שינויים

אחת הבעיות בחיפוש אחר אסון מלתוסינאי הוא חיפוש שלו במסגרת נתונים [[מאקרו-כלכליים]] של כלל גודל האוכלוסייה, כלל מחירי המזון וכלל נתוני התמותה. זאת במסגרת [[ניתוח כלכלי הומוגני]] המניח כי תנאים דומים מתרחשים עבור כלל האוכלוסייה. מלתוס לעומת זאת התמקד בשינויים שעוברים על האוכלוסייה הענייה ו"בקרות" שונות שיכולות להקטין את גודל האוכלוסייה בצורה פחות דרמטית ומורגשת.  

אחת הבעיות בחיפוש אחר אסון מלתוסינאי הוא חיפוש שלו במסגרת נתונים [[מאקרו-כלכליים]] של כלל גודל האוכלוסייה, כלל מחירי המזון וכלל נתוני התמותה. זאת במסגרת [[ניתוח כלכלי הומוגני]] המניח כי תנאים דומים מתרחשים עבור כלל האוכלוסייה. מלתוס לעומת זאת התמקד בשינויים שעוברים על האוכלוסייה הענייה ו"בקרות" שונות שיכולות להקטין את גודל האוכלוסייה בצורה פחות דרמטית ומורגשת.  

הרעיון של מיקרו-אסון מלתוסאיני הוא ירידה בגידול האוכלוסין עקב "בקרה חיובית" (כמו אסון, מחלות וכו') או "בקרה שלילית" (כמו דחיית גיל הנישואין) בקרב חלק מהאוכלוסייה, בעוד שחלק אחר של האכולסייה ממשיך לצמוח בקצב אחר. זאת במסגרת [[הטרוגניות בכלכלה|ניתוח כלכלי הטרוגני]] שמניח כי סוכנים שונים או מוצרים שונים נמצאים בתנאים שונים וכי האינטראקציות בין גורמים אלה יוצרים חלק ניכר מהדינמיקה של תהליכים כלכליים וחברתיים.  

הרעיון של מיקרו-אסון מלתוסיאני הוא ירידה בגידול האוכלוסין עקב "בקרה חיובית" (כמו אסון, מחלות וכו') או "בקרה שלילית" (כמו דחיית גיל הנישואין) בקרב חלק מהאוכלוסייה, בעוד שחלק אחר של האוכלוסייה ממשיך לצמוח בקצב אחר. זאת במסגרת [[הטרוגניות בכלכלה|ניתוח כלכלי הטרוגני]] שמניח כי סוכנים שונים או מוצרים שונים נמצאים בתנאים שונים וכי האינטראקציות בין גורמים אלה יוצרים חלק ניכר מהדינמיקה של תהליכים כלכליים וחברתיים.  

לדוגמה בספר "סופה בין הדקלים" מתאר הסופר [[סמי מיכאל]] כיצד עליית פני החידקל מציפה חלק מהעיר בגדד. שכונת עוני שנבנתה מחוץ לחלק הבטוח של של העיר מוצפת במהלך הלילה ואלפי בקתות חימר נסחפות בזרם כך שמאות או אלפי אנשים עניים מתים. בחברות ללא [[ביטוח לאומי]] מודגם גם כיצד משפחה עניה מתדרדרת לעוני קיצוני ולמוות כאשר הבן העני של משפחה עניה משתתף בפראות נגד היהודים בניסיון למצוא מזון ומוצא בהן את מותו. מנגנון נוסף הוא גיוס לצבא של צעירים עניים ושחרור משירות זה או שירות כקצין בתנאים נוחים יותר על ידי מעמדות עשירים יותר. באופן כללי עד היום חוקרים מוצאים הבדלים ניכרים בסיכוי למות ובתוחלת החיים בין עשירים לעניים במסגרת הנושא של [[אי שוויון בריאותי]]. "מנגנון חיובי" שמגביל את הפריון של תושבים עניים בחברות מסורתיות הוא הצורך לשלם מוהר עבור כלה, דבר שמקטין את הסיכוי של גבר עני להתחתן ולהוליד ילדים. דבר זה יכול להוביל לדחיית גיל הנישואין. מנגנון זה חלש יותר כאשר גבר עשיר יכול להתחתן עם מספר נשים.

לדוגמה בספר "סופה בין הדקלים" מתאר הסופר [[סמי מיכאל]] כיצד עליית פני החידקל מציפה חלק מהעיר בגדד. שכונת עוני שנבנתה מחוץ לחלק הבטוח של של העיר מוצפת במהלך הלילה ואלפי בקתות חימר נסחפות בזרם כך שמאות או אלפי אנשים עניים מתים. בחברות ללא [[ביטוח לאומי]] מודגם גם כיצד משפחה עניה מתדרדרת לעוני קיצוני ולמוות כאשר הבן העני של משפחה עניה משתתף בפראות נגד היהודים בניסיון למצוא מזון ומוצא בהן את מותו. מנגנון נוסף הוא גיוס לצבא של צעירים עניים ושחרור משירות זה או שירות כקצין בתנאים נוחים יותר על ידי מעמדות עשירים יותר. באופן כללי עד היום חוקרים מוצאים הבדלים ניכרים בסיכוי למות ובתוחלת החיים בין עשירים לעניים במסגרת הנושא של [[אי שוויון בריאותי]]. "מנגנון חיובי" שמגביל את הפריון של תושבים עניים בחברות מסורתיות הוא הצורך לשלם מוהר עבור כלה, דבר שמקטין את הסיכוי של גבר עני להתחתן ולהוליד ילדים. דבר זה יכול להוביל לדחיית גיל הנישואין. מנגנון זה חלש יותר כאשר גבר עשיר יכול להתחתן עם מספר נשים.