שורה 5:
שורה 5:
לקהילה ישנם תפקודים חברתיים וכלכליים רבים שבהם היא יכולה להתחרות במוסדות חברתיים מרכזיים אחרים - ה[[שוק]] וה[[מדינה]]. היא יכולה לדאוג לארגון היחסים החברתיים ולקבלת רוב ההחלטות ה[[פוליטיקה|פוליטיות]] וכן לסייע בהיבטים כמו [[חינוך]], [[בריאות]], [[פנסיה]], שירותים חברתיים שונים ועוד. היא יכולה גם לסייע בשמירה על [[הון חברתי]] ועל [[נורמות חברתיות]] בתוך ובין קהילות, וכן לספק [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שונים.
לקהילה ישנם תפקודים חברתיים וכלכליים רבים שבהם היא יכולה להתחרות במוסדות חברתיים מרכזיים אחרים - ה[[שוק]] וה[[מדינה]]. היא יכולה לדאוג לארגון היחסים החברתיים ולקבלת רוב ההחלטות ה[[פוליטיקה|פוליטיות]] וכן לסייע בהיבטים כמו [[חינוך]], [[בריאות]], [[פנסיה]], שירותים חברתיים שונים ועוד. היא יכולה גם לסייע בשמירה על [[הון חברתי]] ועל [[נורמות חברתיות]] בתוך ובין קהילות, וכן לספק [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] שונים.
−
ניתן ליישם חלק מפתרונות אלה ברמות אחרות של התארגנות חברתית כמו משפחה, או מדינה. אך הרמה של החמולה או המשפחה היא קטנה מדי, קשה יותר לבצע בה [[התמחות]], איגום משאבים, וביחס אליה יש לקהילה [[יתרונות לגודל]]. רמות ה[[מוסד חברתי|ארגון החברתי]] של עיר או המדינה הן גדולות מדי וסובלות מ[[חסרונות לגודל]] ביחס לקהילה, שכן הן מחוייבות לעבוד בצורה [[בירוקרטית]] ויש בהן ניכור (לפחות במובן שאנשים אינם מכירים זה את זה באופן אישי), בדומה לכך גם [[פירמות]] שפועלות ב[[שוק]] מספקות חלק מהתפקודים האלה אבל גם הן מבצעות זאת ללא יחס אישי. לעיתים קרובות יש ניגודי אינטרסים בין סוכנים ומקבלי החלטות בפירמות ובמוסדות מדינה ובין הצרכנים והאזרחים בהתאמה שגורמים לכך ששירות שניתן על ידי מוסדות אלה סובל מ[[כשל שוק|כשלי שוק]] או בעיות אחרות.
+
ניתן ליישם חלק מפתרונות אלה ברמות אחרות של התארגנות חברתית כמו משפחה, או מדינה. אך הרמה של החמולה או המשפחה היא קטנה מדי, קשה יותר לבצע בה [[התמחות]], איגום משאבים, וביחס אליה יש לקהילה [[יתרונות לגודל]]. רמות ה[[מוסד חברתי|ארגון החברתי]] של עיר או המדינה הן גדולות מדי וסובלות מ[[חסרונות לגודל]] ביחס לקהילה, שכן הן מחוייבות לעבוד בצורה [[ביורוקרטיה|בירוקרטית]] ויש בהן ניכור (לפחות במובן שאנשים אינם מכירים זה את זה באופן אישי), בדומה לכך גם [[פירמות]] שפועלות ב[[שוק]] מספקות חלק מהתפקודים האלה אבל גם הן מבצעות זאת ללא יחס אישי. לעיתים קרובות יש ניגודי אינטרסים בין סוכנים ומקבלי החלטות בפירמות ובמוסדות מדינה ובין הצרכנים והאזרחים בהתאמה שגורמים לכך ששירות שניתן על ידי מוסדות אלה סובל מ[[כשל שוק|כשלי שוק]] או בעיות אחרות.
