משתמש:עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ערכים שהיו בוויקיפדיה העברית ואינם עוד אך רלוונטיים אלינו. יש לבדוק קודם שאכן נמחקו משם ולשכתב במידת הצורך.

אבנר נתניהו (לא נמחק)

תבנית:אישיות אבנר נתניהו (נולד ב-10 באוקטובר 1994) הוא בנם הצעיר של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ורעייתו שרה.

ביוגרפיה

נתניהו נולד באוקטובר 1994, אח ליאיר, ואח למחצה לנועה (שנולדה לאביו מנישאיו הקודמים למיקי הרן).‏[1]

למד בתיכון ליד האוניברסיטה לאחר שהתקבל למגמת תיאטרון.‏[1] ברוב תקופת הכהונה הראשונה של אביו, הוא גר עם אחיו יאיר אצל הורי אימו חווה ושמואל בן ארצי.‏[1]

בשנת 2010 זכה בחידון התנ"ך הארצי והשתתף בחידון התנ"ך העולמי, הגיע למקום השלישי והוכתר בתור סגן שני. באופן אירוני, השאלה שהכשילה אותו הייתה שאלת ראש הממשלה, שלאור הנסיבות נכתבה על ידי מחבר השאלות בחידון עצמו, נריה פנחס.‏[2]

נתניהו היה פעיל בתנועת הצופים, ואף יצא מטעמה לשנת שירות בבת ים.‏[1]

לקראת סוף שנת 2014 התגייס לצה"ל, ושירת בחיל האיסוף הקרבי. טרם הגיוס עבר גיבוש לצנחנים. כמו כן, הוא עבר בהצלחה גיבוש סיירות. בנוסף הוא התקבל ליחידה 8200 בחיל המודיעין. עם זאת, העדיף לחתום ויתור על מנת לשרת ביחידה קרבית.‏[3]

בשנת 2019 התחרה בעונה הרביעית של שעשועון הטלוויזיה המרדף.‏[4]

אבנר לומד היסטוריה וארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 תחיה ברק ושמעון איפרגן, שם בדוי ופיצה עם המאבטחים: הנתניהו שלא רוצה שתדברו עליו, באתר TheMarker‏, 28 בינואר 2018
  2. ^ קובי נחשוני, חידון התנ"ך: אבנר נתניהו זכה במקום השלישי, באתר ynet‏, 20 באפריל 2010
  3. ^ שלוש שנים ודי: אבנר נתניהו גזר חוגר, באתר ‏mako‏‏, ‏30 בנובמבר 2017‏
  4. ^ ערוץ 7, צפו: אבנר נתניהו ב'המרדף', באתר ערוץ 7, 28 באוקטובר 2019


אג'יק - מכון הנגב (נמחק)

תבנית:ארגוןאג'יק – מכון הנגב הוא ארגון ערבי-יהודי לשינוי חברתי הפועל משנת 2000 ברחבי הנגב. מטרת הארגון היא פיתוח קהילתי בר-קיימא בקרב חברות העוברות תהליכי שינוי משמעותיים ומסייע בהצמחתן של קהילות שוויוניות ומשגשגות החיות בשלום. בפעילותו מתקדם הארגון בפיתוח קהילתי בקרב הערבים הבדואים תושבי הנגב, ביצירת שותפות אמת בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית ובקידום צדק חברתי וכלכלי עבור כלל תושבי המדינה. בנוסף, פועל הארגון באזור המזרח התיכון ובעולם המתפתח.

חזון

פעילות הארגון מתמקדת בתהליכי פיתוח קהילתי בקרב הערבים הבדואים תושבי הנגב, שהם חלק אינטגרלי מהחברה הערבית בישראל. מטרת הפעילות היא יצירת שותפות אמת בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית, וקידום צדק חברתי וכלכלי עבור כלל תושבי המדינה.

בנוסף, פעילות הארגון פונה לקידום שיתופי פעולה חוצי-גבולות המבוססים על שותפות בין אזרחים (people-to-people). במדינות העולם המתפתח מקדם הארגון מודלים לפיתוח חברתי-כלכלי צודק ובר-קיימא.

אבני דרך

בשנת 1998 מוקם "מכון הנגב לאסטרטגיות של שלום ופיתוח" בתוך מכללת ספיר על ידי ד"ר יהודה פז, כמכון להכשרה בינלאומית.

בשנת 2000 נרשם מכון הנגב כעמותה עצמאית ומעתיק את משכנו לבאר שבע, שם הוא משמש מרכז הכשרה לפיתוח קואופרטיבים, עסקים קטנים ופתרון קונפליקטים. מאות אנשים ממדינות מתפתחות ומאזור המזרח התיכון עוברים תוכניות הכשרה במכון מדי שנה, תחת ניהולה של ויוויאן סילבר.

