שורה 1:
שורה 1:
−
'''קהילה''' (Community) היא אוסף של אנשים, שיש להם מטרות משותפות. הגדרה מצמצת של המונח קהילה מגבילה אותה למספר אנשים שיש להם לא רק מטרות משופות (ואף תרבות ו[[ערכים חברתיים]] משותפים) אלא גם הכרות הדדית (דבר המגביל את גודל הקהילה לקבוצה בת כ-150 עד ל-500 איש), ותכופות גם קרבה גאוגרפית (בדרך כלל - מרחק הליכה). קהילה היא סוג של [[מוסד חברתי]].
+
'''קהילה''' (באנגלית: '''Community''') היא אוסף של אנשים, שיש להם מטרות משותפות. הגדרה מצמצת של המונח קהילה מגבילה אותה למספר אנשים שיש להם לא רק מטרות משופות (ואף תרבות ו[[ערכים חברתיים]] משותפים) אלא גם הכרות הדדית (דבר המגביל את גודל הקהילה לקבוצה בת כ-150 עד ל-500 איש), ותכופות גם קרבה גאוגרפית (בדרך כלל - מרחק הליכה). קהילה היא סוג של [[מוסד חברתי]].
המונח "קהילה" משמש לעיתים קרובות גם כדי לתאר קבוצות אחרות כגון "קהילה וירטואלית" (ללא קרבה גאוגרפית) או "הקהילה הגאה", "הקהילה הלאומית", "הקהילה הבינלאומית" וכו'. כינויים אלה מבטאים בדרך כלל משאלת לב או דמיון של חלקים בתפקודים של קבוצות אלה לקהילה במובן המצומצם, אבל אלו הן קהילות חלשות ורופפות יותר והיכולת שלהן לרתום אנשים לשיתופי פעולה ולסיוע הדדי היא מצומצמת יותר.
המונח "קהילה" משמש לעיתים קרובות גם כדי לתאר קבוצות אחרות כגון "קהילה וירטואלית" (ללא קרבה גאוגרפית) או "הקהילה הגאה", "הקהילה הלאומית", "הקהילה הבינלאומית" וכו'. כינויים אלה מבטאים בדרך כלל משאלת לב או דמיון של חלקים בתפקודים של קבוצות אלה לקהילה במובן המצומצם, אבל אלו הן קהילות חלשות ורופפות יותר והיכולת שלהן לרתום אנשים לשיתופי פעולה ולסיוע הדדי היא מצומצמת יותר.
שורה 29:
שורה 29:
קיומה של מטרה משתופת, המוגדרת באופן כללי, אינו תנאי מספיק בדרך כלל לקיום של קהילה, שכן יש צורך ב[[מיתוס]] משותף, [[תרבות]] משותפת או ראיית עולם משותפת כדי להסכים על ההגדרות של המטרות המשותפות. לדוגמה שתי קבוצות דתיות, יהודית ונוצרית, יכולות להסכים על כך שיש מטרה משותפת - לסגוד לאל ולקיים את מצוותיו, אבל אין להם מיתוס משותף בשאלה מה הן ההוראות שאותו אל משותף השאיר למאמיניו. קבוצות שונות מסכימות על כך שיש לדאוג לחינוך איכותי לילדים, אבל קבוצה אחת תתמקד בהשגת הישגים לימודיים כמו הוראת מתמטיקה ומדעים ואחרת יכולה לדגול בפילוסופיית חינוך שונה כמו אנתרופוסופיה.
קיומה של מטרה משתופת, המוגדרת באופן כללי, אינו תנאי מספיק בדרך כלל לקיום של קהילה, שכן יש צורך ב[[מיתוס]] משותף, [[תרבות]] משותפת או ראיית עולם משותפת כדי להסכים על ההגדרות של המטרות המשותפות. לדוגמה שתי קבוצות דתיות, יהודית ונוצרית, יכולות להסכים על כך שיש מטרה משותפת - לסגוד לאל ולקיים את מצוותיו, אבל אין להם מיתוס משותף בשאלה מה הן ההוראות שאותו אל משותף השאיר למאמיניו. קבוצות שונות מסכימות על כך שיש לדאוג לחינוך איכותי לילדים, אבל קבוצה אחת תתמקד בהשגת הישגים לימודיים כמו הוראת מתמטיקה ומדעים ואחרת יכולה לדגול בפילוסופיית חינוך שונה כמו אנתרופוסופיה.
