שינויים

'''קטסטרופה מלתוסיאנית''' או '''אסון מלתוסיאני''' (Malthusian catastrophe) הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה אנושית]] באיזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסייה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסייה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאיזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחלופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון , מחסה ותרופות.  

'''קטסטרופה מלתוסיאנית''' או '''אסון מלתוסיאני''' (Malthusian catastrophe) הוא מצב שבו [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה אנושית]] באיזור מסויים או בעולם כולו גדלה [[גידול מעריכי|בצורה מעריכית]] וחווה [[פיצוץ אוכלוסין]] קיצוני- הגעה לגודל אוכלוסייה גדול כל כך עד שהתנובה [[חקלאות|החקלאית]] אינה מספיקה כדי להזין את כלל האוכלוסייה. במצב זה נוצר [[עוני]] קיצוני, [[רעב המוני]] וחזרה לתנאים של קיום בסיסי או פחות מכך. מצב זה מוביל יכול להוביל להגירה המונית החוצה מאיזור הרעב, או לפלישה למדינה אחרת, למוות של המוני אנשים על ידי גוויעה ברעב, מגפה, מלחמת אחים או שילוב שלהם. לחלופין יתכן סיוע מבחוץ של מזון, מחסה ותרופות.  

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור).כל זאת בהנחה שאין אסון אקולוגי או אחר בעתיד.]]

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסייה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

ניסוחים מאוחרים יותר לוקחים בחשבון גבולות אחרים לצמיחת האוכלוסייה, מעבר לתפוקה החקלאית כמו גבולות ל[[צמיחה כלכלית]] ומגבלות סביבתיות של [[שירותי המערכת האקולוגית]] או מגבלות [[משאבים מתכלים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]]. תאוריות של אסון מלתוסיאני קרויות על שם [[תומס מלתוס]] שהגה את התאוריה לראשונה.  

מלתוס טען כי בגלל שהאוכלוסייה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] והתנובה החקלאית עולה רק באופן הנדסי, יגיע שלב בו האוכלוסייה תגיע לגודל גדול מידי ולא יהיה מספיק מזון לכלכל אותה. הדעה הרווחת, בעיקר בחוגי [[כלכלה נאו קלאסית]] היא שמלתוס טעה - הוא לא חזה את ה[[התפתחות טכנולוגית|התפתחות הטכנולוגיות]] בחקלאות כמו פיתוח [[דשן|דשנים]], ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו מהלכים כמו [[המהפכה הירוקה]] ואשר מנעו עד כה תרחיש של אסון מלתוסיאני.  

מלתוס טען כי בגלל שהאוכלוסייה גדלה [[גידול מעריכי|באופן מעריכי]] והתנובה החקלאית עולה רק באופן הנדסי, יגיע שלב בו האוכלוסייה תגיע לגודל גדול מידי ולא יהיה מספיק מזון לכלכל אותה. הדעה הרווחת, בעיקר בחוגי [[כלכלה נאו קלאסית]] היא שמלתוס טעה - הוא לא חזה את ה[[התפתחות טכנולוגית|התפתחות הטכנולוגיות]] בחקלאות כמו פיתוח [[דשן|דשנים]], ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו מהלכים כמו [[המהפכה הירוקה]] ואשר מנעו עד כה תרחיש של אסון מלתוסיאני.  

[[נאו-מלתוסינאים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסינאי בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.

[[נאו-מלתוסיאנים]], לעומת זאת, טוענים כי בעוד שהמנגנון של מלתוס אינו מדוייק, וכי כרגע נראה שהוא טעה, ייתכן ויתרחש אסון מלתוסיאני בעתיד, וכי כבר היום קיימים מקרים דומים לאסון מלתוסאני. כך לדוגמה [[שיא תפוקת הנפט]] עתיד להוביל להתייקרות הנפט, אם הדבר יוביל להתייקרות האנרגיה פרוש הדבר התייקרות חומרי הדישון המלאכותיים וכתוצאה מכך התייקרות המזון ואולי גם ירידה בכמות המזון המיוצרת. [[משבר המזון העולמי 2007-2008]] הראה שתרחיש זה אינו בגדר אפשרות תאורטית בלבד.

