבורי בישראל לגישה חופשית לכל לנחל עמל (שנקרא גם "נחל האסי", ובקיצור "האסי"), המתנהל בין חברי קיבוץ ניר דוד (תל-עמל) לבין מפגינים מול שערי הקיבוץ, וברשתות חברתיות. את המאבק מובילים בעיקר קבוצת צעירים מבית שאן, וקבוצת פייסבוק בשם "משחררים את האסי", שהוקמה בספטמבר 2019.

היסטוריה

החל משנת 2015 מתנהל מאבק בין תושבי הקיבוץ לתושבי בית שאן והסביבה בנושא הגישה לנחל. על רקע זה עולות טענות כי הכניסה לנחל סגורה בפני כל אזרחי ישראל, ולא רק לתושבי בית שאן. מצד אחד טוענים תושבי הקיבוץ שלא ניתן לקיים שגרה של תיירות בתוך שגרת החיים היומיומית שלהם, מנגד טוענים אזרחים כי החוק, המתוקף בפסיקות של בית המשפט, מחייב את הנגשת אוצרות הטבע של המדינה לכל פרט. רעיון לפיו ישכור הקיבוץ את שירותיו של איש מקצוע חיצוני, שיבחן אם ניתן להקצות חלק מן השטח לטובת הכלל, נתקל בקשיים בירוקרטיים ולמעשה לא הושג פתרון.

בספטמבר 2019 קמה בפייסבוק קבוצה בשם "משחררים את האסי" במטרה למחות נגד החלטת קיבוץ ניר דוד לסגור את שערי היישוב בפני כל מי שאיננו תושב הקיבוץ ובכך למנוע מאזרחים שאינם תושבי הקיבוץ או אורחיו ליהנות ממשאב הטבע. המאבק צבר תאוצה ומול שערי הקיבוץ החלו להתקיים אירועי מחאה והפגנות.

בחודש יולי 2020 הציגו ראש עיריית בית שאן ז'קי לוי, ראש מועצה אזורית עמק המעיינות יורם קרין והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל הצעה לפתרון המאבק, שעיקרה הזרמת מי נחל האסי למספר בריכות בעיר בית שאן ושיקום נחל חרוד מהקנטרה ועד בית שאן. באוגוסט 2020 בעקבות מאבק לפתיחת הנחל לציבור הרחב הגיעו להסכמה ראש עיר בית שאן והנהלת קיבוץ ניר דוד על פתיחתו של קטע של כ-150 מטר מהנחל למבקרים. נכון לחודש זה הכניסה מוגבלת ל-50 איש ביום. הואיל ומובילי המחאה לפתיחת הנחל לגישה ציבורית חופשית לא היו חלק בהסכם, המחאה נמשכת נכון לאוגוסט 2020.

כמו כן, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הבהיר כי למרות ההסכמה, לציבור הרחב קיימת זכות גישה לנחל האסי, יחד עם שמירה על שגרת החיים של תושבי הקיבוץ. לדבריו, "לציבור הרחב זכות גישה אל הנחל, אבל אופן מתן הגישה לציבור צריך להיעשות באמצעות הסדר תכנוני מתאים ... קיים קושי משמעותי בהתנהלות הקיבוץ, אשר מחד מונעת באופן גורף את גישת הציבור אל הנחל, ומנגד הוא נמנע מלקדם - לפחות עד לאחרונה - את החלופה התכנונית שתסדיר גישה זו".

