שינויים

באופן דומה עובדת הטכנולוגיה. היא יכולה להשפיע לרעה על הגנים, אפילו הגנים שהביאו לקיומה. אבל טכנולוגיה שמשפיעה לרעה על רביית הגנים תסבול בעצמה מאותן תופעות שמשפיעות לרעה על פנוטיפים שנוהגים כך - הסיכוי שלה להמשיך ולשרוד הוא יותר נמוך.  

באופן דומה עובדת הטכנולוגיה. היא יכולה להשפיע לרעה על הגנים, אפילו הגנים שהביאו לקיומה. אבל טכנולוגיה שמשפיעה לרעה על רביית הגנים תסבול בעצמה מאותן תופעות שמשפיעות לרעה על פנוטיפים שנוהגים כך - הסיכוי שלה להמשיך ולשרוד הוא יותר נמוך.  

לדבר זה יש יוצאים מהכלל. סמים, אלכוהול, סיגריות וטכנולוגיות אחרות אינם מאריכי חיים או משפרים את הסיכוי של המשתמשים בהם לשרוד. אבל זו הסתכלות צרה מידי הן על הטכנולוגיה והן על האבולוציה הגנטית. מחלות מדבקות אינן מסייעות לשרידה של מי שחולה בהן, אלא לחיידקים שמעבירים אותם. באופן דומה מסתבר בשנים האחרונות שחיידקים, טפילים ומינים אחרים, כמו גם יצורים אחרים מאותו המין, משפיעים השפעה רבה על ההתנהגות וסיכויי השרידה של הגנים של כל אחד מאיתנו. התנהגות הפנוטיפ שלנו אינה מושפעת רק מהגנים שלנו, אלא ממכלול היחסים של גנים אלה עם פנוטיפים של גנים אחרים. לדוגמה נמצא כי חיידקים של זבובים גורמים להם להעדיף בנות זוג אחרות על פי סוג האוכל של בנות הזוג האלה. העדפה כזו מקלה על החיידקים לעבור מזבוב לזבוב וכן להבטיח "מערכת אקולוגית" פנימית מתאימה ונוחה יותר עבור החיידקים. באופן דומה ג'ארד דיימונד מתאר בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] כיצד מחלות מדבקות עוברות בין חברות עירוניות גדולות מספיק כדי לתמוך בהן. בחברה מבודדת וקטנה החיידקים מחוללי המלחה היו גורמים למגיפה שלאחריה כל בני השבט היו מפתחים עמידות או מתים. בחברות גדולות מספיק, המגפה פורצת, גורמת לתחלואה רחבה ובכך מדביקה ערים שכנות ומדינות שונות. כעבור זמן מה, חשיבות העמידות למחלה יורדת וכשהיא חוזרת היא שוב מוצאת קרקע פוריה מספיק כדי לגרום למחלה נוספת.  

לדבר זה יש יוצאים מהכלל. סמים, אלכוהול, סיגריות וטכנולוגיות אחרות אינם מאריכי חיים או משפרים את הסיכוי של המשתמשים בהם לשרוד.  

 

אבל זו הסתכלות צרה מידי הן על הטכנולוגיה והן על האבולוציה הגנטית. מחלות מדבקות אינן מסייעות לשרידה של מי שחולה בהן, אלא לחיידקים שמעבירים אותם. באופן דומה מסתבר בשנים האחרונות שחיידקים, טפילים ומינים אחרים, כמו גם יצורים אחרים מאותו המין, משפיעים השפעה רבה על ההתנהגות וסיכויי השרידה של הגנים של כל אחד מאיתנו. התנהגות הפנוטיפ אינה מושפעת רק מהגנים שלו, אלא ממכלול היחסים של גנים אלה עם פנוטיפים של גנים אחרים. לדוגמה הפנוטיפ (והגנים) של הארנבת מושפעים לא רק מהגנוטיפ של הוריה, אלא גם מהפנוטיפים של הזאבים והשועלים, כמו גם של אנרבים

 

לדוגמה נמצא כי חיידקים של זבובים גורמים להם להעדיף בנות זוג אחרות על פי סוג האוכל של בנות הזוג האלה. העדפה כזו מקלה על החיידקים לעבור מזבוב לזבוב וכן להבטיח "מערכת אקולוגית" פנימית מתאימה ונוחה יותר עבור החיידקים. באופן דומה ג'ארד דיימונד מתאר בספרו [[רובים חיידקים ופלדה]] כיצד מחלות מדבקות עוברות בין חברות עירוניות גדולות מספיק כדי לתמוך בהן. בחברה מבודדת וקטנה החיידקים מחוללי המלחה היו גורמים למגיפה שלאחריה כל בני השבט היו מפתחים עמידות או מתים. בחברות גדולות מספיק, המגפה פורצת, גורמת לתחלואה רחבה ובכך מדביקה ערים שכנות ומדינות שונות. כעבור זמן מה, חשיבות העמידות למחלה יורדת וכשהיא חוזרת היא שוב מוצאת קרקע פוריה מספיק כדי לגרום למחלה נוספת.  

דיימונד מדגים גם כיצד מחלה, שבאופן כללי מרעה את הסיכוים לשרוד, יכולה להיות סוג של יתרון אבולוציני עבור הקבוצה שנושאת אותה. העמים שפיתחו עמידות כלפי מחלות שונות, הביאו את החיידקים של מחלות אלה על עמים אחרים וכך גרמו, שלא במודע לתחלואה רחבה שהחלישה את הפלישה שלהם.  

