שינויים

;יתרון לאימוץ טכנולוגיה:

;יתרון לאימוץ טכנולוגיה:

מנגנון השני הוא יתרונות לאימוץ טכנולוגיות. כלומר כאשר יותר צרכנים ויותר עסקים שמספקים שירות לטכנולוגיה, מאמצים טכנולוגיה מסויימת נוצרים יתרונות לטכנולוגיה זו על פני טכנולוגיות ירביות, הן בהקשר של מחיר, והן בהקשר של נכונות הצרכנים וספקי השירותים התומכים לעבור לטכנולוגיה מתחרה. יתרונות אלה כוללים [[יתרונות לגודל]] (עלות ייצור של יחידה אחת מהמוצר זולה יותר ככל שמייצרים יותר מוצרים), ובעיקר יתרונות הנובעים מ[[השפעה חיצונית]] חיובית של רשת - הצרכן נהנה משירות טוב יותר כאשר יש יותר משתמשים שמשתמשים בטכנולוגיה זהה (דוגמאות - טלפון, תוכנות בעלות סיומת קובץ זהה).

מנגנון השני הוא יתרונות לאימוץ טכנולוגיות. כלומר כאשר יותר צרכנים ויותר עסקים שמספקים שירות לטכנולוגיה, מאמצים טכנולוגיה מסויימת נוצרים יתרונות לטכנולוגיה זו על פני טכנולוגיות יריביות, הן בהקשר של מחיר, והן בהקשר של נכונות הצרכנים וספקי השירותים התומכים לעבור לטכנולוגיה מתחרה. יתרונות אלה כוללים [[יתרונות לגודל]] (עלות ייצור של יחידה אחת מהמוצר זולה יותר ככל שמייצרים יותר מוצרים), ובעיקר יתרונות הנובעים מ[[השפעה חיצונית]] חיובית של רשת - הצרכן נהנה משירות טוב יותר כאשר יש יותר משתמשים שמשתמשים בטכנולוגיה זהה (דוגמאות - טלפון, תוכנות בעלות סיומת קובץ זהה).

המנגנונים האלה אמורים להסביר את ההתפתחות של טכנולוגיות לאורך ערוצים מסויימים, דבר שעלול להוביל לפתרון-שוק תת אופטימלי. הדוגמאות כוללות את שוק התקשורת ואת שוק המכוניות. (Metcalfe, 1997)

המנגנונים האלה אמורים להסביר את ההתפתחות של טכנולוגיות לאורך ערוצים מסויימים, דבר שעלול להוביל לפתרון-שוק תת אופטימלי. הדוגמאות כוללות את שוק התקשורת ואת שוק המכוניות. (Metcalfe, 1997)

===תוכנה קניינית ותוכנת קוד פתוח===

===תוכנה קניינית ותוכנת קוד פתוח===

דוגמאות בולטות למערכות ותוכנות קוד פתוח כוללות את מערכת ההפעלה לינוקס, דפדפן פייר-פוקס, אופן אופיס (לעיבוד תמלילים), גימפ (לעריכת תמונות), שרת האינטרנט אפאצ'י-טום קאט ועוד. ברוב תחומי התוכנה כיום, יש חלופות של קוד פתוח. רוב תוכנות הקוד הפתוח הן חינמיות, וברבות מהן יש אפשרות עבור משתמשים הרוצים בכך להוסיף ולשנות את התוכנה.  

דוגמאות בולטות למערכות ותוכנות קוד פתוח כוללות את מערכת ההפעלה לינוקס, דפדפן פיירפוקס, אופן אופיס וליברה אופיס (לעיבוד תמלילים), גימפ (לעריכת תמונות), שרת האינטרנט אפאצ'י-טום קאט ועוד. ברוב תחומי התוכנה כיום, יש חלופות של קוד פתוח. רוב תוכנות הקוד הפתוח הן חינמיות, וברבות מהן יש אפשרות עבור משתמשים הרוצים בכך להוסיף ולשנות את התוכנה.  