עמדות הצדדים במאבק

הטענות נגד גישה חופשית לכל הנחל ונגד המאבק לפתיחתו

• שטח הקיבוץ, למעט הנחל, הוא שטח פרטי ב'חכירה לדורות' מרשות מקרקעי ישראל, והנחל כלול בתב"ע של הקיבוץ והוא מתוחזק מכספי חברי ותושבי הקיבוץ.
• כניסת זרים מהווה מטרד עבור תושבי הקיבוץ תוך השארת פסולת, יצירת רעש, תנועת כלי רכב הומה ותפיסת מקומות חנייה ופגיעה בפרטיותם.
• לפי סעיף 18 לחוק המקרקעין: המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו.
• אזור עמק המעיינות שופע בעשרות אתרי מים טבעיים, והדרישה להשתמש דווקא במשאב שמצוי בשטח הקיבוץ היא לשם יצירת פרובוקציה.
• נחל האסי אינו שמורת נחל טבעית, אלא היה ערוץ ביצתי מוכה מלריה, ששוקם ועובד בידי חברי הקיבוץ טרם הקמת המדינה.
• הקיבוץ ביצע השבחה לנחל, ועל כן על פי עיקרון ההומסטדינג הנחל בבעלותו והוא יכול להגביל את הכניסה אליו.
• חלק מאירועי המחאה עוברים על החוק וחלק אחר מהמפגינים מפריע לחיי הקיבוץ עם חסימת הכניסה הראשית עם מכוניות, גרימת רעש בשעות מאוחרות ופריצת הגדרות התוחמות את הקיבוץ.

הטענות בעד גישה חופשית לנחל ובעד המאבק לפתיחתו

• לפי סעיף 1 לחוק המים: מקורות המים שבמדינה הם קניין הציבור, נתונים לשליטתה של המדינה ומיועדים לצורכי תושביה ולפיתוח הארץ.
• לפי סעיף 4 לחוק המים: זכותו של אדם בקרקע אינה מקנה לו זכות במקור מים הנמצא באותה קרקע או העובר בה או בגבולה.
• לפי סעיף 107 לחוק המקרקעין: "מקרקעי יעוד" הם מקרקעי ציבור המיועדים לתועלת הציבור, והם כוללים נהרות, נחלים ותעלות וגדותיהם.
• נחל האסי (בתעתיק מדויק: העאצי) הוא נחל טבעי, אשר זרם במקום גם לפני ניר דוד. בתמונות אשר נמצאות בקבוצת המחאה בפייסבוק (משחררים את האסי[2]) ניתן לראות כי בשנים הראשונות לקיבוץ תושבי הקיבוץ התרחצו בנחל. כמו כן, בקבוצה נמצאות תמונות ארכיון אשר עברו שחזור צבעוני. [3]
• לדברי המוחים, המחאה היא בגבולות החוק, ואינה חורגת לפסים אלימים.

הערות שוליים

[[קטגוריה:מאבקים סביבתיים [[קטגוריה:ניר דוד

מדד תל אביב 125 – אקלים נקי מדלקים פוסיליים

מדד תל אביב 125 – אקלים נקי מדלקים פוסיליים הוא מדד השקעה העוקב אחר רוב חברות מדד תל אביב 125, למעט מניות של תאגידים הנוטלים חלק בשרשרת הייצור של דלקים פוסיליים - תאגידים העוסקים בחיפוש, הפקה, הולכה, אחסון וזיקוק של דלקים פוסיליים (גז, פחם, נפט, פצלי שמן ונגזרותיהם). רשימת התאגידים תיקבע על ידי פורום כסף נקי של עמותת חיים וסביבה - ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב הודיעה על השקתו של המדד ב-9 בנובמבר 2020, לאחר פנייה בנושא של פורום החוסכים לפנסיה בישראל ובעקבותיה הסכם עם עמותת חיים וסביבה. המדד יושק ב-6 בדצמבר 2020. בהתאם לסימולציה, במדד צפויות להיכלל 112 מניות, ושווי השוק שלו עומד על 545 מיליארד שקל, מתוכם 376 מיליארד שקל שווי החזקות הציבור.

על פי סימולציה שנערכה לתיקי מניות ת"א-125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים נרשמה תשואה עודפת לעומת תיקי מניות על מדד ת"א-125, על פני שנה, 3 שנים ו- 5 שנים.

הרקע ליצירת המדד

דלקים מאובנים - פחם, נפט וגז, מהווים את מקור הפליטה המרכזי של גזי חממה (בעיקר פחמן דו-חמצני ומתאן), המאיצים את משבר האקלים. כחלק מההתמודדות עם משבר האקלים, ישנה בחינה ואף קריאה להטלת מס על פליטות גזי חממה (המכונה "מס פחמן") על ידי ממשלות וארגונים דוגמת קרן המטבע הבינלאומית, ארגון הOECD ובנק ישראל. בנוסף ישנה מגמה של הפחתת והסטת השקעות מחברות המבוססות על דלקים פוסיליים על ידי גופים פיננסיים כמו הבנק האירופי להשקעות, קרן רוקפלר, קרן הפנסיה הגדולה בבריטניה, 130 בנקים המנהלים במצטבר 47 טריליון דולר ועוד. כמו כן קיימים מדדים דומים ברחבי העולם, לדוגמה:

• S&P 500 Fossil Fuel Free Index
• S&P Global 1200 Fossil Fuel Free Index
• S&P Asia 50 Fossil Fuel Free Index
• S&P Europe 350 Fossil Fuel Free Index

הרכבת המדד

המדד יורכב מהחברות במדד תל אביב 125 למעט רשימת חברות המהוות תאגידים פוסיליים. הרשימה תורכב על ידי עמותת חיים וסביבה, עמותת הגג של פורום כסף נקי של ארגוני הסביבה בישראל, בהתאם לקווים המנחים ולמתודולוגיה של ועדת המדד של חיים וסביבה. ההמועד הקובע לקביעת הרכב המניות שיכללו במדד יהיה תום המסחר ב-12 בנובמבר. המדד יעודכן פעם בשנה, בעדכון החצי-שנתי באוגוסט. תקרת המשקל של מניה במדד תהיה דומה לתקרת המשקל במדד תל אביב 125 - 5%. בהתאם לסימולציה, במדד צפויות להיכלל 112 מניות, ושווי השוק שלו עומד על 545 מיליארד שקל, מתוכם 376 מיליארד שקל שווי החזקות הציבור.

הקווים המנחים להגדרת "תאגידים פוסיליים"

• תאגיד העוסק בחיפוש, הפקה, הולכה, אחסון וזיקוק של דלקים מאובנים (גז, פחם, נפט, פצלי שמן ונגזרותיהם).
• תאגיד העוסק בהקמה ותפעול של תחנות כוח המייצרות חשמל על בסיס דלקים מאובנים.
• תאגיד שמטרתו המרכזית היא מימון תאגיד פוסילי ו/או קבלת תמלוגים מתאגיד פוסילי.
• תאגיד בעל שליטה (בהתאם להגדרה בחוק ניירות ערך) בתאגיד פוסילי.
• שיקול דעתה של הוועדה.

רשימת התאגידים הפוסיליים 11/10/2020

להלן רשימת החברות אשר הוגדרו על ידי ועדת המדד של חיים וסביבה כ"תאגידים פוסיליים", ולכן לא יכללו במדד:

שם התאגיד	סימול	מס' נ"ע	הסבר לגריעה
או פי סי אנרגיה	אפסא	1141571	הקמה ותפעול של תחנות כח על בסיס דלקים פוסיליים
איי.סי.אל	איסל	281014	החלטת וועדה
אלקו בע"מ	אלקו	694034	שולטת בסופרגז
אנרג'יאן	אנאג	1155290	עוסקת בחיפושי נפט וגז
אקויטל	אקטל	755017	עוסקת בחיפושי נפט
ארקו החזקות	ארקו	310011	מספקת דלקים לתחנות דלק באמצעות חברה שבשליטתה
בזן	בזן	2590248	עוסקת בזיקוק נפט גולמי, ייצור ומכירת דלקים
דלק קבוצה	דלקקב	1084128	שולטת ב"דלק ישראל"וב"דלק קידוחים"
דלק קידוחים יהש	דלקד	475020	עוסקת בחיפושי נפט וגז
חברה לישראל	חל	576017	בעלת שליטה בבזן
ישראמקו יהש	ישרמק	232017	עוסקת בחיפושי נפט וגז
נפטא	נפטא	643015	עוסקת בחיפוש נפט וגז
סופרגז	ספגז	1166917	עוסקת בייזום פרויקטי גז טבעי, שיווק ומכירה של גז טבעי
פז נפט	פזנפט	1100007	עוסקת באספקת מוצרי נפט ודלק, בהפעלת בתי הזיקוק באשדוד
קנון	קנון	1134139	בעלת שליטה באו פי סי
רציו יהש	רצו	394015	עוסקת בחיפושי נפט וגז

