שינויים

'''מתווה הגז''' הוא כינוי להחלטה של [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ממשלת ישראל]] מ-16 באוגוסט 2015,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת = http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec476.aspx |כותרת = החלטה מספר 476 של הממשלה מיום 16.08.2015}}}}, המיועד להסדיר את אופן ניהול משאבי ה[[גז טבעי|גז הטבעי]] ושדות [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]], ובפרט סוגיות הנוגעות ל[[מונופול]] וזכויות על המאגרים, [[ייצוא]], [[מיסוי]] הגז ו[[מחיר]]ו.

'''מתווה הגז''' הוא כינוי להחלטה של [[ממשלת ישראל השלושים וארבע|ממשלת ישראל]] מ-16 באוגוסט 2015,{{הערה|{{קישור כללי|כתובת = http://www.pmo.gov.il/Secretary/GovDecisions/2015/Pages/dec476.aspx |כותרת = החלטה מספר 476 של הממשלה מיום 16.08.2015}}}} המיועד להסדיר את אופן ניהול משאבי ה[[גז טבעי|גז הטבעי]] ושדות [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]], ובפרט סוגיות הנוגעות ל[[מונופול]] וזכויות על המאגרים, [[ייצוא]], [[מיסוי]] הגז ו[[מחיר]]ו.

המתווה גובש בתגובה לניסיון של [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] פרופסור [[דיויד גילֹה]] לכפות צעדים חד-צדדיים, מול מונופול הגז בדצמבר 2014.  [[מונופול]] הגז, מורכב מחברת הגז ה[[כלכלת ארצות הברית|אמריקאי]]ת [[נובל אנרג'י]] ו[[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]]. פעולה חד צדדית כזו היא חלק מהכלים של הממונה בתוקף תפקידו לשמור על [[שוק תחרותי|תחרות במשק]]. גילה טען שפעולה זו הכרחית, נוכח מעבר לכאורה של חברות הגז על [[הגבלים עסקיים|חוק ההגבלים העסקיים]], וקושי להגיע למתווה תחרותי מוסכם על החברות שניתן להגן עליו בבית המשפט.<ref name=":4">{{קישור כללי|הכותב = תומר גנון וליאור גוטמן|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606763,00.html|כותרת = רשמית: גילה ימליץ לפרק את שותפות לוויתן|אתר = Ynet|תאריך = 23 בדצמבר 2014}}</ref><ref name=":5">{{קישור כללי|הכותב = אבי שאולי|כתובת = http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876|כותרת = דיויד גילה: "חותרים לתחרות אמיתית בין מאגרי הגז" - המניות מגיבות בנפילה|אתר = ביזפורטל|תאריך = 13/01/2015}}</ref> באותו חודש גובש צוות בראשות פרופסור [[יוג'ין קנדל]] בניסיון לגבש הסכם נוסף מול חברות הגז<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן ושאול אמסטרדמסקי|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3648432,00.html|כותרת = קנדל ינהיג צוות שינסה לפתור את העימות סביב הגז|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}</ref>. המתווה גובש במשך מספר חודשים על ידי נציגים של משרדי [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ביחד עם נציגי חברות הגז הטבעי. המתווה שהוצע לא היה מקובל על הממונה דיויד גילה, מאחר שלדעתו המתווה אינו מטפל כראוי בענייני התחרות, ועלול לפגוע בעצמותה של הרשות להגבלים עסקיים, ודברים אלה הביאו לפרישתו מהתפקיד<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת = "איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|אתר = TheMarker|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>. המתווה נתקל בהתנגדות עזה גם מצד רשות החשמל ובביקורת מצד מבקר המדינה.  

