שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

 

'''נעילה טכנולוגית''' (Technological lock-in) היא אוסף של תאוריות לפיהן מערכות טכנולוגיות נעות לאורך מסלולים ספציפיים שקשה לברוח מהן. כתוצאה מכך יש נטיה להישאר בטכנולוגיות מסויימות במשך תקופות ממושכות, אפילו אם קיימים תחליפים שנראה שהם טובים יותר מבחינת הביצועים שלהם או מבחינות אחרות כמו העלות המוטלת על הצרכן מניעת [[זיהום]] או [[עלות חיצונית]] על כלל החברה. מכאן מייחסים לנעילה טכנולוגית את המשך השימוש בטכנולוגיות נחותות כביכול, כמו מקלדות מסוג QWERTY, מנוע בערה פנימית או שימוש במכוניות לתחבורה בעיר.  

'''נעילה טכנולוגית''' (Technological lock-in) היא אוסף של תאוריות לפיהן מערכות טכנולוגיות נעות לאורך מסלולים ספציפיים שקשה לברוח מהן. כתוצאה מכך יש נטיה להישאר בטכנולוגיות מסויימות במשך תקופות ממושכות, אפילו אם קיימים תחליפים שנראה שהם טובים יותר מבחינת הביצועים שלהם או מבחינות אחרות כמו העלות המוטלת על הצרכן מניעת [[זיהום]] או [[עלות חיצונית]] על כלל החברה. מכאן מייחסים לנעילה טכנולוגית את המשך השימוש בטכנולוגיות נחותות כביכול, כמו מקלדות מסוג QWERTY, מנוע בערה פנימית או שימוש במכוניות לתחבורה בעיר.  

לפעמים נעילה טכנולוגית היא סוג של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] או [[קו-אבולוציה]] שבה התחייבות לסוג כלשהו של טכנולוגיה גורמת לשינוי חברתי או מוסדי, ולהתקבעות של חקיקה, של טעמי צרכנים או של מצב פיזי בשטח.  לאחר מכן יש קושי משמעותי לשוב "אחורה" ולבחור בטכנולוגיה אחרת או באוסף טכנולוגיות אחרות.  

לפעמים נעילה טכנולוגית היא סוג של [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] או [[קו-אבולוציה]] שבה התחייבות לסוג כלשהו של טכנולוגיה גורמת לשינוי חברתי או מוסדי, ולהתקבעות של חקיקה, של טעמי צרכנים או של מצב פיזי בשטח.  לאחר מכן יש קושי משמעותי לשוב "אחורה" ולבחור בטכנולוגיה אחרת או באוסף טכנולוגיות אחרות.  

==מנגנוני נעילה טכנולוגית==

==מנגנוני נעילה טכנולוגית==

הספרות הכלכלית מציעה 2 מנגנונים עיקריים שיכולים להוביל לנעילה או ל"התקעות" טכנולוגית.  

הספרות הכלכלית מציעה 2 מנגנונים עיקריים שיכולים להוביל לנעילה או ל"היתקעות" טכנולוגית.  

;פרדיגמה טכנולוגית:

;פרדיגמה טכנולוגית:

;קו-אבולוציה:

;קו-אבולוציה:

מנגנון זה מתרחש כאשר שתי טכנולוגיות או יותר מאפשרות זו את זו. כדי לעבור לטכנולוגיה אחרת, או חדשה יותר, עליה להיות מסוגלת לעבוד גם עם הטכנולוגיה התאומה שהיא מיושנת, ואולי גם עם טכנולוגיה חדשה יותר. דוגמה אחת היא קבצים ותוכנה. תוכנה חדשה לעיבוד תמלילים או לעיבוד תמונה, צריכה להיות מסוגלת להיות מסוגלת גם להתמודד עם קבצים ישנים וגם עם קבצים חדשים יותר. דוגמה אחרת היא מערכות לווינים ותחנות קרקעיות של תקשורת. לווינים חדשים יותר צריכים להיות מסוגלים לעבוד גם אם תחנות ישנות, שבעצמן נדרשות כדי לעבוד עם לווינים ישנים.