בשנת 2002 מוקם אג'יק- המרכז הערבי-יהודי לשוויון, העצמה ושיתוף על ידי אמל אלסאנע-אלחג'וג' במכון הנגב. מטרתו המוגדרת של אג'יק (בערבית: אני בא לקראתך) היא פעילות למען פיתוח חברתי-כלכלי בקרב החברה הערבית הבדואית בנגב וליצירת שותפות בין החברה היהודית לבין החברה הערבית.

בשנת 2003 מוקם "אוהל המתנדבים" כמרכז להכשרת מתנדבים והפעלת תוכנית לחינוך א-פורמלי בנגב. משכנו נקבע בעיר העתיקה בבאר שבע.

החל משנת 2004 מוקמות מחלקות שונות באג'יק שמטרתן יצירת שוויון הזדמנויות לחברה הערבית בדואית בנגב. ביניהן: המחלק לגיר הרך, שמטרתה קידום תעסוקה לנשים והקמת מסגרות חינוכיות לפעוטות עד גיל שלוש; המחלקה לפיתוח כלכלי שמקדמת תוכניות פורצות דרך לפיתוח כלכלי בקרב נשים וגברים; המחלקה לקידום בריאות המתמקדת בבריאותן של נשים הרות וילדים צעירים מהחברה הבדואית.

בשנת 2014 אג'יק-מכון הנגב מוכר כמכון הכשרה רשמי של ברית הקואופרציה הבינלאומי‏[1].

בשנת 2015 מכיר משרד החינוך ב"אוהל המתנדבים" של אג'יק כארגון נוער רשמי. בשנת 2016 זוכה "אוהל המתנדבים" לאות נשיא המדינה לארגון מתנדבים על קידום המעורבות והשותפות החברתית-אזרחית בין החברה הבדואית לחברה היהודית. 

שקיפות‏[2]

אג'יק, בהיותו גוף ללא מטרות רווח הפועל למען הקהילה, נסמך על שלושה מקורות הכנסה עיקריים: תרומות פילנתרופיות, תקציבים מגופי הממשלה והכנסות עצמיות מעסקים חברתיים. אג'יק הציב לעצמו יעד לצמצום ההכנסות הפילנתרופיות לכדי 50% מסך ההכנסות, כאשר ההכנסות העצמיות וההכנסות מהגופים הממשלתיים יעמדו בעתיד על כ-25% מכל מקור מימון. בדרך זו מגוון הארגון את מקורות ההכנסה שלנו ובכך מבטיח את יציבותו הכלכלית.

 בשנים האחרונות הפך אג'יק – מכון הנגב לאחד הארגונים המובילים בישראל בנושא עסקים חברתיים, קרי עסקים המשלבים את הממד העסקי והממד החברתי ומחזירים מרווחיהם למיזמים חברתיים בקהילה.

בנוסף, שיעור התרומות ממדינות זרות עמד בשנת 2016 על 3.5% מתקציב הארגון.

מכון הנגב

מכון הנגב הוא הזרוע הבינלאומית‏[3] והמזרח תיכונית‏[4] של הארגון. המכון, שממנו צמח הארגון כולו, מקיים תוכניות הכשרה ומקדם פרויקטים אזוריים ובינלאומיים בפיתוח חברתי-כלכלי, חוסן קהילתי, מנהיגות ופתרון סכסוכים. הארגון פועל מתוך אמונה בקשר הדוק בין שגשוג חברתי וכלכלי של קהילות לבין בניית שלום ופתרון סכסוכים; חברות החיות בשלום ובשכנות טובה יגדילו את סיכוייהן לשגשוג כלכלי וחברתי. חברות שרוב האנשים בהן זוכים לחיות ברמה כלכלית-חברתית נאותה יחיו בשלום בינן לבין עצמן ועם שכניהן. המכון מתמקד בעבודה עם קהילות בשלבי מעבר, תוך התמקדות בחברה האזרחית ובגישה של שותפות בין אזרחים (People to People).

תחומי פעילות מרכזיים

חינוך

מפעלי החינוך‏[5]הם חלק מרכזי בפעילותו של הארגון, המאמין כי הזדמנות שווה לנשים, ילדים, בני נוער וצעירים מייצרת חברה שוויונית יותר, שבה כל אזרח יכול לנצל את הפוטנציאל הטמון בו. העיסוק בנושאי זהות ושייכות בתהליך החינוכי, תוך התבססות על מורשת ומקורות תרבותיים, הוא מרכיב חשוב בתוכניות החינוכיות של הארגון, זאת מתוך רצון לחנך למעורבות אזרחית ומעבר מתפיסות של תלות ונזקקות לתחושה של גאווה ואחריות.