המתווה גובש בתגובה לניסיון של [[הממונה על ההגבלים העסקיים]] פרופסור [[דיויד גילֹה]] לכפות צעדים חד-צדדיים, מול מונופול הגז בדצמבר 2014.  [[מונופול]] הגז, מורכב מחברת הגז ה[[כלכלת ארצות הברית|אמריקאי]]ת [[נובל אנרג'י]] ו[[קבוצת דלק]] של [[יצחק תשובה]]. פעולה חד צדדית כזו היא חלק מהכלים של הממונה בתוקף תפקידו לשמור על [[שוק תחרותי|תחרות במשק]]. גילה טען שפעולה זו הכרחית, נוכח מעבר לכאורה של חברות הגז על [[הגבלים עסקיים|חוק ההגבלים העסקיים]], וקושי להגיע למתווה תחרותי מוסכם על החברות שניתן להגן עליו בבית המשפט.<ref name=":4">{{קישור כללי|הכותב = תומר גנון וליאור גוטמן|כתובת = http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4606763,00.html|כותרת = רשמית: גילה ימליץ לפרק את שותפות לוויתן|אתר = Ynet|תאריך = 23 בדצמבר 2014}}</ref><ref name=":5">{{קישור כללי|הכותב = אבי שאולי|כתובת = http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/400876|כותרת = דיויד גילה: "חותרים לתחרות אמיתית בין מאגרי הגז" - המניות מגיבות בנפילה|אתר = ביזפורטל|תאריך = 13/01/2015}}</ref> באותו חודש גובש צוות בראשות פרופסור [[יוג'ין קנדל]] בניסיון לגבש הסכם נוסף מול חברות הגז<ref>{{קישור כללי|הכותב = ליאור גוטמן ושאול אמסטרדמסקי|כתובת = http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3648432,00.html|כותרת = קנדל ינהיג צוות שינסה לפתור את העימות סביב הגז|אתר = כלכליסט|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}</ref>. המתווה גובש במשך מספר חודשים על ידי נציגים של משרדי [[ממשלת ישראל|הממשלה]] ביחד עם נציגי חברות הגז הטבעי. המתווה שהוצע לא היה מקובל על הממונה דיויד גילה, מאחר שלדעתו המתווה אינו מטפל כראוי בענייני התחרות, ועלול לפגוע בעצמותה של הרשות להגבלים עסקיים, ודברים אלה הביאו לפרישתו מהתפקיד<ref>{{קישור כללי|הכותב = אבי בר-אלי|כתובת = http://www.themarker.com/news/1.2643938|כותרת = "איני יכול עוד": התפטרות דרמטית של דיויד גילה, הממונה על ההגבלים - המכתב המלא|אתר = TheMarker|תאריך = 25 במאי 2015}}</ref>. המתווה נתקל בהתנגדות עזה גם מצד רשות החשמל ובביקורת מצד מבקר המדינה.  

ביוני 2015 הציג שר האנרגיה [[יובל שטייניץ]] את מתווה הגז. על פי המתווה יופעל סעיף 52 של חוק ה[[הגבלים עסקיים|הגבלים העסקיים]] וכך ניתן יהיה לעקוף את הממונה על ההגבלים עסקיים. באוגוסט 2015 הודיע שר הכלכלה [[אריה דרעי]] על סירובו לחתום על סעיף 52 כל עוד המתווה לא אושר בכנסת, ובהמשך סירב לאשר את המתווה עד למינוי ממונה חדש על ההגבלים העסקיים{{הערה|1={{ynet|אורי תובל, כלכליסט|מתווה הגז יגיע לממשלה, דרעי מתעקש להעבירו בכנסת|4690530|13 באוגוסט 2015|}}}}. בספטמבר אושר המתווה בכנסת בתמיכת 59 ח"כים מסיעות הקואליציה וח"כים [[ישראל ביתנו]] שהיו בעד, ו-51 מתנגדים מסיעות האופוזיציה. הצעת ההחלטה להעברת סמכויות משר הכלכלה אריה דרעי נדחתה{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|בלי הסמכויות: מתווה הגז אושר בכנסת|4698344|7 בספטמבר 2015|}}}}, ובאוקטובר לאחר שלא הצליחו להשיג רוב בכנסת להעברת הסמכויות הודיע דרעי על כוונתו לעזוב את משרד הכלכלה על מנת שנתניהו יוכל לאשר את ההסכם{{הערה|{{TheMarker1|צבי זרחיה|דרעי בעקבות לחצים שהפעיל נתניהו: "לא אעצור את מתווה הגז, מוכן לעזוב את משרד הכלכלה"|dynamo/1.2759400|24 באוקטובר 2015}}}}.