מנגנון זה מתרחש כאשר שתי טכנולוגיות או יותר מאפשרות זו את זו. כדי לעבור לטכנולוגיה אחרת, או חדשה יותר, עליה להיות מסוגלת לעבוד גם עם הטכנולוגיה התאומה שהיא מיושנת, ואולי גם עם טכנולוגיה חדשה יותר. דוגמה אחת היא קבצים ותוכנה. תוכנה חדשה לעיבוד תמלילים או לעיבוד תמונה, צריכה להיות מסוגלת להיות מסוגלת גם להתמודד עם קבצים ישנים וגם עם קבצים חדשים יותר. דוגמה אחרת היא מערכות ותחנות קרקעיות של תקשורת. לוויינים חדשים יותר צריכים להיות מסוגלים לעבוד גם אם תחנות ישנות, שבעצמן נדרשות כדי לעבוד עם לוויינים ישנים.

==הגעה לפתרון תת אופטימלי==

==הגעה לפתרון תת אופטימלי==

הדוגמאות של יתרונות לאימוץ טכנולוגי, מראות איך אפשר להגיע לפתרון תת אופטימלי באמצעות התפתחות טכנולוגית וכלכלית תלויית-נתיב. לפי טענה אחת, יתרונות לגודל נראים כמו עקומת S. בתחילת אימוץ הטכנולוגיה או כאשר נתח השוק הוא נמוך יש יתרונות עולים לגודל, והחסרונות לגודל מתחילים להתפתח רק בשלב מאוחד יותר כאשר השוק מתחיל להיות רווי, או בקצבי ייצור גדולים יותר. טכנולוגיות מתחרות בינהן עד שאחת מהן זוכה לדומיננטיות על פני האחרות, בשלב זה חשובים מאוד היתרונות לגודל, בניגוד לחשיבה הכלכלי הרגילה (שמניחה שיש חסרונות לגודל).  

הדוגמאות של יתרונות לאימוץ טכנולוגי, מראות איך אפשר להגיע לפתרון תת אופטימלי באמצעות התפתחות טכנולוגית וכלכלית תלויית-נתיב. לפי טענה אחת, יתרונות לגודל נראים כמו עקומת S. בתחילת אימוץ הטכנולוגיה או כאשר נתח השוק הוא נמוך יש יתרונות עולים לגודל, והחסרונות לגודל מתחילים להתפתח רק בשלב מאוחד יותר כאשר השוק מתחיל להיות רווי, או בקצבי ייצור גדולים יותר. טכנולוגיות מתחרות ביניהן עד שאחת מהן זוכה לדומיננטיות על פני האחרות, בשלב זה חשובים מאוד היתרונות לגודל, בניגוד לחשיבה הכלכלי הרגילה (שמניחה שיש חסרונות לגודל).  

==דוגמאות לנעילה טכנולוגית==

==דוגמאות לנעילה טכנולוגית==

בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] את תכנון מקלדת ה-QWERTY. מקלדת זו משמשת עד היום כמקלדת הנפוצה ביותר בעולם בשימוש בעולם האנגלי. מקלדות מחשב בעלות עקרון זהה קיימות עבור עברית בשפות אחרות.  

בספר [[רובים חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] את תכנון מקלדת ה-QWERTY. מקלדת זו משמשת עד היום כמקלדת הנפוצה ביותר בעולם בשימוש בעולם האנגלי. מקלדות מחשב בעלות עקרון זהה קיימות עבור עברית בשפות אחרות.  

המקלדת תוכננה בשנת 1873 כמבצע של "אנטי-הנדסה". באותה עת, היתה המקלדת חלק ממכונת כתיבה מכאניות בעלות מנופים. במכונות כתיבה אלה היתה בעיה שבה אם הקלידו מהר מידי באותית בעלות מנופים סמוכים, היו המנופים מסתבכים זה בזה ומכונת הכתיבה היתה נתקעת. ממציאי המקלדת רצו להאט את מהירות ההקלדה כדי למנוע תקלות אלה. ננקטו אמצעים שונים להאט את ההדפסה כמו ריכוז האותיות הנפוצות באנגלית בצד השמאלי של המקלדת (בעוד שרוב האנשים הם ימניים), ופיזור האותיות הנפוצות במקומות שונים על פני המקלדת (במקום זה ילד זה).  