הפרויקטים שיוזם ומפעיל הארגון מיועדים לטווח גילאים רחב: החל מתוכניות המותאמות לגיל הרך, דרך קורסים טכנולוגיים לילדי כיתות ג'-ד', חינוך לחיים משותפים לתלמידי התיכון, ארגון נוער, פרויקטים התנדבותיים לבוגרי תיכון ומצוינות לימודית ואקדמית בקרב צעירי הקהילה.

הארגון פועל עם מספר ארגונים מובילים בתחום החינוך הלא-פורמלי: תנועת הצופים, החברה למתנ"סים, עמותת תפוח, הרשתות אורט ועמל, מרכזי ריאן והרשויות המקומיות. מפעלי החינוך של אג'יק משרתים כ-15 אלף תושבים בני 6–40 ומספקים להם הכשרות, תוכניות וסדנאות מגוונות לאורך כל השנה.

מבין תוכניות החינוך של אג'יק:

ארגון הנוער

הוקם בשנת 2014 והוא ארגון הנוער הראשון בחברה הבדואית בנגב. הארגון מהווה מסגרת חינוכית א-פורמלית עבור צעירים ובני נוער, ופעילותו כוללת נושאים מגוונים ובהם מנהיגות, עשייה חברתית, אזרחות פעילה, סובלנות והתנדבות. בארגון חמש שכבות גיל, מכיתה א' עד י', כאשר לכל שכבת גיל תוכנית חינוכית ייחודית המועברת על ידי מדריך המלווה אותה לאורך השנה. הפעילות כוללת מפגשים דו-שבועיים, טיולים, סמינרים, מחנות קיץ ועוד.

טליעה- שנת התנדבות

קבוצת טליעה - שנת התנדבות

החל לפעול בשנת 2003 וכלל בראשית דרכו כ-20 מתנדבים. כיום משתתפים בתוכנית מעל ל-200 צעירים וצעירות מדי שנה ביישובים רבים ובהם כפר קאסם, קלנסואה, עילוט, רהט, חורה ושגב שלום. הפרויקט מנוהל על ידי העירייה, ומתנדביו הצעירים פועלים במוסדות חינוך ורווחה במשך 30 שעות שבועיות. יום נוסף מוקדש להכשרה במגוון נושאים: העצמה וזהות, השפה העברית, מתמטיקה ומחשבים. בנוסף, ישנם ימים המוקדשים להכנה למבחנים פסיכומטריים לקראת לימודים אקדמיים.

גשרים לתעסוקה (Bridge Tech)

הפרויקט הוא שנת הכשרה למסיימי תיכון מצטיינים מהחברה הבדואית, המשמש גשר ללימודים אקדמיים ותעסוקה בתחום ההיטק והתעשייה עתירת הידע. הפרויקט הוקם נוכח השילוב הנמוך יחסית של צעירים וצעירות מהחברה הערבית הבדואית בנגב בתעשיית ההייטק ובמפעלים עתירי הידע המתפתחים בנגב. במהלך השנה לומדים המשתתפים מתמטיקה ברמה של חמש יחידות לימוד, עברית מדוברת, אנגלית אקדמית, קורס פסיכומטרי מלא, הכוונה אקדמית ולימודי לוגיסטיקה, תעשייה ופיתוח תכנה. כמו כן נחשפים עמיתי התוכנית לסדנאות חינוך למנהיגות, שייכות ומעורבות קהילתית, וזאת באמצעות חניכה מקצועית והתנדבות בפרויקטים חברתיים.

שותפות ערבית יהודית

אג'יק – מכון הנגב מורכב מצוות משותף של ערבים ויהודים, הפועלים יחדיו למען המטרה שהיא יצירת מרחב משותף, המאפשר לערבים ויהודים לחיות ביחד, תוך שמירה על זהותם ותרבותם. העבודה המשותפת מבטאת את אמון הארגון כי קיים קשר הדוק בין שיפור מצבן הכלכלי-חברתי של קהילות לבין פתרון הסכסוכים ביניהן. הדרך לקידום חיים משותפים‏[6] דורשת היכרות, יצירת יחסי אמון ובניית הערכה הדדית בין התרבויות. אלו יפחיתו את רף האלימות, יאפשרו התמודדות עם דעות קדומות וסטריאוטיפים ויקדמו יצירת שיתופי פעולה במסגרת אזרחות משותפת ושוויונית. במהלך השנים פותחו תוכניות רחבות בתחום החינוך לחיים משותפים לתלמידי תיכון, לסטודנטים ולמשתתפי שנת התנדבות.

התוכניות פועלות כיום בעשרות בתי-ספר בנגב ובמרכז הארץ וכוללות אלפי תלמידים.

