שינויים

==בעיית הקיימות ==

==בעיית הקיימות ==

המושגים גידול אוכלוסין מעריכי, ניצול-יתר של משאבים וזיהום סביבתי הגיעו כעת כבר לדרגת קלישאות. הקצב הנוכחי של גידול באוכלוסיית העולם עומד על 1.7% בשנה.  אם זה ימשך כך לאורך מאה שנה, האוכלוסיה תגיע ל 27.5 מיליארד איש. האם ניתן להתייחס לנתון כזה ברצינות? כמה טוב יחיו התושבים בסוף המאה ה-21? רוב האומות מקוות להגדיל את רמת החיים של אזרחיהן, ואכן הרמות של השימוש במשאבים לנפש עולות, אם כי בצורה איטית משהו, ברוב המדינות המתפתחות. האם כדור הארץ יכול לשאת אוכלוסייה בסדר גודל כזה, החיה בהדר ושפע?

המושגים גידול אוכלוסין מעריכי, ניצול-יתר של משאבים וזיהום סביבתי הגיעו כעת כבר לדרגת קלישאות. הקצב הנוכחי של גידול באוכלוסיית העולם עומד על 1.7% בשנה.  אם זה ימשך כך לאורך מאה שנה, האוכלוסייה תגיע ל 27.5 מיליארד איש. האם ניתן להתייחס לנתון כזה ברצינות? כמה טוב יחיו התושבים בסוף המאה ה-21? רוב האומות מקוות להגדיל את רמת החיים של אזרחיהן, ואכן הרמות של השימוש במשאבים לנפש עולות, אם כי בצורה איטית משהו, ברוב המדינות המתפתחות. האם כדור הארץ יכול לשאת אוכלוסייה בסדר גודל כזה, החיה בהדר ושפע?

יש שפע של עדויות לכך שהאנושות משפיעה באופנים חמורים על מערכות המשאבים והסביבה העולמיות. למעט כמה יוצאים מהכלל, ההשפעות אינן מסכנות חיים, בינתיים. אבל מה מבשרת המאה הבאה? ואם כבר מדברים על כך, מה מבשרים 2-3  העשורים הבאים? מדענים רבים, בעיקר ביולוגים, הופכים יותר ויותר מודאגים בדבר קיימות הטווח הארוך של רמות הפיתוח הטכנולוגי העכשוויות או של העתיד הקרוב. התחממות עולמית, ברוא יערות, התדלדלות שכבת האוזון, זיהום מי תהום, ועוד השפעות-לוואי רבות אחרות של החברה העכשווית מהוות כבר כעת בעיות חמורות אשר הופכות במהירות לגרועות יותר. בעיות אלו הגיעו לחזית בחלקה המאוחר של המאה הנוכחית, דבר המצביע על כך שייתכן ואנו מתחילים לחוות את הקונפליקט הבלתי נמנע בין אוכלוסיה, טכנולוגיה וסופיות הפלנטה שלנו. כמו במטפורה של אוכלוסיית שושנות המים הגדלה באופן מעריכי בברכה קטנה, ייתכן ואנו מתחילים להתקרב כעת לסף הנשיאה של כדור הארץ.   

יש שפע של עדויות לכך שהאנושות משפיעה באופנים חמורים על מערכות המשאבים והסביבה העולמיות. למעט כמה יוצאים מהכלל, ההשפעות אינן מסכנות חיים, בינתיים. אבל מה מבשרת המאה הבאה? ואם כבר מדברים על כך, מה מבשרים 2-3  העשורים הבאים? מדענים רבים, בעיקר ביולוגים, הופכים יותר ויותר מודאגים בדבר קיימות הטווח הארוך של רמות הפיתוח הטכנולוגי העכשוויות או של העתיד הקרוב. התחממות עולמית, ברוא יערות, התדלדלות שכבת האוזון, זיהום מי תהום, ועוד השפעות-לוואי רבות אחרות של החברה העכשווית מהוות כבר כעת בעיות חמורות אשר הופכות במהירות לגרועות יותר. בעיות אלו הגיעו לחזית בחלקה המאוחר של המאה הנוכחית, דבר המצביע על כך שייתכן ואנו מתחילים לחוות את הקונפליקט הבלתי נמנע בין אוכלוסייה, טכנולוגיה וסופיות הפלנטה שלנו. כמו במטפורה של אוכלוסיית שושנות המים הגדלה באופן מעריכי בברכה קטנה, ייתכן ואנו מתחילים להתקרב כעת לסף הנשיאה של כדור הארץ.   