קישורים חיצוניים מישראל

• מדד אקלים באתר חיים וסביבה
• ת"א 125 מצטרף לגל הירוק - הבורסה משיקה מדד חדש לאקלים נקי באתר Bizportal
• חברות האקלים על המפה: מדד חדש לבורסת ת"א באתר ice
• לראשונה בישראל: מדד ת"א 125 נקי מדלקים פוסיליים באתר גלובס
• הבורסה בישראל מצטרפת לעולם ומשיקה גרסה ירוקה למדד ת"א 125 באתר דה מרקר
• להוציא את הפנסיה שלנו ממשבר האקלים - מדד תא 125 ללא דלקים מחצביים באתר talniri
• השקעות אחראיות ומשבר האקלים באתר פורום החוסכים לפנסיה בישראל

קישורים מחו"ל בעקבות הכרזת המדד בישראל

• Tel Aviv Stock Exchange to launch fossil free share index באתר רויטרס
• TASE is Launching a Green Index Version of the TA-125 Index באתר Yahoo! finance
• TASE is Launching a Green Index Version of the TA-125 Index באתר MarketWatch
• TASE is Launching a Green Index Version of the TA-125 Index באתר Cision PR Newswire
• TASE is Launching a Green Index Version of the TA-125 Index באתר Morning Star
• TASE is Launching a Green Index Version of the TA-125 Index באתר Stockhouse
• For the first time in Israel: a green climate index on... באתר alKhaleej Today

[[קטגוריה:מדדי מניות בבורסה לניירות ערך בתל אביב|תל אביב 125 אקלים נקי מדלקים פוסיליים

הווילון השחור

הווילון השחור בכניסה לרחוב בלפור בירושלים, שבו נמצא מעון ראש הממשלה, 2020

הווילון השחור או המסך השחור הוא וילון בד שחור שנועד להסתיר את מעון ראש הממשלה (בית אגיון), את וילה שוקן שסופחה אליו, ואת ההולכים בסביבתם. הוא הותקן לרוחב רחוב בלפור בירושלים במפגש שלו עם שד' בן מימון מטעמי אבטחה. הווילון נפרש בעת הפגנות ומחאות אזרחיות, מה שזיכה את הצבתו בביקורת, כסמל לאדנות ואטימות מצד השלטון.

היסטוריה

הווילון השחור הותקן בשנת 2016. הדבר התפרסם בציבור לראשונה בספטמבר 2016, לאחר שצעדה של נשים יהודיות ופלסטיניות מתנועת נשים עושות שלום, שהחלה שבועיים לפני כן בראש הנקרה, הסתיימה בעצרת מול מעון ראש הממשלה, ושם נתקלה בוילון השחור. הווילון נמצא אחרי המחסום והשער שבכניסה לרחוב. מחסום נוסף, קטן יותר, נמצא בהמשך רחוב בלפור בהצטלבות עם רחוב ברנר. הקטע בין המחסומים, שאורכו כ-130 מטר, כבר אינו נגיש לציבור. בתחילה הווילון היה בדרך כלל פתוח, ונסגר רק^{[דרוש מקור]} כשהגיעו אזרחים למחות או לשטוח את מצוקותיהם. כך למשל נסגר הווילון מול פני הנכים ברגע שהפגנתם התחילה, ונסגר מול עיני הדורשים להכיר בפרשת ילדי תימן ברגע שהגיעו. מתחילת המחאה נגד בנימין נתניהו ב-2020 הווילון סגור באופן קבוע. ההסבר הרשמי לווילון הוא צורכי אבטחה, אך הווילון השחור נתפס^{[דרושה הבהרה]} כאבטחה מוגזמת, כסמל להסתתרות וניכור, וגם כאדנותיות וכמחווה של זלזול. המשורר והעורך יאיר בן-חור הביע זאת כך: "מנהיג אמיתי יורד אל העם, מדבר בגובה העיניים עם האזרחים ולא חי במעון שלו, מתחבא מאחורי וילון שחור או זכוכית מחוסמת, מנותק מהמציאות מהסביבה".

הווילון השחור בראש העין ליד ביתו של ראש הממשלה החלופי נפתח, אחרי ששיירת בני גנץ יצאה מהצד השני של הרחוב. 2020

ב-2020 הותקן וילון שחור דומה גם ברחוב טללים בראש העין ליד ביתו של בני גנץ, שמונה בהסכם הרוטציה להיות ראש ממשלת ישראל החלופי. לפי הסכם הרוטציה ראש הממשלה החלופי זכאי לתנאים שמקבל ראש הממשלה, כולל מערך האבטחה, ובכלל זה וילון שחור. הווילון בראש העין בדרך כלל פתוח, ומאפשר מעבר לדיירי הרחוב לאחר בדיקה. לרוב הוא נסגר רק כשגנץ יוצא מביתו, ונפתח שוב אחרי צאת שיירת המכוניות.