בין התוכניות לשותפות ערבית יהודית של אג'יק:

חיים משותפים בנגב

התוכנית מפגישה בין תלמידי בתי ספר יהודיים וערביים בכיתות י'-י"ב במהלך שלוש שנים. התלמידים נפגשים כ-12 פעמים בשנה, כאשר במהלך המפגשים התלמידים מכירים זה את זה לעומק, לומדים על השונה והדומה ביניהם ונחשפים לסוגיות המעסיקות כל חברה בנפרד ואת תושבי הנגב ככלל. התוכנית מסייעת להפחית סטריאוטיפים ודעות קדומות, לחזק יחסי אמון, לעודד שיתופי פעולה למען הנגב ולקדם את השאיפה להבניית אזרחות משותפת ושוויונית.

שנת קהילה

משתתפי שנת קהילה של אג'יק בפעילות מחוץ לאוהל המתנדבים

הפרויקט החל לפעול בשנת 2002. במהלך השנים התנדבו במסגרתו כ-500 נערים ונערות. נכון לשנת 2017 פועל הפרויקט בהיקף של ארבע קבוצות משותפות. כל קבוצה, המורכבת מערבים ויהודים, מתנדבת במהלך השבוע בבתי-ספר יסודיים ותיכוניים עבריים וערביים. המתנדבים עובדים עם קבוצות קטנות של תלמידים ומסייעים למורים בתחום הלימודי. במקביל מקיימות הקבוצות פעילויות א-פורמליות בבתי הספר ובארגון הנוער אג'יק. בכל שבוע מקיימת הקבוצה יום למידה משותף הכולל הכשרה מקצועית, היכרות תרבותית הדדית ודיאלוג בין זהויות.

למידה משותפת

מקור תנועת הלמידה המשותפת בצפון אירלנד בשנת 2007, המחוללת שינוי עמוק במערכת החינוך במדינה. התנועה מציעה דרך חינוכית מקיפה ומעמיקה לשותפות בין הקהילות הפרוטסטנטיות והקתוליות, בלי לערער על רצונם של רוב ההורים שילדיהם ימשיכו ללמוד בבתי ספר בעלי זהות קהילתית מובהקת. בהתאם לגישה זו, מורים ומנהלים יהודים וערבים עוברים בתוכנית תהליך של היכרות הדדית, התמודדות עם סוגיות של זהות ושייכות, וכן הכשרה להוראה משותפת כאמצעי לשיפור איכות החינוך. המורים שעברו הכשרה מובילים תהליך למידה משותף לתלמידים יהודים וערבים, ותהליך הלמידה יוצר לכידות חברתית על בסיס צורך משותף, כאמצעי להתמודד עם השסעים. בתוכנית לוקחים חלק שישה בתי ספר בנגב, והיא נמשכת שנתיים; במהלכם לומדים ילדי הכיתות ח' וט' את השפה האנגלית יחד עם מורים ערבים ויהודים. במסגרת התוכנית מתקיימים 12 מפגשי למידה.

סדנת דיאלוג באוניברסיטת בן-גוריון

הקורס פועל מזה שנתיים באוניברסיטת בן-גוריון. משתתפי הקורס, המשותף לסטודנטים ערבים ויהודים, עוסקים בסוגיות הנוגעות ליחסי יהודים וערבים במדינת ישראל בכלל ובנגב בפרט, תוך חתירה לאזרחות משותפת ושוויונית. אחת ממטרות הקורס היא העמקת מעורבותם של בוגריו בפרויקטים חברתיים שונים באוניברסיטה וקידום המוסד כמרחב משותף ליהודים וערבים. המפגשים השבועיים מתקיימים לאורך הסמסטר, שבסופו פונה הקבוצה לנתיבי עשייה משותפת בקמפוס.

בריאות וחוסן קהילתי

אג'יק – מכון הנגב מקדם מגוון של תוכניות חדשניות לשיפור הבריאות‏[7] בקרב חברי הקהילה הערבית הבדואית בנגב. התוכניות פועלות בגישה קהילתית ומותאמות לבעיות המיוחדות שהקהילה סובלת מהן: שיעור גבוה של תמותת תינוקות; מספר גבוה של תאונות בית בקרב ילדים; שכיחות גוברת של מחלת הסוכרת; עישון והשמנת יתר. גם להיעדר התשתיות בכפרים הלא-מוכרים השלכות על מצב הבריאות של התושבים, ובהן העדר מערך אמבולנסים מסודר וקושי בהתגוננות במצבי חירום.

אג'יק שם לו למטרה את צמצום הפערים בין החברה היהודית לחברה הערבית הבדואית בנגב בתחום הבריאות באמצעות פיתוח פתרונות יצירתיים בגישה קהילתית.