ביוני 2015 הציג שר האנרגיה [[יובל שטייניץ]] את מתווה הגז. על פי המתווה יופעל סעיף 52 של חוק ה[[הגבלים עסקיים|הגבלים העסקיים]] וכך ניתן יהיה לעקוף את הממונה על ההגבלים עסקיים. באוגוסט 2015 הודיע שר הכלכלה [[אריה דרעי]] על סירובו לחתום על סעיף 52 כל עוד המתווה לא אושר בכנסת, ובהמשך סירב לאשר את המתווה עד למינוי ממונה חדש על ההגבלים העסקיים{{הערה|1={{ynet|אורי תובל, כלכליסט|מתווה הגז יגיע לממשלה, דרעי מתעקש להעבירו בכנסת|4690530|13 באוגוסט 2015|}}}}. בספטמבר אושר המתווה בכנסת בתמיכת 59 ח"כים מסיעות הקואליציה וח"כים [[ישראל ביתנו]] שהיו בעד, ו-51 מתנגדים מסיעות האופוזיציה. הצעת ההחלטה להעברת סמכויות משר הכלכלה אריה דרעי נדחתה{{הערה|{{ynet|מורן אזולאי|בלי הסמכויות: מתווה הגז אושר בכנסת|4698344|7 בספטמבר 2015|}}}}, ובאוקטובר לאחר שלא הצליחו להשיג רוב בכנסת להעברת הסמכויות הודיע דרעי על כוונתו לעזוב את משרד הכלכלה על מנת שנתניהו יוכל לאשר את ההסכם{{הערה|{{TheMarker1|צבי זרחיה|דרעי בעקבות לחצים שהפעיל נתניהו: "לא אעצור את מתווה הגז, מוכן לעזוב את משרד הכלכלה"|dynamo/1.2759400|24 באוקטובר 2015}}}}.

בנובמבר 2015 החלו דיונים בוועדת הכלכלה על מתווה הגז. ב 25 בנובמבר, הודיעו חברות הגז, בדיווח מפורט לבורסה, על מכתב כוונות למכירת גז - כולל כמויות, אורך חיי החוזה, העובדה שהגז יעבור דרך הצינור של EMG ועוד. לפי המכתב יש כוונה לייצא גז ממאגר לוויתן בהיקף של 4 BCM בשנה, עם חברת דולפינס דרך הצינור של חברת EMG.[http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/418689] כתוצאה מכך עלו מניות הגז של לוויתן ב-3.3% לאחר מספר ימים יצאה הכחשה של חברת EMG. על אודות מעורבות בעסקה כזו. [http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/418956] בשום חלק בדיווח לא צוין כי אין עדיין רוב בקרב בעלי מניות EMG לביצוע העסקה.ובדיווח לא הוזכר כי מדובר באותו צינור גז בסיני, אשר חובל מספר פעמים על ידי גורמי טרור לאחר נפילת שלטון מובארכ. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084694#fromelement=hp_firstarticle]

