אבריאל בר יוסף

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אבריאל בר יוסף (נולד ב-26 בדצמבר 1954) הוא קצין צה"ל במילואים בדרגת תת-אלוף, שימש ראש מספן הציוד בחיל הים וכיהן כמשנה לראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל). בר יוסף היה חבר בוועדת צמח שדנה בנושא יצוא גז מישראל. בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה כי יש תשתית ראייתית להגשת כתב אישום נגדו וממליצה להעמידו לדין. מדובר בעבירות בסעיפים של שוחד, מרמה והפרת אמונים ואיסור הלבנת הון אשר מתייחסות לתקופה בה כיהן כבכיר במל"ל. בר יוסף חשוד שקיבל שוחד מאיש עסקים גרמני כדי לקדם את ענייניו בוועדת צמח, וזאת בתמורה להשקעה בחברה בבעלות בתו.[1] בנוסף, בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה כי נתגבשה תשתית ראייתית נגד בר יוסף לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע.[1]

בזמן דיוני ועדת צמח

קידום של מתקן הנזלה ימי

בזמן דיוני ועדת צמח, אבריאל בר יוסף תמך בצורה חזקה בהקמת מתקנים ימיים לשם הנזלת גז שיאפשרו ייצוא גז באוניות [2] מדובר במתקן תשתית נדיר. עלות ההקמה שלו מוערכת ככפולה מזה של פיתוח מאגר לוויתן, כלומר 10 מיליארד דולר, עם חובת חתימה על חוזים יקרים וארוכי טווח בייצוא הגז כדי לכסות את ההשקעה הנדרשת [2] פירוש הדבר שהקמת מתקן כזה מחייבת ייצוא כמות גדולה של גז כדי לכסות את ההשקעה. במהלך אותו הדיון בו הציג בר יוסף את הטיעונים בעד הקמת המתקן הימי נוכח גם שי ברוש[3] שהציג עצמו כיוצא חיל הים, מומחה להגנה תשתיות ימיות ונציג חברת I.N.R.I בארץ. חברת I.N.R.I נשלטת ע"י ד"ר הרצוג החי בגרמניה[4] וככול הידוע בשלב זה (2017) הוא החשוד במתן השוחד לבר-יוסף [5] בר יוסף התווכח בזמן הוועדה עם מומחים בעלי דעות שונות. הוא פסל הקמת מתקן הנזלה על החוף; ואחר כך פסל שימוש במתקן שממוקם מחוץ לגבולות ישראל כמו קפריסין או מצרים. כשיועץ בינלאומי העלה הסתייגויות בעניין מתקן ימי, בר יוסף טען "אני לא מסכים עם מה שנאמר פה", הוא התווכח גם עם פרופ' ברנדה שפר, "יש ספרות, יש מחקר", הסבירה שפר על הבעייתיות בגז המונזל. "את חוקרת את העבר", השיב. ד"ר גבי גולן, נציג משרד ראש הממשלה, הזהיר כי "ההחלטה הזאת היא הכי חשובה של הוועדה, מחיר הטעות הוא עשרות מיליארדים של דולרים". ד"ר גולן טוען שאסור לאסור יצוא גז טבעי ממתקן שאיננו בתחומי ישראל. מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה דאז, אלונה שפר-קארו, טענה נגד "זה מחייב לייצא כמות מסוימת כדי שזה יהיה משתלם כלכלית... אתה מכניס את עצמך לתוך תקציב, מחויבות לכמות מסוימת של יצוא, רק בגלל שהחלטת לעשות את זה בשטח ישראל". [3]

בהחלטות הסופיות הוועדה מחליטה לתת "עדיפות מוחלטת ליצוא גז ממתקן (ימי או יבשתי) בשטח שנמצא בשליטה ישראלית (לרבות במים הכלכליים של ישראל)", וכן ש"יצוא משטח זר יתבצע אך ורק במסגרת הסכמים בילטרליים בין מדינות". ביוני 2013 הממשלה מאמצת את העמדה הזו, וקובעת ש"מתקן יצוא יהיה בשטח בשליטת מדינת ישראל, לרבות בשטח הכלכלי הבלעדי". [4]