כדי לקדם את אלו, פעל אג'יק במישורים שונים: הקמת פורום אנשי דת לקידום סוגיות בריאות; הכשרת מערך של מדריכות לקידום בריאות של נשים ותינוקות; הקמת מרכז ספורט לנשים; הקמת והדרכת צוותים לשעת חירום; והפעלת שני אמבולנסים בשטחי הכפרים הלא-מוכרים בנגב, שבהם אין כתובות ודרכי גישה מוסדרות.

אג'יק פועל בשיתוף עם מגוון רחב של קבוצות מקרב החברה: נשים, אנשי דת, בני נוער, אנשי מקצוע מתחום הבריאות ואף קשישות הפועלות כמקדמות בטיחות בבתים. הפעילות מתבצעת במסגרות שונות: בתי-ספר, גני ילדים, מסגדים, מתנ"סים, מרפאות ועוד.

לתוכניות של אג'יק בתחום קידום הבריאות שותפים רבים וביניהם: משרד הבריאות, בית-החולים סורוקה, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, פורום הרופאים הערבים בנגב, פורום האימאמים ועוד.

רשימת התוכניות בתחום בריאות וחוסן קהילתי:

אורח חיים בריא בחברה הבדואית

אחד הפרויקטים המרכזיים של הארגון, הכולל פעילויות מגוונות שמטרתן הנגשת מידע, הכשרה מותאמת תרבות ושיפור אורח החיים. הפרויקט נועד, בין השאר, לצמצם את הפערים הגדולים בין הקהילה הערבית הבדואית לבין החברה היהודית בתחום הבריאות.

אמבולנס בכפרים

אמבולנס ייעודי לכפרים הבדואים הבלתי מוכרים, המופעל על ידי אג'יק בשיתוף עם מד"א

בשנת 2012 הקים אג'יק פרויקט יחיד מסוגו בישראל- שירות אמבולנסים ייעודי לכפרים הבדואים הלא-מוכרים, בניהולו המקצועי של מגן דוד אדום. הפרויקט הוא ניסיון ראשוני לסייע לאוכלוסיית הכפרים הלא-מוכרים בנגב, המונה כ-100 אלף תושבים, ומנותקת ממענה רפואי לשעת חירום. כיום פועלים במסגרת הפרויקט שני אמבולנסים, המסייעים לכ-15 אלף משפחות ונהוגים בידי עובדי אג'יק שהוכשרו והוסמכו על ידי מד"א.

מניעת תאונות ביתיות

קורס למניעת תאונות ביתיות

התוכנית הוקמה כמענה לשיעור תמותת התינוקות בחברה הערבית הבדואית בנגב, הגדול פי שלושה משיעורים בקרב החברה היהודית בישראל. אחד הגורמים המרכזיים לכך הוא תאונות ביתיות- כוויות, הרעלות, חנק ודריסה. בניסיון לצמצם את ממדי התופעה יצר אג'יק בשיתוף עם ארגון "בטרם" מערך הסברה מפורט בנוגע לאמצעי זהירות ביתיים, והוא מחולק למנהיגי דת מקומיים, מנהיגים קהילתיים ונשים, שבהם הארגון רואה שגרירי שינוי מרכזיים בקהילה.

תעסוקה ועסקים חברתיים

החברה הערבית הבדואית בנגב מתמודדת עם אתגרים רבים בתחום התעסוקה והפיתוח הכלכלי‏[8]. שיעורי האבטלה עומדים על אחוזים גבוהים: כ-30% מקרב הגברים וכ-80% מקרב הנשים. מסיבות שונות- ביניהן מיעוט השקעות ממשלתיות לאורך השנים, המרחק ממרכזי תעשייה וקשיים בהשתלבות בשוק התעסוקה הישראלי גורמים לכך שרוב בני החברה הערבית הבדואית בנגב נמצאים בתחתית הסולם החברתי-כלכלי בישראל.

אג'יק – מכון הנגב עוסק זה כעשור בפיתוח פתרונות תעסוקה ייחודיים ומקוריים המשלבים בין היבטים חברתיים לכלים עסקיים, מתוך אמונה כי קהילות צריכות לפתח בעצמן את הפתרונות המתאימים ביותר לצרכיהן ולאופי חייהן תוך שיתוף עם תוכניות ממשלתיות.

הארגון מסייע להקמת עסקים קטנים לנשים ולגברים, בתמיכה בנשים מרקע חברתי-כלכלי נמוך המבקשות להשתלב בשוק העבודה, ובהכשרת צעירות וצעירים מצטיינים לשילוב בענפי ההייטק והתעשייה המתפתחים בנגב.