בנובמבר 2015 החלו דיונים בוועדת הכלכלה על מתווה הגז. ב-25 בנובמבר, הודיעו חברות הגז, בדיווח מפורט לבורסה, על מכתב כוונות למכירת גז - כולל כמויות, אורך חיי החוזה, העובדה שהגז יעבור דרך הצינור של EMG ועוד. לפי המכתב יש כוונה לייצא גז ממאגר לוויתן בהיקף של 4 BCM בשנה, עם חברת דולפינס דרך הצינור של חברת EMG.[http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/418689] כתוצאה מכך עלו מניות הגז של לוויתן ב-3.3% לאחר מספר ימים יצאה הכחשה של חברת EMG. על אודות מעורבות בעסקה כזו. [http://www.bizportal.co.il/gazandoil/news/article/418956] בשום חלק בדיווח לא צוין כי אין עדיין רוב בקרב בעלי מניות EMG לביצוע העסקה.ובדיווח לא הוזכר כי מדובר באותו צינור גז בסיני, אשר חובל מספר פעמים על ידי גורמי טרור לאחר נפילת שלטון מובארכ. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001084694#fromelement=hp_firstarticle]

==יחסים בינלאומיים וביטחון אנרגטי==

==יחסים בינלאומיים וביטחון אנרגטי==

===חשש מפני פגיעה בעצמאות האנרגטית של ישראל===

===חשש מפני פגיעה בעצמאות האנרגטית של ישראל===

השר [[גלעד ארדן]] וגורמים נוספים הביעו חשש כי יצוא כמות גדולה של גז טבעי עלולה לפגוע בעתיד בביטחון ובמעמדה המדיני של מדינת ישראל. לדברי ארדן, עיקר עבודת וועדת צמח שהמליצה על ייצוא גז בכמות גדולה, נועדה לספק מיסוי מהר ככל האפשר, וכי הוועדה לא התחשבה מספיק בבעיות גאו פוליטיות של ישראל שעלולות להתפתח בטווח הארוך יותר<ref>{{קישור כללי|הכותב = איתי טרינלניק|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034|כותרת = "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"|אתר = TheMarker|תאריך = 21 באוגוסט 2012}}</ref> עמדה דומה הציג ג'ון הופמייסטר, לשעבר חברת האנרגיה "של"<ref>{{קישור כללי|כותרת = "ישראל חייבת לשמור את הגז. יש לה הרבה אויבים" - גלובס|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001040903|אתר = Globes|תאריך_וידוא = 2015-11-10}}</ref>. במסגרת השימוע על מתווה הגז התייחסו מספר עמותות לנושא הביטחוני. העמותה לכלכלה בת קיימא טענה כי הגברת הייצוא תפגע בביטחון האנרגטי של ישראל, וכי יש אינטרס ברור לשמור על עתודות גז לטובת הדורות הבאים. לפי נתונים שהציגה העמותה, כמחצית מעתודות המוכחות של הגז הטבעי בעולם הן בידי מדינות ערב וכ-90 אחוזים מהעתודות אינן בידי מדינות דמוקרטיות מערביות ידידותיות לישראל. כמו כן טענה העמותה לכלכלה בת קיימא כי תחום הנפט והגז חוזרים להיות מוצרים פוליטיים שבהם השיקול הפוליטי חשוב יותר מהשיקול הכלכלי.<ref name=":2">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%92%D7%96/SunstainableEconomics.pdf|כותרת = גז טבעי בישראל, בטחון אנרגטי ומדיני עקרונות למתווה חלופי למשק הגז הישראלי|אתר = העמותה לכלכלה בת קיימא, באתר משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים|תאריך = 21 ביולי 2015|עמודים = 3-4}}</ref> [[הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ]] מחזיק בטיעונים דומים והוסיף כי אף כי אין התנגדות לייצוא למדינות השכנות, ייצוא כמות נכבדת על חשבון הדורות הבאים מהווה מכה קשה למדינה<ref>{{קישור כללי|הכותב = נחום גוטנטג|כתובת = https://www.youtube.com/watch?v=eY7QHuvH0p8|כותרת = השימוע בנושא המתווה להסדרת משק הגז הטבעי חלק 5|אתר = הפורום המשפטי למען ארץ ישראל|תאריך = 23 ביולי 2015}}</ref>. המתווה פוגע בביטחון המדינה בכך שהוא מוסר נכס ביטחוני-לאומי לידיים פרטיות<ref>{{קישור כללי|הכותב = בן ציון בן זקן, נחום גוטנטג|כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%92%D7%96/ForumMishpati.pdf|כותרת = נייר עמדה:השגות למתוו הגז|אתר = הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, באתר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = יולי 2015}}</ref>.  