קישורים חיצוניים

• מדיה וקבצים בנושא עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית בוויקישיתוף
• נועה אסטרייכר, ראש ממשלה מאחורי מסך שחור, באתר הארץ, 27 באוקטובר 2016
• אורית לביא-נשיאל, ‏נתניהו מבצר את מעמדו כשליט עליון בעזרת המעון בבלפור, באתר מעריב השבוע, 6 באוגוסט 2020
• נעמה ריבה, היופי וההיסטוריה שמסתתרים מאחורי הווילון השחור במעון ראש הממשלה, באתר הארץ, 9 באוגוסט 2020

הערות שוליים

[[קטגוריה:מעון ראש הממשלה [[קטגוריה:מחאות ב-2020 בישראל [[קטגוריה:אבטחה

ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט

ועדת הבדיקה הממשלתית לנושא רכש הצוללות וכלי השיט היא ועדה ששר הביטחון וראש הממשלה החלופי בני גנץ הודיע על הקמתה ב-22 בנובמבר 2020. חודש לאחר הקמתה, התפטרו חבריה מתפקידם.

רקע

במאי 2015 חתמה ישראל עם חברת "טיסנקרופ" הגרמנית על רכישת ארבע קורבטות מדגם "סער 6". בשנת 2016 התקיימו מגעים בין ישראל לחברת "טיסנקרופ" לחתימת הסכם מסגרת לרכישת שלוש צוללות נוספות מסדרת דולפין AIP, בעלות של 1.5 מיליארד אירו. בעקבות חשדות לאי-סדרים בהליכי הרכש הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על פי המלצת פרקליט המדינה, שי ניצן, על פתיחת בדיקה בחשד לביצוע עבירות שוחד והפרת אמונים בכל הקשור לעסקאות שבין תאגיד "טיסנקרופ" לבין מדינת ישראל, וזאת בעקבות חומרים שהתקבלו ממספר גורמים ומקורות. הבדיקה הוטלה על היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית בלהב 433. בעקבות ממצאי הבדיקה המשטרתית אשר העלו חשד לפלילים, בתאריך 27 בפברואר 2017 הודיע פרקליט המדינה, כי בהתייעצות עם מנדלבליט הוחלט לעבור מבדיקה לחקירה פלילית מלאה.

בעקבות ממצאי החקירה הודיעה פרקליטות המדינה, ב-5 בדצמבר 2019, על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את מיקי גנור, אליעזר מרום, דוד שרן, אליעזר זנדברג, דוד שמרון, רמי טייב ויצחק ליבר. בפברואר 2020 הודיעה הפרקליטות על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, גם את אבריאל בר יוסף ושי ברוש.

לאחר התלבטות ממושכת החליט השר גנץ שלא להסתפק בממצאי החקירה הפלילית, ולהקים ועדת בדיקה "לבחינת התנהלות מערכת הביטחון וכלל הגורמים שהיו מעורבים בתהליך קבלת ההחלטות שנתקבלו ביחס להליכי הרכש של ספינות המגן סער 6 והצוללות".

פעולת הוועדה

הוועדה מוסמכת לזמן לעדות כל אדם, אולם בהיותה ועדת בדיקה ממשלתית שהוקמה על ידי שר הביטחון, רק עובדי משרד הביטחון וחיילי צה"ל חייבים להופיע בפניה, ואילו מוזמנים אחרים, כולל כאלה שפרשו ממשרד הביטחון ומצה"ל, אינם חייבים להיענות להזמנה.

בכתב המינוי התבקשה הוועדה לחקור, בין היתר, את הנושאים הבאים: הפרוצדורה בהליכי הרכש של מערכת הביטחון בנוגע לספינות סער 6 והצוללות, ממשקי העבודה משרד הביטחון והגורמים שמחוצה לו, תחומי האחריות של צה"ל בהליכי הרכש ומעמדם של המתווכים בעסקאות הרכש.

