שינויים

'''קטסטרופה מלתוסיאנית''' או '''אסון מלתוסיאני''' (Malthusian catastrophe) הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסיה אנושית]] באיזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסיה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסיה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאיזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחלופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון , מחסה ותרופות.  

'''קטסטרופה מלתוסיאנית''' או '''אסון מלתוסיאני''' (Malthusian catastrophe) הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה אנושית]] באיזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסייה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסייה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאיזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחלופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון , מחסה ותרופות.  

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]]

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסיה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסייה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

מלתוס טען כי בגלל שהאוכלוסיה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] והתנובה החקלאית עולה רק באופן הנדסי, יגיע שלב בו האוכלוסיה תגיע לגודל גדול מידי ולא יהיה מספיק מזון לכלכל אותה. הדעה הרווחת, בעיקר בחוגי [[כלכלה נאו קלאסית]] היא שמלתוס טעה - הוא לא חזה את ה[[התפתחות טכנולוגית|התפתחות הטכנולוגיות]] בחקלאות כמו פיתוח [[דשן|דשנים]], ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו מהלכים כמו [[המהפכה הירוקה]] ואשר מנעו עד כה תרחיש של אסון מלתוסיאני.  

מלתוס טען כי בגלל שהאוכלוסייה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] והתנובה החקלאית עולה רק באופן הנדסי, יגיע שלב בו האוכלוסייה תגיע לגודל גדול מידי ולא יהיה מספיק מזון לכלכל אותה. הדעה הרווחת, בעיקר בחוגי [[כלכלה נאו קלאסית]] היא שמלתוס טעה - הוא לא חזה את ה[[התפתחות טכנולוגית|התפתחות הטכנולוגיות]] בחקלאות כמו פיתוח [[דשן|דשנים]], ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו מהלכים כמו [[המהפכה הירוקה]] ואשר מנעו עד כה תרחיש של אסון מלתוסיאני.  

[[נאו-מלתוסינאים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסינאי בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.

[[נאו-מלתוסינאים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסינאי בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכלוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.

בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכלוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.

דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הרצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חקלאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסיה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר.  

דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הרצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חקלאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסייה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר.  

דברים אלו התווספו לקשיים אחרים: שימוש בטכנולוגיות חקלאות בסיסיות ולא מקיימות (כמו אי שימוש בטרסות terrace) כדי למנוע [[סחף קרקע]]), כמו גם קשיים בשוק הקפה הבינלאומי הובילו ל[[עוני]] קיצוני ולסף [[רעב|רעב המוני]]. בנוסף, גידול האוכלוסיה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב-1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב-1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם.  

דברים אלו התווספו לקשיים אחרים: שימוש בטכנולוגיות חקלאות בסיסיות ולא מקיימות (כמו אי שימוש בטרסות terrace) כדי למנוע [[סחף קרקע]]), כמו גם קשיים בשוק הקפה הבינלאומי הובילו ל[[עוני]] קיצוני ולסף [[רעב|רעב המוני]]. בנוסף, גידול האוכלוסייה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב-1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב-1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם.  

בגלל המצב הקשה צעירים רבים לא יכלו להנשא ולרכוש אדמה משל עצמם והם נשארו בבית משפחותיהם. מספר הצעירים בני 20-25 שנשארו בבית הוריהם עלה מ-71% ב-1988 ל-100% ב-1993. המשקים היו צריכות לפרנס משפחה גדלה והולכת. מספר האנשים במשק עלה בין השנים הללו מ-4.9 ל-5.3, כך שאדם אחד התפרנס מארבע חמישיות הדונם ב-1988 ובפחות מזה ב-1993.  

בגלל המצב הקשה צעירים רבים לא יכלו להנשא ולרכוש אדמה משל עצמם והם נשארו בבית משפחותיהם. מספר הצעירים בני 20-25 שנשארו בבית הוריהם עלה מ-71% ב-1988 ל-100% ב-1993. המשקים היו צריכות לפרנס משפחה גדלה והולכת. מספר האנשים במשק עלה בין השנים הללו מ-4.9 ל-5.3, כך שאדם אחד התפרנס מארבע חמישיות הדונם ב-1988 ובפחות מזה ב-1993.  

העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.  

העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.  

המחקר הבלגי מצא כי באיזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאוכלוסיה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסיה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהיתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להתשכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  

המחקר הבלגי מצא כי באיזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאוכלוסייה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסייה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהיתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להתשכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  

מכן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסיה ומחסור במזון  וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".

מכן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסייה ומחסור במזון  וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".

==הרחבת הרעיון לגבולות אחרים==

==הרחבת הרעיון לגבולות אחרים==

הרחבה של הקטסטרופה המלתוסינאית היא במושג של [[גלישה מעבר לגבולות נשיאה]], שמופיעה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - האוכלוסיה האנושית אינה זקוקה רק למזון, כי אם גם ל[[מים]], [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]], [[שרותי המערכת האקולוגית|שרותי סביבה]] הדורשים מערכת אקולוגית מתפקדת, סביבה נקייה מרעלים וכו'. המחברים של הספר מזהירים מפני סוגים שונים של קריסה אפשרית בעקבות גלישה מעבר לגבולות הקיימים בתחומים אלה.

הרחבה של הקטסטרופה המלתוסינאית היא במושג של [[גלישה מעבר לגבולות נשיאה]], שמופיעה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - האוכלוסייה האנושית אינה זקוקה רק למזון, כי אם גם ל[[מים]], [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]], [[שרותי המערכת האקולוגית|שרותי סביבה]] הדורשים מערכת אקולוגית מתפקדת, סביבה נקייה מרעלים וכו'. המחברים של הספר מזהירים מפני סוגים שונים של קריסה אפשרית בעקבות גלישה מעבר לגבולות הקיימים בתחומים אלה.

הביולוג וההיסטוריון [[ג'ארד דיימונד]] מציב גבולות רחוקים יותר אך ברורים יותר לגידול אוכלוסין. בספרו [[התמוטטות]] הוא מציין כי אם קצב גידול האוכלוסיה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי ינבע מכך [[גידול מעריכי]], שכתוצאה ממנו, בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ, בעוד 2,000 שנה תהיה מסת כלל האנושות שווה למסה של כל כדור הארץ, ובעוד 6,000 שנה מסת בני האדם תהיה שווה למסה של כל הייקום המוכר לנו.<ref>[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]], עמ' 451</ref>

הביולוג וההיסטוריון [[ג'ארד דיימונד]] מציב גבולות רחוקים יותר אך ברורים יותר לגידול אוכלוסין. בספרו [[התמוטטות]] הוא מציין כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי ינבע מכך [[גידול מעריכי]], שכתוצאה ממנו, בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ, בעוד 2,000 שנה תהיה מסת כלל האנושות שווה למסה של כל כדור הארץ, ובעוד 6,000 שנה מסת בני האדם תהיה שווה למסה של כל הייקום המוכר לנו.<ref>[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]], עמ' 451</ref>

ניתן לבצע בקלות חישוב קצר - עם קצב גידול של 1.1% בשנה, קצב גידול האוכלוסיה העולמי לשנת 2011, האוכלוסיה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. בקצב זה, אם מתחילים מאוכלוסיה של 7 מיליארד אנשים, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה בלבד.[https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0]

ניתן לבצע בקלות חישוב קצר - עם קצב גידול של 1.1% בשנה, קצב גידול האוכלוסייה העולמי לשנת 2011, האוכלוסייה מכפילה את עצמה כל 66 שנה. בקצב זה, אם מתחילים מאוכלוסייה של 7 מיליארד אנשים, מגיעים לכך שמסת האנושות שווה למסת כדור הארץ תוך 3,250 שנה, למסת השמש תוך 4,000 שנה ולמסת הייקום בתוך 10,530 שנה בלבד.[https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0]