למרות הקביעה הזאת מתברר בהמשך שהקמת מתקן ימי לייצוא גז אינו אפשרי וכך גם לא מתקן יבשתי. בהמשך עולות אפשרויות של ייצוא גז דרך מתקן הנזלה בקפריסין או במצרים אולם גם שתי אפשרויות אלה לא מתאפשרות. נכון ל-2016 מדובר על ייצוא גז מישראל באמצעות צינורות ולא מתקן הנזלה כלשהו. עם זאת הכמות הגדולה שנועדה לאפשר התכנות כלכלית של מתקן ההנזלה נשארה.

קידום של אבטחת קידוחי הגז וקשר לתאגיד טיסנקרופ

פרשת הצוללות

תת אלוף ישעיהו (שייקה) ברקת היה בעברו טייס וקצין מוערך מאוד מחיל האוויר. כיהן כמפקד ענף המודיעין בחיל האוויר במלחמת ששת הימים ובמלחמת ההתשה ועוזר הנספח הצבאי בוושינגטון במלחמת יום הכיפורים. [5] ברקת נחשב ל"מר צוללות" הישראלי. הוא הגה את פרויקט רכש הצוללות הישראלי מגרמניה וליווה אותו מאז שנות השמונים. ברקת נתפס לאורך השנים על ידי הגרמנים כ"אחד משלהם". [6][7]

לאחר חשיפת פרשת הצוללות העיד ברקת כי אחרי שנים שבהם ייצג את תיסנקרופ בישראל, הוא הוחלף על ידי מיקי גנור בהוראת מפקד חיל הים בצורה מפתיעה ולא ביוזמת התאגיד. במהלך זה היו מעורבים גם שטייניץ ומקורבו אבריאל בר יוסף - וזאת על רקע של קבלת דמי תיווך גבוהים מצד גנור.[6] באזור מאי-יוני 2009 הגיע מנכ"ל תיסנקרופ, וולטר פרייטיג, לביקור בישראל. לפי ברקת פרייטיג והוא היו בקשרי ידידות מעולים מזה שנים. לפי דברי רקת תואמה להם פגישה עם מפקד חיל הים, אלי מרום (צ'ייני), מי שהודח לאחר מכן בגלל מעורבותו בפרשיות בר חשפנות. "אנחנו עומדים להיכנס לפגישה - המנכ"ל, פקיד בכיר במשרד הביטחון ואני, אבל לפתע בא אלינו אבריאל בר יוסף, תא"ל לשעבר בחיל הים ואומר לנו - מפקד חיל הים לא יקיים את הפגישה אם ברקת יעלה. היינו בהלם. הפקיד הבכיר אמר - מה זה השטויות האלה? בוא נעלה? המנכ"ל הגרמני אמר שבלעדיי הוא לא עולה אבל אני ויתרתי ועזבתי את המקום."[7][8]

בהמשך, בזמן הדיונים בועדת צמח, הדגישו נציגי המועצה לביטחון לאומי בראשות בר יוסף, את החשיבות של ההגנה הימית של המאגרים.[9] הוועדה הגישה את מסקנותיה בשנת 2012 ורובן התקבלו בידי ממשלת ישראל. הצורך בקניית הספינות נתקל בהתנגדות מצד משרד האוצר.

בשנת 2014 חיפשה ישראל פתרון ימי לאבטחת קידוחי הגז הטבעי במים הכלכליים שלה. שר הביטחון דאז, משה יעלון, החליט להוציא מכרז בינלאומי לרכישת ארבע ספינות. לפי העיתונאי רביב דרוקר, אחר יציאת המכרז, החלו לחצים של ראש הממשלה ואנשיו לבטל את המכרז ולאפשר לתאגיד טיסנקרופ, המיוצג בישראל על ידי מיקי גנור, למכור את כלי השיט לישראל.[10]

