שורה 89: |
שורה 89: |
| | | |
| בסופו של תהליך החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסיה שבתורה תלויה בחלקאות זו כדי לשרוד. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסיה וייצובה על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסיה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על מערכות אקולגיות ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם. | | בסופו של תהליך החקלאות התעשייתית איפשרה גידול באוכלוסיה שבתורה תלויה בחלקאות זו כדי לשרוד. נסיון לעבור לחקלאות מקיימת יותר פרושו התמודדות עם סוגיות כמו ייקור המזון, הקטנת האוכלוסיה וייצובה על גודל מקיים, ושינוי הרגלי החיים. דברים אלה היו יכולים להיות קלים יותר לביצוע עם אוכלוסיה קטנה יותר שפרושה לחץ קטן יותר על מערכות אקולגיות ושטחי חקלאות גדולים יותר לכל אדם. |
| + | |
| + | |
| + | ==נעילות אחרות== |
| + | סוגי "נעילות" אחרות קשורות ל"[[אי-הופכיות הזמן]]" הקשורות בעצמן ל[[חוק השני של התרמודינמיקה]]. במערכת ניוטונית חסרת חיכוך ניתן לחזור לאחור, כך שאין חץ זמן ברור. במצבים של "נעילה" החלטה שמקבלים בנקודת זמן מסויימת, הם לא הופכיים. הדבר מאפיין [[מערכות דיאספטיות]] אחרות מלבד טכנולוגיה: |
| + | |
| + | ===נעילות ביולוגיות=== |
| + | באבולוציה של יצורים חיים, קיימת "נעילת אבולוציה" כאשר החלטה מוקדמת על עיצוב של היצור החי, בוחרת גנים מסויימים על פני גנים אחרים, גוררת התפתחות של פנוטיף מסויים מתפתחת הלאה, ומשתכללת, והעיצוב הסופי הוא תת-אופטימלי. ביולוגים כמו [[ריצארד דוקינס]] וסטיבן ג'יי גולד משתמשים בסוגים אלה של "נעילות" כדי לפסול טיעונים של בריאתנים על "אופטימליות" של המערכת הטבעית. הם מצביעים על מצבים בהם האובולוציה אינה מגיעה למצב אופטימלי, וטוענים שמתכנן תבוני היה נמנע מטעויות אלה. |
| + | |
| + | בספר [[השען העיוור]] דוקינס מסביר על מבנה העין האנושית (שנמצאת גם בקרב יצורים רבים אחרים כולל יונקים, ציפורים וזוחלים). בעין זו, התאים שהופכים את האור לזרם חשמלי, נמצאים כך שהחלק שקולט את האור פונה אחורי העין, והחלק שמעביר את הזרם החשמלי לאורך עצב למוח, נמצא בקדמת המוח. דבר זה בנוי בצורה הפוכה לצורה שמהנדס אנושי היה בונה את הדברים. הדבר גורם לכך שעצבי תאי הראייה נמצאים בתוך העין ומתנקזים לנקודה אחת ודרכה עוברים למוח ובכך יוצרים "נקודה עיוורת" בעין. למרות שקל להצביע על בעיה זו, לא סביר שהיא תתוקן באופן טבעי היות והיא דורשת "קפיצה" של כמה גנים למצב אחר, ודבר זה הוא בלתי סביר. לעומת זאת, יש יצורים אחרים (דיוננים) בהם האבולוציה של העין התפתחה באופן אחר והגיוני יותר - קולטני האור נמצאים מקדימה והעצבים מאחור העין. |
| + | |
| + | במערכות חיות נעילה באה לידי ביטוי במעברי פאזה - שבהם חלקים של המערכת משנים מצב באופן בלתי הפיך. לדוגמה שבר בעמוד השדרה שמוביל לנכות. |
| + | ===נעילות במוסדות חברתיים=== |
| + | במערכות חברתיות קיים המושג של [[נעילה טכנו-מוסדית]]. במצב זה מוסד חברתי (לדוגמה תאגיד) מקדם או מונע טכנולוגיה, ודבר זה משפר את מצבו החברתי של המוסד. |
| + | |
| + | דוגמה אחרת היא נעילה חברתית. במצב זה מוסד משנה את מצבם של מוסדות אחרים או הנישה שבה מוסדות אלה פועלים, ובכך נמצא המוסד בשיווי משקל מקומי. |
| + | |
| + | דוגמה אחת לכך היא הכרזת מלחמה. בתחילה שתי המדינות במצב של שלום, בעקבות מידע מסויים או אינטרס מסויים מכריזה אחת מהן מלחמה. כעת שתי המדינות נמצאות במצב מלחמתי, וצריכות התערבות מבחוץ או שינוי של יחסי הכוחות כדי לחזור למצב שלום. יתכן ושני הצדדים רוצים ברגיעה, אך מתקשים להגיעה לכך. הלחימה נמשכת לא רק בגלל אינטסים משני הצדדים, אלא משום שיש [[ידע משותף]] של שני הצדדים על מצב מלחמתי בינהם. כל צד צריך להכות את היריב לפני שזה יתקוף אותו והאפשרות לא לתקוף מסוכנת מידי. |
| + | |
| + | דוגמה אחרת לכך היא הרס של [[הון חברתי]] מסוג אמון או אמינות. אמון נרכש על פני זמן רב, ועם זאת ניתן לאבד אותו במהירות. חברה שבה אין אמון בין החברים תתקשה לצאת מלולאת משוב שבה אנשים שאין להם אמון באחרים גורמים לירידה באמון הכללי. |
| + | |
| + | בתורת המשחקים יש ניתוח של מספר מקרים של בחירה בפתרון תת-אופטימלי בגלל חוסר היכולת לסנכרן את פעולות שני הצדדים. דוגמה מפורסמת לכך היא "דילמת האסיר" שבה בגלל חוסר יכולת לסנכרן את הפעולות באופן אמין שני הצדדים בוחרים בפתרון בטוח יותר אבל פחות טוב לכולם. |
| | | |
| ==קישורים חיצוניים== | | ==קישורים חיצוניים== |