==תנאים לקיומה של קהילה==
==תנאים לקיומה של קהילה==
שורה 27:
שורה 27:
===תרבות משותפת===
===תרבות משותפת===
−
קיומה של מטרה משתופת, המוגדרת באופן כללי, אינו תנאי מספיק בדרך כלל לקיום של קהילה, שכן יש צורך ב[[מיתוס]] משותף, [[תרבות]] משותפת או ראיית עולם משותפת כדי להסכים על ההגדרות של המטרות המשותפות. לדוגמה שתי קבוצות דתיות, יהודית ונוצרית, יכולות להסכים על כך שיש מטרה משותפת - לסגוד לאל ולקיים את מצוותיו, אבל אין להם מיתוס משותף בשאלה מה הן ההוראות שאותו אל משותף השאיר למאמינו. קבוצות שונות מסכימות על כך שיש לדאוג לחינוך איכותי לילדים, אבל קבוצה אחת תתמקד בהשגת הישגים לימודיים כמו הוראת מתמטיקה ומדעים ואחרת יכולה לדגול בפילוסופיית חינוך שונה כמו אנתרופוסופיה.
+
קיומה של מטרה משתופת, המוגדרת באופן כללי, אינו תנאי מספיק בדרך כלל לקיום של קהילה, שכן יש צורך ב[[מיתוס]] משותף, [[תרבות]] משותפת או ראיית עולם משותפת כדי להסכים על ההגדרות של המטרות המשותפות. לדוגמה שתי קבוצות דתיות, יהודית ונוצרית, יכולות להסכים על כך שיש מטרה משותפת - לסגוד לאל ולקיים את מצוותיו, אבל אין להם מיתוס משותף בשאלה מה הן ההוראות שאותו אל משותף השאיר למאמיניו. קבוצות שונות מסכימות על כך שיש לדאוג לחינוך איכותי לילדים, אבל קבוצה אחת תתמקד בהשגת הישגים לימודיים כמו הוראת מתמטיקה ומדעים ואחרת יכולה לדגול בפילוסופיית חינוך שונה כמו אנתרופוסופיה.
הררי מדגיש את חשיבות המיתוסים כדרך לשיתוף פעולה כללי, בין בני אדם בקבוצה גדולה יותר - לדוגמה מיתוס דתי לשיתוף פעולה בין שני נוצרים שאינם מכירים זה את זה, המיתוס של [[תאגיד]] מיקרוסופט כדרך לשיתוף פעולה בין שני מהנדסים שאינם מכירים זה את זה, או המיתוס של [[מדינת לאום]] לשיתוף פעולה בין שני גרמנים שלא פגשו זה בזה מעולם.
הררי מדגיש את חשיבות המיתוסים כדרך לשיתוף פעולה כללי, בין בני אדם בקבוצה גדולה יותר - לדוגמה מיתוס דתי לשיתוף פעולה בין שני נוצרים שאינם מכירים זה את זה, המיתוס של [[תאגיד]] מיקרוסופט כדרך לשיתוף פעולה בין שני מהנדסים שאינם מכירים זה את זה, או המיתוס של [[מדינת לאום]] לשיתוף פעולה בין שני גרמנים שלא פגשו זה בזה מעולם.
שורה 39:
שורה 39:
==השקפות על קהילות==
==השקפות על קהילות==
−
הסוציולוג הגרמני פרדיננד טניס ( Ferdinand Tönnies ) הבחין בין שני סוגים של התאגדויות אנושיות - גֶמַיְינְשַאפְט (מתורגם בדרך כלל כקהילה) וגֶזֶלְשַאפְט (חברה, איגוד), וזאת בספרו Gemeinschaft und Gesellschaft שיצא בשנת 1887.
+
הסוציולוג הגרמני פרדיננד טניס (Ferdinand Tönnies) הבחין בין שני סוגים של התאגדויות אנושיות - גֶמַיְינְשַאפְט (מתורגם בדרך כלל כקהילה) וגֶזֶלְשַאפְט (חברה, איגוד), וזאת בספרו Gemeinschaft und Gesellschaft שיצא בשנת 1887.
−
'''גֶמַיְינְשַאפְט'''(Gemeinschaft), היא חברה עם קשרים חברתיים הדוקים, והיא נתפסת כיישות חברתית מלוכדת ובעלת נוכחות של "אחדות הרצון" ("unity of will"). טניס טען כי בני משפחה וקרבה משפחתית היו הביטויים מושלמים של גֶמַיְינְשַאפְט, אבל שמאפיינים משותפים אחרים, כגון קרבה גאוגרפית או אמונה ומסורת עשויים גם הם לגרום לקהילתיות. פרדיגמה זו של רשת קהילתית והבנה חברתית משותפת הוחלה על תרבויות שונות במקומות רבים לאורך ההיסטוריה, ומתאימה בעיקר ל[[חקלאות טרום-תעשייתית]] ולחברות של [[ציידים לקטים]].