השר [[גלעד ארדן]] וגורמים נוספים הביעו חשש כי יצוא כמות גדולה של גז טבעי עלולה לפגוע בעתיד בביטחון ובמעמדה המדיני של מדינת ישראל. לדברי ארדן, עיקר עבודת וועדת צמח שהמליצה על ייצוא גז בכמות גדולה, נועדה לספק מיסוי מהר ככל האפשר, וכי הוועדה לא התחשבה מספיק בבעיות גאו פוליטיות של ישראל שעלולות להתפתח בטווח הארוך יותר<ref>{{קישור כללי|הכותב = איתי טרילניק|כתובת = http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034|כותרת = "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"|אתר = TheMarker|תאריך = 21 באוגוסט 2012}}</ref> עמדה דומה הציג ג'ון הופמייסטר, לשעבר חברת האנרגיה "של"<ref>{{קישור כללי|כותרת = "ישראל חייבת לשמור את הגז. יש לה הרבה אויבים" - גלובס|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbdid=1001040903|אתר = Globes|תאריך_וידוא = 2015-11-10}}</ref>. במסגרת השימוע על מתווה הגז התייחסו מספר עמותות לנושא הביטחוני. העמותה לכלכלה בת קיימא טענה כי הגברת הייצוא תפגע בביטחון האנרגטי של ישראל, וכי יש אינטרס ברור לשמור על עתודות גז לטובת הדורות הבאים. לפי נתונים שהציגה העמותה, כמחצית מעתודות המוכחות של הגז הטבעי בעולם הן בידי מדינות ערב וכ-90 אחוזים מהעתודות אינן בידי מדינות דמוקרטיות מערביות ידידותיות לישראל. כמו כן טענה העמותה לכלכלה בת קיימא כי תחום הנפט והגז חוזרים להיות מוצרים פוליטיים שבהם השיקול הפוליטי חשוב יותר מהשיקול הכלכלי.<ref name=":2">{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%92%D7%96/SunstainableEconomics.pdf|כותרת = גז טבעי בישראל, בטחון אנרגטי ומדיני עקרונות למתווה חלופי למשק הגז הישראלי|אתר = העמותה לכלכלה בת קיימא, באתר משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים|תאריך = 21 ביולי 2015|עמודים = 3-4}}</ref> [[הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ]] מחזיק בטיעונים דומים והוסיף כי אף כי אין התנגדות לייצוא למדינות השכנות, ייצוא כמות נכבדת על חשבון הדורות הבאים מהווה מכה קשה למדינה<ref>{{קישור כללי|הכותב = נחום גוטנטג|כתובת = https://www.youtube.com/watch?v=eY7QHuvH0p8|כותרת = השימוע בנושא המתווה להסדרת משק הגז הטבעי חלק 5|אתר = הפורום המשפטי למען ארץ ישראל|תאריך = 23 ביולי 2015}}</ref>. המתווה פוגע בביטחון המדינה בכך שהוא מוסר נכס ביטחוני-לאומי לידיים פרטיות<ref>{{קישור כללי|הכותב = בן ציון בן זקן, נחום גוטנטג|כתובת = http://energy.gov.il/Subjects/NG/Documents/%D7%9E%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%94%20%D7%92%D7%96/ForumMishpati.pdf|כותרת = נייר עמדה:השגות למתוו הגז|אתר = הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, באתר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים|תאריך = יולי 2015}}</ref>.  

