שינויים

כל נכס סביבתי או משאב טבע הוא צורה של "[[הון טבעי]]" (Natural Capital), שערכו לחברה, שווה על פי הגדרה לערך המופחת של תועלות עתידיות שניתן להשיג מהשימוש בנכס. הבעלים של הנכס יהיה מודע לגמרי לערכו המלא, לטובת האינטרס העצמי שלו, ויהיה בעל מוטיבציה לנהל את המשאב כדי למקסם את הערך של הנכס שלו.  

כל נכס סביבתי או משאב טבע הוא צורה של "[[הון טבעי]]" (Natural Capital), שערכו לחברה, שווה על פי הגדרה לערך המופחת של תועלות עתידיות שניתן להשיג מהשימוש בנכס. הבעלים של הנכס יהיה מודע לגמרי לערכו המלא, לטובת האינטרס העצמי שלו, ויהיה בעל מוטיבציה לנהל את המשאב כדי למקסם את הערך של הנכס שלו.  

השימוש הבלתי מבוקר במשאב בבעלות ציבורית, מצד שני, משמעו ערך נתון משתמע בגודל אפס. זו פשוט עוד דרך להביע את הכלכלה של משאב בבעלות ציבורית אבל יש לה השלכות שעשויות להיות בלתי ברורות מאליו. לדוגמא, [[הרמן דיילי]] וקוב (Daly and Cobb 1989 pp81-83) ניסו לתקנן את נתוני התל"ג בארה"ב בשנים 1945-1980, כדי לקבל דין וחשבון על התדלדלות ההון הטבעי. התוצאה המפתיעה היא שהצמיחה הכלכלית נטו היתה כמעט שטוחה לאורך 25 השנים שקדמו ל-1980. אם זה נכון, המסקנה היא מייאשת: כל הצמיחה הכלכלית לכאורה, שאהובה כל כך על ידי כלכלנים ופוליטיקאים, היתה אשליה שנבעה מדלדול מלאי ההון שלנו. אותה הנהלת חשבונות בהתאמה למדינות רבות אחרות תצביע בוודאי על צמיחה כלכלית שלילית, במיוחד עבור מדינות טרופיות בהן כריתת יערות היא דבר נפוץ.

השימוש הבלתי מבוקר במשאב בבעלות ציבורית, מצד שני, משמעו ערך נתון משתמע בגודל אפס. זו פשוט עוד דרך להביע את הכלכלה של משאב בבעלות ציבורית אבל יש לה השלכות שעשויות להיות בלתי ברורות מאליו. לדוגמא, [[הרמן דיילי]] וקוב (Daly and Cobb 1989 pp81-83) ניסו לתקנן את נתוני התל"ג בארצות הברית בשנים 1945-1980, כדי לקבל דין וחשבון על התדלדלות ההון הטבעי. התוצאה המפתיעה היא שהצמיחה הכלכלית נטו היתה כמעט שטוחה לאורך 25 השנים שקדמו ל-1980. אם זה נכון, המסקנה היא מייאשת: כל הצמיחה הכלכלית לכאורה, שאהובה כל כך על ידי כלכלנים ופוליטיקאים, היתה אשליה שנבעה מדלדול מלאי ההון שלנו. אותה הנהלת חשבונות בהתאמה למדינות רבות אחרות תצביע בוודאי על צמיחה כלכלית שלילית, במיוחד עבור מדינות טרופיות בהן כריתת יערות היא דבר נפוץ.

ההסתברות שמנהיגים פיננסיים ופוליטיים ישארו בורים לחלוטין מעובדות אלמנטריות אלו, הינה אפשרות מפחידה בתחום כלכלת הפיתוח. לפחות הביטוי פיתוח בר קיימא, שנראה כי שבה את ליבם של רבים ממנהיגי העולם, יכול לרמוז על כך שהטיות של הכלכלה הנורמלית יכולות להיות מכוונת נגד קיימות, כך שנדרשים שינויים מכוונים במדיניות, כדי לשמור על מלאי ההון הטבעי העולמי ללא פגם. מדוע ההון הטבעי לא נלקח בחשבון במערכות לאומיות של הנהלת חשבונות? מה שוויו של ההון הטבעי שלנו, ואיך זה שלא ניסינו לענות על שאלה זו?

ההסתברות שמנהיגים פיננסיים ופוליטיים ישארו בורים לחלוטין מעובדות אלמנטריות אלו, הינה אפשרות מפחידה בתחום כלכלת הפיתוח. לפחות הביטוי פיתוח בר קיימא, שנראה כי שבה את ליבם של רבים ממנהיגי העולם, יכול לרמוז על כך שהטיות של הכלכלה הנורמלית יכולות להיות מכוונת נגד קיימות, כך שנדרשים שינויים מכוונים במדיניות, כדי לשמור על מלאי ההון הטבעי העולמי ללא פגם. מדוע ההון הטבעי לא נלקח בחשבון במערכות לאומיות של הנהלת חשבונות? מה שוויו של ההון הטבעי שלנו, ואיך זה שלא ניסינו לענות על שאלה זו?