אחד האסטרטגיות המרכזיות של הארגון היא הקמת עסקים חברתיים המשלבים בין רווח לרווחה, לדוגמה:

קייטרינג אלסנאבל בחורה

קייטרינג אלסנאבל- מטבח קהילתי, המעסיק נשים מרקע סוציו-אקונומי נמוך. המפעל מייצר אוכל חם ובריא לילדים בבתי ספר ובגנים.

אלהודאג'- מרכז ספורט ופנאי לנשים ברהט. המיזם מתמודד עם בעיות של סוכרת והשמנת יתר על ידי פעילות בחדר כושר וסדנאות בריאות שונות במתחם סגור לנשים בלבד.

ג'אולה- מערך סיורים חינוכיים באתרים שונים של החברה הבדואית בנגב.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

ספיר סלוצקר עמראן

תבנית:הצבעת מחיקה

<imagemap>

Image:No free image - woman-he.svg

ספיר סלוצקר עמראן (נולדה ב־26 בנובמבר 1990) היא עורכת דין לזכויות אדם ופעילה פמיניסטית מזרחית. מזוהה עם המאבק לדיור ציבורי, "דרום תל אביב נגד הגירוש", מאבק תושבי גבעת עמל, המאבק לשחרור יונתן היילו והמאבק לשחרור אסירות נפגעות אלימות המרצות עונשי מאסר ארוכים בגין עבירות הריגה ורצח נגד בני זוגן שהתעללו בהן.

פעילות ציבורית

סלוצקר עמראן היא פעילה בולטת בזרם השמאל המזרחי, מתמקדת בעיקר בנושאים הקשורים לזכויות נשים, עוני, להט"ב, נפגעות ונפגעי אלימות, וכן בנושא חופש המחאה ואלימות משטרתית‏[1]. במסגרת פעילותה, כותבת באתר שיחה מקומית[2].

פעילה משנת 2011 בצוות הדיור הציבורי המעניק סיוע וייעוץ משפטי לזכאי דיור ציבורי בישראל ופועל לקידום הנושא בספירה הציבורית ובכנסת. ב-2012 הצטרפה לקשת הדמוקרטית המזרחית כדוברת ומנהלת פרויקטים. לקחה חלק בקמפיין לגיוון מגדרי ואתני במערכת המשפט וריכזה את "פורום הפריפריות", קואליציה של פעילים ערבים ויהודים הפועלים לקידום הזכות לדיור (מ-2019 חברה בוועד המנהל של הארגון).

בשנת 2013 יזמה יחד עם כרמן אלמקייס עמוס ופעילים נוספים את הקמפיין הציבורי "צדק ליונתן היילו" שנשפט לעשרים שנות מאסר באשמת רצח ירון איילין, לאחר שזה תקף ואנס אותו במספר מקרים. הקמפיין לשחרורו נמשך חמש שנים וכלל הפגנות רבות והצפת פרטי המקרה בתקשורת ובמדיה החברתית. בשנת 2016 שינה בית המשפט העליון את ההרשעה להריגה וקיצר את עונשו ל-12 שנות מאסר. לאחר שהתקבלה בקשתו לחנינה באופן חלקי, קוצר עונשו והוא שוחרר בשנת 2018 על ידי ועדת השחרורים בתום שמונה שנות מאסר‏[3].

בחודש יוני 2013 נעצרה יחד עם אלמקייס עמוס במהלך הפגנה נגד קיצוץ קצבאות הילדים והגזירות הכלכליות אשר הוטלו על האוכלוסיות המוחלשות, מול ביתו של שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד. בעת המעצר האלים נפצעה אלמקייס עמוס. נגד השוטר שבעט בה הוגשה תלונה במחלקה לחקירות שוטרים על הטרדה מינית ועל אלימות.

בשנה זו נבחרה סלוצקר עמראן כאחת מ-100 המשפיעים של מגזין The Marker. ב-2014 הצטרפה לתנועת אחותי למען נשים בישראל, שם ניהלה תוכנית למלחמה באלימות והטרדה מינית כלפי נשים בדיור הציבורי. הביאה להפעלת תוכנית למניעת הטרדה מינית בהכשרה של משטרת ישראל וריכזה את קואליציית "לבי במזרח" בה חברים 22 ארגונים הפועלים לקידום תרבות מזרחית והקצאה שוויונית של משאבים ציבוריים.

עוד הקימה בשנה זו, יחד עם הפעילה החברתית שירה לבנה, את פרויקט דוקורייטס[4] המספק מידע לפעילים חברתיים על זכויותיהם לתעד ולמחות כנגד הפרות זכויות אדם במסגרת החוק הישראלי. הפרויקט כולל אתר מידע אינטרנטי בעברית וערבית, והפצת עלון מודפס "זכותון למפגינ\ה" המרכז מידע שימושי כגון התנהגות במעצר בזמן הפגנה.