===חשש מפגיעה בישראל בגלל השענות המשק על צינור גז בודד ונושאים נוספים===  

===חשש מפגיעה בישראל בגלל השענות המשק על צינור גז בודד ונושאים נוספים===  

בנוסף, לא רק שאמצעי התקשורת ונמנעים לסקר את ההפגנות אלא שהם גם מצניעים ומגמדים את סדר גודלן וחשיבותן. למשל על פי ההערכות המארגנים והמשטרה סדר גודל ההפגנה ב-14 בספטמבר נעה בין 15,000-20,000 איש  

בנוסף, לא רק שאמצעי התקשורת ונמנעים לסקר את ההפגנות אלא שהם גם מצניעים ומגמדים את סדר גודלן וחשיבותן. למשל על פי ההערכות המארגנים והמשטרה סדר גודל ההפגנה ב-14 בספטמבר נעה בין 15,000-20,000 איש  

<ref> על פי הפוסט של אור-לי ברלב ממארגנות המחאה, {{קישור כללי|הכותב = אור-לי ברלב|כתובת =https://www.facebook.com/orly.barlev1/posts/1298261776866543

<ref> על פי הפוסט של אור-לי ברלב ממארגנות המחאה, {{קישור כללי|הכותב = אור-לי ברלב|כתובת =https://www.facebook.com/orly.barlev1/posts/1298261776866543

|כותרת = וואו על פי הערכות|אתר = פיסבוק|תאריך = 15 בנובמבר 2015}} ודף האיוונט של פייסבוק, {{קישור כללי|הכותב = אור-לי ברלב|כתובת =

|כותרת = וואו על פי הערכות|אתר = פייסבוק|תאריך = 15 בנובמבר 2015}} ודף האיוונט של פייסבוק, {{קישור כללי|הכותב = אור-לי ברלב|כתובת =

https://www.facebook.com/events/545101595656077/|כותרת = עוצרים את שוד הגז - הפגנות בתל-אביב וכל הארץ - הערב! 14.11|אתר = פיסבוק|תאריך = 14 בנובמבר 2015}}

https://www.facebook.com/events/545101595656077/|כותרת = עוצרים את שוד הגז - הפגנות בתל-אביב וכל הארץ - הערב! 14.11|אתר = פייסבוק|תאריך = 14 בנובמבר 2015}}

</ref>

</ref>

לטענתם התקשורת מתוגמלת או נמצאת בניגוד אינטרסים מובהק לסקר את ההפגנות ולכן רוב הפעילות והסיקורים מתבצעים בפייסבוק בעיקר בידי המפגנים והמארגנים עצמם כסיקור על קשרי הון - עיתון. <ref>{{קישור כללי|הכותב = צדק חברתי - חדר המצב|כתובת =https://www.facebook.com/j14live/posts/999316853429566:0|כותרת = הון-שלטון-עיתון: גרסת מונופול הגז של תשובה|אתר = פיסבוק|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}</ref>

לטענתם התקשורת מתוגמלת או נמצאת בניגוד אינטרסים מובהק לסקר את ההפגנות ולכן רוב הפעילות והסיקורים מתבצעים בפייסבוק בעיקר בידי המפגנים והמארגנים עצמם כסיקור על קשרי הון - עיתון. <ref>{{קישור כללי|הכותב = צדק חברתי - חדר המצב|כתובת =https://www.facebook.com/j14live/posts/999316853429566:0|כותרת = הון-שלטון-עיתון: גרסת מונופול הגז של תשובה|אתר = פייסבוק|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}</ref>

[[ידיעות אחרונות]] נמצאת תחת הבעלות של [[נוני מוזס]] ו[[אליעזר פישמן]] (המחזיק בבעלות על העיתון [[גלובוס]]). השנים נהלו יחד עם יצחק תשובה משא ומתן לרכישת [[פרטנר]] <ref>{{קישור כללי|הכותב = אמיר טייג |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/000/726.html

[[ידיעות אחרונות]] נמצאת תחת הבעלות של [[נוני מוזס]] ו[[אליעזר פישמן]] (המחזיק בבעלות על העיתון [[גלובוס]]). השנים נהלו יחד עם יצחק תשובה משא ומתן לרכישת [[פרטנר]] <ref>{{קישור כללי|הכותב = אמיר טייג |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/000/726.html