==ריבאונד מלתוסאני==

==ריבאונד מלתוסאני==

עידון של הרעיון של אסון מלתוסנאי הוא רעיון של '''"ריבאונד מלתוסיאני"''' שבו אין אסון מלתוסינאני מלא, אלא [[תהליך]] עדין יותר שבו שיפור פריון התבואה החקלאית ו/או הוזלת ייצור המזון בגלל גורם אחר (לדוגמה הקטנת בזבוז המזון) תורמים לגידול אוכלוסין נוסף שמקזז חלק מהגדלת הפריון. כך אם יש המצאה טכנולוגית שתאפשר להגדיל את פריון היבולים ב-10% וכך להגדיל באופן תאורטי את כמות הקולריות לנפש ב-10% , הריבאונד המתוליסני קובע שאותן 10% יגרמו גם להגדלת השימושים במזון לצרכים אחרים מלבד תזונה ישירה (לדוגמה [[האבסת בעלי חיים ביבולים]], [[מזון מול דלק|הכנת דלק ביולוגי]] למכוניות וכו'), ו/או יעודדו את גידול האוכלוסיה - כך שבסופו של דבר לא נראה הורדה של 10% ב[[רעב]] או הגדלה של 10% בכמות הקולריות לנפש. דבר זה מקביל ל"ריבאונד אנרגטי" שהוא עידון של [[פרדוקס ג'בונס]]. הריבאונד המלתוסנאי יכול להביא להקטנת האפקט הטכנולוגי, לאיפוס שלו או אפילו להחמרה במצב התזונתי, כאשר הגעה למצב של קטסרופה היא מצב לא וודאי שתלוי במשתנים חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים נוספים. ריבאונד מלתוסאני אינו אומר לנו אם אכן יתרחש אסון מלתוסנאי, אלא רק מקטין את האפקטיביות של צעדי מנע נגד אסון שכזה.   

עידון של הרעיון של אסון מלתוסנאי הוא רעיון של '''"ריבאונד מלתוסיאני"''' שבו אין אסון מלתוסינאני מלא, אלא [[תהליך]] עדין יותר שבו שיפור פריון התבואה החקלאית ו/או הוזלת ייצור המזון בגלל גורם אחר (לדוגמה הקטנת בזבוז המזון) תורמים לגידול אוכלוסין נוסף שמקזז חלק מהגדלת הפריון. כך אם יש המצאה טכנולוגית שתאפשר להגדיל את פריון היבולים ב-10% וכך להגדיל באופן תאורטי את כמות הקולריות לנפש ב-10% , הריבאונד המתוליסני קובע שאותן 10% יגרמו גם להגדלת השימושים במזון לצרכים אחרים מלבד תזונה ישירה (לדוגמה [[האבסת בעלי חיים ביבולים]], [[מזון מול דלק|הכנת דלק ביולוגי]] למכוניות וכו'), ו/או יעודדו את גידול האוכלוסייה - כך שבסופו של דבר לא נראה הורדה של 10% ב[[רעב]] או הגדלה של 10% בכמות הקולריות לנפש. דבר זה מקביל ל"ריבאונד אנרגטי" שהוא עידון של [[פרדוקס ג'בונס]]. הריבאונד המלתוסנאי יכול להביא להקטנת האפקט הטכנולוגי, לאיפוס שלו או אפילו להחמרה במצב התזונתי, כאשר הגעה למצב של קטסרופה היא מצב לא וודאי שתלוי במשתנים חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים נוספים. ריבאונד מלתוסאני אינו אומר לנו אם אכן יתרחש אסון מלתוסנאי, אלא רק מקטין את האפקטיביות של צעדי מנע נגד אסון שכזה.   

[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האוכלוסיה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב- 10%.  

[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האוכלוסייה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב- 10%.  

בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] ריבאונד מלתוסאני [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] בהקשר של [[המהפכה החקלאית]]. בעוד ש[[תנובה חקלאית|תנובת המזון]] של שטח [[חקלאות|חקלאי]] קדום גדולה בהרבה (פי 10 או פי 100) מתנובת המזון בשיטת השגת המזון [[ציידים לקטים]], דיימונד טוען כי המהפכה החקלאית לא הובילה להגדלת כמות המזון לנפש. לפי דיימונד, התרחש במקביל גידול אוכלוסין כך שכמות האוכלוסיה גדלה בקצב מעט גבוה יותר מאשר קצב גידול התנובה החקלאית, דבר שהוביל לכך שבחברה החקלאית כמות הקלוריות לנפש היתה נמוכה יותר מאשר בחברות של ציידים לקטים.  

בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] ריבאונד מלתוסאני [[תהליך ארוך טווח|ארוך טווח]] בהקשר של [[המהפכה החקלאית]]. בעוד ש[[תנובה חקלאית|תנובת המזון]] של שטח [[חקלאות|חקלאי]] קדום גדולה בהרבה (פי 10 או פי 100) מתנובת המזון בשיטת השגת המזון [[ציידים לקטים]], דיימונד טוען כי המהפכה החקלאית לא הובילה להגדלת כמות המזון לנפש. לפי דיימונד, התרחש במקביל גידול אוכלוסין כך שכמות האוכלוסייה גדלה בקצב מעט גבוה יותר מאשר קצב גידול התנובה החקלאית, דבר שהוביל לכך שבחברה החקלאית כמות הקלוריות לנפש היתה נמוכה יותר מאשר בחברות של ציידים לקטים.  

יש לציין כי גידול האוכלוסיה במעבר לחקלאות לא נבע רק בגלל שכמות המזון היתה גדולה יותר אלא גם בגלל שינויים נוספים עקב החקלאות. ילד בן פחות משנתיים אינו יכול ללכת בקצב של חברות ציידים לקטים ולכן יש לשאת אותו ממקום למקום. המעבר לישובי קבע ליד השדות שמאפיין את החקלאים, הסיר מגבלה זו דבר שהגביר את [[פריון הילודה]].  

יש לציין כי גידול האוכלוסייה במעבר לחקלאות לא נבע רק בגלל שכמות המזון היתה גדולה יותר אלא גם בגלל שינויים נוספים עקב החקלאות. ילד בן פחות משנתיים אינו יכול ללכת בקצב של חברות ציידים לקטים ולכן יש לשאת אותו ממקום למקום. המעבר לישובי קבע ליד השדות שמאפיין את החקלאים, הסיר מגבלה זו דבר שהגביר את [[פריון הילודה]].  

יש לשים לב כי הוזלת המזון אינה מובילה בהכרח ל[[גידול אוכלוסין]], שכן זה מושפע מגורמים אחרים כמו עלות החינוך ואורך ההכשרה הנדרשים לשם פרנסת משפחה, גורמים תרבותיים ועוד. כך לדוגמה, עד שנת 2000 עלות המזון בעולם הלכה וירדה אבל הפריון של אוכלוסיית אירופה ירד, ובאופן כללי בעולם כולו, האוכלוסיה אמנם גדלה, אבל פריון הילודה ירד.

יש לשים לב כי הוזלת המזון אינה מובילה בהכרח ל[[גידול אוכלוסין]], שכן זה מושפע מגורמים אחרים כמו עלות החינוך ואורך ההכשרה הנדרשים לשם פרנסת משפחה, גורמים תרבותיים ועוד. כך לדוגמה, עד שנת 2000 עלות המזון בעולם הלכה וירדה אבל הפריון של אוכלוסיית אירופה ירד, ובאופן כללי בעולם כולו, האוכלוסייה אמנם גדלה, אבל פריון הילודה ירד.

==ראו גם==

==ראו גם==

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?] , סרטון קצר , Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?] , סרטון קצר , Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%] עמירם כהן, דה מארקר, 12.12.2011

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%] עמירם כהן, דה מארקר, 12.12.2011

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אוכלוסיית העולם ומסת הייקום] חישוב בגליון נתונים על המשך גידול האוכלוסיה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]]).

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אוכלוסיית העולם ומסת הייקום] חישוב בגליון נתונים על המשך גידול האוכלוסייה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]]).

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==