שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוסף בית אחד ,  12:53, 15 באוקטובר 2015
מ
אין תקציר עריכה
שורה 8: שורה 8:     
==אסון מלתוסיאני ברואנדה==
 
==אסון מלתוסיאני ברואנדה==
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי רצח העם ברואנדה לא הרתחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכלוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.
+
בספר [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי רצח העם ברואנדה לא התרחש רק בגלל שנאה אתנית, אלא גם בגלל פיצוץ אוכלוסין. בטבח שהתרחש בשנת 1994 הרגו בני הוטו כמיליון בני טוטסי. בתגובה פלשו בני טוטסי וכבשו את רואנדה, והדבר גרם לבריחה המונית של שני מיליון פליטי הוטו. דיימונד מציין כי לראייה לפיה מדובר אך ורק ברצח עם על בסיס אתני, יש מספר בעיות. חלק מהטבח כלל גם רצח של בני הוטו בני הוטו אחרים, גם במקום שלא היו בו בני טוטסי, לא תמיד קל לזהות מיהו בן הוטו או טוטסי, וכי גם אוכלוסיית הבושמנים שלא איימה על ההוטו נרצחה.
    
דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הרצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חקלאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסיה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר.  
 
דיימוד מצטט מחקר של כלכלנים בלגיים, קתרין אנדרה וז'אן-פליפ פלאטו, שחקרו את חלוקת האדמות, סכסוכים על אדמות ואת נסיבות הרצחם של בני הוטו בידי בני הוטו אחרים באיזור קנאמה, שלא חיו בו בני טוטסי. האיזור פורה מאד מבחינה חקלאית ודבר זה תרם לכך שהיתה בו [[צפיפות אוכלוסין]] גבוהה - 680 אנשים לקמ"ר ב-1988. אוכלוסיה זו גדלה בקצב מהיר, כך שב-1993 הצפיפות עמדה על 800 אנשים לקמ"ר.  
שורה 14: שורה 14:  
דברים אלו התווספו לקשיים אחרים: שימוש בטכנולוגיות חקלאות בסיסיות ולא מקיימות (כמו אי שימוש בטרסות terrace) כדי למנוע [[סחף קרקע]]), כמו גם קשיים בשוק הקפה הבינלאומי הובילו ל[[עוני]] קיצוני ולסף [[רעב|רעב המוני]]. בנוסף, גידול האוכלוסיה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב-1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב-1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם.  
 
דברים אלו התווספו לקשיים אחרים: שימוש בטכנולוגיות חקלאות בסיסיות ולא מקיימות (כמו אי שימוש בטרסות terrace) כדי למנוע [[סחף קרקע]]), כמו גם קשיים בשוק הקפה הבינלאומי הובילו ל[[עוני]] קיצוני ולסף [[רעב|רעב המוני]]. בנוסף, גידול האוכלוסיה הוביל לכך שחלקות האדמה, שעליהן מבוססת רוב הפרנסה בחבל ארץ זה, הלכו וקטנו, כך שגודלו של משק חציוני עמד על 3.6 דונם ב-1988, שהיא פיסת אדמה זעירה במונחים חקלאיים. ב-1993 הגודל החציוני של משק היה 3 דונם.  
   −
בגלל המצב הקשה צעירים רבים לא יכלו להנשא ולרכוש אדמה משל עצמם והם נשארו בבית משפחותיהם. מספר הצעירים בני 20-25 שנשארו בבית הוריהם עלה מ-71% ב-1988 ל-100% ב-1993. המשקים היו צריכות לפרנס משפחה גדלה והולכת. מספר האנשים במשק עלה בין השנים הללו מ-4.9 ל-5.3, כך שאדם אחד התפרנס מ-ארבע חמישיות הדונם ב-1988 ובפחות מזה ב-1993.  
+
בגלל המצב הקשה צעירים רבים לא יכלו להנשא ולרכוש אדמה משל עצמם והם נשארו בבית משפחותיהם. מספר הצעירים בני 20-25 שנשארו בבית הוריהם עלה מ-71% ב-1988 ל-100% ב-1993. המשקים היו צריכות לפרנס משפחה גדלה והולכת. מספר האנשים במשק עלה בין השנים הללו מ-4.9 ל-5.3, כך שאדם אחד התפרנס מארבע חמישיות הדונם ב-1988 ובפחות מזה ב-1993.  
    