הטיעון של נתניהו היה שהגרמנים ייתנו לישראל הנחה. יעלון התנגד וטען שגם אחרי ההנחה המחיר גבוה מדי. בסופו של דבר, בעקבות קיום המכרז ירדו הגרמנים במחיר וקיבלו גם את החוזה הזה לאחר שהמכרז בוטל עבורם. הסיפור נחשף על ידי רביב דרוקר בתחילת נובמבר 2016.[10] עלות העסקה מוערכת בג-430 מיליון יורו, מהם 115 מליון יורו במימון ממשלת גרמניה שמסייעת לישראל וכן למספנות תיסנקרופ. [9] מנכ"ל המשרד הביטחון דאז, דן הראל, טען כי "העסקה היא אירוע משמעותי ביותר, קפיצת מדרגה דרמטית ביכולות ההגנה של חיל הים על האתרים האסטרטגיים בתחום הגז, במרחק מאות קילומטרים בים".[9]

נכון לשנת 2017 בים הישראלי אין אסדות הפקת גז קבועות ולא בטוח שיהיו אסדות כאלה בעתיד. אסדות הקידוח מגיעות לישראל לשבועות ספורים, ואם מתגלה גז, נבנית באר בקרקעית הים, בעומק של ק"מ עד 1.5 ק"מ. הבאר מקושרת בצינורות על קרקעית הים עד סמוך לחוף, לאזור שנמצא במים הטריטוריאליים של ישראל. אזור זה מוגן דרך קבע על ידי חיל הים מאז שנת 1948. נכון לשנת 2016 לא ידוע על גורמים שיכולים לאיים על באר וצינור בעומק כזה. ולא ברור מה התועלת בספינות שנקנו.[9]

חשדות לשוחד בפעילות בוועדת צמח ובפרשת הצוללות

Postscript-viewer-shaded.png ערכים מורחבים – ועדת צמח, פרשת הצוללות

בר יוסף כיהן כמשנה לראש המל"ל עד שנת 2015. בפברואר 2016 מינה אותו ראש הממשלה בנימין נתניהו לראש המל"ל וליועצו לביטחון לאומי. [11] המינוי ספג ביקורת ציבורית ודרישה של ארגון אומ"ץ לפסול את מינויו. ביולי 2016 הודיע בר יוסף שהוא מסיר מועמדותו לתפקיד ראש המל"ל "בגלל התמשכות הליך המינוי". אבל לחדשות 10 נודע כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט אמר לראש הממשלה בנימין נתניהו כי הוא לא יכול למנות אותו. [12]

ב-15 בנובמבר 2016 עוכב בר יוסף לחקירה בגין חשד לביצוע עבירות שוחד, הלבנת הון ומרמה והפרת אמונים. אשתו של בר יוסף חשודה גם היא במעורבות בפרשה ועוכבה לחקירה. [11] לפי החשד, בר יוסף עמד בקשר אישי ועסקי עם איש עסקים גרמני שפעל בתחום ייצוא הגז הטבעי בזמן ששימש חבר בועדת צמח להיגוי מדיניות ישראל בתחום ייצוא הגז. [11] לפי החשד הדבר כלל כנראה טובות הנאה וכספים שניתנו לבר יוסף או לבני משפחתו מבלי שדיווח כדין על הקשר ביניהם. חוקרי משטרה ביצעו חיפושים בביתם של החשודים ובמשרדים הרלוונטיים. [12]. בתום החקירה בת 12 שעות שוחרר בר יוסף למעצר בית בן 5 ימים וגם אשתו שוחררה למעצר בית בתום חקירתה. גם ביתם הילה פוגל נחקרה בפרשה (ראו בהמשך).

במשטרה חושדים כי בין השנים 2011 ל–2013 נסע בר יוסף פעמים אחדות לגרמניה ולפורטוגל על חשבונו של איש העסקים הגרמני מייקל הרצוג, שרצה לרכוש מתקני הנזלת גז צפים ולהקימם לאורך חופי ישראל. החוקרים סבורים כי בר יוסף נהג לטוס במטוסים פרטיים השייכים להרצוג, וכך גם רעייתו ובנו, וכי הוא לן על חשבונו של איש העסקים בבתי מלון יוקרתיים, סעד במסעדות פאר וקיבל מתנות יקרות ערך כאשר עדיין מילא תפקיד בכיר במל"ל. [11]

