שינויים

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]]

'''קטסטרופה מלתוסיאנית''' (באנגלית: '''Malthusian catastrophe''') או '''אסון מלתוסיאני''' הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה אנושית]] באיזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסייה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסייה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאיזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחילופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון, מחסה ותרופות.  

'''קטסטרופה מלתוסיאנית''' (באנגלית: '''Malthusian catastrophe''') או '''אסון מלתוסיאני''' הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה אנושית]] באיזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסייה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסייה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאיזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחילופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון, מחסה ותרופות.  

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסייה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסייה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

מלתוס טען כי בגלל שהאוכלוסייה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] והתנובה החקלאית עולה רק באופן הנדסי, יגיע שלב בו האוכלוסייה תגיע לגודל גדול מידי ולא יהיה מספיק מזון לכלכל אותה. הדעה הרווחת, בעיקר בחוגי [[כלכלה נאו קלאסית]] היא שמלתוס טעה - הוא לא חזה את ה[[התפתחות טכנולוגית|התפתחות הטכנולוגיות]] בחקלאות כמו פיתוח [[דשן|דשנים]], ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו מהלכים כמו [[המהפכה הירוקה]] ואשר מנעו עד כה תרחיש של אסון מלתוסיאני.  

מלתוס טען כי בגלל שהאוכלוסייה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] והתנובה החקלאית עולה רק באופן הנדסי, יגיע שלב בו האוכלוסייה תגיע לגודל גדול מידי ולא יהיה מספיק מזון לכלכל אותה. הדעה הרווחת, בעיקר בחוגי [[כלכלה נאו-קלאסית]] היא שמלתוס טעה - הוא לא חזה את ה[[התפתחות טכנולוגית|התפתחות הטכנולוגיות]] בחקלאות כמו פיתוח [[דשן|דשנים]], ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו מהלכים כמו [[המהפכה הירוקה]] ואשר מנעו עד כה תרחיש של אסון מלתוסיאני.  

[[נאו-מלתוסיאנים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסיאני בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסיאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.

[[נאו-מלתוסיאנים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסיאני בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסיאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.

התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]], ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. נכון לתחילת המאה ה-21, התאוריה של מלתוס לא התממשה בקנה מידה עולמי ורבים ראו בכך כישלון מוחלט של התאוריה.

התאוריה של מלתוס, זכתה לביקורת רבה לאורך השנים כיוון שלא הצליחה לחזות [[שינוי טכנולוגי|התקדמות טכנולוגית]], ועקב הפסימיות הרבה בה, אשר טענה לקטסטרופה עולמית. נכון לתחילת המאה ה-21, התאוריה של מלתוס לא התממשה בקנה מידה עולמי ורבים ראו בכך כישלון מוחלט של התאוריה.

רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו את המסקנות של מלתוס. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה אסון מלתוסיאני.   

רבים מכלכלני המאה ה-20, בעיקר מהזרם [[כלכלה נאו-קלאסית]], כדוגמת [[ג'וליאן סימון]], ביקרו את המסקנות של מלתוס. הם טענו כי למרות התחזיות של מלתוס ונאו-מלתוסיאנים, צמיחה מסיבית בשיעור גאומטרי של האוכלוסייה במאה ה-20, לא יצרה אסון מלתוסיאני.   

בשנת 1965 פרסמה [[אסתר בוסרופ]] את ספרה "תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה" - לפי בוסרופ גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה.  

בשנת 1965 פרסמה [[אסתר בוסרופ]] את ספרה "תנאי הגידול החקלאי - כלכלה של שינוי חקלאי תחת לחץ האוכלוסייה" - לפי בוסרופ גידול באוכלוסייה יגרור התעוררות בקרב חקלאים והם יפתחו ויאמצו טכנולוגיות חדישות יותר אשר יאפשרו עלייה בייצור המזון שתספק את גידול האוכלוסייה.  

==רעיונות דומים==

==רעיונות דומים==

===ריבאונד מלתוסיאני===

===ריבאונד מלתוסיאני===

עידון של הרעיון של אסון מלתוסיאני הוא רעיון של '''"ריבאונד מלתוסיאני"''' שבו אין אסון מלתוסינאני מלא, אלא [[תהליך]] עדין יותר שבו שיפור פריון התבואה החקלאית ו/או הוזלת ייצור המזון בגלל גורם אחר (לדוגמה הקטנת בזבוז המזון) תורמים לגידול אוכלוסין נוסף שמקזז חלק מהגדלת הפריון. כך אם יש המצאה טכנולוגית שתאפשר להגדיל את פריון היבולים ב-10% וכך להגדיל באופן תאורטי את כמות הקלוריות לנפש ב-10%, הריבאונד המתוליסני קובע שאותן 10% יגרמו גם להגדלת השימושים במזון לצרכים אחרים מלבד תזונה ישירה (לדוגמה [[האבסת בעלי חיים ביבולים]], [[מזון מול דלק|הכנת דלק ביולוגי]] למכוניות וכו'), ו/או יעודדו את גידול האוכלוסייה - כך שבסופו של דבר לא נראה הורדה של 10% ב[[רעב]] או הגדלה של 10% בכמות הקלוריות לנפש. דבר זה מקביל ל"ריבאונד אנרגטי" שהוא עידון של [[פרדוקס ג'בונס]]. הריבאונד המלתוסיאני יכול להביא להקטנת האפקט הטכנולוגי, לאיפוס שלו או אפילו להחמרה במצב התזונתי, כאשר הגעה למצב של קטסטרופה היא מצב לא וודאי שתלוי במשתנים חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים נוספים. ריבאונד מלתוסיאני אינו אומר לנו אם אכן יתרחש אסון מלתוסיאני, אלא רק מקטין את האפקטיביות של צעדי מנע נגד אסון שכזה.   

