שורה 24: |
שורה 24: |
| | | |
| ;הנדסת סביבה: | | ;הנדסת סביבה: |
− | מנגנון רביעי דומה למנגנון של אימוץ טכנולוגיה, אלא שהוא עובד על ידי [[ייצור מחסור]] - שינוי מצבו של העולם הפיזי כך שטכנולוגיות מתחרות או נוהלי ייצור אחרים נחסמים באופן פיזי או שהם סובלים מהשפעות לוואי של הטכנולוגיה המובילה. דוגמה אחת לדבר זה היא השפעות המכוניות ופרבור על תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית. בסקרי דעת קהל אנשים אומרים שהם רוצים לנסוע יותר באופניים - אלא שהם פוחדים מפני המכוניות. היבט דומה הוא המצב בו פקקים של מכוניות פרטיות גורמות לאי יעילות של התחבורה הציבורית. היבט דומה הוא [[פרבור]] שבו המכוניות מעודדות בנייה בצפיפות נמוכה , וסוג זה של בנייה הופך את השימוש בתחבורה ציבורית ובאופניים לבלתי יעילים. | + | מנגנון רביעי דומה למנגנון של אימוץ טכנולוגיה, אלא שהוא עובד על ידי [[ייצור מחסור]] - שינוי מצבו של העולם הפיזי כך שטכנולוגיות מתחרות או נוהלי ייצור אחרים נחסמים באופן פיזי או שהם סובלים מהשפעות לוואי של הטכנולוגיה המובילה. דוגמה אחת לדבר זה היא השפעות המכוניות ופרבור על תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית. בסקרי דעת קהל אנשים אומרים שהם רוצים לנסוע יותר באופניים - אלא שהם פוחדים מפני המכוניות. היבט דומה הוא המצב בו פקקים של מכוניות פרטיות גורמות לאי יעילות של התחבורה הציבורית. היבט דומה הוא [[פרבור]] שבו המכוניות מעודדות בנייה בצפיפות נמוכה, וסוג זה של בנייה הופך את השימוש בתחבורה ציבורית ובאופניים לבלתי יעילים. |
| | | |
| ;אפקט גלישה: | | ;אפקט גלישה: |
− | מנגנון זה קשור לאפקט גלישה (spealover) וחסור יכולת לשנות משתנים באופן מהיר. ובעיקר בהקשר של [[גידול אוכלוסין]]. במנגנון זה טכנולוגיה מאפשרת גידול אוכלוסין, אבל באופן [[קיימות|בלתי מקיים]] או שיוצר בעיות בריאות. כשמתגלה הדבר יש בעיה לחזור לגודל המקורי של האוכלוסייה - שכן צמצום אוכלוסייה וולנטרית הוא תהליך איטי, ואילו גידול אוכלוסייה יכול להיות תהליך מהיר. דבר זה קיים לדוגמה בנושא של [[המהפכה הירוקה]] וכן בהקשר של [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית הראשונה]] - יש קושי לחזור לטכנולוגיה הקודמת שדורשת אוכלוסייה קטנה יותר. | + | מנגנון זה קשור לאפקט גלישה (spealover) וחסור יכולת לשנות משתנים באופן מהיר. ובעיקר בהקשר של [[גידול אוכלוסין]]. במנגנון זה טכנולוגיה מאפשרת גידול אוכלוסין, אבל באופן [[קיימות|בלתי מקיים]] או שיוצר בעיות בריאות. כשמתגלה הדבר יש בעיה לחזור לגודל המקורי של האוכלוסייה - שכן צמצום אוכלוסייה וולונטרית הוא תהליך איטי, ואילו גידול אוכלוסייה יכול להיות תהליך מהיר. דבר זה קיים לדוגמה בנושא של [[המהפכה הירוקה]] וכן בהקשר של [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית הראשונה]] - יש קושי לחזור לטכנולוגיה הקודמת שדורשת אוכלוסייה קטנה יותר. |
| | | |
| ;קו-אבולוציה: | | ;קו-אבולוציה: |
