שורה 1: |
שורה 1: |
| [[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]] | | [[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]] |
− | '''קטסטרופה מלתוסיאנית''' או '''אסון מלתוסיאני''' (Malthusian catastrophe) הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה אנושית]] באיזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסייה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסייה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאיזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחילופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון, מחסה ותרופות. | + | '''קטסטרופה מלתוסיאנית''' (באנגלית: '''Malthusian catastrophe''') או '''אסון מלתוסיאני''' הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה אנושית]] באיזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסייה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסייה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאיזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחילופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון, מחסה ותרופות. |
| | | |
| ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסייה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה. | | ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסייה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה. |
שורה 33: |
שורה 33: |
| מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. בעבר נשים היו יולדות כמות של 4 או 10 ילדים. לפני המאה ה-20 ילדים רבים מתו בזמן הילדות שלהם ומשפחות רצו להוליד ילדים רבים כדי להבטיח את המשך השושלת וכן כדי לסייע בפרנסת המשפחה ולתמוך בהורים בשעת זקנה. עם התפתחות הרפואה הייתה ירדה דרסטית בכמות התמותה ובמשך מספר עשורים היו משפחות עם מספר גדול של ילדים בוגרים והאוכלוסייה גדלה במהירות. במרוצת המאה ה-20 (במקומות שונים בעולם התהליך התרחש בשנים שונות) חלה ירידה מתמשכת של פריון הילודה. הן במדינות מתועשות והן במדינות עניות יותר וחקלאיות (כגון מצרים). | | מלתוס לא חזה גם את הירידה ב[[פריון הילודה]]. בעבר נשים היו יולדות כמות של 4 או 10 ילדים. לפני המאה ה-20 ילדים רבים מתו בזמן הילדות שלהם ומשפחות רצו להוליד ילדים רבים כדי להבטיח את המשך השושלת וכן כדי לסייע בפרנסת המשפחה ולתמוך בהורים בשעת זקנה. עם התפתחות הרפואה הייתה ירדה דרסטית בכמות התמותה ובמשך מספר עשורים היו משפחות עם מספר גדול של ילדים בוגרים והאוכלוסייה גדלה במהירות. במרוצת המאה ה-20 (במקומות שונים בעולם התהליך התרחש בשנים שונות) חלה ירידה מתמשכת של פריון הילודה. הן במדינות מתועשות והן במדינות עניות יותר וחקלאיות (כגון מצרים). |
| | | |
− | ירידה זו בפריון מוסברת לרוב באמצעות המודל של [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]]. בנוסף, עקב שכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. יש ביולוגים הקושרים גם בין הירידה בתמותה לבין מעבר דמוגרפי - עקב כך שיש כמות נמוכה יותר של תמותה בזמן הילדות ועקב חשיבות גבוה יותר של השכלה לעתיד הילדים משפחות מולידות פחות ילדים. | + | ירידה זו בפריון מוסברת לרוב באמצעות המודל של [[מעבר דמוגרפי]] - ירידת הפריון בילודה בגלל עלייה ברמת החיים או בגלל [[התמחות כלכלית]]. בנוסף, עקב שכלולים טכנולוגיים והתקדמות הרפואה, גם רמת התמותה של האוכלוסייה באנגליה ירדה, ולא מהסיבות אותן ציין מלתוס. יש ביולוגים הקושרים גם בין הירידה בתמותה לבין מעבר דמוגרפי - עקב כך שיש כמות נמוכה יותר של תמותה בזמן הילדות ועקב חשיבות גבוהה יותר של השכלה לעתיד הילדים משפחות מולידות פחות ילדים. |
| | | |
| ==נאו-מלתוסיאנים== | | ==נאו-מלתוסיאנים== |
שורה 47: |
שורה 47: |