עידון של הרעיון של אסון מלתוסיאני הוא רעיון של '''"ריבאונד מלתוסיאני"''' שבו אין אסון מלתוסיאני מלא, אלא [[תהליך]] עדין יותר שבו שיפור פריון התבואה החקלאית ו/או הוזלת ייצור המזון בגלל גורם אחר (לדוגמה הקטנת בזבוז המזון) תורמים לגידול אוכלוסין נוסף שמקזז חלק מהגדלת הפריון. כך אם יש המצאה טכנולוגית שתאפשר להגדיל את פריון היבולים ב-10% וכך להגדיל באופן תאורטי את כמות הקלוריות לנפש ב-10%, הריבאונד המלתוסיאני קובע שאותן 10% יגרמו גם להגדלת השימושים במזון לצרכים אחרים מלבד תזונה ישירה (לדוגמה [[האבסת בעלי חיים ביבולים]], [[מזון מול דלק|הכנת דלק ביולוגי]] למכוניות וכו'), ו/או יעודדו את גידול האוכלוסייה - כך שבסופו של דבר לא נראה הורדה של 10% ב[[רעב]] או הגדלה של 10% בכמות הקלוריות לנפש. דבר זה מקביל ל"ריבאונד אנרגטי" שהוא עידון של [[פרדוקס ג'בונס]]. הריבאונד המלתוסיאני יכול להביא להקטנת האפקט הטכנולוגי, לאיפוס שלו או אפילו להחמרה במצב התזונתי, כאשר הגעה למצב של קטסטרופה היא מצב לא וודאי שתלוי במשתנים חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים נוספים. ריבאונד מלתוסיאני אינו אומר לנו אם אכן יתרחש אסון מלתוסיאני, אלא רק מקטין את האפקטיביות של צעדי מנע נגד אסון שכזה.   

[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האוכלוסייה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב-10%.  

[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האוכלוסייה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב-10%.  

בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] ריבאונד מלתוסיאני [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] בהקשר של [[המהפכה החקלאית]]. בעוד ש[[תנובה חקלאית|תנובת המזון]] של שטח [[חקלאות|חקלאי]] קדום גדולה בהרבה (פי 10 או פי 100) מתנובת המזון בשיטת השגת המזון [[ציידים לקטים]], דיימונד טוען כי המהפכה החקלאית לא הובילה להגדלת כמות המזון לנפש. לפי דיימונד, התרחש במקביל גידול אוכלוסין כך שכמות האוכלוסייה גדלה בקצב מעט גבוה יותר מאשר קצב גידול התנובה החקלאית, דבר שהוביל לכך שבחברה החקלאית כמות הקלוריות לנפש היתה נמוכה יותר מאשר בחברות של ציידים לקטים.  

בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] ריבאונד מלתוסיאני [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] בהקשר של [[המהפכה החקלאית]]. בעוד ש[[תנובה חקלאית|תנובת המזון]] של שטח [[חקלאות|חקלאי]] קדום גדולה בהרבה (פי 10 או פי 100) מתנובת המזון בשיטת השגת המזון [[ציידים לקטים]], דיימונד טוען כי המהפכה החקלאית לא הובילה להגדלת כמות המזון לנפש. לפי דיימונד, התרחש במקביל גידול אוכלוסין כך שכמות האוכלוסייה גדלה בקצב מעט גבוה יותר מאשר קצב גידול התנובה החקלאית, דבר שהוביל לכך שבחברה החקלאית כמות הקלוריות לנפש היתה נמוכה יותר מאשר בחברות של ציידים לקטים.  

יש לציין כי גידול האוכלוסייה במעבר לחקלאות לא נבע רק בגלל שכמות המזון היתה גדולה יותר אלא גם בגלל שינויים נוספים עקב החקלאות. ילד בן פחות משנתיים אינו יכול ללכת בקצב של חברות ציידים לקטים ולכן יש לשאת אותו ממקום למקום. המעבר לישובי קבע ליד השדות שמאפיין את החקלאים, הסיר מגבלה זו דבר שהגביר את [[פריון הילודה]].  

יש לציין כי גידול האוכלוסייה במעבר לחקלאות לא נבע רק בגלל שכמות המזון הייתה גדולה יותר אלא גם בגלל שינויים נוספים עקב החקלאות. ילד בן פחות משנתיים אינו יכול ללכת בקצב של חברות ציידים לקטים ולכן יש לשאת אותו ממקום למקום. המעבר לישובי קבע ליד השדות שמאפיין את החקלאים, הסיר מגבלה זו דבר שהגביר את [[פריון הילודה]].  

יש לשים לב כי הוזלת המזון אינה מובילה בהכרח ל[[גידול אוכלוסין]], שכן זה מושפע מגורמים אחרים כמו עלות החינוך ואורך ההכשרה הנדרשים לשם פרנסת משפחה, גורמים תרבותיים ועוד. כך לדוגמה, עד שנת 2000 עלות המזון בעולם הלכה וירדה אבל הפריון של אוכלוסיית אירופה ירד, ובאופן כללי בעולם כולו, האוכלוסייה אמנם גדלה, אבל פריון הילודה ירד.

יש לשים לב כי הוזלת המזון אינה מובילה בהכרח ל[[גידול אוכלוסין]], שכן זה מושפע מגורמים אחרים כמו עלות החינוך ואורך ההכשרה הנדרשים לשם פרנסת משפחה, גורמים תרבותיים ועוד. כך לדוגמה, עד שנת 2000 עלות המזון בעולם הלכה וירדה אבל הפריון של אוכלוסיית אירופה ירד, ובאופן כללי בעולם כולו, האוכלוסייה אמנם גדלה, אבל פריון הילודה ירד.