==אסון מלתוסיאני ברואנדה==

==אסון מלתוסיאני ברואנדה==

==הרחבת הרעיון לגבולות אחרים==

==הרחבת הרעיון לגבולות אחרים==

הרחבה של הקטסטרופה המלתוסינאית היא במושג של [[גלישה מעבר לגבולות נשיאה]], שמופיעה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - האוכלוסייה האנושית אינה זקוקה רק למזון, כי אם גם ל[[מים]], [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]], [[שרותי המערכת האקולוגית|שרותי סביבה]] הדורשים מערכת אקולוגית מתפקדת, סביבה נקייה מרעלים וכו'. המחברים של הספר מזהירים מפני סוגים שונים של קריסה אפשרית בעקבות גלישה מעבר לגבולות הקיימים בתחומים אלה.

הרחבה של הקטסטרופה המלתוסיאנית היא במושג של [[גלישה מעבר לגבולות נשיאה]], שמופיעה בספר [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - האוכלוסייה האנושית אינה זקוקה רק למזון, כי אם גם ל[[מים]], [[אנרגיה]], [[חומרי גלם]], [[שרותי המערכת האקולוגית|שרותי סביבה]] הדורשים מערכת אקולוגית מתפקדת, סביבה נקייה מרעלים וכו'. המחברים של הספר מזהירים מפני סוגים שונים של קריסה אפשרית בעקבות גלישה מעבר לגבולות הקיימים בתחומים אלה.

הביולוג וההיסטוריון [[ג'ארד דיימונד]] מציב גבולות רחוקים יותר אך ברורים יותר לגידול אוכלוסין. בספרו [[התמוטטות]] הוא מציין כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי ינבע מכך [[גידול מעריכי]], שכתוצאה ממנו, בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ, בעוד 2,000 שנה תהיה מסת כלל האנושות שווה למסה של כל כדור הארץ, ובעוד 6,000 שנה מסת בני האדם תהיה שווה למסה של כל הייקום המוכר לנו.<ref>[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]], עמ' 451</ref>

הביולוג וההיסטוריון [[ג'ארד דיימונד]] מציב גבולות רחוקים יותר אך ברורים יותר לגידול אוכלוסין. בספרו [[התמוטטות]] הוא מציין כי אם קצב גידול האוכלוסייה של שנת 2004 ישאר ללא שינוי ינבע מכך [[גידול מעריכי]], שכתוצאה ממנו, בעוד 800 שנה יהיו 10 אנשים למטר רבוע בכדור הארץ, בעוד 2,000 שנה תהיה מסת כלל האנושות שווה למסה של כל כדור הארץ, ובעוד 6,000 שנה מסת בני האדם תהיה שווה למסה של כל הייקום המוכר לנו.<ref>[[ג'ארד דיימונד]], [[התמוטטות (ספר)]], עמ' 451</ref>