מעניין להשוות רעיונות אלו לטיפול במחסור במשאבים בכלכלה הנאו –קלאסית. באופן כללי, מגבלות על פיתוח טכנולוגי,  נדחו באופן עקיף או מפורש על-ידי התאוריה הנאו-קלאסית (ראו לדוגמא Underwood and King 1989). האידאולוגיה הזו מסבירה, לדוגמא, מדוע רוב הכלכלנים קידמו בשנות  ה-70' את המודלים של "גבולות הצמיחה" (limits to growth) בבוז גדול כל כך. ההנחות הבסיסיות במודלים של הכלכלנים )בסתירה למודלים של גבולות הצמיחה( היו שהגדלת נדירותו של משאב תוביל תמיד לאיתותי מחירים שיולידו פיתוחים כלכליים וטכנולוגיים מפצים, כמו משאבים תחליפיים, מחזור, חיפוש מלאיים נוספים והגדלת היעילות בניצול המשאב. תמיכה אמפירית במודלים באה ממחקרים שהראו עליה קטנה אם בכלל במחיר הראלי של משאבים בסיסיים. הדבר פורש כהצבעה על כך שבעצם משאבים אינם הופכים לנדירים יותר. הונח גם שהנדירות העתידית של משאבי אנרגיה קריטיים, תקבל מענה על ידי פיתוחים טכנולוגיים כמו היתוך גרעיני. רעיונות כאלה, קודמו, ועדיין מקודמים כיום על ידי קמפיין יחסי ציבור של תעשיית האנרגיה.  

מעניין להשוות רעיונות אלו לטיפול במחסור במשאבים בכלכלה הנאו –קלאסית. באופן כללי, מגבלות על פיתוח טכנולוגי,  נדחו באופן עקיף או מפורש על-ידי התאוריה הנאו-קלאסית (ראו לדוגמא Underwood and King 1989). האידאולוגיה הזו מסבירה, לדוגמא, מדוע רוב הכלכלנים קידמו בשנות  ה-70' את המודלים של "גבולות הצמיחה" (limits to growth) בבוז גדול כל כך. ההנחות הבסיסיות במודלים של הכלכלנים )בסתירה למודלים של גבולות הצמיחה( היו שהגדלת נדירותו של משאב תוביל תמיד לאיתותי מחירים שיולידו פיתוחים כלכליים וטכנולוגיים מפצים, כמו משאבים תחליפיים, מחזור, חיפוש מלאיים נוספים והגדלת היעילות בניצול המשאב. תמיכה אמפירית במודלים באה ממחקרים שהראו עליה קטנה אם בכלל במחיר הראלי של משאבים בסיסיים. הדבר פורש כהצבעה על כך שבעצם משאבים אינם הופכים לנדירים יותר. הונח גם שהנדירות העתידית של משאבי אנרגיה קריטיים, תקבל מענה על ידי פיתוחים טכנולוגיים כמו היתוך גרעיני. רעיונות כאלה, קודמו, ועדיין מקודמים כיום על ידי קמפיין יחסי ציבור של תעשיית האנרגיה.  

במקרים בהם התרחשה התדלדלות משאבים, כפי שהתרחש באופן שאינו ניתן להכחשה בשדות דיג רבים כל כך, הכשלון יוחס למחסור בבעלות פרטית על משאבים-ציבוריים אלו (Gordon 1954). היו הרבה המלצות להפרטת בעלות על משאבים. בעוד שיש סיבות טובות לצפות שמלאי משאבים יזכה לטיפול טוב יותר תחת בעלות פרטית, ביחס לבעלות ציבורית, האמונה שהפרטה תפתור באופן אוטומטי בעיות של ניצול-יתר לא יכולה לקבל תמיכה על בסיס תאורטי או אמפירי (Clark 1973, 1990). מלבד זאת, הפרטה היא פשוט אינה דבר מעשי עבור משאבים חיוניים רבים; הדוגמאות כוללות את האטמוספירה, האוקיינוסים, מי תהום, ודגים עופות ובעלי חיים נודדים. למעשה, בידוד של בעלות על משאב, כולל ההפנמה של השפעות חיצוניות, הופך כנראה ליותר קשה ולא להפך. המציאות הפוליטית היא שלמנצלים של מלאי משאבים גדולים יש כל תמריץ שהוא לכפות עלויות חיצוניות גדולות על הציבור כולו, והעלויות החיצוניות האלו יכולות להצטבר לאי קיימות.  

במקרים בהם התרחשה התדלדלות משאבים, כפי שהתרחש באופן שאינו ניתן להכחשה בשדות דיג רבים כל כך, הכשלון יוחס למחסור בבעלות פרטית על משאבים-ציבוריים אלו (Gordon 1954). היו הרבה המלצות להפרטת בעלות על משאבים. בעוד שיש סיבות טובות לצפות שמלאי משאבים יזכה לטיפול טוב יותר תחת בעלות פרטית, ביחס לבעלות ציבורית, האמונה שהפרטה תפתור באופן אוטומטי בעיות של ניצול-יתר לא יכולה לקבל תמיכה על בסיס תאורטי או אמפירי (Clark 1973, 1990). מלבד זאת, הפרטה היא פשוט אינה דבר מעשי עבור משאבים חיוניים רבים; הדוגמאות כוללות את האטמוספירה, האוקיינוסים, מי תהום, ודגים עופות ובעלי חיים נודדים. למעשה, בידוד של בעלות על משאב, כולל ההפנמה של השפעות חיצוניות, הופך כנראה ליותר קשה ולא להפך. המציאות הפוליטית היא שלמנצלים של מלאי משאבים גדולים יש כל תמריץ שהוא לכפות עלויות חיצוניות גדולות על הציבור כולו, והעלויות החיצוניות האלו יכולות להצטבר לאי קיימות.  

גידול האוכלוסיה והטכנולוגיה היווה את הרקע לאפשרות של ניצול יתר של משאבי הסביבה של כדור הארץ. מצד שני, לטכנולוגיה יש גם את הפוטנציאל להגדלת התועלות שאנו שואבים מהסביבה. ניתן לנצל משאבים בצורה יעילה יותר; ניתן להקטין ולשלוט בזיהום; מלאי דגים או יערות יכולים להיות משוקמים על ידי ניהול נכון. אבל דברים אלו דורשים תכנון זהיר. המנטליות של "ספר" (frontier) שאיפיינה את גישת האדם למשאבים בעבר, כבר אינה מתאימה. המעבר מגישות ישנות לפילוסופיה חדישה של טיפול במשאבים (recourse husbandry) תדרוש שינויים משמעותיים במוסדות ובשיטות לניהול משאבים וסביבה.  

גידול האוכלוסייה והטכנולוגיה היווה את הרקע לאפשרות של ניצול יתר של משאבי הסביבה של כדור הארץ. מצד שני, לטכנולוגיה יש גם את הפוטנציאל להגדלת התועלות שאנו שואבים מהסביבה. ניתן לנצל משאבים בצורה יעילה יותר; ניתן להקטין ולשלוט בזיהום; מלאי דגים או יערות יכולים להיות משוקמים על ידי ניהול נכון. אבל דברים אלו דורשים תכנון זהיר. המנטליות של "ספר" (frontier) שאיפיינה את גישת האדם למשאבים בעבר, כבר אינה מתאימה. המעבר מגישות ישנות לפילוסופיה חדישה של טיפול במשאבים (recourse husbandry) תדרוש שינויים משמעותיים במוסדות ובשיטות לניהול משאבים וסביבה.  

==הטיות כנגד קיימות==

==הטיות כנגד קיימות==

רווחים עצומים יכולים לזרום למבצעים של משחק CC-PP, כך ששכיחותן הרבה אינה מפתיע. לא מפתיע גם שתרומות פוליטיות נדיבות ניתנות מטעם מארגני משחקי ה-CC-PP. כל זה הוא חוקי לחלוטין, כמובן, אבל רווחים עצומים בגודלם אורבים מעבר לגבול החוקיות. נוכלות יפה להפליא שנחשפה לא מזמן כללה ערבוב של פסולת [[PCB]] עם דלק רגיל והסעתו במיכליות לקנדה, מקום בו נמכר לבעלי מכוניות תמימים. נאמר שהמאפיה היתה מעורבת במיזם זה, ונראה שהפשע המאורגן מעורב בעוד הרבה "עסקים" דומים בתחום הטיפול בפסולות .  

רווחים עצומים יכולים לזרום למבצעים של משחק CC-PP, כך ששכיחותן הרבה אינה מפתיע. לא מפתיע גם שתרומות פוליטיות נדיבות ניתנות מטעם מארגני משחקי ה-CC-PP. כל זה הוא חוקי לחלוטין, כמובן, אבל רווחים עצומים בגודלם אורבים מעבר לגבול החוקיות. נוכלות יפה להפליא שנחשפה לא מזמן כללה ערבוב של פסולת [[PCB]] עם דלק רגיל והסעתו במיכליות לקנדה, מקום בו נמכר לבעלי מכוניות תמימים. נאמר שהמאפיה היתה מעורבת במיזם זה, ונראה שהפשע המאורגן מעורב בעוד הרבה "עסקים" דומים בתחום הטיפול בפסולות .  

הטרגדיה של הרכוש הציבורי מכוננת אולי את ההטיה החמורה ביותר נגד פיתוח בר קיימא. כשהאוכלוסיה והטכנולוגיה מתרחבות, ההשלכות של חוסר היכולת שלנו לפתור את הבעיה מתרחבת מהרמה המקומית לרמה העולמית. אולי קיימים מוסדות ממשלתיים המסוגלים לטפל בבעיות רכוש ציבורי ברמה המקומית והלאומית, אבל הם לרוב חלשים ונתונים להשפעה פוליטית. ברמה הבינלאומית, לא קיימים מוסדות בעלי יכולות אכיפה, ואנו חייבים להסתמך על שיתוף הפעולה ועל הרצון הטוב של כל אומה כשלעצמה לטפל בבעיות אלו. נראה וודאי שיושגו עוד הסכמים בינלאומיים בתחום זיהום אוויר והמים. מודל מעניין סופק על ידי [[פרוטוקול מונטריאול]] משנת 1984, שבו המדינות התעשיתיות המובילות הסכימו להקטין את פליטות ה-CFC (שגרמו ל[[התדלדלות שכבת האוזון]]). בדוגמא זו, העלויות הפוטנציאליות של המנעות מפעולה הן עצומות, בעוד העלויות של הפסקת ייצור ה-CFC נמצאות בתחום הסביר.

הטרגדיה של הרכוש הציבורי מכוננת אולי את ההטיה החמורה ביותר נגד פיתוח בר קיימא. כשהאוכלוסייה והטכנולוגיה מתרחבות, ההשלכות של חוסר היכולת שלנו לפתור את הבעיה מתרחבת מהרמה המקומית לרמה העולמית. אולי קיימים מוסדות ממשלתיים המסוגלים לטפל בבעיות רכוש ציבורי ברמה המקומית והלאומית, אבל הם לרוב חלשים ונתונים להשפעה פוליטית. ברמה הבינלאומית, לא קיימים מוסדות בעלי יכולות אכיפה, ואנו חייבים להסתמך על שיתוף הפעולה ועל הרצון הטוב של כל אומה כשלעצמה לטפל בבעיות אלו. נראה וודאי שיושגו עוד הסכמים בינלאומיים בתחום זיהום אוויר והמים. מודל מעניין סופק על ידי [[פרוטוקול מונטריאול]] משנת 1984, שבו המדינות התעשיתיות המובילות הסכימו להקטין את פליטות ה-CFC (שגרמו ל[[התדלדלות שכבת האוזון]]). בדוגמא זו, העלויות הפוטנציאליות של המנעות מפעולה הן עצומות, בעוד העלויות של הפסקת ייצור ה-CFC נמצאות בתחום הסביר.

===אי וודאות===

===אי וודאות===

היוון הוא פרוצדורה נורמלית באנליזה פיננסית, אם כי קשה לקבוע בפועל מה הם שעורי ההיוון המתאימים. כולם מפחיתים את ערכו של העתיד במידה מסוימת; באופן כללי, העניים נאלצים להפחית את ערך העתיד במידה גדולה יותר מאשר אלו שמצבם הכלכלי טוב יותר.  

היוון הוא פרוצדורה נורמלית באנליזה פיננסית, אם כי קשה לקבוע בפועל מה הם שעורי ההיוון המתאימים. כולם מפחיתים את ערכו של העתיד במידה מסוימת; באופן כללי, העניים נאלצים להפחית את ערך העתיד במידה גדולה יותר מאשר אלו שמצבם הכלכלי טוב יותר.  

ייתכן ואין זה ברור שהיוון הינו בעל השפעה על פיתוח מקיים ועל שימור משאבים, אבל למעשה האפקט הינו חשוב ביותר. בצורה מופשטת קיימות משמעה דאגה לעתיד, ודאגה זו מוקטנת באופן הכרחי על ידי היוון. טענתי באופן מפורט במקום אחר (Clark 1973; Clark and Lamberson 1982) שניצול היתר של מלאי הלוויתנים העולמי, חלק מהם עד להכחדה, יכול להתפרש בחלק מהמקרים לפחות לא כמקרה של הטרגדיה של רכוש ציבורי, אלא כאסטרטגיה תאגידית מכוונת לחלוטין הנובעת מהיוון. הרווחים מציד לוויתנים היו עצומים. מינים גדולים כמו הלוויתן הכחול אינם יכולים לשאת ציד שנתי מעל 2% או 3% מתוך האוכלוסיה בעלת כושר הרביה. כששעור ההחזר הנורמלי להשקעה עומד בסביבות ה-10%, האסטרטגיה ה"אופטימלית" עבור ציידי הלוויתנים היתה כנראה פשוט להשמיד את הלוויתנים ולהשקיע את הרווחים במקום אחר. נראה שזה בדיוק מה שקרה כאשר חברים בוועידת ציד הלוויתנים הבינלאומית (IWC) קבעו באופן עקבי מכסות גבוהות בהרבה מהרף בר הקיימא. לבסוף, תחת לחץ מצד ארגוני שימור, הIWC  פעלה למנוע התדלדלות נוספת של מלאי הלוויתנים, אבל זה היה הרבה אחרי שהביזה העיקרית כבר הסתיימה. ואפילו כיום, חברות יפניות לציד לוויתנים לוחצות לפתיחה מחדש של המכסות על כל המינים, אפילו על הלוויתן הכחול, שכנראה נמצא קרוב מאוד לסכנת הכחדה (פירמות יפניות מעורבות בצורה עמוקה גם במשברים הנוכחיים הקשורים בפילים, קרנפים, צבי ים, ויערות טרופיים).  

ייתכן ואין זה ברור שהיוון הינו בעל השפעה על פיתוח מקיים ועל שימור משאבים, אבל למעשה האפקט הינו חשוב ביותר. בצורה מופשטת קיימות משמעה דאגה לעתיד, ודאגה זו מוקטנת באופן הכרחי על ידי היוון. טענתי באופן מפורט במקום אחר (Clark 1973; Clark and Lamberson 1982) שניצול היתר של מלאי הלוויתנים העולמי, חלק מהם עד להכחדה, יכול להתפרש בחלק מהמקרים לפחות לא כמקרה של הטרגדיה של רכוש ציבורי, אלא כאסטרטגיה תאגידית מכוונת לחלוטין הנובעת מהיוון. הרווחים מציד לוויתנים היו עצומים. מינים גדולים כמו הלוויתן הכחול אינם יכולים לשאת ציד שנתי מעל 2% או 3% מתוך האוכלוסייה בעלת כושר הרביה. כששעור ההחזר הנורמלי להשקעה עומד בסביבות ה-10%, האסטרטגיה ה"אופטימלית" עבור ציידי הלוויתנים היתה כנראה פשוט להשמיד את הלוויתנים ולהשקיע את הרווחים במקום אחר. נראה שזה בדיוק מה שקרה כאשר חברים בוועידת ציד הלוויתנים הבינלאומית (IWC) קבעו באופן עקבי מכסות גבוהות בהרבה מהרף בר הקיימא. לבסוף, תחת לחץ מצד ארגוני שימור, הIWC  פעלה למנוע התדלדלות נוספת של מלאי הלוויתנים, אבל זה היה הרבה אחרי שהביזה העיקרית כבר הסתיימה. ואפילו כיום, חברות יפניות לציד לוויתנים לוחצות לפתיחה מחדש של המכסות על כל המינים, אפילו על הלוויתן הכחול, שכנראה נמצא קרוב מאוד לסכנת הכחדה (פירמות יפניות מעורבות בצורה עמוקה גם במשברים הנוכחיים הקשורים בפילים, קרנפים, צבי ים, ויערות טרופיים).  

ההיסטוריה של ניצול הלוויתנים הגדולים הינה אופיינית באופנים רבים לסוגיות עכשוויות של משאבים וסביבה; היא משלבת היבטים של רכוש ציבורי, אי וודאות והיוון. כל מידה של אי וודאות (שהיתה בברור מרכיב מרכזי בדינמיקה של אוכלוסיות לוויתנים) הובילה להגדלת היוון העתיד, מה שבדרך כלל מכונה "היוון סיכון". בעיות משאבים וסביבה מכילות בדרך כלל מרכיבי אי וודאות מסוגים רבים. אם משאב ביולוגי כשלהוא זמין כעת, אבל אינו בטוח בעתיד (אם בגלל השפעות ביולוגיות בלתי ידועות, או שמישהו אחר עלול לקחת אותו), האינטרס העצמי של אלו המנצלים אותו יתן עדיפות לקציר מיידי.  

ההיסטוריה של ניצול הלוויתנים הגדולים הינה אופיינית באופנים רבים לסוגיות עכשוויות של משאבים וסביבה; היא משלבת היבטים של רכוש ציבורי, אי וודאות והיוון. כל מידה של אי וודאות (שהיתה בברור מרכיב מרכזי בדינמיקה של אוכלוסיות לוויתנים) הובילה להגדלת היוון העתיד, מה שבדרך כלל מכונה "היוון סיכון". בעיות משאבים וסביבה מכילות בדרך כלל מרכיבי אי וודאות מסוגים רבים. אם משאב ביולוגי כשלהוא זמין כעת, אבל אינו בטוח בעתיד (אם בגלל השפעות ביולוגיות בלתי ידועות, או שמישהו אחר עלול לקחת אותו), האינטרס העצמי של אלו המנצלים אותו יתן עדיפות לקציר מיידי.