שינויים

ב-2005 נחתם מזכר הבנות בין ישראל למצרים על יבוא גז ממצרים באמצעות חברת [[EMG]] דרך [[צינור הגז הערבי]]. מאז 2008 גז זרם מצרי לתחנות הכוח של חברת החשמל עד לרמה שהגז המצרי היווה 18% מסל הדלקים של חברת החשמל<ref name=":1">{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן ודורון פסקין|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3615239,00.html|כותרת = מחדל הגז: חברת החשמל תובעת 4.7 מיליארד דולר מחברת הגז המצרית|אתר = כלכליסט|תאריך = 24 באוקטובר 2013}}</ref>. בפברואר 2011 התקיימה [[ההפיכה במצרים (2011)|ההפיכה במצרים]] שמסגרתה הודח [[חוסני מובארק]]. אחד האישומים נגד מוברק, מלבד הרג מפגינים, הייתה כי הוא ובני משפחתו היו מעורבים בשחיתות דרך ייצוא גז זול מידי לישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4062703,00.html|כותרת = מצרים: "מובארק התעשר מעסקת הגז עם ישראל"|אתר = ynet|תאריך = 1 במאי 2011}}</ref>. לאחר שמוברק ריצה עונש מאסר של שלוש שנים ו[[עבד אל-פתאח א-סיסי]] עלה לשלטון במצרים, בוטלה האשמה זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור קייס|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4597424,00.html|כותרת = דרמה: בוטלה הרשעת מובארק בהרג מפגינים|אתר = ynet|תאריך = 29 בנובמבר 2014}}</ref>. החל מפברואר 2011 חלו שיבושים בהספקת הגז. לאחר כ-10 פיצוצים בצינור הופסקה בשנת 2012 הזרמת הגז המצרי לישראל, בטענה של חובות כביכול של EMG כלפי מצרים. דבר זה, יחד עם התמוטטות מאגר ים טטיס, גרם למשק הישראלי נזק של מיליארדי שקלים בשל הצורך לייבא [[סולר]] שהוא דלק יקר פי 10 מהגז המצרי, ותורם ל[[זיהום אוויר]]. בתגובה תבעה [[חברת החשמל לישראל]] את חברת הגז המצרית בסכום של 4.7 מיליארד דולר בשנת 2013.<ref name=":1" /> בכירים בחברה טענו בשנת 2014 כי מופעלים עליהם לחצים, ככל הנראה מצד ממשלת ישראל להסיר את התביעה<ref>{{קישור כללי|הכותב = עמירם ברקת|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000993667|כותרת = מסתמן: חב' חשמל תסיר תביעת ענק נגד חברות מצריות|אתר = גלובס|תאריך = 15 בדצמבר 2014}}</ref>.  

ב-2005 נחתם מזכר הבנות בין ישראל למצרים על יבוא גז ממצרים באמצעות חברת [[EMG]] דרך [[צינור הגז הערבי]]. מאז 2008 גז זרם מצרי לתחנות הכוח של חברת החשמל עד לרמה שהגז המצרי היווה 18% מסל הדלקים של חברת החשמל<ref name=":1">{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן ודורון פסקין|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3615239,00.html|כותרת = מחדל הגז: חברת החשמל תובעת 4.7 מיליארד דולר מחברת הגז המצרית|אתר = כלכליסט|תאריך = 24 באוקטובר 2013}}</ref>. בפברואר 2011 התקיימה [[ההפיכה במצרים (2011)|ההפיכה במצרים]] שמסגרתה הודח [[חוסני מובארק]]. אחד האישומים נגד מוברק, מלבד הרג מפגינים, הייתה כי הוא ובני משפחתו היו מעורבים בשחיתות דרך ייצוא גז זול מידי לישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4062703,00.html|כותרת = מצרים: "מובארק התעשר מעסקת הגז עם ישראל"|אתר = ynet|תאריך = 1 במאי 2011}}</ref>. לאחר שמוברק ריצה עונש מאסר של שלוש שנים ו[[עבד אל-פתאח א-סיסי]] עלה לשלטון במצרים, בוטלה האשמה זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור קייס|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4597424,00.html|כותרת = דרמה: בוטלה הרשעת מובארק בהרג מפגינים|אתר = ynet|תאריך = 29 בנובמבר 2014}}</ref>. החל מפברואר 2011 חלו שיבושים בהספקת הגז. לאחר כ-10 פיצוצים בצינור הופסקה בשנת 2012 הזרמת הגז המצרי לישראל, בטענה של חובות כביכול של EMG כלפי מצרים. דבר זה, יחד עם התמוטטות מאגר ים טטיס, גרם למשק הישראלי נזק של מיליארדי שקלים בשל הצורך לייבא [[סולר]] שהוא דלק יקר פי 10 מהגז המצרי, ותורם ל[[זיהום אוויר]]. בתגובה תבעה [[חברת החשמל לישראל]] את חברת הגז המצרית בסכום של 4.7 מיליארד דולר בשנת 2013.<ref name=":1" /> בכירים בחברה טענו בשנת 2014 כי מופעלים עליהם לחצים, ככל הנראה מצד ממשלת ישראל להסיר את התביעה<ref>{{קישור כללי|הכותב = עמירם ברקת|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000993667|כותרת = מסתמן: חב' חשמל תסיר תביעת ענק נגד חברות מצריות|אתר = גלובס|תאריך = 15 בדצמבר 2014}}</ref>.  