ב-2017 החלה לעבוד באגודה לזכויות האזרח בישראל, שם הוסיפה לקדם פעילות למען נשים בעוני ולהסדרת מעמדם המשפטי של מבקשי מקלט, וכן ניהלה את מחלקת פניות הציבור של האגודה‏[5].

במהלך 2018 הייתה ממובילות המחאה הציבורית נגד תוכנית לגירוש מבקשי מקלט מישראל, בניגוד לאמנה הבינלאומית להגנה על פליטים. בחודש ינואר השתתפה במחאה מול שרת המשפטים איילת שקד בטקס ההסמכה של לשכת עורכי הדין בבנייני האומה בירושלים[6]. סלוצקר עמראן ופעילות נוספות הניפו שלטים במהלך נאומה של שקד וקראו נגד חוקיותו של המהלך. כמו כן הייתה ממארגני הקמפיין "דרום תל אביב נגד הגירוש", ששיאו בהפגנת בהשתתפות 25,000 מפגינים, בהם תושבי דרום תל אביב, מבקשי מקלט ותומכים נוספים, שהתקיימה ב-24 במרץ 2018 ברחוב לוינסקי בשכונת נווה שאנן בתל אביב‏[7].

באותה שנה הגישה עתירה לבג"ץ נגד הכוונה להקים גדר סביב תוואי מצעד הגאווה בכפר סבא. בעקבות העתירה איפשרה משטרת ישראל את קיום המצעד בעיר, כמתוכנן. בהמשך הובילה קמפיין תחת הכותרת "באים לקבלנים" במחאה על ליקויי בטיחות בחברת אלקטרה שהובילו לרצף של תאונות קטלניות בענף הבניה‏[8], במסגרתו התקיימו הפגנות מול בתיהם של מנכ"ל אלקטרה איתמר דויטשר‏[9], בעלי החברה מייקי ודני זלקינד ובכירים נוספים. בדצמבר 2018 מחתה על הענקת אות הוקרה לזמר איל גולן בכנסת. סלוצקר עמראן ופעילות נוספות התפזרו באולם בטקס הענקת הפרס וקראו בקול רם תמלילי עדויות של המתלוננות נגד גולן בפרשת משחקי חברה[10][11].

בין השנים 2018–2019 לימדה סלוצקר עמראן במכללה למנהל קורסים בנושאי מאבקים אזרחיים פמיניסטיים ולהטב"קיים. יזמה ומקדמת יחד עם תלמידיה את "ארכי-פרחי" – הארכיון הדיגיטלי הראשון בישראל לתיעוד מאבקים חברתיים, הנמצא בשלבי הקמה‏[12][13].

בשנת 2019 הובילה מאבק מוצלח למניעת פינויים של עשרות ניצולי שואה מדיור מוגן במימון ממשלתי‏[14][15].

קמפיין לשחרור נשים נפגעות אלימות ממאסר

בין השנים 2018–2020 הייתה סלוצקר עמראן מהפעילות המובילות בקמפיין לשחרור אסירות המרצות עונשי מאסר ארוכים בגין עבירות הריגה ורצח, אותן ביצעו כנגד בני זוג מתעללים שלא טופלו על ידי רשויות הרווחה והמשטרה. בתחילת הדרך הקמפיין התמקד בדלאל דאוד, ולאחר סיומו המוצלח בשחרורה התרחב גם אל סימונה מורי, נסרין מסראווה ואריקה פרישקין. הקמפיין החל ביוזמתה של תמר דהאן, עובדת סוציאלית שעבודת הדוקטורט שלה הציפה את המודעות לנושא‏[16]. בשנת 2018 סלוצקר עמראן הקימה מטה מאבק לשחרור הנשים אשר כלל את עו"ס דהאן, איגוד הסיוע לנפגעי ונפגעות תקיפה מינית ופעילות נוספות. סיפורה של דאוד זכה לתשומת לב תקשורתית רבה וסוקר בהרחבה‏[17][18].

בעקבות הצלחת הקמפיין וקיצור מאסרן של הנשים, אירגן מטה המאבק כנס בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב ב-25 בפברואר 2019, בהשתתפותן של דלאל דאוד וסימונה מורי, שכותרתו "בעל כורחן: נשים נפגעות אלימות שהורשעו בעבירות המתה של בן זוגן המתעלל"‏[19].