+
'''גֶמַיְינְשַאפְט'''(Gemeinschaft), היא חברה עם קשרים חברתיים הדוקים, והיא נתפסת כישות חברתית מלוכדת ובעלת נוכחות של "אחדות הרצון" ("Unity of will"). טניס טען כי בני משפחה וקרבה משפחתית היו הביטויים מושלמים של גֶמַיְינְשַאפְט, אבל שמאפיינים משותפים אחרים, כגון קרבה גאוגרפית או אמונה ומסורת עשויים גם הם לגרום לקהילתיות. פרדיגמה זו של רשת קהילתית והבנה חברתית משותפת הוחלה על תרבויות שונות במקומות רבים לאורך ההיסטוריה, ומתאימה בעיקר ל[[חקלאות טרום-תעשייתית]] ולחברות של [[ציידים לקטים]].
'''גֶזֶלְשַאפְט''', לעומת זאת, היא קבוצה שבה האינטראקציות הן לא ישירות. החברה היא בעלת אפיון מכני, לפרט חסרים כל תחושה של שייכות או חיבור לסביבה או לקהילה. הקשרים בין האנשים אינם הדוקים, לרוב מלווים בניכור והתבודדות. חברה שבה כל אדם לעצמו ולמטרותיו. קבוצה כזו התפתחה כתוצאה מה[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] והשפעות ה[[תיעוש]], ה[[טכנולוגיה]] ו[[העיור]] במאות ה-18, 19 וה-20.
'''גֶזֶלְשַאפְט''', לעומת זאת, היא קבוצה שבה האינטראקציות הן לא ישירות. החברה היא בעלת אפיון מכני, לפרט חסרים כל תחושה של שייכות או חיבור לסביבה או לקהילה. הקשרים בין האנשים אינם הדוקים, לרוב מלווים בניכור והתבודדות. חברה שבה כל אדם לעצמו ולמטרותיו. קבוצה כזו התפתחה כתוצאה מה[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] והשפעות ה[[תיעוש]], ה[[טכנולוגיה]] ו[[העיור]] במאות ה-18, 19 וה-20.
שורה 63:
שורה 63:
===אמון ובניית הון חברתי בתוך הקהילה===
===אמון ובניית הון חברתי בתוך הקהילה===
−
בתוך הקהילה, [[אמון]] אמור להשען על שילוב של הכרות אישית, קשרים משפחתיים, זהות תרבותית משותפת, חיזוק נורמות חברתיות של הקהילה וענישה מול מי שמפר נורמות אלה.
+
בתוך הקהילה, [[אמון]] אמור להישען על שילוב של הכרות אישית, קשרים משפחתיים, זהות תרבותית משותפת, חיזוק נורמות חברתיות של הקהילה וענישה מול מי שמפר נורמות אלה.
−
כמו נורמות חברתיות ואכיפתן, גם האמון נשען על שילוב של חוויות חיוביות (לדוגמה שיתופי פעולה בבנית אסם בחברת האיימיש) יחד עם צעדי ענישה בדרגות חומרה שונות כלפי מי שמפר את האמון שנתן בו בן קהילה אחר או הקהילה כולה.
+
כמו נורמות חברתיות ואכיפתן, גם האמון נשען על שילוב של חוויות חיוביות (לדוגמה שיתופי פעולה בבניית אסם בחברת האיימיש) יחד עם צעדי ענישה בדרגות חומרה שונות כלפי מי שמפר את האמון שנתן בו בן קהילה אחר או הקהילה כולה.
===הספקת שירותים חברתיים===
===הספקת שירותים חברתיים===
שורה 73:
שורה 73:
* הספקת חינוך והשכלה לצעירים (חדר וישיבות בחברה הדתית), ו[[הון אנושי]] עבור מבוגרים (קבוצות לימוד, הדרכה על הורות, זוגיות, [[תזונה]], [[רפואה מונעת]] ועוד. דבר זה יכול להתבצע בתשלום (למורה, מלמד וכו') או בהתנדבות של חברי קהילה.
* הספקת חינוך והשכלה לצעירים (חדר וישיבות בחברה הדתית), ו[[הון אנושי]] עבור מבוגרים (קבוצות לימוד, הדרכה על הורות, זוגיות, [[תזונה]], [[רפואה מונעת]] ועוד. דבר זה יכול להתבצע בתשלום (למורה, מלמד וכו') או בהתנדבות של חברי קהילה.