| * מעל גודל אוכלוסיה מסויימת מגיעים לגדלי צפיפות שקשה לתפוס אותם. ג'ארד דיימונד בספרו התמוטטות טוען כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי (גידול מעריכי), בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ כולל כל שטחי האוקיינוס. בצפיפות כזו קשה לראות איך מבוצעים דיור, חקלאות ואקולוגיה. | | * מעל גודל אוכלוסיה מסויימת מגיעים לגדלי צפיפות שקשה לתפוס אותם. ג'ארד דיימונד בספרו התמוטטות טוען כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי (גידול מעריכי), בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ כולל כל שטחי האוקיינוס. בצפיפות כזו קשה לראות איך מבוצעים דיור, חקלאות ואקולוגיה. |
| * דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא כמות גדולה מאד של אנרגיה לנפש - זו תאפשר לדוגמה לבצע תאורה מלאכותית לצמחים בקנה מידה גדול או לבנות ערים צפופות מאד עם מגדלים גבוהים או מתחת לאדמה. אבל הפקה של אנרגיה בכמות כזו אינה דבר וודאי. בכל מקרה כמות כזו של אנרגיה פרושה גם ניהול אינטנסיבי של הסביבה האקולוגית של כדור הארץ או לחלופין קיום מערכת אקולוגית נפרדת עבור המערכת החקלאית. | | * דרך אחת להתמודד עם דבר זה היא כמות גדולה מאד של אנרגיה לנפש - זו תאפשר לדוגמה לבצע תאורה מלאכותית לצמחים בקנה מידה גדול או לבנות ערים צפופות מאד עם מגדלים גבוהים או מתחת לאדמה. אבל הפקה של אנרגיה בכמות כזו אינה דבר וודאי. בכל מקרה כמות כזו של אנרגיה פרושה גם ניהול אינטנסיבי של הסביבה האקולוגית של כדור הארץ או לחלופין קיום מערכת אקולוגית נפרדת עבור המערכת החקלאית. |
− | * דרך נוספת להתמודד עם הטיעון של אוכלוסיה גדלה היא [[מושבות בחלל]] אלא שגם דבר זה כרוך בהגירה המונית, הארצה של מושבות אחרות והיבטים אחרים שכרוכים בהשקעה גבוה של אנרגיה. בכל מקרה בהמשך של גידול מעריכי, אפילו יישוב של כל מאדים בבני אדם יגרום למילוי כוכב הלכת הנוסף בתוך כמה עשורים. | + | * דרך נוספת להתמודד עם הטיעון של אוכלוסיה גדלה היא [[מושבות בחלל]] אלא שגם דבר זה כרוך בהגירה המונית, הארצה של מושבות אחרות והיבטים אחרים שכרוכים בהשקעה גבוהה של אנרגיה. בכל מקרה בהמשך של גידול מעריכי, אפילו יישוב של כל מאדים בבני אדם יגרום למילוי כוכב הלכת הנוסף בתוך כמה עשורים. |
| * בהמשך מגיעים לגבולות עוד יותר מסובכים לפתרון - קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום כולו בתוך 10,530 שנה. | | * בהמשך מגיעים לגבולות עוד יותר מסובכים לפתרון - קצב גידול אוכלוסיית העולם בשנת 2011, עמד על 1.1% בשנה. בקצב זה, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, ומניחים שקצב הגידול נשאר ללא שינוי, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת היקום כולו בתוך 10,530 שנה. |
| | | |
− | כלכלנים אקולוגיים מצביעים על כך שההתקדמות בטכנולוגיה ובמדע בעשורים האחרונים לא רק הגדילו את טווח היכולות שלנו אלא גם באו עם ידע מדעי לגבי המגבלות של חוקי המדע על ההתקדמות הטכנולוגית הזו. לדוגמה גם אם נניח שיש לנו אנרגיה משאבים ידע וטכנולוגיה ליישב כוכבי לכת אחרים, חוקי תורת היחסות של איינשטיין טוענים שלא ניתן לבצע מסע זה במהירות גבוה ממהירות האור ודבר זה מגביל את יכולת ההתפשטות האנושית. חוקים אחרים לדוגמה [[החוק השני של התרמודינמיקה]] קובעים כי לא ניתן להגדיל את הפריון החקלאי ליחידת שטח עוד ועוד בלי להגדיל את כמות האנרגיה הנכנסת לאותו יחידת שטח. עוד קובע החוק כי כמות משמעותית מהאנרגיה הנכנסת חייבת להתבזבז החוצה בצורה של חום. | + | כלכלנים אקולוגיים מצביעים על כך שההתקדמות בטכנולוגיה ובמדע בעשורים האחרונים לא רק הגדילו את טווח היכולות שלנו אלא גם באו עם ידע מדעי לגבי המגבלות של חוקי המדע על ההתקדמות הטכנולוגית הזו. לדוגמה גם אם נניח שיש לנו אנרגיה משאבים ידע וטכנולוגיה ליישב כוכבי לכת אחרים, חוקי תורת היחסות של איינשטיין טוענים שלא ניתן לבצע מסע זה במהירות גבוהה ממהירות האור ודבר זה מגביל את יכולת ההתפשטות האנושית. חוקים אחרים לדוגמה [[החוק השני של התרמודינמיקה]] קובעים כי לא ניתן להגדיל את הפריון החקלאי ליחידת שטח עוד ועוד בלי להגדיל את כמות האנרגיה הנכנסת לאותו יחידת שטח. עוד קובע החוק כי כמות משמעותית מהאנרגיה הנכנסת חייבת להתבזבז החוצה בצורה של חום. |
| | | |
| ==אסון מלתוסיאני בחברות עתיקות== | | ==אסון מלתוסיאני בחברות עתיקות== |