המקלדת תוכננה בשנת 1873 כמבצע של "אנטי-הנדסה". באותה עת, היתה המקלדת חלק ממכונת כתיבה מכאניות בעלות מנופים. במכונות כתיבה אלה הייתה בעיה שבה אם הקלידו מהר מידי באותיות בעלות מנופים סמוכים, היו המנופים מסתבכים זה בזה ומכונת הכתיבה הייתה נתקעת. ממציאי המקלדת רצו להאט את מהירות ההקלדה כדי למנוע תקלות אלה. ננקטו אמצעים שונים להאט את ההדפסה כמו ריכוז האותיות הנפוצות באנגלית בצד השמאלי של המקלדת (בעוד שרוב האנשים הם ימניים), ופיזור האותיות הנפוצות במקומות שונים על פני המקלדת (במקום זה ילד זה).  

כאשר הומצאו מכונות כתיבה משוכללות יותר שפתרו את בעיות הנעילה של מקשים סמוכים, הראו ניסויים שנערכו בשנת 1932 כי הקלדה במקלדת שמתוכננת באופן יעיל מהירה פי 2 יחסית להקלדה במקלדת QWERTY, והיא מפחיתה את מאמץ ההדפסה ב-95%. עם השנים, פיתוחים כמו מדפסת בעלת ראש כדורי ומאוחר יותר המחשב האישי ייתרו לגמרי את הצורך במקלדת QWERTY. עם זאת, צירוף של הרגל המשתמשים ואינטרס כלכלי של יצרני מחשבים ובתי ספר להקלדה מנעו מעבר למקלדות מהירות ונוחות יותר. <ref>[[רובים חיידקים ופלדה]], [[ג'ארד דיימונד]],עם עובד, 2006 עמ' 193</ref>

כאשר הומצאו מכונות כתיבה משוכללות יותר שפתרו את בעיות הנעילה של מקשים סמוכים, הראו ניסויים שנערכו בשנת 1932 כי הקלדה במקלדת שמתוכננת באופן יעיל מהירה פי 2 יחסית להקלדה במקלדת QWERTY, והיא מפחיתה את מאמץ ההדפסה ב-95%. עם השנים, פיתוחים כמו מדפסת בעלת ראש כדורי ומאוחר יותר המחשב האישי ייתרו לגמרי את הצורך במקלדת QWERTY. עם זאת, צירוף של הרגל המשתמשים ואינטרס כלכלי של יצרני מחשבים ובתי ספר להקלדה מנעו מעבר למקלדות מהירות ונוחות יותר. <ref>[[רובים חיידקים ופלדה]], [[ג'ארד דיימונד]],עם עובד, 2006 עמ' 193</ref>

מנגנונים אלה הם דוגמה לחסימה פיזית של פתרונות אחרים - אוטובוסים שעומדים בפקקים שיוצרות מכוניות, או הולכי רגל ללא מדרכה או ללא מעבר (גדרות שמוקמות בין כבישים וכבישים שמסוכן לחצות אותן).  זו אחת הסיבות לכך שפיתוח מוטה רכב פרטי גורם להארכת משך הנסיעה ולנסיעה בטוחה פחות ונעימה פחות עבור אמצעים אחרים בהשוואה לרכב פרטי.  

מנגנונים אלה הם דוגמה לחסימה פיזית של פתרונות אחרים - אוטובוסים שעומדים בפקקים שיוצרות מכוניות, או הולכי רגל ללא מדרכה או ללא מעבר (גדרות שמוקמות בין כבישים וכבישים שמסוכן לחצות אותן).  זו אחת הסיבות לכך שפיתוח מוטה רכב פרטי גורם להארכת משך הנסיעה ולנסיעה בטוחה פחות ונעימה פחות עבור אמצעים אחרים בהשוואה לרכב פרטי.  

נעילה טכנולוגית הזאת מתחזקת עם נעילות אחרות שהן הגדלת שטח העיר, הקטנת צפיפות המגורים בעיר בה ועדוד מגמת ה[[פרבור]]. שימוש במכוניות במרכז העיר זולל שטח יקר שמוקדש ל[[חנייה]] וגורם לעליית מחירי הדירות בעיר, יחסית לשטחים מחוץ לה. בנוסף, התופעות סיכון בתאונות, אובדן שטחים פתוחים, הרגשת איום על ילדים ומחסור בגינות, [[זיהום אוויר]] ו[[רעש]] גורמים לנטישת תושבים, בעיקר זוגות צעירים, תושבים מבוססים, ועסקים את הערים ומעבר למגורים בפרברים. היבט זה מכונה [[אפקט הבייגלה]].  