* הספקת שירותי סעד ורווחה למי שזקוק לכך (זקנים, עניים, נכים, אנשים עם מוגבלויות וכו') - לדוגמה דרך גמ"ח בחברה הדתית והחרדית.
* הספקת שירותי סעד ורווחה למי שזקוק לכך (זקנים, עניים, נכים, אנשים עם מוגבלויות וכו') - לדוגמה דרך גמ"ח בחברה הדתית והחרדית.
−
* הספקת תמיכה נפשית. במיוחד לאחר אירוע חשוב כמו לידה, מוות, מחלה, שינוי במצב המשפחתי (גרושין, נישואין וכו'). הדבר נעשה הן על ידי טקסים והזדהות משותפת מצד כלל חברי הקהילה (נישואין, פדיון הבן, חגיגות יום הולדת, לוויה, שבעה, אזכרה) והן על ידי תמיכה פרטנית יותר על ידי חברים בקהילה או בעלי תפקידים (לדוגמה ייעוץ אצל הרב, הרבנית, כומר וכו').
+
* הספקת תמיכה נפשית. במיוחד לאחר אירוע חשוב כמו לידה, מוות, מחלה, שינוי במצב המשפחתי (גירושין, נישואין וכו'). הדבר נעשה הן על ידי טקסים והזדהות משותפת מצד כלל חברי הקהילה (נישואין, פדיון הבן, חגיגות יום הולדת, לוויה, שבעה, אזכרה) והן על ידי תמיכה פרטנית יותר על ידי חברים בקהילה או בעלי תפקידים (לדוגמה ייעוץ אצל הרב, הרבנית, כומר וכו').
* הספקת [[שירותים כלכליים]] שונים - לדוגמה בישול, קניות, שמרטפות, כביסה, תיקון בגדים, תיקונים בבית ועוד. הדבר יכול להתבצע על סמך התנדבות (גמ"ח, פעילות בני נוער), על סמך [[כלכלת מתנות]], סבב תורנויות (לדוגמה אפיית לחם לקבוצת שכנים בקרב איכרים). דרך נוספת היא גביית תשלום מוזל מחברי קהילה.
* הספקת [[שירותים כלכליים]] שונים - לדוגמה בישול, קניות, שמרטפות, כביסה, תיקון בגדים, תיקונים בבית ועוד. הדבר יכול להתבצע על סמך התנדבות (גמ"ח, פעילות בני נוער), על סמך [[כלכלת מתנות]], סבב תורנויות (לדוגמה אפיית לחם לקבוצת שכנים בקרב איכרים). דרך נוספת היא גביית תשלום מוזל מחברי קהילה.
−
* איגום משאבים לצרכי עבודה ובחיי היום-יום- [[צריכה משותפת]] - לדוגמה מכבסה משותפת בקיבוצים, ביטוח חקלאי משותף, ציוד חקלאי משותף ועוד. בניית [[ממגורות]] משותפות נגד [[רעב]]. הספקת ציוד רפואי בהשאלה, בחינם או במחיר מוזל (דוגמת יד שרה ועזר מציון).
+
* איגום משאבים לצורכי עבודה ובחיי היום-יום- [[צריכה משותפת]] - לדוגמה מכבסה משותפת בקיבוצים, ביטוח חקלאי משותף, ציוד חקלאי משותף ועוד. בניית [[ממגורות]] משותפות נגד [[רעב]]. הספקת ציוד רפואי בהשאלה, בחינם או במחיר מוזל (דוגמת יד שרה ועזר מציון).
* פעילות כלכלית יצרנית משותפת - לדוגמה [[קואופרטיבים]] או מפעלים כמו ב[[מונדרגון]], פעילות חקלאית בקיבוצים ומושבים.
* פעילות כלכלית יצרנית משותפת - לדוגמה [[קואופרטיבים]] או מפעלים כמו ב[[מונדרגון]], פעילות חקלאית בקיבוצים ומושבים.
* הספקת [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] - עבור הקהילה עצמה או ביחד עם קהילות נוספות - לדוגמה הקמת סכרים, ייבוש ביצות, ייבוש שטחי אדמה בהולנד, הקמת גדר הגנה, הקמת דרכים ציבוריות לכפר או לכמה כפרים).
* הספקת [[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] - עבור הקהילה עצמה או ביחד עם קהילות נוספות - לדוגמה הקמת סכרים, ייבוש ביצות, ייבוש שטחי אדמה בהולנד, הקמת גדר הגנה, הקמת דרכים ציבוריות לכפר או לכמה כפרים).