קיימות תוכנות קוד פתוח שיש להם ביצועים טובים כמו או יותר מחלופות מסחריות או שיש להם יתרונות בהקשרים של אמינות או אפשרויות הרחבה.  

קיימות תוכנות קוד פתוח שיש להם ביצועים טובים כמו או יותר מחלופות מסחריות או שיש להם יתרונות בהקשרים של אמינות או אפשרויות הרחבה.  

===מלכודת הדבש של החקלאות===

===מלכודת הדבש של החקלאות===

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}

בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה, הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי הגיינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של  [[עוני]] ו[[אי שוויון]] בגלל [[מבנים חברתיים]] הררכיים ויותר [[מלחמות]].  

בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה, הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי היגיינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של  [[עוני]] ו[[אי שוויון]] בגלל [[מבנים חברתיים]] היררכיים ויותר [[מלחמות]].  

עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר היתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5000 שנה),  קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסייה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות צידיים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות.

עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר היתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5000 שנה),  קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסייה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות ציידים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות.

מקרים של חברות חקלאיות רבות שהיו בעלי חקלאות בלתי מקיימת ועברו התמוטטות מתוארים בספר [[התמוטטות]] של ג'ארד דיימונד. ניתן להתייחס לסוג של מלכודת באופן כללי יותר כאל מלכודת האוכלוסין או [[פצצת אוכלוסין]] - קל להגדיל את האוכלוסייה תוך זמן קצר יחסית, של כמה עשרות שנים, בעקבות שיפור בחקלאות או שיפורים אחרים. אבל אם מתברר ששיפורים אלה הם [[קיימות|לא מקיימים]] או גורמים להשפעות מזיקות אחרות, קשה לחזור אחורה לאוכלוסייה קטנה יותר, הן בגלל פגיעה אפשרית בכלל החברה (עוצמה צבאית קטנה יותר מול חברות אחרות לדוגמה), הן בגלל התנגדות מסורות חברתיות (שבדרך כלל דוגלות בגידול אוכלוסין מסיבות אבולוציוניות) והן בגלל שהדבר דורש מחיר כבד מהפרטים.  

מקרים של חברות חקלאיות רבות שהיו בעלי חקלאות בלתי מקיימת ועברו התמוטטות מתוארים בספר [[התמוטטות]] של ג'ארד דיימונד. ניתן להתייחס לסוג של מלכודת באופן כללי יותר כאל מלכודת האוכלוסין או [[פצצת אוכלוסין]] - קל להגדיל את האוכלוסייה תוך זמן קצר יחסית, של כמה עשרות שנים, בעקבות שיפור בחקלאות או שיפורים אחרים. אבל אם מתברר ששיפורים אלה הם [[קיימות|לא מקיימים]] או גורמים להשפעות מזיקות אחרות, קשה לחזור אחורה לאוכלוסייה קטנה יותר, הן בגלל פגיעה אפשרית בכלל החברה (עוצמה צבאית קטנה יותר מול חברות אחרות לדוגמה), הן בגלל התנגדות מסורות חברתיות (שבדרך כלל דוגלות בגידול אוכלוסין מסיבות אבולוציוניות) והן בגלל שהדבר דורש מחיר כבד מהפרטים.  

חקלאות תעשייתית מבוססת על שימוש ב [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] להכנת [[חומרי הדברה]], ו[[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] לייצור [[דשן כימי]], כמו כן היא מלווה ב[[בעיות סביבתיות]] נוספות כמו [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]] ופגיעה ב[[מחזור החנקן]] וב[[מחזור הזרחן]]. כל אלה יוצרים בעיות לא רק עבור [[מערכות אקולוגיות]] והשפעות בריאותיות אלא גם מהוות סיכון לחקלאות עצמה.  