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015, טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך. עמדת [[המטה לביטחון לאומי]] שפורסמה באותו יום, תומכת אף היא בכך שליצוא גז יש משמעות אסטרטגית חשובה. לטענת המטה, עיכוב מתווה הגז עלול לגרום לעיכוב של 4 שנים בייצוא הגז, ובכך להביא לפגיעה ביציבות המשטרים וכן להספקה של גז מאיראן שתוריד את מחירי הגז באזור ותפגע בייצוא גז מישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmalal.pdf|כותרת = משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו|אתר = המטה לבטחון לאומי, משרד ראש הממשלה|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. לטענת ברנדה שפר עמדה זו אינה מקצועית מבחינת היבטים של כלכלת הגז של איראן. לטענתה, איראן סובלת ממחסור בגז ומייבאת גז ממדינות אחרות, הרבה יותר ממה שהיא מייצאת. היא רחוקה לפחות עשר שנים מייצוא גז לשווקים רחוקים וצפויה לפתח את הגז קודם לצרכים מקומיים. כן היא סבורה כי איראן תעדיף לייצא את הגז כגז נוזלי לסין ולא למזרח התיכון<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2676865|כותרת = "הממשלה טוענת שהגז האיראני מאיים עלינו? אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות"|אתר = themarker|תאריך = 6 ביולי 2015}}</ref>. מספר חודשים לפני פרסום הדוחות, חידשו המצרים את החיפושים אחר גז טבעי בארצם על ידי מספר חברות בינלאומית לאחר הפסקה של מספר שנים, והדבר גם דווח בעיתונות העולמית<ref>{{קישור כללי|הכותב = Christopher Coats|כתובת = http://www.forbes.com/sites/christophercoats/2015/05/28/egypt-moves-to-extend-natural-gas-opportunities/|כותרת = Egypt Moves to Extend Natural Gas Opportunities|אתר = פורבס|תאריך = }}</ref>. למרות זאת הדוחות אינם מזכירים חיפושים אלה ואת ההשלכות האפשרויות שעולות מהן - שגז מצרי יקטין את חשיבות ייצוא הגז הישראלי למצרים, ימנע אותו, או יצור מתח מדיני על רקע תחרות בין גז ישראלי לבין גז מצרי כמקור למתקני ההנזלה לייצוא ממצרים. חודשיים לאחר פרסום ניירות עמדה אלה נתגלה מאגר גדול של גז טבעי במצרים<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2719559|כותרת = מתווה הגז מתפורר: מצרים מדווחת על תגלית גז ענקית|אתר = TheMarker|תאריך = 30 באוגוסט 2015}}</ref>. [[התנועה לאיכות השלטון]] העלתה תהיות באשר למקצועיות חוות הדעת על סמך כך שאין איזכור לאפשרות זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mqg.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/101/ctl/Detail/mid/563/ItemID/14119/Default.aspx|כותרת = קריאה דחופה לרה"מ לעצור את אישור מתווה הגז הנוכחי|אתר = התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך = 31 באוגוסט 2015}}</ref>.  