כיוון שעבודת הוועדה מתנהלת במקביל להליכים פליליים נגד מעורבים אחדים בהליכי הרכש, הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט: "נוכח ההשקה בין נושאים שונים בעבודת הוועדה לבין החקירה הפלילית שנוהלה בפרשה המכונה פרשה 3000, היועמ"ש יעביר את הנחייתו המשפטית לגבי עבודת הוועדה ושדות פעילותה, בשים לב לצורך למניעת פגיעה בהליכים פליליים תלויים ועומדים, שעל פי דין הוא השיקול הגובר והעיקרי."

בראש הוועדה עמד שופט בית המשפט המחוזי בדימוס אמנון סטרשנוב. לצידו מונו לחברים בוועדה אלוף (במיל') אברהם בן-שושן, לשעבר מפקד חיל הים ויעל גריל, לשעבר מנהלת הרכש במשרד ראש הממשלה. לוועדה הוקצבו ארבעה חודשים להגשת דו"ח סופי. לאחר שנטען שבמינוי של גריל יש ניגוד עניינים, עקב תפקידה במינהל הרכש במשרד הביטחון בשנים 2012–2014, השנים שבמהלכן התנהלו הדיונים על רכישת כלי השיט, היא הודיעה על פרישתה מהוועדה. במקומה מונתה ישראלה פרידמן, אף היא עובדת לשעבר במינהל הרכש במשרד הביטחון.

ב-22 בדצמבר 2020 התפטרו חברי הוועדה, עקב המגבלות שהטיל היועץ המשפטי לממשלה על עבודתה, בהן: הוועדה לא תעסוק בכלי השיט אלא רק בצוללות, וצמצום משמעותי של שמיעת העדים.

ראו גם

• פרשת הצוללות

קישורים חיצוניים

• כרמלה מנשה, גנץ: מקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הצוללות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 22 בנובמבר 2020
• לילך שובל, ‏רשמית: גנץ החליט להקים ועדת בדיקה ממשלתית לפרשת הצוללות, באתר ישראל היום, 22 בנובמבר 2020

הערות שוליים

[[קטגוריה:ישראל: ועדות בדיקה ממשלתיות [[קטגוריה:חקירות שוחד בישראל [[קטגוריה:רכש ממשלתי בישראל

דמוקרטית - חירות, שוויון וערבות הדדית (מפלגה)

תבנית:מפלגה דמוקרטית - חירות, שוויון וערבות הדדית היא מפלגה שנוסדה בשנת 2020 על ידי פרופ׳ אהוד שפירא, לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע אך פרשה מהתמודדות. המפלגה מגדירה את עצמה כמפלגה דמוקרטית, והצהירה כי תפעל למען מימוש ערכי הדמוקרטיה בחברה הישראלית. המפלגה מנוהלת על ידי מזכירות המפלגה, ומחזיקה בחוקה ובתקנון. רשימת המפלגה וראשיה נבחרה בבחירות מקדימות שנערכו בקרב כ-5,500^{[דרוש מקור]} מתפקדי המפלגה. לראשות המפלגה נבחר עורך הדין והאקטיביסט ברק כהן.

הקמה

המפלגה נרשמה בנובמבר 2020. המפלגה הוקמה בידי פעילי המחאה נגד בנימין נתניהו, בהם חברת הכנסת לשעבר מלי פולישוק-בלוך. לקראת ההכרזה על הבחירות לכנסת העשרים וארבע נערכו בחירות מקדימות בהן התמודדו מפגינים בולטים מתוך ארגוני המחאה השונים. נבחרו בעשירייה הראשונה של המפלגה: המשפטנית והפעילה החברתית חנאן אלסאנע, סדי בן שטרית מראשי המפגינים, ד"ר וורדה סעדה הפעילה בנשים עושות שלום, אמה מגן טוקטלי מארגון המחאה הלם תרבות, ישי הדס מארגון המחאה קריים מיניסטר, ועוד.

קישורים חיצוניים

• ריאיון עם ברק כהן מעיתון הארץ
• שתי נשים ערביות בצמרת ה"דמוקרטית": "כתובת לנפגעי השלטון"

הערות שוליים

[[קטגוריה:ישראל: מפלגות|דמוקרטית