נעילה טכנולוגית הזאת מתחזקת עם נעילות אחרות שהן הגדלת שטח העיר, הקטנת צפיפות המגורים בעיר בה ועידוד מגמת ה[[פרבור]]. שימוש במכוניות במרכז העיר זולל שטח יקר שמוקדש ל[[חנייה]] וגורם לעליית מחירי הדירות בעיר, יחסית לשטחים מחוץ לה. בנוסף, התופעות סיכון בתאונות, אובדן שטחים פתוחים, הרגשת איום על ילדים ומחסור בגינות, [[זיהום אוויר]] ו[[רעש]] גורמים לנטישת תושבים, בעיקר זוגות צעירים, תושבים מבוססים, ועסקים את הערים ומעבר למגורים בפרברים. היבט זה מכונה [[אפקט הבייגלה]].  

פרבור מקטין את היעילות של [[תחבורה ציבורית]] בגלל הצורך לאסוף נוסעים משטח גדול במסלול מפותל וארוך, ובגלל מבנה הפרבר שדומה לעץ - כך שניתן להיכנס ולצאת משכונה בפרבר רק דרך כביש אחד. הפרבור מקשה מאד על [[הולכי רגל|התניידות ברגל]] בגלל מרחקי ההליכה העצומים ובגלל חסימת מעברים להולכי רגל וצורך בביצוע מעקפים ארוכים. באופן דומה פרבר מקשה על [[תחבורת אופניים]] בגלל השילוב של מרחקים גדולים ושימוש רב במכוניות. משפחות בפרברים משתמשים ביותר רכבים פר משפחה, וכמות הנסיעה שלהן גבוה יותר.  

פרבור מקטין את היעילות של [[תחבורה ציבורית]] בגלל הצורך לאסוף נוסעים משטח גדול במסלול מפותל וארוך, ובגלל מבנה הפרבר שדומה לעץ - כך שניתן להיכנס ולצאת משכונה בפרבר רק דרך כביש אחד. הפרבור מקשה מאד על [[הולכי רגל|התניידות ברגל]] בגלל מרחקי ההליכה העצומים ובגלל חסימת מעברים להולכי רגל וצורך בביצוע מעקפים ארוכים. באופן דומה פרבר מקשה על [[תחבורת אופניים]] בגלל השילוב של מרחקים גדולים ושימוש רב במכוניות. משפחות בפרברים משתמשים ביותר רכבים פר משפחה, וכמות הנסיעה שלהן גבוה יותר.  

בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה, הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי היגיינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של  [[עוני]] ו[[אי שוויון]] בגלל [[מבנים חברתיים]] היררכיים ויותר [[מלחמות]].  

בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה, הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי היגיינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של  [[עוני]] ו[[אי שוויון]] בגלל [[מבנים חברתיים]] היררכיים ויותר [[מלחמות]].  

עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר היתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5000 שנה),  קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסייה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות ציידים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות.

עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר הייתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5000 שנה),  קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסייה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות ציידים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות.

מקרים של חברות חקלאיות רבות שהיו בעלי חקלאות בלתי מקיימת ועברו התמוטטות מתוארים בספר [[התמוטטות]] של ג'ארד דיימונד. ניתן להתייחס לסוג של מלכודת באופן כללי יותר כאל מלכודת האוכלוסין או [[פצצת אוכלוסין]] - קל להגדיל את האוכלוסייה תוך זמן קצר יחסית, של כמה עשרות שנים, בעקבות שיפור בחקלאות או שיפורים אחרים. אבל אם מתברר ששיפורים אלה הם [[קיימות|לא מקיימים]] או גורמים להשפעות מזיקות אחרות, קשה לחזור אחורה לאוכלוסייה קטנה יותר, הן בגלל פגיעה אפשרית בכלל החברה (עוצמה צבאית קטנה יותר מול חברות אחרות לדוגמה), הן בגלל התנגדות מסורות חברתיות (שבדרך כלל דוגלות בגידול אוכלוסין מסיבות אבולוציוניות) והן בגלל שהדבר דורש מחיר כבד מהפרטים.  