דיימונד מדגים גם כיצד מחלה, שבאופן כללי מרעה את הסיכוים לשרוד, יכולה להיות סוג של יתרון אבולוציני עבור הקבוצה שנושאת אותה. העמים שפיתחו עמידות כלפי מחלות שונות, הביאו את החיידקים של מחלות אלה על עמים אחרים וכך גרמו, שלא במודע לתחלואה רחבה שהחלישה את הפלישה שלהם.  

המקרים של "פתולוגיה טכנולוגית" - מצבים בהם טכנולוגיה גורמת להרעה המצב האבולציוני של מי שמתשמש בה יכולים להיות מוסברים במספר אופנים. ראשית, מי שמתמשש בטכנולוגיה הוא רק חלק מהסיפור. עבור יצרני הסמים ואלכוהול אלו הם מוצרים שמסייעים לפרנסתם ולכן מהווים יתרון אבולוציוני, הסבר אחר הוא שהסמים ואלכוהול מנצלים "פרצות" בפנוטיפ ובדומה לטפילים ביולוגים, הם מנצלים פרצות אלה כשהם מחכים מנגנון אבולוציוני שנועד במקור לשפר את השרידה. הסבר שלישי שנראה לי שהוא הפחות משמעותי מבין הדברים האלה הוא שסמים ואלכוהול יכולים אמנם להשפיע לרעה על הסיכוים לשרידה באופן כללי, אבל למטרות של מציאת בן או בת זוג, במיוחד בחברות מסויימות ובנסיבות מסויימות, הם יכולים להביא תועלת למשתמשים בהם במידה מתונה.  

המקרים של "פתולוגיה טכנולוגית" - מצבים בהם טכנולוגיה גורמת להרעה במצב האבולציוני של מי שמתשמש בה -  יכולים להיות מוסברים במספר אופנים. ראשית, מי שמתמשש בטכנולוגיה הוא רק חלק מהסיפור. עבור יצרני הסמים ואלכוהול אלו הם מוצרים שמסייעים לפרנסתם ולכן מהווים יתרון אבולוציוני, לכאורה דבר זה אינו מסביר דבר, אם נניח שאנשים משתמשים בטכנולוגיה אך ורק מרצונם החופשי, שכן זה שליצרנים יש איטנרס בקידום הטכנולוגיה לא אומר שיהיה מי שיקנה אותה. בפועל הן סמים והן אלכוהול וסיגריות משווקים בצורה אינטסיבית, במקרים של סמים הדבר נקרא בגלוי "פושרים" כלומר דוחפים סמים ללקוחות שלהם. אולם הסבר זה הוא חלקי. בקרב יצרני מוצרים אחרים ה"דחיפה" של מוצרים שלהם היא נמוכה יותר. חלק מכך נובע מכך שהנזק של מוצרים אלה פחות גלוי או שהוא פחות משמעותי, ובחלק מכך נובע מהטבע הממכר של מוצרים כמו סיגריות, סמים ואלכוהול.

   

 

הסבר משלים לנושא זה הוא שסמים ואלכוהול מנצלים "פרצות" בפנוטיפ ובדומה לטפילים ביולוגים, הם מנצלים פרצות אלה כשהם מחכים מנגנון אבולוציוני שנועד במקור לשפר את השרידה. הסבר שלישי שנראה לי שהוא הפחות משמעותי מבין הדברים האלה הוא שסמים ואלכוהול יכולים אמנם להשפיע לרעה על הסיכוים לשרידה באופן כללי, אבל בחברות מסויימות ובנסיבות מסויימות, הם יכולים להביא תועלת למשתמשים בהם במידה מתונה, או תועלת קצרת טווח. לדוגמה הצריכה שלהם יכולה להקל לפעמים על מציאת בן או בת זוג ולסייע בשחרור רגשי שיכול לסייע לתחזוקה של קשרים חברתיים, הם יכולים להיות קשורים בטקסים חברתיים שגם להם חשיבות בשמירה על מעגל חברתי ועל יתרון לחברי הקבוצה כולה, הם יכולים גם לסייע להתעלם מכאב או ממועקה רגשית ובכך לאפשר המשך של שרידה במשך תקופה קשה מבחינה גופנית או נפשית.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

אפשר לצפות גם שהגנים של היצורים ישתנה בצורה שתקטין את הסבל הזה, כך שיהיה דמיון בין מה שגורם ל"רווחת" הגנים לבין מה שגורם לרווחת הפרטים. ואכן זה המצב באופן כללי - אנחנו נהנים לאכול, לשתות, ולקיים פעילות מינית (עם בני זוג שנתפסים ככאלה שיכולים לסייע לנו לגדל את הצאצאים ואו שיניבו צאצים מוצלחים), לבצע פעילות גופנית מתונה, ללמוד דברים חדשים ומפתיעים (במגבלות קיבולת והקשר) - כולם פעילויות שמסייעות לשרידה ולהתרבות שלנו ושל הגנים שלנו. בהיות האדם חיה חברתית (להבדיל מחתול לדוגמה) בני אדם נהנים גם מאינטראקציה נעימה עם בני אדם אחרים.  

 

אבל האינטרס של הגנים אינה תמיד זהה לרווחה של היצורים החיים. במיוחד הדבר נכון כאשר אם תנאי הסביבה משתנים בצורה מהירה בהרבה ממה שמסוגלים הגנים להשתנות. במצבים אלה, תהיה העדפה סלקטיבית לפרטים שמסוגלים לסבול ולעמיד צאצאים, על פני פרטים שיבחרו להנות ולמות או להותיר פחות צאצאים.

 

 

==המחקר הכלכלי ולבבות==

==המחקר הכלכלי ולבבות==