שינויים

המתווה מעורר גם פולמוס ציבורי ופוליטי: המצדדים בו טוענים כי הוא יקדם פיתוח מהיר של המאגרים, יזרים מיסוי למשק, יתרום ל[[ביטחון אנרגטי]] ויתרום ל[[ביטחון המדינה]] ול[[יחסי החוץ של ישראל|יחסי החוץ]] שלה, ואילו המתנגדים לו טוענים כי המתווה עצמו וכן הייצוא שמוצע בו לא יתרמו לביטחון המדינה ואף יזיקו לו, יפגעו בביטחון האנרגטי, יגרמו לנזק כספי כבד למשק, לשמירה על מונופול ופגיעה בתחרות בענף הגז ובענפים אחרים, וכן לפגיעה בדמוקרטיה ובעצמאותו של הדרג המקצועי וכן לכבילת ידי הממשלות הבאות להתנהלות מול חברות הגז{{הערה|[http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/nghesber.pdf דברי הסבר לטיוטת המתווה בעניין הרחבת שדה הגז]}}{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|מדוע אסור שמתווה הגז יאושר - ואיך ניתן לתקן אותו|dynamo/1.2725532|7 בספטמבר 2015}}}}. אישור המתווה נתקל בקשיים והוביל לביקורת ו[[מחאה]] ציבורית<ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן, יניב קובוביץ, אלמוג בן זכרי, נעה שפיגל|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2770824|כותרת = ההפגנה הגדולה מאז קיץ 2011: אלפים הפגינו נגד מתווה הגז, 11 עצורים בת"א ובאר שבע|אתר = TheMarker|תאריך = 8 בנובמבר 2015}}</ref>, שנגעה בין היתר ל[[שר האוצר]] [[משה כחלון]] ול[[שר הכלכלה]] [[אריה דרעי]]. אחת ההשלכות של המתווה הייתה התפטרות של דרעי ממשרד הכלכלה<ref>{{קישור כללי|הכותב = רוני זיגר|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672339,00.html|כותרת = דרעי התפטר "בצער" ממשרד הכלכלה; הממשלה אישרה העברת סמכויותיו לרה"מ|אתר = כלכליסט|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref>, על מנת ש[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו|נתניהו]] יוכל לחתום על סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים שמאפשר לעקוף את הרשות להגבלים עסקיים עקב שיקולי ביטחון<ref>{{קישור כללי|הכותב = חזי שטרנליכט ומתי טוכפלד|כתובת = http://www.israelhayom.co.il/article/327389|כותרת = רה"מ נתניהו הודיע: "אפעיל את סעיף 52"|אתר = ישראל היום|תאריך = 6 בנובמבר 2015}}</ref>.  

המתווה מעורר גם פולמוס ציבורי ופוליטי: המצדדים בו טוענים כי הוא יקדם פיתוח מהיר של המאגרים, יזרים מיסוי למשק, יתרום ל[[ביטחון אנרגטי]] ויתרום ל[[ביטחון המדינה]] ול[[יחסי החוץ של ישראל|יחסי החוץ]] שלה, ואילו המתנגדים לו טוענים כי המתווה עצמו וכן הייצוא שמוצע בו לא יתרמו לביטחון המדינה ואף יזיקו לו, יפגעו בביטחון האנרגטי, יגרמו לנזק כספי כבד למשק, לשמירה על מונופול ופגיעה בתחרות בענף הגז ובענפים אחרים, וכן לפגיעה בדמוקרטיה ובעצמאותו של הדרג המקצועי וכן לכבילת ידי הממשלות הבאות להתנהלות מול חברות הגז{{הערה|[http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/nghesber.pdf דברי הסבר לטיוטת המתווה בעניין הרחבת שדה הגז]}}{{הערה|{{TheMarker1|אבי בר-אלי|מדוע אסור שמתווה הגז יאושר - ואיך ניתן לתקן אותו|dynamo/1.2725532|7 בספטמבר 2015}}}}. אישור המתווה נתקל בקשיים והוביל לביקורת ו[[מחאה]] ציבורית<ref>{{קישור כללי|הכותב = ערן אזרן, יניב קובוביץ, אלמוג בן זכרי, נעה שפיגל|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2770824|כותרת = ההפגנה הגדולה מאז קיץ 2011: אלפים הפגינו נגד מתווה הגז, 11 עצורים בת"א ובאר שבע|אתר = TheMarker|תאריך = 8 בנובמבר 2015}}</ref>, שנגעה בין היתר ל[[שר האוצר]] [[משה כחלון]] ול[[שר הכלכלה]] [[אריה דרעי]]. אחת ההשלכות של המתווה הייתה התפטרות של דרעי ממשרד הכלכלה<ref>{{קישור כללי|הכותב = רוני זיגר|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3672339,00.html|כותרת = דרעי התפטר "בצער" ממשרד הכלכלה; הממשלה אישרה העברת סמכויותיו לרה"מ|אתר = כלכליסט|תאריך = 1 בנובמבר 2015}}</ref>, על מנת ש[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו|נתניהו]] יוכל לחתום על סעיף 52 בחוק ההגבלים העסקיים שמאפשר לעקוף את הרשות להגבלים עסקיים עקב שיקולי ביטחון<ref>{{קישור כללי|הכותב = חזי שטרנליכט ומתי טוכפלד|כתובת = http://www.israelhayom.co.il/article/327389|כותרת = רה"מ נתניהו הודיע: "אפעיל את סעיף 52"|אתר = ישראל היום|תאריך = 6 בנובמבר 2015}}</ref>.  

במרץ 2016 החליט בית המשפט העליון על קבלת העתירות נגד מתווה הגז והכריע ש"סעיף היציבות" אינו חוקי. משמעות ביטול הסעיף היא ביטול המתווה כולו מכיוון שחברות הגז הכריזו שסעיף זה הוא תנאי בל יעבור בהסכם עם המדינה. בית המשפט קבע שיש למדינה פרק זמן של שנה לתקן את המתווה אחרת הוא יבוטל באופן סופי<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2895512|כותרת = דרמה: מתווה הגז יבוטל - בג"ץ פסל את סעיף היציבות|אתר = TheMarker|תאריך = 27 במרץ 2016}}</ref>.

במרץ 2016 החליט בית המשפט העליון על קבלת העתירות נגד מתווה הגז והכריע ש"סעיף היציבות" אינו חוקי. משמעות ביטול הסעיף היא ביטול המתווה כולו מכיוון שחברות הגז הכריזו שסעיף זה הוא תנאי בל יעבור בהסכם עם המדינה. בית המשפט קבע שיש למדינה פרק זמן של שנה לתקן את המתווה אחרת הוא יבוטל באופן סופי<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2895512|כותרת = דרמה: מתווה הגז יבוטל - בג"ץ פסל את סעיף היציבות|אתר = TheMarker|תאריך = 27 במרץ 2016}}</ref>. ב-22 למאי הובא המתווה המתוקן עם סעיף יציבות מרוכך לאישור הממשלה והוא עבר בתנגדות שר אחד בלבד.<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2951187|כותרת =תיקון מתווה הגז אושר; נתניהו: "צריך להודות לראש הממשלה"; השר גבאי התנגד|אתר = TheMarker|תאריך = 22 במאי 2016}}</ref>.

==עיקרי המתווה==

==עיקרי המתווה==