מקרים של חברות חקלאיות רבות שהיו בעלי חקלאות בלתי מקיימת ועברו התמוטטות מתוארים בספר [[התמוטטות]] של ג'ארד דיימונד. ניתן להתייחס לסוג של מלכודת באופן כללי יותר כאל מלכודת האוכלוסין או [[פצצת אוכלוסין]] - קל להגדיל את האוכלוסייה תוך זמן קצר יחסית, של כמה עשרות שנים, בעקבות שיפור בחקלאות או שיפורים אחרים. אבל אם מתברר ששיפורים אלה הם [[קיימות|לא מקיימים]] או גורמים להשפעות מזיקות אחרות, קשה לחזור אחורה לאוכלוסייה קטנה יותר, הן בגלל פגיעה אפשרית בכלל החברה (עוצמה צבאית קטנה יותר מול חברות אחרות לדוגמה), הן בגלל התנגדות מסורות חברתיות (שבדרך כלל דוגלות בגידול אוכלוסין מסיבות אבולוציוניות) והן בגלל שהדבר דורש מחיר כבד מהפרטים.  

===המהפכה הירוקה===

===המהפכה הירוקה===

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה הירוקה}}

{{הפניה לערך מורחב|המהפכה הירוקה}}

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות כמו שימוש ב[[חומרי הדברה]], ובעיית תלות ב[[משאבים מתכלים]].]]

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקולטורה]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות כמו שימוש ב[[חומרי הדברה]], ובעיית תלות ב[[משאבים מתכלים]].]]

[[המהפכה הירוקה]] היא המעבר ל[[חקלאות תעשייתית]] המבוססת על [[מיכון חקלאי]], [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]], והיא הובילה לגידול עצום בתנובה החקלאית ואפשרה [[גידול אוכלוסין|גידול עצום]] ב[[אוכלוסיית העולם]]. חקלאות זו היא [[חקלאות בת קיימא|חקלאות בלתי מקיימת]].  

[[המהפכה הירוקה]] היא המעבר ל[[חקלאות תעשייתית]] המבוססת על [[מיכון חקלאי]], [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]], והיא הובילה לגידול עצום בתנובה החקלאית ואפשרה [[גידול אוכלוסין|גידול עצום]] ב[[אוכלוסיית העולם]]. חקלאות זו היא [[חקלאות בת קיימא|חקלאות בלתי מקיימת]].  

חקלאות תעשייתית מבוססת על שימוש ב [[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] להכנת [[חומרי הדברה]], ו[[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] לייצור [[דשן כימי]], כמו כן היא מלווה ב[[בעיות סביבתיות]] נוספות כמו [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]] ופגיעה ב[[מחזור החנקן]] וב[[מחזור הזרחן]]. כל אלה יוצרים בעיות לא רק עבור [[מערכות אקולוגיות]] והשפעות בריאותיות אלא גם מהוות סיכון לחקלאות עצמה.  

חקלאות תעשייתית מבוססת על שימוש ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[נפט]] להכנת [[חומרי הדברה]], ו[[גז טבעי]], [[פוספט]] ו[[אשלג]] לייצור [[דשן כימי]], כמו כן היא מלווה ב[[בעיות סביבתיות]] נוספות כמו [[זיהום חקלאי]], [[סחף קרקע]] ופגיעה ב[[מחזור החנקן]] וב[[מחזור הזרחן]]. כל אלה יוצרים בעיות לא רק עבור [[מערכות אקולוגיות]] והשפעות בריאותיות אלא גם מהוות סיכון לחקלאות עצמה.  

חקלאות תעשייתית הובילה ל[[מונוקולטורה]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכלו לנצל מזיקים ומחלות. מונוקלצ'ר מהווה סיכון [[חוסן]] משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם, וזאת לעומת אלפי זנים שגודלו במאה ה-19. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.  