העוני גרם למתח חברתי ולהתפרקות מערכות תמיכה מסורתיות. כתוצאה מכך נבעו סכסוכים רבים בין בני משפחה (הורים וילדים, אחים, משפחות). לדוגמה על פי המסורת, אלמנות צריכות לקבל תמיכה מבני המשפחה של בעלה לשעבר. אלא שאלמנות וילדיהן לא קיבלו סיוע כזה בגלל שפרוש הדבר היה מוות ברעב של המשפחה. במילים אחרות העוני גרם לאובדן של [[הון חברתי]] ולפירוק מערכות תמיכה חברתיות.  
 
העוני גרם למתח חברתי ולהתפרקות מערכות תמיכה מסורתיות. כתוצאה מכך נבעו סכסוכים רבים בין בני משפחה (הורים וילדים, אחים, משפחות). לדוגמה על פי המסורת, אלמנות צריכות לקבל תמיכה מבני המשפחה של בעלה לשעבר. אלא שאלמנות וילדיהן לא קיבלו סיוע כזה בגלל שפרוש הדבר היה מוות ברעב של המשפחה. במילים אחרות העוני גרם לאובדן של [[הון חברתי]] ולפירוק מערכות תמיכה חברתיות.  
שורה 20: שורה 20:  
העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.  
 
העוני הגדל, תרם למצב של [[מלכודות עוני]] בהן חלק מהמשקים, בעיקר העניים יותר, נאלצו למכור אדמות למשקים "עשירים" יותר שלהם 10 דונם ויותר (גם משק בגודל זה נחשב לרוב לעני מרוד). המשקים ה"עשירים" היו בעלי הכנסה גבוהה יותר והיו להם גם בני משפחה שעבדו בעיר ושלחו כסף. דבר זה הוביל להגדלת [[אי השוויון]] ולעוד מתחים חברתיים.  
   −
המחקר הבלגי מצא כי באיזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאוכלוסיה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהיתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להתשכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  
+
המחקר הבלגי מצא כי באיזור קנאמה, לפחות 5.4% מהאוכלוסיה נרצחה במהלך הטבח (בהשוואה ל-11% מהאוכלוסיה שנרצחה בכלל רואנדה). כל הקורבנות מלבד אחד השתייכו ל-6 קטגוריות: בת טוטסי אחת - שהיתה גם בעלת אדמות רבות ולכן השתייכה לקטגוריות אחרות; בעלי אדמות גדולים ומבוגרים שנחשבו "עשירים"; צעירים שיכלו להתשכר שכר גבוה מהעיר; "טיפוסים בעייתיים" שהיו מעורבים בסכסוכי אדמות וסכסוכים אחרים; גברים צעירים וילדים ממשפחות עניות שבגלל העוני נדחפו להשתתף באחת המיליציות הלוחמות; והקטגוריה שבה היו מספר הקורבנות הגבוה ביותר כללה אנשים עניים שסבלו מתת תזונה גרועה במיוחד ושמתו ברעב בזמן תקופת הלחימה.  
    
מכן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסיה ומחסור במזון  וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".
 
מכן הסיקו החוקרים, ודיימונד בעקבותיהם, כי הרציחות בחבל קנאמה היו על רקע גידול אוכלוסיה ומחסור במזון  וכן ועל רקע הזדמנות לנסות לבצע חלוקה מחדש של האדמות ו"לסגור חשבונות" על רקע עוני חריף ומידה מסויימת של אי שוויון. או כפי שאחד התושבים אמר: "האנשים שילדיהם נאלצו ללכת לבית-הספר יחפים הרגו את האנשים שיכלו לקנות נעליים לילדיהם".
שורה 32: שורה 32:     
==ריבאונד מלתוסאני==
 