− | מנגנון זה מתרחש כאשר שתי טכנולוגיות או יותר מאפשרות זו את זו. כדי לעבור לטכנולוגיה אחרת, או חדשה יותר, עליה להיות מסוגלת לעבוד גם עם הטכנולוגיה התאומה שהיא מיושנת, ואולי גם עם טכנולוגיה חדשה יותר. דוגמה אחת היא קבצים ותוכנה. תוכנה חדשה לעיבוד תמלילים או לעיבוד תמונה, צריכה להיות מסוגלת להיות מסוגלת גם להתמודד עם קבצים ישנים וגם עם קבצים חדשים יותר. דוגמה אחרת היא מערכות לווינים ותחנות קרקעיות של תקשורת. לווינים חדשים יותר צריכים להיות מוסגלים לעבוד גם אם תחנות ישנות, שבעצמן נדרשות כדי לעבוד עם לווינים ישנים. | + | מנגנון זה מתרחש כאשר שתי טכנולוגיות או יותר מאפשרות זו את זו. כדי לעבור לטכנולוגיה אחרת, או חדשה יותר, עליה להיות מסוגלת לעבוד גם עם הטכנולוגיה התאומה שהיא מיושנת, ואולי גם עם טכנולוגיה חדשה יותר. דוגמה אחת היא קבצים ותוכנה. תוכנה חדשה לעיבוד תמלילים או לעיבוד תמונה, צריכה להיות מסוגלת להיות מסוגלת גם להתמודד עם קבצים ישנים וגם עם קבצים חדשים יותר. דוגמה אחרת היא מערכות לווינים ותחנות קרקעיות של תקשורת. לווינים חדשים יותר צריכים להיות מסוגלים לעבוד גם אם תחנות ישנות, שבעצמן נדרשות כדי לעבוד עם לווינים ישנים. |
| | | |
| ==הגעה לפתרון תת אופטימלי== | | ==הגעה לפתרון תת אופטימלי== |
שורה 79: |
שורה 79: |
| ===מלכודת הדבש של החקלאות=== | | ===מלכודת הדבש של החקלאות=== |
| {{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}} | | {{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}} |
− | בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה , הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי הגיינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של [[עוני]] ו[[אי שוויון]] בגלל [[מבנים חברתיים]] הררכיים ויותר [[מלחמות]]. | + | בספר [[קיצור תולדות האנושות]] מתייחס [[יובל הררי]] לנושא "מלכודת הדבש של החקלאות". [[המהפכה החקלאית]] הראשונה שהחלה לפני כ-10,000 שנה, הובילה לגידול בתנובת החקלאית, וביכולת לגדל יותר מזון ליחידת שטח. דבר זה הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] ולחברות חקלאיות שדחקו חברות של [[ציידים לקטים]] שנזקקו לשטח גדול יותר והיו מאורגנות בחבורות קטנות יותר עם יכולות צבאיות נמוכות יותר. עם זאת, הגידול הכולל בתנובה החקלאית לא הוביל לשיפור התזונה - גידול האוכלוסין היה בקצב מעט גבוה יותר מזה של הגידול בפריון החקלאי כך שאנשים עבדו שעות רבות יותר, וכמות הקלוריות לנפש ירדה. גם מדדים אחרים של תזונה ובריאות היו גרועים יותר בחברה החקלאית יחסית לחברות המסורתיות יותר של ציידים לקטים. בין היתר הדבר כולל תנאי הגיינה גרועים יותר ותחלואה ביותר מחלות, שעות עבודה ארוכות בהרבה, תנאי עבודה קשים בהרבה שמסיבים נזקים לגוף, תזונה ירודה יותר, תוחלת חיים קצרה יותר, וכמות גבוהה יותר של [[עוני]] ו[[אי שוויון]] בגלל [[מבנים חברתיים]] הררכיים ויותר [[מלחמות]]. |
| | | |
| עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר היתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5000 שנה), קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסייה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות צידיים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות. | | עם זאת, בשלב זה, שבו החקלאות כבר היתה עובדה קיימת (לדוגמה לפני 5000 שנה), קשה לחזור אחורה לחיים של ציידים לקטים, בגלל שהאוכלוסייה כבר גדלה מעבר ל[[יכולת הנשיאה]] של חברת ציידים לקטים ובגלל היבטים של יתרון צבאי של חברות חקלאיות מול חברות ציידים לקטים. חברות צידיים לקטים נסוגו מפני חברות חקלאיות ברוב המקומות כולל באפריקה, אסיה ואמריקה. במקומות אחדים כמו ספר מדבר, איזורים צחיחים כמו אוסטרליה או איזורים קרים מדי לחקלאות כמו איזור הקוטב נשארו חברות ציידים לקטים בגלל הקושי לקיים חקלאות. |
שורה 99: |
שורה 99: |
| המעבר ל[[חקלאות מקיימת]] ידרוש כנראה שימוש בעבודה ידנית יותר, יחד עם שינויים משמעותיים בהרגלי החיים כמו ייצור [[קומפוסט]] מזבל ביתי ומזבל אנושי (צואה). הם עלולים להוביל לייקור המזון או הקטנת כמות המזון לשטח נתון. במקביל יהיה אולי צורך ב[[ייצוב אוכלוסין|הקטנת האוכלוסייה]] לכמות בה חקלאות מקיימת יכולה לתמוך. | | המעבר ל[[חקלאות מקיימת]] ידרוש כנראה שימוש בעבודה ידנית יותר, יחד עם שינויים משמעותיים בהרגלי החיים כמו ייצור [[קומפוסט]] מזבל ביתי ומזבל אנושי (צואה). הם עלולים להוביל לייקור המזון או הקטנת כמות המזון לשטח נתון. במקביל יהיה אולי צורך ב[[ייצוב אוכלוסין|הקטנת האוכלוסייה]] לכמות בה חקלאות מקיימת יכולה לתמוך. |
| | | |
− | דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגיות מהסוג הרביעי - בתחילה המעבר לחקלאות מונוקלצ'ר יצר יתרונות גדולים, אבל בהמשך המחיר הכלכלי של שינוי זה עלה. במקביל התפתחות עמידות המזיקים והרס הקרקע (לדוגמה על ידי [[סחף קרקע]]) פרושה שלחקלאים קשה יותר ויותר לעבוד עם כמות קטנה של ריסוס או עם כמות קטנה של דשן - העולם הטבעי השתנה בעקבות ה[[טכנולוגיה]] המובילה והפך את הבחירה בשיטות חקלאות אחרות לבעיתיות יותר. | + | דבר זה הוא דוגמה לנעילה טכנולוגיות מהסוג הרביעי - בתחילה המעבר לחקלאות מונוקלצ'ר יצר יתרונות גדולים, אבל בהמשך המחיר הכלכלי של שינוי זה עלה. במקביל התפתחות עמידות המזיקים והרס הקרקע (לדוגמה על ידי [[סחף קרקע]]) פרושה שלחקלאים קשה יותר ויותר לעבוד עם כמות קטנה של ריסוס או עם כמות קטנה של דשן - העולם הטבעי השתנה בעקבות ה[[טכנולוגיה]] המובילה והפך את הבחירה בשיטות חקלאות אחרות לבעיתית יותר. |
| | | |
− | בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מובצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טריה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשייתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה). | + | בנוסף לשינוי זה יש גם שינוי מוסדי שבו מכירת המזון לא מבוצעת מול צרכנים באופן ישיר אלא לרשתות שיווק של מזון. דבר זה מקשה על שיווק תוצרת טריה ו[[מזון אורגני|אורגנית]] שכן יש דרישה לעמידות התוצרת החקלאית לאורך זמן רב, וכן יש נתק בין הצרכנים לבין המגדלים - כך שהצרכנים לא מודעים לדרכים בהן שיטות הגידול התעשייתיות עלולות לפגוע בבריאותם - אם בצורה ישירה (רעלים במזון) או בצורה עקיפה ([[עמידות לאנטיביוטיקה]] או תרומה ל[[זיהום מים]] לדוגמה). |
| | | |
| בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסייה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסייה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסייה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולוגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם. | | בסופו של תהליך, כמו בתהליך של המהפכה החקלאית, החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסייה שבתורה תלויה בחקלאות זו כדי לשרוד, אלא שהחקלאות אינה בת קיימא. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסייה ו[[ייצוב אוכלוסין|ייצובה]] על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסייה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על [[מערכות אקולוגיות]] ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם. |
שורה 135: |
שורה 135: |
| דוגמה אחת לנעילה חברתית מוסדית היא "חסמי כניסה" ו[[יתרון לגודל]] שבהם גוף או מספר גופים שהיו בשוק מסויים, גדלו ומשתמשים בכוחם כדי לחסום מתחרים פוטנציאלים אחרים. הדבר כולל בדרך כלל [[שחיתות]] שבה גורפים רווח גדול מהציבור, משתמשים ברווחים כדי לסייע לפוליטיקאים, ומשתמשים בכוח הפוליטי כדי לחסום מתחרים ולשמור על "חוקי המשחק"לטובת השחקנים הגדולים. | | דוגמה אחת לנעילה חברתית מוסדית היא "חסמי כניסה" ו[[יתרון לגודל]] שבהם גוף או מספר גופים שהיו בשוק מסויים, גדלו ומשתמשים בכוחם כדי לחסום מתחרים פוטנציאלים אחרים. הדבר כולל בדרך כלל [[שחיתות]] שבה גורפים רווח גדול מהציבור, משתמשים ברווחים כדי לסייע לפוליטיקאים, ומשתמשים בכוח הפוליטי כדי לחסום מתחרים ולשמור על "חוקי המשחק"לטובת השחקנים הגדולים. |
| | | |
− | דוגמה אחרת לנעילה חברתית לכך היא הכרזת מלחמה. בתחילה שתי המדינות במצב של שלום, בעקבות מידע מסויים או אינטרס מסויים מכריזה אחת מהן מלחמה. כעת שתי המדינות נמצאות במצב מלחמתי, וצריכות התערבות מבחוץ או שינוי של יחסי הכוחות כדי לחזור למצב שלום. יתכן ושני הצדדים רוצים ברגיעה, אך מתקשים להגיעה לכך. הלחימה נמשכת לא רק בגלל אינטסים משני הצדדים, אלא משום שיש [[ידע משותף]] של שני הצדדים על מצב מלחמתי ביניהם. כל צד צריך להכות את היריב לפני שזה יתקוף אותו והאפשרות לא לתקוף מסוכנת מידי. | + | דוגמה אחרת לנעילה חברתית לכך היא הכרזת מלחמה. בתחילה שתי המדינות במצב של שלום, בעקבות מידע מסויים או אינטרס מסויים מכריזה אחת מהן מלחמה. כעת שתי המדינות נמצאות במצב מלחמתי, וצריכות התערבות מבחוץ או שינוי של יחסי הכוחות כדי לחזור למצב שלום. יתכן ושני הצדדים רוצים ברגיעה, אך מתקשים להגיע לכך. הלחימה נמשכת לא רק בגלל אינטרסים משני הצדדים, אלא משום שיש [[ידע משותף]] של שני הצדדים על מצב מלחמתי ביניהם. כל צד צריך להכות את היריב לפני שזה יתקוף אותו והאפשרות לא לתקוף מסוכנת מידי. |
| | | |
| דוגמה אחרת לכך היא הרס של [[הון חברתי]] מסוג אמון או אמינות. אמון נרכש על פני זמן רב, ועם זאת ניתן לאבד אותו במהירות. חברה שבה אין אמון בין החברים תתקשה לצאת מלולאת משוב שבה אנשים שאין להם אמון באחרים גורמים לירידה באמון הכללי. | | דוגמה אחרת לכך היא הרס של [[הון חברתי]] מסוג אמון או אמינות. אמון נרכש על פני זמן רב, ועם זאת ניתן לאבד אותו במהירות. חברה שבה אין אמון בין החברים תתקשה לצאת מלולאת משוב שבה אנשים שאין להם אמון באחרים גורמים לירידה באמון הכללי. |