חקלאות תעשייתית הובילה ל[[מונוקולטורה]] - גידול של מספר מצומצם של זנים שנה אחר שנה על פני שטחים עצומים בכל רחבי העולם. דבר זה יצר "וואקום אקולוגי" שאותו יכלו לנצל מזיקים ומחלות. מונוקולטורה מהווה סיכון [[חוסן]] משמעותי ל[[ביטחון תזונתי|ביטחון התזונתי]] העולמי. היום מגודלים באופן נרחב רק 4 זנים של תפוחי אדמה בכל רחבי העולם, וזאת לעומת אלפי זנים שגודלו במאה ה-19. 97% מזני הירקות שגודלו בתחילת המאה ה-20 נכחדו.  

הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית [[חומרי הדברה]]. השימוש המוגבר ב[[דשנים כימיים]], חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות.  

הירידה במגוון הגנטי, יחד עם התרגלות המזיקים וגורמי המחלות ל[[חומרי הדברה]] הובילה את החקלאים לתלות גוברת והולכת בחקלאות התעשייתית ובקניית [[חומרי הדברה]]. השימוש המוגבר ב[[דשנים כימיים]], חומרי הדברה נגד מזיקים וחומרים להדברת עשבים, הוביל לעלויות גבוהות יותר, ל[[זיהום מים]], ולבעיות בריאותיות.  

בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מבוצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טרייה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשייתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה).

בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מבוצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טרייה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשייתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה).

בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסייה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסייה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסייה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולוגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם.

בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסייה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. ניסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פירושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסייה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסייה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולוגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם.

==נשק קל==

==נשק קל==

הן בארצות הברית והן במדינות נוספות כמו ברזיל יש שימוש נרחב ב[[נשק קל]], פשיעה גבוהה ותמיכה של תושבים בשמירה על המצב הקיים משום שהם חושבים שנשק קל כזה משפר את מצבם הבטחוני ומקל עליהם להתמודד עם הפשיעה. בשתי המדינות משתמות חברות הנשק הקל בלובי פוליטי ובפרסום כתוצאה מכסף שיש להן לשם נטיעת הרשום שנשק קל משפר את בטחון התושבים. כמות מקרי המוות והרציחות מנשק חם בארה"ב לדוגמה גבוהים במאות אחוזים לעומת מדינות עשירות מערבית אחרות, וכך גם מקרי התאבדות בנשק חם ותאונות. מחקרי מיקרו בארה"ב מראים ששימוש בנשק חם עלול להגדיל את הסיכוי להפגע מעבריין וכן הסיכוי לתאונות בבית ולרציחות של בני משפחה.  

הן בארצות הברית והן במדינות נוספות כמו ברזיל יש שימוש נרחב ב[[נשק קל]], פשיעה גבוהה ותמיכה של תושבים בשמירה על המצב הקיים משום שהם חושבים שנשק קל כזה משפר את מצבם הביטחוני ומקל עליהם להתמודד עם הפשיעה. בשתי המדינות משתמות חברות הנשק הקל בלובי פוליטי ובפרסום כתוצאה מכסף שיש להן לשם נטיעת הרשום שנשק קל משפר את בטחון התושבים. כמות מקרי המוות והרציחות מנשק חם בארה"ב לדוגמה גבוהים במאות אחוזים לעומת מדינות עשירות מערבית אחרות, וכך גם מקרי התאבדות בנשק חם ותאונות. מחקרי מיקרו בארה"ב מראים ששימוש בנשק חם עלול להגדיל את הסיכוי להיפגע מעבריין וכן הסיכוי לתאונות בבית ולרציחות של בני משפחה.  

בברזיל  יש שיעור גבוה מאד של מקרי רצח בנשק קל ושל פשיעה בכלל. משאל עם שנערך בשנת 2015 התנגד לפיקוח על הנשק ככל הנראה בגלל שהתושבים אינם בוטחים במשטרה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3158322,00.html]

בברזיל  יש שיעור גבוה מאד של מקרי רצח בנשק קל ושל פשיעה בכלל. משאל עם שנערך בשנת 2015 התנגד לפיקוח על הנשק ככל הנראה בגלל שהתושבים אינם בוטחים במשטרה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3158322,00.html]