שינויים

ההנחה המקובלת, המכוונת את המדיניות הכלכלית הליבראלית, מוכרת לכולנו: 'הקשיחויות המוסדיות' (כגון: הסכמי שכר קיבוציים, ועדי עובדים, חוק שכר מינימום וכו') מונעות משא ומתן חופשי על גובה השכר, ומייקרות את עלות העבודה למעסיק. כתוצאה מכך נפגעת המוטיבציה של המעסיקים לשכור פועלים, והאבטלה גדלה. ההשוואה בין אירופה לארצות הברית מאששת, לכאורה, הנחה זו. בארצות הברית השכר גמיש יותר (ומאז שנות השמונים הוא הולך ויורד), והאבטלה נמוכה כמעט במחצית מזו הקיימת באירופה. הואיל והישג זה קשור בירידה תלולה של השכר בשולי הסולם החברתי, הוא מלווה בגידול הפערים והתרחבות מעגל העובדים העניים. לעומת זאת, באירופה השכר מוגן יותר בפני שחיקה, והאבטלה גבוהה יותר. לכאורה נדמה, איפוא, שהשכר והתעסוקה הם אויבים. מכאן גם הרעיון המוזר שעלינו לבחור בין מאבק באבטלה ומאבק בעוני.

ההנחה המקובלת, המכוונת את המדיניות הכלכלית הליבראלית, מוכרת לכולנו: 'הקשיחויות המוסדיות' (כגון: הסכמי שכר קיבוציים, ועדי עובדים, חוק שכר מינימום וכו') מונעות משא ומתן חופשי על גובה השכר, ומייקרות את עלות העבודה למעסיק. כתוצאה מכך נפגעת המוטיבציה של המעסיקים לשכור פועלים, והאבטלה גדלה. ההשוואה בין אירופה לארצות הברית מאששת, לכאורה, הנחה זו. בארצות הברית השכר גמיש יותר (ומאז שנות השמונים הוא הולך ויורד), והאבטלה נמוכה כמעט במחצית מזו הקיימת באירופה. הואיל והישג זה קשור בירידה תלולה של השכר בשולי הסולם החברתי, הוא מלווה בגידול הפערים והתרחבות מעגל העובדים העניים. לעומת זאת, באירופה השכר מוגן יותר בפני שחיקה, והאבטלה גבוהה יותר. לכאורה נדמה, איפוא, שהשכר והתעסוקה הם אויבים. מכאן גם הרעיון המוזר שעלינו לבחור בין מאבק באבטלה ומאבק בעוני.

   

   

הבסיס התיאורטי של תפיסה זו הוא שגובה השכר, ככל מחיר בשוק, צריך להקבע על-פי שיווי המשקל שבין ההיצע והביקוש. לפי מודל זה, התחרות החופשית אמורה להבטיח תעסוקה מלאה: אם היצע העובדים יהיה גדול מן הביקוש, תוביל התחרות בין העובדים לירידה בשכר, מה שיגדיל את הביקוש לעובדים וישים קץ לאבטלה. ואולם, ככל ש'הקשיחויות המוסדיות' שנמנו לעיל מונעות את הורדת השכר, הן מקשות על המעסיקים לשכור פועלים, ובכך מנציחות את האבטלה. יתר-על-כן, בשל עלות השכר הגבוהה, מעדיפות החברות להעסיק עובדים מעטים ומיומנים, דבר הפוגע בתעסוקת העובדים הלא-מקצועיים והיצעירים הנכנסים אל שוק העבודה. המסקנה: על מנת לפתור את בעיית האבטלה באירופה, יש להוריד את עלות העבודה (קיצוץ בשכר, צמצום הזכויות הסוציאליות של הפועלים וכדומה).

הבסיס התאורטי של תפיסה זו הוא שגובה השכר, ככל מחיר בשוק, צריך להקבע על-פי שיווי המשקל שבין ההיצע והביקוש. לפי מודל זה, התחרות החופשית אמורה להבטיח תעסוקה מלאה: אם היצע העובדים יהיה גדול מן הביקוש, תוביל התחרות בין העובדים לירידה בשכר, מה שיגדיל את הביקוש לעובדים וישים קץ לאבטלה. ואולם, ככל ש'הקשיחויות המוסדיות' שנמנו לעיל מונעות את הורדת השכר, הן מקשות על המעסיקים לשכור פועלים, ובכך מנציחות את האבטלה. יתר-על-כן, בשל עלות השכר הגבוהה, מעדיפות החברות להעסיק עובדים מעטים ומיומנים, דבר הפוגע בתעסוקת העובדים הלא-מקצועיים והיצעירים הנכנסים אל שוק העבודה. המסקנה: על מנת לפתור את בעיית האבטלה באירופה, יש להוריד את עלות העבודה (קיצוץ בשכר, צמצום הזכויות הסוציאליות של הפועלים וכדומה).

   

   

עשרות מחקרים אמפיריים שנערכו בנושא אינם מאוששים מסקנה שגרתית זו של המדיניות הליברלית. ברמה המקרו-כלכלית לא נמצא קשר משמעותי בין רמת התעסוקה לבין עלות העבודה: החברות לא מגלות נטייה להעסיק יותר ידיים עובדות כאשר עלות העבודה יורדת.

עשרות מחקרים אמפיריים שנערכו בנושא אינם מאוששים מסקנה שגרתית זו של המדיניות הליברלית. ברמה המקרו-כלכלית לא נמצא קשר משמעותי בין רמת התעסוקה לבין עלות העבודה: החברות לא מגלות נטייה להעסיק יותר ידיים עובדות כאשר עלות העבודה יורדת.