חוקרי המשטרה חושדים כי אחת מטובות ההנאה של הרצוג לבר יוסף מערבת את בתו, הילה פוגל, ד"ר לנוירופיזיולוגיה, שהקימה את הסטארט-אפ NIBS NeuroScienc Technologies. בתחילת שנת 2015 קיבל הסטארט-אפ של פוגל השקעה של 700 אלף יורו (כ-3 מיליון שקל) מחברת eMGR בבעלותו של הרצוג, בתמורה לשליש ממניות החברה. באמצע נובמבר עוכבה פוגל לחקירה, שבסיומה שוחררה לביתה בתנאים מגבילים. [13]

על פי דיווח בעיתון "בילד", הרצוג הועמד לדין ב–2013 יחד עם שני גרמנים נוספים בפרשת הונאה בהיקף של מאה מיליון אירו. הפרשה, כונתה "המותחן הכלכלי המשוגע ביותר בברלין". בין השמות שהיו אמורים להגיע כעדי הגנה נכללו ביל קלינטון וג'ורג' בוש האב. כשעומת בעבר עם הטענות נגדו בדבר הקשר עם בר יוסף אמר הרצוג כי לא העניק לו טובות הנאה, וכי התיק נגדו בגרמניה נסגר. [11]

ב-10.7.2017 נעצר ונחקר בחשד למעורבתו בפרשת הצוללות ומעצרו הוערך ב-4 ימים. [6] [7] לאחר מכן מעצרו הוארך עד ה-20 ביולי 2017.[8] בנובמבר 2018 הודיעה המשטרה כי נתגבשה תשתית ראייתית נגד בר יוסף לביצוע עבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים וקשירת קשר לביצוע פשע.[1]

תרומות וקשרים

אבריאל בר יוסף תרם 4,000 ש"ח לשר יובל שטייניץ ב-2008 וב-2009 לפריימריז שלו. באותה תקופה שימש שטייניץ כחבר בוועדת חוץ וביטחון. [9] [10]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 סיום חקירת תיק 3000: "פרשת הצוללות", באתר משטרת ישראל, 8 בנובמבר 2018
  2. ^ הותר לפרסום: המשנה לראש מל"ל לשעבר נחקר בחשד לקשר פסול למשק הגז, ליאור גוטמן, כלכליסט, 17.11.2016
  3. ^ ועדת צמח 23.1.2012
  4. ^ https://www.dropbox.com/s/p0hmbfkltv3nukp/23-1-2012.pdf?dl=0
  5. ^ http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001161481
  6. ^ 6.0 6.1 בן כספית, להרים את המסך: גרסתו המלאה של "מר צוללות" שייקה ברקת, מעריב, 24/11/2016
  7. ^ 7.0 7.1 רונן ברגמן, "איימו על הגרמנים: בלי מיקי גנור לא נקנה מכם צוללות",ynet 25.11.2016
  8. ^ רביב דרוקר, האיש שהוחלף במיקי גנור למקורביו: "נאמר לי שאיתי לא יקנו יותר צוללות מהגרמנים", נענע 10, 24.11.2016
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 ליאור גוטמן, לא רק צוללות: כך תורם מתווה הגז לטיסנקרופ, בחסות המל"ל, כלכליסט, 20.11.2016
  10. ^ 10.0 10.1 רביב דרוקר, סערת הצוללות: נתניהו ניסה לקדם עסקאות נוספות עם גרמניה נענע-10, 07.11.2016
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 11.3 11.4 יניב קובוביץ, אבריאל בר יוסף, לשעבר המשנה לראש המל"ל, הוא הבכיר החשוד בעבירות שוחד, הארץ, 17.11.2016
  12. ^ 12.0 12.1 בכיר לשעבר במל"ל חשוד בקבלת שוחד - היועמ"ש התנגד בעבר לקידומו נענע 10, 15/11/2016
  13. ^ יסמין גואטה, רותי לוי, החשד: 700 אלף יורו לסטארט-אפ שהקימה הבת של המשנה לראש המל"ל - תמורת קידום עסקי הגז, דה מרקר, 19.11.2016
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=אבריאל_בר_יוסף&oldid=124428"