==ריבאונד מלתוסאני==

==ריבאונד מלתוסאני==

עידון של הרעיון של אסון מלתוסנאי הוא רעיון של '''"ריבאונד מלתוסיאני"''' שבו אין אסון מלתוסינאני מלא, אלא [[תהליך]] עדין יותר שבו שיפור פריון התבואה החקלאית ו/או הוזלת ייצור המזון בגלל גורם אחר (לדוגמה הקטנת בזבוז המזון) תורמים לגידול אוכלוסין נוסף שמקזז חלק מהגדלת הפריון. כך אם יש המצאה טכנולוגית שתאפשר להגדיל את פריון היבולים ב-10% וכך להגדיל באופן תאורטי את כמות הקולריות לנפש ב-10% , הריבאונד המתוליסני קובע שאותן 10% יגרמו גם להגדלת השימושים במזון לצרכים אחרים מלבד תזונה ישירה (לדוגמה [[האבסת בעלי חיים ביבולים]], [[מזון מול דלק|הכנת דלק ביולוגי]] למכוניות וכו'), ו/או יעודדו את גידול האוכלוסייה - כך שבסופו של דבר לא נראה הורדה של 10% ב[[רעב]] או הגדלה של 10% בכמות הקולריות לנפש. דבר זה מקביל ל"ריבאונד אנרגטי" שהוא עידון של [[פרדוקס ג'בונס]]. הריבאונד המלתוסנאי יכול להביא להקטנת האפקט הטכנולוגי, לאיפוס שלו או אפילו להחמרה במצב התזונתי, כאשר הגעה למצב של קטסרופה היא מצב לא וודאי שתלוי במשתנים חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים נוספים. ריבאונד מלתוסאני אינו אומר לנו אם אכן יתרחש אסון מלתוסנאי, אלא רק מקטין את האפקטיביות של צעדי מנע נגד אסון שכזה.   

עידון של הרעיון של אסון מלתוסיאני הוא רעיון של '''"ריבאונד מלתוסיאני"''' שבו אין אסון מלתוסינאני מלא, אלא [[תהליך]] עדין יותר שבו שיפור פריון התבואה החקלאית ו/או הוזלת ייצור המזון בגלל גורם אחר (לדוגמה הקטנת בזבוז המזון) תורמים לגידול אוכלוסין נוסף שמקזז חלק מהגדלת הפריון. כך אם יש המצאה טכנולוגית שתאפשר להגדיל את פריון היבולים ב-10% וכך להגדיל באופן תאורטי את כמות הקולריות לנפש ב-10%, הריבאונד המתוליסני קובע שאותן 10% יגרמו גם להגדלת השימושים במזון לצרכים אחרים מלבד תזונה ישירה (לדוגמה [[האבסת בעלי חיים ביבולים]], [[מזון מול דלק|הכנת דלק ביולוגי]] למכוניות וכו'), ו/או יעודדו את גידול האוכלוסייה - כך שבסופו של דבר לא נראה הורדה של 10% ב[[רעב]] או הגדלה של 10% בכמות הקולריות לנפש. דבר זה מקביל ל"ריבאונד אנרגטי" שהוא עידון של [[פרדוקס ג'בונס]]. הריבאונד המלתוסיאני יכול להביא להקטנת האפקט הטכנולוגי, לאיפוס שלו או אפילו להחמרה במצב התזונתי, כאשר הגעה למצב של קטסרופה היא מצב לא וודאי שתלוי במשתנים חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים נוספים. ריבאונד מלתוסאני אינו אומר לנו אם אכן יתרחש אסון מלתוסיאני, אלא רק מקטין את האפקטיביות של צעדי מנע נגד אסון שכזה.   

[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האוכלוסייה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב- 10%.  

[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האוכלוסייה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב- 10%.  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Malthusian_Catastrophe אסון מלתוסיאני] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Malthusian_Catastrophe אסון מלתוסיאני] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.nature.com/nature/journal/v478/n7369/full/nature10452.html Solutions for a cultivated planet] איך ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]], Jonathan A. Foley, Navin Ramankutty ואחרים Nature 478,20 October 2011, 337–342

* [http://www.nature.com/nature/journal/v478/n7369/full/nature10452.html Solutions for a cultivated planet] איך ניתן להאכיל את אוכלוסיית העולם בשיטות של [[חקלאות בת קיימא]], Jonathan A. Foley, Navin Ramankutty ואחרים Nature 478,20 October 2011, 337–342

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?] , סרטון קצר , Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%] עמירם כהן, דה מארקר, 12.12.2011

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%] עמירם כהן, דה מארקר, 12.12.2011

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אוכלוסיית העולם ומסת הייקום] חישוב בגליון נתונים על המשך גידול האוכלוסייה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]]).

* [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0 אוכלוסיית העולם ומסת הייקום] חישוב בגליון נתונים על המשך גידול האוכלוסייה בקצב גידול קבוע ([[גידול מעריכי]]).