מסמך של [[משרד החוץ]] שפורסם ב-1 ביולי 2015, טוען כי ייצוא הגז של ישראל יכול להעניק לה יתרונות אסטרטגיים, ויסייע לה לפתח את הקשרים שלה עם [[המזרח התיכון]]<ref name=":0">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmfa.pdf|כותרת = היבטים מדיניים ואסטרטגיים לפיתוח מאגרי הגז – עמדת משרד החוץ|אתר = משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. המסמך טוען כי ייצוא ל[[מצרים]] ול[[ירדן]] יכול לשפר את הקשרים, אבל אינו מביא סימוכין לכך שייצוא גז אכן משפר יחסים בין מדינות או מה היתרונות המדיניים שישראל תפיק מכך. עמדת [[המטה לביטחון לאומי]] שפורסמה באותו יום, תומכת אף היא בכך שליצוא גז יש משמעות אסטרטגית חשובה. לטענת המטה, עיכוב מתווה הגז עלול לגרום לעיכוב של 4 שנים בייצוא הגז, ובכך להביא לפגיעה ביציבות המשטרים וכן להספקה של גז מאיראן שתוריד את מחירי הגז באזור ותפגע בייצוא גז מישראל<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/abouttheoffice/newsandupdates/documents/shimua/ngmalal.pdf|כותרת = משק הגז הטבעי בישראל - היבטים בביטחון הלאומי והשלכות מעיכוב בהרחבת מערך הגז הטבעי ויצואו|אתר = המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה|תאריך = 1 ביולי 2015}}</ref>. לטענת ברנדה שפר עמדה זו אינה מקצועית מבחינת היבטים של כלכלת הגז של איראן. לטענתה, איראן סובלת ממחסור בגז ומייבאת גז ממדינות אחרות, הרבה יותר ממה שהיא מייצאת. היא רחוקה לפחות עשר שנים מייצוא גז לשווקים רחוקים וצפויה לפתח את הגז קודם לצרכים מקומיים. כן היא סבורה כי איראן תעדיף לייצא את הגז כגז נוזלי לסין ולא למזרח התיכון<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2676865|כותרת = "הממשלה טוענת שהגז האיראני מאיים עלינו? אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות"|אתר = themarker|תאריך = 6 ביולי 2015}}</ref>. מספר חודשים לפני פרסום הדוחות, חידשו המצרים את החיפושים אחר גז טבעי בארצם על ידי מספר חברות בינלאומית לאחר הפסקה של מספר שנים, והדבר גם דווח בעיתונות העולמית<ref>{{קישור כללי|הכותב = Christopher Coats|כתובת = http://www.forbes.com/sites/christophercoats/2015/05/28/egypt-moves-to-extend-natural-gas-opportunities/|כותרת = Egypt Moves to Extend Natural Gas Opportunities|אתר = פורבס|תאריך = }}</ref>. למרות זאת הדוחות אינם מזכירים חיפושים אלה ואת ההשלכות האפשרויות שעולות מהן - שגז מצרי יקטין את חשיבות ייצוא הגז הישראלי למצרים, ימנע אותו, או יצור מתח מדיני על רקע תחרות בין גז ישראלי לבין גז מצרי כמקור למתקני ההנזלה לייצוא ממצרים. חודשיים לאחר פרסום ניירות עמדה אלה נתגלה מאגר גדול של גז טבעי במצרים<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.2719559|כותרת = מתווה הגז מתפורר: מצרים מדווחת על תגלית גז ענקית|אתר = TheMarker|תאריך = 30 באוגוסט 2015}}</ref>. [[התנועה לאיכות השלטון]] העלתה תהיות באשר למקצועיות חוות הדעת על סמך כך שאין איזכור לאפשרות זו<ref>{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.mqg.org.il/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA/tabid/101/ctl/Detail/mid/563/ItemID/14119/Default.aspx|כותרת = קריאה דחופה לרה"מ לעצור את אישור מתווה הגז הנוכחי|אתר = התנועה למען איכות השלטון בישראל|תאריך = 31 באוגוסט 2015}}</ref>.  

ב-2014 חתמו השותפות במאגר לווייתן על מכתבי כוונות לחתימת חוזי גז עם מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית. במצרים נמצאים מפעלים ל[[הנזלת גז]] שאינם בשימוש, ושיתוף פעולה עם מצרים שבמסגרתו יוזרם גז מהמאגרים הישראלים למצרים, שם יונזל הגז לצורך ייצוא לאירופה ואסיה עשוי לשרת גם את מצרים{{הערה|שם=ezadok}}. ב-2015 התגלה שדה גז ענק של כ-850 BCM, [[זוהר (שדה גז)|זוהר]], במצרים על ידי חברת [[Eni]] האיטלקית שפיתוחו עשוי להשפיע על התחרות עם המאגרים הישראלים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|מנכ"ל ENI: "ההערכה שלנו על כמויות הגז במצרים היתה שמרנית, נתקן כלפי מעלה"|3669064|9 בספטמבר 2015|}}}}.

ב-2014 חתמו השותפות במאגר לווייתן על מכתבי כוונות לחתימת חוזי גז עם מצרים, ירדן והרשות הפלסטינית. במצרים נמצאים מפעלים ל[[הנזלת גז]] שאינם בשימוש, ושיתוף פעולה עם מצרים שבמסגרתו יוזרם גז מהמאגרים הישראלים למצרים, שם יונזל הגז לצורך ייצוא לאירופה ואסיה עשוי לשרת גם את מצרים{{הערה|שם=ezadok}}. ב-2015 התגלה שדה גז ענק של כ-850 BCM, [[זוהר (שדה גז)|זוהר]], במצרים על ידי חברת [[Eni]] האיטלקית שפיתוחו עשוי להשפיע על התחרות עם המאגרים הישראלים{{הערה|{{כלכליסט|שירות כלכליסט|מנכ"ל ENI: "ההערכה שלנו על כמויות הגז במצרים היתה שמרנית, נתקן כלפי מעלה"|3669064|9 בספטמבר 2015|}}}}.