==ריבאונד מלתוסאני==
עידון של הרעיון של אסון מלתוסנאי הוא רעיון של '''"ריבאונד מלתוסיאני"''' שבו אין אסון מלתוסינאני מלא, אלא [[תהליך]] עדין יותר שבו שיפור פריון התבואה החקלאית ו/או הוזלת ייצור המזון בגלל גורם אחר (לדוגמה הקטנת בזבוז המזון) תורמים לגידול אוכלוסין נוסף שמקזז חלק מהגדלת הפריון. כך אם יש המצאה טכנולוגית שתאפשר להגדיל את פריון היבולים ב-10% וכך להגדיל באופן תאורטי את כמות הקולריות לנפש ב-10% , הריבאונד המתוליסני קובע שאותן 10% יגרמו גם להגדלת השימושים במזון לצרכים אחרים מלבד תזונה ישירה (לדוגמה [[האבסת בעלי חיים ביבולים]], [[מזון מול דלק|הכנת דלק ביולוגי]] למכוניות וכו'), ו/או יעודדו את גידול האוכלוסיה - כך שבסופו של דבר לא נראה הורדה של 10% ב[[רעב]] או הגדלה של 10% בכמות הקולריות לנפש. דבר זה מקביל ל"ריבאונד אנרגטי" שהוא עידון של [[פרדוקס ג'בונס]]. הריבאונד המלתוסנאי יכול להביא להקטנת האפקט הטכנולוגי, לאיפוס שלו או אפילו להחמרה במצב התזונתי, כאשר הגעה למצב של קסטרופה היא מצב לא וודאי שתלוי במשתנים חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים נוספים. ריבאונד מלתוסאני אינו אומר לנו אם אכן יתרחש אסון מלתוסנאי, אלא רק מקטין את האפקטיביות של צעדי מנע נגד אסון שכזה.   
+
עידון של הרעיון של אסון מלתוסנאי הוא רעיון של '''"ריבאונד מלתוסיאני"''' שבו אין אסון מלתוסינאני מלא, אלא [[תהליך]] עדין יותר שבו שיפור פריון התבואה החקלאית ו/או הוזלת ייצור המזון בגלל גורם אחר (לדוגמה הקטנת בזבוז המזון) תורמים לגידול אוכלוסין נוסף שמקזז חלק מהגדלת הפריון. כך אם יש המצאה טכנולוגית שתאפשר להגדיל את פריון היבולים ב-10% וכך להגדיל באופן תאורטי את כמות הקולריות לנפש ב-10% , הריבאונד המתוליסני קובע שאותן 10% יגרמו גם להגדלת השימושים במזון לצרכים אחרים מלבד תזונה ישירה (לדוגמה [[האבסת בעלי חיים ביבולים]], [[מזון מול דלק|הכנת דלק ביולוגי]] למכוניות וכו'), ו/או יעודדו את גידול האוכלוסיה - כך שבסופו של דבר לא נראה הורדה של 10% ב[[רעב]] או הגדלה של 10% בכמות הקולריות לנפש. דבר זה מקביל ל"ריבאונד אנרגטי" שהוא עידון של [[פרדוקס ג'בונס]]. הריבאונד המלתוסנאי יכול להביא להקטנת האפקט הטכנולוגי, לאיפוס שלו או אפילו להחמרה במצב התזונתי, כאשר הגעה למצב של קטסרופה היא מצב לא וודאי שתלוי במשתנים חברתיים, סביבתיים וטכנולוגיים נוספים. ריבאונד מלתוסאני אינו אומר לנו אם אכן יתרחש אסון מלתוסנאי, אלא רק מקטין את האפקטיביות של צעדי מנע נגד אסון שכזה.   
    
[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האוכלוסיה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב- 10%.  
 
[[שיפורי טכנולוגיה]] (לדוגמה [[דשן]]), שינוי סביבתי (לדוגמה גילוי אדמות חדשות)  או תרבותי (לדוגמה מעבר לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] יותר) יכולים לגרור לעליה ב[[תנובה החקלאית]], או לגידול של כמות הקלוריות לנפש. אבל בעקבות דבר זה יש גידול ברווחה הכלכלית או הורדת מחיר המזון. דברים אלה גורמים לכך שגידול ילדים, לפחות בהיבט של מזון, הוא משימה זולה יותר. בנסיבות מסויימות דבר זה יכול לתרום לכך שיש [[גידול אוכלוסין]]. לדוגמה  אם השיפור הטכנולוגי מאפשר להגדיל את התנובה של כל דונם ב-20%, גידול האוכלוסיה יקטין את ההשפעה, כך שסה"כ הגידול של קלוריות לנפש יגדל בסופו של דבר רק ב- 10%.  

תפריט ניווט