−
הררי מדגיש את חשיבות המיתוסים כדרך לשיתוף פעולה כללי, בין בני אדם בקבוצה גדולה יותר - לדוגמה מיתוס דתי לשיתוף פעולה בין שני נוצרים שאינם מכירים זה את זה, המיתוס של [[תאגיד]] מיקרוסופט כדרך לשיתוף פעולה בין שני מהנדסים שאינם מכירים זה את זה, או המיתוס של [[מדינת לאום]] לשיתוף פעולה בין שני גרמנים שלא פגשו זה בזה מעולם.
+
הררי מדגיש את חשיבות המיתוסים כדרך לשיתוף פעולה כללי, בין בני אדם בקבוצה גדולה יותר - לדוגמה מיתוס דתי לשיתוף פעולה בין שני נוצרים שאינם מכירים זה את זה, המיתוס של [[תאגיד]] [[מיקרוסופט]] כדרך לשיתוף פעולה בין שני מהנדסים שאינם מכירים זה את זה, או המיתוס של [[מדינת לאום]] לשיתוף פעולה בין שני גרמנים שלא פגשו זה בזה מעולם.
שורה 43:
שורה 43:
'''גֶמַיְינְשַאפְט'''(Gemeinschaft), היא חברה עם קשרים חברתיים הדוקים, והיא נתפסת כישות חברתית מלוכדת ובעלת נוכחות של "אחדות הרצון" ("Unity of will"). טניס טען כי בני משפחה וקרבה משפחתית היו הביטויים מושלמים של גֶמַיְינְשַאפְט, אבל שמאפיינים משותפים אחרים, כגון קרבה גאוגרפית או אמונה ומסורת עשויים גם הם לגרום לקהילתיות. פרדיגמה זו של רשת קהילתית והבנה חברתית משותפת הוחלה על תרבויות שונות במקומות רבים לאורך ההיסטוריה, ומתאימה בעיקר ל[[חקלאות טרום-תעשייתית]] ולחברות של [[ציידים לקטים]].
'''גֶמַיְינְשַאפְט'''(Gemeinschaft), היא חברה עם קשרים חברתיים הדוקים, והיא נתפסת כישות חברתית מלוכדת ובעלת נוכחות של "אחדות הרצון" ("Unity of will"). טניס טען כי בני משפחה וקרבה משפחתית היו הביטויים מושלמים של גֶמַיְינְשַאפְט, אבל שמאפיינים משותפים אחרים, כגון קרבה גאוגרפית או אמונה ומסורת עשויים גם הם לגרום לקהילתיות. פרדיגמה זו של רשת קהילתית והבנה חברתית משותפת הוחלה על תרבויות שונות במקומות רבים לאורך ההיסטוריה, ומתאימה בעיקר ל[[חקלאות טרום-תעשייתית]] ולחברות של [[ציידים לקטים]].
−
'''גֶזֶלְשַאפְט''', לעומת זאת, היא קבוצה שבה האינטראקציות הן לא ישירות. החברה היא בעלת אפיון מכני, לפרט חסרים כל תחושה של שייכות או חיבור לסביבה או לקהילה. הקשרים בין האנשים אינם הדוקים, לרוב מלווים בניכור והתבודדות. חברה שבה כל אדם לעצמו ולמטרותיו. קבוצה כזו התפתחה כתוצאה מה[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] והשפעות ה[[תיעוש]], ה[[טכנולוגיה]] ו[[העיור]] במאות ה-18, 19 וה-20.
+
'''גֶזֶלְשַאפְט''', לעומת זאת, היא קבוצה שבה האינטראקציות הן לא ישירות. החברה היא בעלת אפיון מכני, לפרט חסרים כל תחושה של שייכות או חיבור לסביבה או לקהילה. הקשרים בין האנשים אינם הדוקים, לרוב מלווים בניכור והתבודדות. חברה שבה כל אדם לעצמו ולמטרותיו. קבוצה כזו התפתחה כתוצאה מה[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] והשפעות ה[[תיעוש]], ה[[טכנולוגיה]] ו[[העיור]] במאות ה-18, ה-19 וה-20.
בעולם המודרני, טניס טען כי לא קיימת חלוקה חדה בין קהילה לבין חברה טהורות, וכל קבוצה חברתית מכילה שילוב מסויים שלהן.
בעולם המודרני, טניס טען כי לא קיימת חלוקה חדה בין קהילה לבין חברה טהורות, וכל קבוצה חברתית מכילה שילוב מסויים שלהן.
שורה 95:
שורה 95:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Community קהילה] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Community קהילה] בוויקיפדיה האנגלית
+
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}