;דיונים בוועדת הכלכלה:

;דיונים בוועדת הכלכלה:

* [https://oknesset.org/committee/meeting/10129/ דיון ב- 06.07.2015] הדוברים - מוריס דורפמן (המועצה הלאומית לכלכלה), ח"כ דב חנין, עו"ד גלעד ברנע, פרופ' דיוויד גילה (ראש הרשות להגבלים עסקיים לשעבר),  ח"כ שלי יחימוביץ, עו"ד נילי אבן-חן (התנועה למען איכות השלטון בישראל),  עו"ד דלית דרור ואור גולדפרב (המשרד להגנת הסביבה), ח"כ תמר זנדברג, יוסי לנגוצקי, אלכסנדר ורשבסקי וקונסטנטין בלוז  (משרד האנרגיה), אור-לי ברלב (מטה מאבק הגז), בנימין (ביני) זומר (נובל אנרג'י),  ח"כ יואב קיש, אלעד הוכמן (מגמה ירוקה), גדעון תדמור (דלק), ח"כ ינון מגל, יעל כהן פארן (הפורום הישראלי לאנרגיה)  

* [https://oknesset.org/committee/meeting/10129/ דיון ב-06.07.2015] הדוברים - מוריס דורפמן (המועצה הלאומית לכלכלה), ח"כ דב חנין, עו"ד גלעד ברנע, פרופ' דיוויד גילה (ראש הרשות להגבלים עסקיים לשעבר),  ח"כ שלי יחימוביץ, עו"ד נילי אבן-חן (התנועה למען איכות השלטון בישראל),  עו"ד דלית דרור ואור גולדפרב (המשרד להגנת הסביבה), ח"כ תמר זנדברג, יוסי לנגוצקי, אלכסנדר ורשבסקי וקונסטנטין בלוז  (משרד האנרגיה), אור-לי ברלב (מטה מאבק הגז), בנימין (ביני) זומר (נובל אנרג'י),  ח"כ יואב קיש, אלעד הוכמן (מגמה ירוקה), גדעון תדמור (דלק), ח"כ ינון מגל, יעל כהן פארן (הפורום הישראלי לאנרגיה)  

* [https://oknesset.org/committee/meeting/10295/ דיון ב-13.07.2015] בין הדוברים: יוסי דורפמן (מטה מאבק הגז), ח"כ באסל גטאס, עמית ברכה (אדם טבע ודין), ד"ר סיניה נתניהו  (המשרד להגנת הסביבה), ח"כ יוסי יונה, אמנון פורטוגלי, ח"כ איילת נחמיאס ורבין, ח"כ איתן כבל, עו"ד  דרור שטרום (הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים), ח"כ עיסוואי פריג', אריאלה ברגר (המכון הישראלי לתכנון כלכלי), ח"כ אורלי לוי אבקסיס, ג'ינה כהן, צפריר גדרון  (צלול), ח"כ שרון גל, קונסטנטין בלוז (משרד האנרגיה)

* [https://oknesset.org/committee/meeting/10295/ דיון ב-13.07.2015] בין הדוברים: יוסי דורפמן (מטה מאבק הגז), ח"כ באסל גטאס, עמית ברכה (אדם טבע ודין), ד"ר סיניה נתניהו  (המשרד להגנת הסביבה), ח"כ יוסי יונה, אמנון פורטוגלי, ח"כ איילת נחמיאס ורבין, ח"כ איתן כבל, עו"ד  דרור שטרום (הממונה לשעבר על הגבלים עסקיים), ח"כ עיסוואי פריג', אריאלה ברגר (המכון הישראלי לתכנון כלכלי), ח"כ אורלי לוי אבקסיס, ג'ינה כהן, צפריר גדרון  (צלול), ח"כ שרון גל, קונסטנטין בלוז (משרד האנרגיה)

* [http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Economics/News/Pages/pr_0312151.aspx מנכ"ל משרד החוץ בוועדת הכלכלה] 3 בדצמבר 2015

* [http://main.knesset.gov.il/Activity/committees/Economics/News/Pages/pr_0312151.aspx מנכ"ל משרד החוץ בוועדת הכלכלה] 3 בדצמבר 2015