שורה 97: |
שורה 97: |
| באבולוציה של יצורים חיים, קיימת "נעילת אבולוציה" כאשר החלטה מוקדמת על עיצוב של היצור החי, בוחרת גנים מסויימים על פני גנים אחרים, גוררת התפתחות של פנוטיף מסויים מתפתחת הלאה, ומשתכללת, והעיצוב הסופי הוא תת-אופטימלי. ביולוגים כמו [[ריצארד דוקינס]] וסטיבן ג'יי גולד משתמשים בסוגים אלה של "נעילות" כדי לפסול טיעונים של בריאתנים על "אופטימליות" של המערכת הטבעית. הם מצביעים על מצבים בהם האובולוציה אינה מגיעה למצב אופטימלי, וטוענים שמתכנן תבוני היה נמנע מטעויות אלה. | | באבולוציה של יצורים חיים, קיימת "נעילת אבולוציה" כאשר החלטה מוקדמת על עיצוב של היצור החי, בוחרת גנים מסויימים על פני גנים אחרים, גוררת התפתחות של פנוטיף מסויים מתפתחת הלאה, ומשתכללת, והעיצוב הסופי הוא תת-אופטימלי. ביולוגים כמו [[ריצארד דוקינס]] וסטיבן ג'יי גולד משתמשים בסוגים אלה של "נעילות" כדי לפסול טיעונים של בריאתנים על "אופטימליות" של המערכת הטבעית. הם מצביעים על מצבים בהם האובולוציה אינה מגיעה למצב אופטימלי, וטוענים שמתכנן תבוני היה נמנע מטעויות אלה. |
| | | |
− | בספר [[השען העיוור]] דוקינס מסביר על מבנה העין האנושית (שנמצאת גם בקרב יצורים רבים אחרים כולל יונקים, ציפורים וזוחלים). בעין זו, התאים שהופכים את האור לזרם חשמלי, נמצאים כך שהחלק שקולט את האור פונה אחורי העין, והחלק שמעביר את הזרם החשמלי לאורך עצב למוח, נמצא בקדמת המוח. דבר זה בנוי בצורה הפוכה לצורה שמהנדס אנושי היה בונה את הדברים. הדבר גורם לכך שעצבי תאי הראייה נמצאים בתוך העין ומתנקזים לנקודה אחת ודרכה עוברים למוח ובכך יוצרים "נקודה עיוורת" בעין. למרות שקל להצביע על בעיה זו, לא סביר שהיא תתוקן באופן טבעי היות והיא דורשת "קפיצה" של כמה גנים למצב אחר, ודבר זה הוא בלתי סביר. לעומת זאת, יש יצורים אחרים (דיוננים) בהם האבולוציה של העין התפתחה באופן אחר והגיוני יותר - קולטני האור נמצאים מקדימה והעצבים מאחור העין. | + | בספר [[השען העיוור]] דוקינס מסביר על מבנה העין האנושית (שנמצאת גם בקרב יצורים רבים אחרים כולל יונקים, ציפורים וזוחלים). בעין זו, התאים שהופכים את האור לזרם חשמלי, נמצאים כך שהחלק שקולט את האור פונה אחורי העין, והחלק שמעביר את הזרם החשמלי לאורך עצב למוח, נמצא בקדמת המוח. דבר זה בנוי בצורה הפוכה לצורה שמהנדס אנושי היה בונה את הדברים. הדבר גורם לכך שעצבי תאי הראייה נמצאים בתוך העין ומתנקזים לנקודה אחת ודרכה עוברים למוח ובכך יוצרים "נקודה עיוורת" בעין. למרות שקל להצביע על בעיה זו, לא סביר שהיא תתוקן באופן טבעי היות והיא דורשת "קפיצה" של כמה גנים למצב אחר, ודבר זה הוא בלתי סביר. לעומת זאת, יש יצורים אחרים (דיוננים) בהם האבולוציה של העין התפתחה באופן אחר והגיוני יותר - קולטני האור נמצאים מקדימה והעצבים מאחור העין. |
| + | |
| + | דוקינס מסביר בספרו כיצד האבולוציה מתקדמת בצעדים קטנים, תלויי מסלול. כך שלא ניתן להגיע מכל נקודה לכל נקודה בצורה שרירותית. לדוגמה אולי ציפורים או עטלפים היו יכולים להנות מזוג נוסף של כפות ידיים קדמיות (לדוגמה לתפיסת מזון) אבל מסלול ההתפתחות שלהם כלל אבות בני 4 גפיים ולא 6, וכעת "מאוחר" מדי מכדי לשנות זאת - השינוי הגנטי במונחים של הסתברות שינוי של אלפי גנים באופן בו זמני כדי ליצור דבר זה הוא נמוך מדי (ראו [[החוק השני של התרמודינמיקה]]). |
| + | |
| + | סוג נעילה אחרים בביולוגיה יכולים להיות התאמות בין מינים שונים (קו-אבולציה) כך שהמינים מהווים [[מערכת אקולוגית]] בעלות [[נישה|נישות]] ונישות אלה מקלה עליהם להמשיך ולהתקיים ומקשה על מינים אחרים להכנס. |
| + | |
| + | ביצורי חיי בודד "נעילה" באה לידי ביטוי במעברי פאזה שבהם חלקים של המערכת משנים מצב באופן בלתי הפיך. לדוגמה שבר בעמוד השדרה שמוביל לנכות. החלטה שגויה שמובילה למוות לתאונה או למחלה. הזדקנות. להבדיל ממצבים זה, במערכת טכנולוגית ניתן כביכול החופש לבחור כל הזמן בטכנולוגיה אחרת, טובה יותר. |
| | | |
− | במערכות חיות נעילה באה לידי ביטוי במעברי פאזה - שבהם חלקים של המערכת משנים מצב באופן בלתי הפיך. לדוגמה שבר בעמוד השדרה שמוביל לנכות.
| |
| ===נעילות במוסדות חברתיים=== | | ===נעילות במוסדות חברתיים=== |
| במערכות חברתיות קיים המושג של [[נעילה טכנו-מוסדית]]. במצב זה מוסד חברתי (לדוגמה תאגיד) מקדם או מונע טכנולוגיה, ודבר זה משפר את מצבו החברתי של המוסד. | | במערכות חברתיות קיים המושג של [[נעילה טכנו-מוסדית]]. במצב זה מוסד חברתי (לדוגמה תאגיד) מקדם או מונע טכנולוגיה, ודבר זה משפר את מצבו החברתי של המוסד. |