משבר הקורונה 2020

בשנת 2020 הקימה יחד עם כרמן אלמקייס עמוס את שוברות קירות: ארגון פמיניסטי לקידום צדק חברתי וכלכלי, במסגרתו יזמה וניהלה קמפיינים בנושאים שונים. עם התפרצות מגפת CoVID-19 בישראל הוסב עמוד הפייסבוק של ארגון "שוברות קירות" למוקד איסוף פניות, הפצת מידע, גיוס משאבים וריכוז פעולות חירום לטובת משפחות בעוני שנקלעו לקשיים נוספים עקב המשבר. העמוד מחבר בין בקשות עזרה ממוקדות לבין מתנדבים ותורמים המסייעים במזון, חיבור לאינטרנט, טעינת מונה חשמל ותרומת מחשבים וטלפונים ניידים למשפחות הנזקקות להם עבור למידה ועבודה מרחוק. הארגון פעל מול משרדי הממשלה וועדות הכנסת כדי להבטיח הגנה עבור משפחות ואמהות יחידניות הזכאיות לסיוע בשכר דירה שנפגעו מהמשבר. בשל היותם של משקי בית אלו במצב של חוסר יציבות כלכלית ממילא היווה גורם סיכון משמעותי בתקופה שבה עובדים רבים הוצאו לחופשה כפויה או איבדו את עבודתם. בעבודה משותפת עם החמ"ל החברתי, פורום הדיור הציבורי ומרכז אדוה, הצליחו פעילי הארגון לקדם מול משרד השיכון הקלה בתהליך קבלת הזכאות לסיוע בשכר דירה.

פרסומים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ שכונת הארגזים: היסטוריה של מאבק מזרחי בישראל, קורס בהנחיית ספיר סלוצקר עמראן, המכללה למנהל
  2. ^ העמוד של ספיר סלוצקר עמראן - שיחה מקומית
  3. ^ שלי טפיירו, העונש קוצר: האסיר יונתן היילו ישוחרר לאחר 8 שנות מאסר, כאן, ‏23 ביולי 2018
  4. ^ דוקורייטס, דוקורייטס
  5. ^ שב"ס אסר הכנסת טפסי בקשות מקלט לחולות: "יפר את הסדר"
  6. ^
  7. ^ אטילה שומפלבי ואלכסנדרה לוקש, מחלוקת הגירוש בדרום ת"א: "למה לא דאגתם לנו קודם?", באתר ynet‏, 25 בפברואר 2018
  8. ^ איתי בלומנטל, אסון באתר הבנייה בבת ים: אנטון נהרג, תשעה נחקרו, באתר ynet‏, 15 באוקטובר 2018
  9. ^ עשרות בני אדם הפגינו מול ביתו של מנכ"ל אלקטרה בעקבות התאונות באתרי החברה
  10. ^ אמיר אלון, "יריקה בפרצוף מצד הכנסת": הנשים שהפגינו נגד אייל גולן, באתר ynet‏, 11 בדצמבר 2018
  11. ^ שנאת נשים, אתם בעד או נגד?
  12. ^ כרמית ספיר ויץ, המיזם "ארכי פרחי" מספר את תולדות המאבקים החברתיים דרך עיניהם של האנשים שמחו על עוול ואפליה נגד הממסד, מעריב, ‏16 באפריל 2019
  13. ^ אינס אליאס, הארכיון הפמיניסטי המזרחי יצא לדרך, הארץ, ‏29 בינואר 2020
  14. ^ "תנו לנו למות בבית בשקט": המדינה הודיעה שתפנה 45 ניצולי שואה מבתיהם בניגוד לרצונם
  15. ^ משרד הקליטה: חוזה השכירות של ניצולי השואה שפינויים בוטל יוארך בחמש שנים
  16. ^ תמר דהאן, למי קראתם רוצחת?, הארץ, ‏25 בנובמבר 2019
  17. ^ אתי אברמוב, ‏"אני את העונש שלי קיבלתי, אבל מה עם מי שהפקיר אותי?", באתר "ידיעות אחרונות", 20 ביוני 2019
  18. ^ דלאל דאוד, ‏התחלה חדשה, באתר "ידיעות אחרונות", 25 בספטמבר 2019
  19. ^ תבנית:שיחה מקומית


דמוקרטtv

עידן ד/אם ימחק מוויקיפדיה העברית
הקמה: 10 במאי 2020
מייסדים: דרכנו

דמוקרטtv הוא אתר אינטרנט שמפעיל ארגון "דרכנו", באמצעות מימון המונים. המיזם הוקם ב-10 במאי 2020, לאחר פיילוט. את המיזם מובילה לוסי אהריש. האתר פועל באמצעות תשתיות אינטרנט של וואלה! תקשורת.


קישורים חיצוניים

תבנית:רשתות חברתיות

Telecom-icon.jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא תקשורת. אתם מוזמנים לתרום לאקו-ויקי ולהרחיב אותו.

תבנית:ערך יתום