| בקצרה, קשה למצוא בסיס אמפירי מוצק לרעיון שהתעסוקה נפגעת, באופן כללי, מגובה השכר (או עלות העבודה). רוב המומחים מודים בכך, ומעדיפים להתמקד ביחס שבין שני גורמים ממוקדים יותר: גובה שכר המינימום, ורמת התעסוקה של צעירים ועובדים בלתי-מקצועיים (הקשר בין המשתנים הללו ברור, שכן צעירים ועובדים לא-מקצועיים הם בדרך-כלל האוכלוסייה שמרוויחה שכר מינימום). אלא שגם כאן אין למצוא קורלציה חד-משמעית. אכן, ישנם מקרים שבהם הגדלת שכר המינימום מצמצמת במקצת את תעסוקת היצעירים, אך לעומת זאת יש גם דוגמאות הפוכות: בקליפורניה, בסוף שנות השמונים, הוגדל שכר המינימום באופן דרמאטי, והגדלה זו לוותה דווקא בזינוק בתעסוקת היצעירים. גם הגדלתו של שכר המינימום בטקסס, באותו זמן, לא פגעה בהקף התעסוקה של צעירים ברשתות המזון המהיר (שהן מוקד מרכזי לתעסוקת צעירים). ובניגוד לכך, ההורדה הניכרת של שכר המינימום הפדראלי בארצות הברית, בשנות השבעים והשמונים (מ 55% של השכר הממוצע ל 35%!) לא צמצמה את האבטלה בקרב היצעירים. הקף האבטלה של צעירים ועובדים לא-מקצועיים באמריקה עלה, למרות השחיקה הניכרת של רמות השכר הנמוכות שם. | | בקצרה, קשה למצוא בסיס אמפירי מוצק לרעיון שהתעסוקה נפגעת, באופן כללי, מגובה השכר (או עלות העבודה). רוב המומחים מודים בכך, ומעדיפים להתמקד ביחס שבין שני גורמים ממוקדים יותר: גובה שכר המינימום, ורמת התעסוקה של צעירים ועובדים בלתי-מקצועיים (הקשר בין המשתנים הללו ברור, שכן צעירים ועובדים לא-מקצועיים הם בדרך-כלל האוכלוסייה שמרוויחה שכר מינימום). אלא שגם כאן אין למצוא קורלציה חד-משמעית. אכן, ישנם מקרים שבהם הגדלת שכר המינימום מצמצמת במקצת את תעסוקת היצעירים, אך לעומת זאת יש גם דוגמאות הפוכות: בקליפורניה, בסוף שנות השמונים, הוגדל שכר המינימום באופן דרמאטי, והגדלה זו לוותה דווקא בזינוק בתעסוקת היצעירים. גם הגדלתו של שכר המינימום בטקסס, באותו זמן, לא פגעה בהקף התעסוקה של צעירים ברשתות המזון המהיר (שהן מוקד מרכזי לתעסוקת צעירים). ובניגוד לכך, ההורדה הניכרת של שכר המינימום הפדראלי בארצות הברית, בשנות השבעים והשמונים (מ 55% של השכר הממוצע ל 35%!) לא צמצמה את האבטלה בקרב היצעירים. הקף האבטלה של צעירים ועובדים לא-מקצועיים באמריקה עלה, למרות השחיקה הניכרת של רמות השכר הנמוכות שם. |
− | לסיכום: הורדות שכר אינן מפחיתות את האבטלה והעלאת שכר המינימום עשויה אף לשפר את תעסוקת היצעירים. כך מלמדים המחקרים האמפיריים. האם העולם נפל על הראש? ככל שירגיז הדבר את התאורטיקנים, המאמינים שהתיאוריה חזקה מהמציאות, קרוב לודאי שדווקא התיאוריה היא שנופלת, ונופלת "בגדול". | + | לסיכום: הורדות שכר אינן מפחיתות את האבטלה והעלאת שכר המינימום עשויה אף לשפר את תעסוקת היצעירים. כך מלמדים המחקרים האמפיריים. האם העולם נפל על הראש? ככל שירגיז הדבר את התאורטיקנים, המאמינים שהתאוריה חזקה מהמציאות, קרוב לודאי שדווקא התאוריה היא שנופלת, ונופלת "בגדול". |
− | אבל אין הכרח להניח שהתיאוריה הליבראלית היא התיאוריה הכלכלית היחידה. הרבה לפני שנערכו המחקרים האמפיריים שהוזכרו לעיל, כבר הוצגו תיאוריות כלכליות אחרות, המתאימות הרבה יותר למציאות. כבר בשנות השלושים הטיל הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס ספק בכך שהורדת המשכורות היא דרך טובה להלחם באבטלה. הוא הצביע על השפעה הפוכה: הורדה בשכר מורידה את כח הקנייה של השכירים. כתוצאה מכך קטנים הביקושים בשוק, ואז קטן גם הייצור והביקוש לידיים עובדות. להורדת השכר יש, איפוא, השפעה של הגדלת האבטלה. גם הגדלה חריגה של חלק הרווחים על חשבון חלקה של העבודה במחירו של המוצר, תורמת להקטנת הפעילות במשק ולצמצום התעסוקה: היא יוצרת חלוקת הכנסות אשר אינה מעודדת את הצריכה העממית, אלא את ההשקעות הספקולטיביות ("רווחי הון"). | + | אבל אין הכרח להניח שהתאוריה הליבראלית היא התאוריה הכלכלית היחידה. הרבה לפני שנערכו המחקרים האמפיריים שהוזכרו לעיל, כבר הוצגו תיאוריות כלכליות אחרות, המתאימות הרבה יותר למציאות. כבר בשנות השלושים הטיל הכלכלן הבריטי ג'ון מיינארד קיינס ספק בכך שהורדת המשכורות היא דרך טובה להלחם באבטלה. הוא הצביע על השפעה הפוכה: הורדה בשכר מורידה את כח הקנייה של השכירים. כתוצאה מכך קטנים הביקושים בשוק, ואז קטן גם הייצור והביקוש לידיים עובדות. להורדת השכר יש, איפוא, השפעה של הגדלת האבטלה. גם הגדלה חריגה של חלק הרווחים על חשבון חלקה של העבודה במחירו של המוצר, תורמת להקטנת הפעילות במשק ולצמצום התעסוקה: היא יוצרת חלוקת הכנסות אשר אינה מעודדת את הצריכה העממית, אלא את ההשקעות הספקולטיביות ("רווחי הון"). |
| מגוון של תיאוריות כלכליות משנות הששים והשבעים תומכות ברעיון של יצירת קשר ארוך טווח בין מעסיקים ומועסקים, המושתת על שכר יציב ובלתי-תלוי בנסיבות, הגדל עם הוותק. קשר כזה מאפשר לחברות לשמור על השקעותיהן בהון האנושי (הכשרה ונסיון מצטבר של השכירים), לעודד את עובדיהן לשיתוף-פעולה ואף להתמודד עם תביעות-שכר חריגות (באמצעות הבטחת שכר יציב ותגמול על התמדה בעבודה). באופן זה, השכר המשולם לפועל בתחילת הקריירה (שלב הלימוד וההכשרה) גבוה בדרך-כלל מרמת-הייצור שלו, לאחר מכן השכר נמוך מרמת הייצור (שלב "החזרת ההשקעה"), ולבסוף, בסוף הקריירה, שוב גבוה יותר (תשלום דחוי המתגמל על הנאמנות ועל שיתוף הפעולה של השכיר). | | מגוון של תיאוריות כלכליות משנות הששים והשבעים תומכות ברעיון של יצירת קשר ארוך טווח בין מעסיקים ומועסקים, המושתת על שכר יציב ובלתי-תלוי בנסיבות, הגדל עם הוותק. קשר כזה מאפשר לחברות לשמור על השקעותיהן בהון האנושי (הכשרה ונסיון מצטבר של השכירים), לעודד את עובדיהן לשיתוף-פעולה ואף להתמודד עם תביעות-שכר חריגות (באמצעות הבטחת שכר יציב ותגמול על התמדה בעבודה). באופן זה, השכר המשולם לפועל בתחילת הקריירה (שלב הלימוד וההכשרה) גבוה בדרך-כלל מרמת-הייצור שלו, לאחר מכן השכר נמוך מרמת הייצור (שלב "החזרת ההשקעה"), ולבסוף, בסוף הקריירה, שוב גבוה יותר (תשלום דחוי המתגמל על הנאמנות ועל שיתוף הפעולה של השכיר). |