חקלאות תעשייתית מבוססת על שימוש ב [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] להכנת [[חומרי הדברה]], ו[[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] לייצור [[דשן כימי]], כמו כן היא מלווה ב[[בעיות סביבתיות]] נוספות כמו [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]] ופגיעה ב[[מחזור החנקן]] וב[[מחזור הזרחן]]. כל אלה יוצרים בעיות לא רק עבור [[מערכות אקולוגיות]] והשפעות בריאותיות אלא גם מהוות סיכון לחקלאות עצמה.  

חקלאות תעשייתית הובילה ל[[מונוקלצ'ר]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכלו לנצל מזיקים ומחלות. מונוקלצ'ר מהווה סיכון [[חוסן]] משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם, וזאת לעומת אלפי זנים שגודלו במאה ה-19. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.  

חקלאות תעשייתית הובילה ל[[מונוקולטורה]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכלו לנצל מזיקים ומחלות. מונוקלצ'ר מהווה סיכון [[חוסן]] משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם, וזאת לעומת אלפי זנים שגודלו במאה ה-19. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.  

הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית [[חומרי הדברה]]. השימוש המוגבר ב[[דשנים כימיים]], חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות.  

הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית [[חומרי הדברה]]. השימוש המוגבר ב[[דשנים כימיים]], חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות.  

המעבר ל[[חקלאות מקיימת]] ידרוש כנראה שימוש בעבודה ידנית יותר, יחד עם שינויים משמעותיים בהרגלי החיים כמו ייצור [[קומפוסט]] מזבל ביתי ומזבל אנושי (צואה). הם עלולים להוביל לייקור המזון או הקטנת כמות המזון לשטח נתון. במקביל יהיה אולי צורך ב[[ייצוב אוכלוסין|הקטנת האוכלוסייה]] לכמות בה חקלאות מקיימת יכולה לתמוך.  

המעבר ל[[חקלאות מקיימת]] ידרוש כנראה שימוש בעבודה ידנית יותר, יחד עם שינויים משמעותיים בהרגלי החיים כמו ייצור [[קומפוסט]] מזבל ביתי ומזבל אנושי (צואה). הם עלולים להוביל לייקור המזון או הקטנת כמות המזון לשטח נתון. במקביל יהיה אולי צורך ב[[ייצוב אוכלוסין|הקטנת האוכלוסייה]] לכמות בה חקלאות מקיימת יכולה לתמוך.  

דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגיות מהסוג הרביעי - בתחילה המעבר לחקלאות מונוקלצ'ר יצר יתרונות גדולים, אבל בהמשך המחיר הכלכלי של שינוי זה עלה. במקביל התפתחות עמידות המזיקים והרס הקרקע (לדוגמה על ידי [[סחף קרקע]]) פרושה שלחקלאים קשה יותר ויותר לעבוד עם כמות קטנה של ריסוס או עם כמות קטנה של דשן - העולם הטבעי השתנה בעקבות ה[[טכנולוגיה]] המובילה והפך את הבחירה בשיטות חקלאות אחרות לבעיתית יותר.  

דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגיות מהסוג הרביעי - בתחילה המעבר לחקלאות מונוקולטורה יצר יתרונות גדולים, אבל בהמשך המחיר הכלכלי של שינוי זה עלה. במקביל התפתחות עמידות המזיקים והרס הקרקע (לדוגמה על ידי [[סחף קרקע]]) פרושה שלחקלאים קשה יותר ויותר לעבוד עם כמות קטנה של ריסוס או עם כמות קטנה של דשן - העולם הטבעי השתנה בעקבות ה[[טכנולוגיה]] המובילה והפך את הבחירה בשיטות חקלאות אחרות לבעייתית יותר.  

בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מבוצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טריה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשייתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה).

בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מבוצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טרייה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשייתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה).

בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסייה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסייה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסייה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולוגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם.

בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסייה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסייה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסייה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולוגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם.