47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 7:
שורה 7: + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + שורה 35:
שורה 61: − − ==שינוי אבולציוני ורווחת הפרט== − בעוד ששינוי אבולוציני בפנוטיפ - לדוגמה להיות מסוגלים לעוף באמצעות כנפיים - עשוי לשפר את החיים של פרט בודד, הרי האינטרסים של הגנים הם לא לשפר את איכות החיים של הפרט, אלא להפיץ את עצמם ככל האפשר, גם במחיר גרימת סבל לפרט. − − ה"אינטרסים" של הגנים, גוברים על האינטרסים של הפרט הבודד. גם אם נניח שהמטרה של הפרט היא להגדיל את הרווחה שלו, הרי האינטרסים של הגנים בטווח האורך הם בעלי משמעות גדולה יותר. לכן, אם נניח שקיים קונפליקט בין הסבל של הפרט לבין האינטרסים של הגנים, הפרט יסבול והגנים יעברו. בטווח ארוך יותר, ובאופן ממוצע הגנים "יהנדסו" פרטים שעבורם הסבל הנ"ל נתפס מחדש כדבר נעים או לפחות נסבל (כך שיש סיכוי טוב יותר שהוא יצליח להתגבר על סבל זה). − − אם נניח שפרט מסויים, מחליט "למרוד" נגד הגנים שלו ולהחליט למקסם את התועלת שלו על אפם וחמתם, הדבר אפשרי בהחלט. אולם אם נניח שקיים מגוון גנטי, ובסביבתו יש יצורים אחרים שמוכנים לסבול קצת ובכל זאת להעביר את הגנים הלאה, הרי שגנים אלה ישרדו. הסיכוי ל"מרד", כל כמה שהוא תלוי בגנים עצמם, ואם הוא בעל משמעות אבולציונית שאינה אנקדוטית, ילך ויפחת. − − ההנחה של כלכלה נאו קלאסית היא שהעדפות הפרטים הן נתונות מראש למודל. הצרכנים מעדיפים משום מה לאכול בננות, ולהתכסות בשמיכה במקום להפך - לאכול שמיכות ולהתכסות בבננות. הנחה נוספת היא שהפרט פועל למקסום התועלת שלנו. התרומה שלי לנושא זה היא שהעדפות הפרטים אינן מקריות - הן נובעות בראשיתן מצרכים אבולוציונים ובהמשכן מפרשנויות אבוצליוניות מסובכות יותר לצרכים אלה. − − בעוד שצריכת בננות היא דבר חשוב שמספק מזון, ולכן מספקת את הצורך של הספקת אנרגיה, פחות ברור הקשר בין מוצרים אחרים כמו בגדים, ובמיוחד בגדים רבים להקשר האבולוציוני. ב"פרשנויות אבולציוניות" כוונתי היא לכך - גם צריכה של בגד יפה, יכולה, בחברה מסויימת לספק איתות חברתי. איתות כזה יכול לעזור לשרידה (מציאת עבודה, התקדמות בעבודה וכו') והוא יכול גם לסייע במציאה ובהחזקה של בן או בת זוג. שם אחר יכול לדבר זה יכול להיות "פרשנות תרבותית" על שם ההסבר של [[מפרד מקס ניף]] של תאוריית הצרכים האנושית שלו. − − איני מתכוון לתת כאן הסבר מלא לקשרים בין אבולוציה לבין העדפות שלנו , משום שדבר זה הוא מסובך והוא לא המוקד של הפרק הזה. כרגע די לנו בכך שברור שלפחות חלק מהעדפות שלנו בחיים (הן בשוק והן בהיבטים אחרים בחיים) מתבסס על צרכים אבולוציונים או על רצונות שנובעים מפרשנות תרבותית לצרכים כאלה. − − מכאן עולה המסקנה הלא נוחה הבאה - למרות שבטווח הקצר הפרטים מנסים לשפר את הרווחה שלהם, בטווח הארוך יותר ובאופן ממוצע, הרווחה של הפרטים תקבע על ידי הצרכים האבולציונים שלהם, גם אם פרוש הדבר סבל עבורם. − − אפשר לצפות גם שהגנים של היצורים ישתנה בצורה שתקטין את הסבל הזה, כך שיהיה דמיון בין מה שגורם ל"רווחת" הגנים לבין מה שגורם לרווחת הפרטים. ואכן זה המצב באופן כללי - אנחנו נהנים לאכול, לשתות, ולקיים פעילות מינית (עם בני זוג שנתפסים ככאלה שיכולים לסייע לנו לגדל את הצאצאים ואו שיניבו צאצים מוצלחים), לבצע פעילות גופנית מתונה, ללמוד דברים חדשים ומפתיעים (במגבלות קיבולת והקשר) - כולם פעילויות שמסייעות לשרידה ולהתרבות שלנו ושל הגנים שלנו. בהיות האדם חיה חברתית (להבדיל מחתול לדוגמה) בני אדם נהנים גם מאינטראקציה נעימה עם בני אדם אחרים. − − אבל האינטרס של הגנים אינה תמיד זהה לרווחה של היצורים החיים. במיוחד הדבר נכון כאשר אם תנאי הסביבה משתנים בצורה מהירה בהרבה ממה שמסוגלים הגנים להשתנות. במצבים אלה, תהיה העדפה סלקטיבית לפרטים שמסוגלים לסבול ולעמיד צאצאים, על פני פרטים שיבחרו להנות ולמות או להותיר פחות צאצאים. −
משתמש:האזרח דרור/ספר/פרק אבולוציה (הצגת מקור)
גרסה מ־14:41, 17 בפברואר 2012
, 14:41, 17 בפברואר 2012אין תקציר עריכה
תאוריה זו יכולה כאמור לשנות הרבה מההשקפות שלנו על הביולוגיה, וככזו היא משנה גם את ההנבנות שלנו על בני האדם. אני מתכון להראות שהיא משנה גם הרבה בתחום המוסדות החברתיים והחשיבה על טכנולוגיה.
תאוריה זו יכולה כאמור לשנות הרבה מההשקפות שלנו על הביולוגיה, וככזו היא משנה גם את ההנבנות שלנו על בני האדם. אני מתכון להראות שהיא משנה גם הרבה בתחום המוסדות החברתיים והחשיבה על טכנולוגיה.
==שינוי אבולציוני ורווחת הפרט==
בעוד ששינוי אבולוציני בפנוטיפ - לדוגמה להיות מסוגלים לעוף באמצעות כנפיים - עשוי לשפר את החיים של פרט בודד, הרי האינטרסים של הגנים הם לא לשפר את איכות החיים של הפרט, אלא להפיץ את עצמם ככל האפשר, גם במחיר גרימת סבל לפרט.
ה"אינטרסים" של הגנים, גוברים על האינטרסים של הפרט הבודד. גם אם נניח שהמטרה של הפרט היא להגדיל את הרווחה שלו, הרי האינטרסים של הגנים בטווח האורך הם בעלי משמעות גדולה יותר. לכן, אם נניח שקיים קונפליקט בין הסבל של הפרט לבין האינטרסים של הגנים, הפרט יסבול והגנים יעברו. בטווח ארוך יותר, ובאופן ממוצע הגנים "יהנדסו" פרטים שעבורם הסבל הנ"ל נתפס מחדש כדבר נעים או לפחות נסבל (כך שיש סיכוי טוב יותר שהוא יצליח להתגבר על סבל זה).
אם נניח שפרט מסויים, מחליט "למרוד" נגד הגנים שלו ולהחליט למקסם את התועלת שלו על אפם וחמתם, הדבר אפשרי בהחלט. אולם אם נניח שקיים מגוון גנטי, ובסביבתו יש יצורים אחרים שמוכנים לסבול קצת ובכל זאת להעביר את הגנים הלאה, הרי שגנים אלה ישרדו. הסיכוי ל"מרד", כל כמה שהוא תלוי בגנים עצמם, ואם הוא בעל משמעות אבולציונית שאינה אנקדוטית, ילך ויפחת.
ההנחה של כלכלה נאו קלאסית היא שהעדפות הפרטים הן נתונות מראש למודל. הצרכנים מעדיפים משום מה לאכול בננות, ולהתכסות בשמיכה במקום להפך - לאכול שמיכות ולהתכסות בבננות. הנחה נוספת היא שהפרט פועל למקסום התועלת שלנו. התרומה שלי לנושא זה היא שהעדפות הפרטים אינן מקריות - הן נובעות בראשיתן מצרכים אבולוציונים ובהמשכן מפרשנויות אבוצליוניות מסובכות יותר לצרכים אלה.
בעוד שצריכת בננות היא דבר חשוב שמספק מזון, ולכן מספקת את הצורך של הספקת אנרגיה, פחות ברור הקשר בין מוצרים אחרים כמו בגדים, ובמיוחד בגדים רבים להקשר האבולוציוני. ב"פרשנויות אבולציוניות" כוונתי היא לכך - גם צריכה של בגד יפה, יכולה, בחברה מסויימת לספק איתות חברתי. איתות כזה יכול לעזור לשרידה (מציאת עבודה, התקדמות בעבודה וכו') והוא יכול גם לסייע במציאה ובהחזקה של בן או בת זוג. שם אחר יכול לדבר זה יכול להיות "פרשנות תרבותית" על שם ההסבר של [[מפרד מקס ניף]] של תאוריית הצרכים האנושית שלו.
איני מתכוון לתת כאן הסבר מלא לקשרים בין אבולוציה לבין העדפות שלנו , משום שדבר זה הוא מסובך והוא לא המוקד של הפרק הזה. כרגע די לנו בכך שברור שלפחות חלק מהעדפות שלנו בחיים (הן בשוק והן בהיבטים אחרים בחיים) מתבסס על צרכים אבולוציונים או על רצונות שנובעים מפרשנות תרבותית לצרכים כאלה.
מכאן עולה המסקנה הלא נוחה הבאה - למרות שבטווח הקצר הפרטים מנסים לשפר את הרווחה שלהם, בטווח הארוך יותר ובאופן ממוצע, הרווחה של הפרטים תקבע על ידי הצרכים האבולציונים שלהם, גם אם פרוש הדבר סבל עבורם.
אפשר לצפות גם שהגנים של היצורים ישתנה בצורה שתקטין את הסבל הזה, כך שיהיה דמיון בין מה שגורם ל"רווחת" הגנים לבין מה שגורם לרווחת הפרטים. ואכן זה המצב באופן כללי - אנחנו נהנים לאכול, לשתות, ולקיים פעילות מינית (עם בני זוג שנתפסים ככאלה שיכולים לסייע לנו לגדל את הצאצאים ואו שיניבו צאצים מוצלחים), לבצע פעילות גופנית מתונה, ללמוד דברים חדשים ומפתיעים (במגבלות קיבולת והקשר) - כולם פעילויות שמסייעות לשרידה ולהתרבות שלנו ושל הגנים שלנו. בהיות האדם חיה חברתית (להבדיל מחתול לדוגמה) בני אדם נהנים גם מאינטראקציה נעימה עם בני אדם אחרים.
אבל האינטרס של הגנים אינה תמיד זהה לרווחה של היצורים החיים. במיוחד הדבר נכון כאשר אם תנאי הסביבה משתנים בצורה מהירה בהרבה ממה שמסוגלים הגנים להשתנות. במצבים אלה, תהיה העדפה סלקטיבית לפרטים שמסוגלים לסבול ולעמיד צאצאים, על פני פרטים שיבחרו להנות ולמות או להותיר פחות צאצאים.
==חוק שימור האומללות==
נניח שמתקיים שינוי אבולוציוני גנטי מסויים שמקל על החיים עבור פרט מסויים, לדוגמה נץ שיש לו ראיה משופרת וכך הוא יכול לצוד ארנבות בצורה קלה יותר. מה תהיה התוצאה האבולוציונית של שינוי זה?
בעוד שבטווח הקצר השינוי יכול לשפר את חייו של הנץ הבודד, בטווח הארוך יותר יתקיים "חוק שימור האומללות" כך שחיי הניצים לא ישתנו באופן מהותי. בתחילה הנץ יצוד ארנבות בקלות רבה יותר ולכן יזכה ביתרון אבולציוני על פני ניצים אחרים. אם הכל יסתדר "לטובה" הנץ יזכה בצאצאים רבים יותר (גם נץ עם ראייה משופרת יכול למות ממחלה או להיות בלתי מושך בעיני ניצים אחרים מבחינה מינית). מבחינה סטטיסטית יהנו רוב הצאצים מיתרון דומה ולכן הגן של ראיה משופרת ילך ויתפשט באוכלוסיה. ונניח לצרכי פשוטת שגן זה יתפשט ל-100% מהאוכלוסיה (אין זה משנה את הטיעון העקרוני בהמשך, אבל מסבך אותו מעט יותר).
התוצאה כעת היא שחזרנו לנקודה דומה מאד מבחינת הרווחה של כלל הניצים. ייתכן שהאוכלוסיה הכוללת שלהם גדלה במעט יחסית לשאר הטורפים (שכן הם מסוגלים לגלות טרף רב יותר ולהותיר פחות טרף למינים אחרים), אבל בסופו של דבר היא מתייצבת בדפוס שמתאים לנישה אקולוגית. כל נץ, כבראשונה, מגן על טריטוריה שגודלה מספיק לו כדי לשרוד וכדי להעמיד צאצאים. אם בעבר היו נדרשות לו 4 שעות חיפוש כדי לחפש טרף, כיום נניח שמספיקות לו רק 3 שעות. אולם שעה זו אינה עוברת בבטלה, עליו לנצל אותה לצרכים אחרים - לדוגמה במאבקי כוח מול ניצים אחרים כדי לשמור על הטריטוריה שלו ואו כדי לנסות להגדיל אותה על חשבון ניצים אחרים כדי להגדיל את הסיכוי שלו למשוך בת זוג.
==טכנולוגיה ואבולוציה==
==טכנולוגיה ואבולוציה==
לבסוף אפשר לשים לב כי חברות רבות מתייחסות בחשדנות או בעויינות כלפי מוצרים אלה, מנסות להגביל אותן עם אל ידי טאבו, חוקים או הגבלות בייצור ובצריכה. היבטים דומים מתייחסים אם כי במידה מופחתת אל כלי נשק, מזון לא בריא וצורות אחרות של טכנולוגיה מסוכנת (כמו חשמל, אש ועוד). חברות משקיעות מאמץ כדי לנסות להפוך טכנלוגיות אלה לבטוחות יותר ולבקר את צריכתן.
לבסוף אפשר לשים לב כי חברות רבות מתייחסות בחשדנות או בעויינות כלפי מוצרים אלה, מנסות להגביל אותן עם אל ידי טאבו, חוקים או הגבלות בייצור ובצריכה. היבטים דומים מתייחסים אם כי במידה מופחתת אל כלי נשק, מזון לא בריא וצורות אחרות של טכנולוגיה מסוכנת (כמו חשמל, אש ועוד). חברות משקיעות מאמץ כדי לנסות להפוך טכנלוגיות אלה לבטוחות יותר ולבקר את צריכתן.
==שינוי טכנולוגי ומילוי הנישה האבולציונית==
==שינוי טכנולוגי ומילוי הנישה האבולציונית==