שינויים

גישות שונות כולל חלק מהיהדות, [[בודהיזם]], רפואה מסורתית ומודרנית, [[אקולוגיה]] דוגלים בערך של [[איזון]] או "דרך האמצע" שבה נמצאים בטווח ביניים שבין מחסור לעודף. לדוגמה [[הומאוסטאזיס]] או מַצַּב אִזּוּן הוא מושג בסיסי בביולוגיה וברפואה המציין את היכולת של האורגניזם לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. כאשר בפרמטרים רבים - כמו חום הגוף, לחץ הדם, רמת הסוכר בדם ועוד - יש לשמור על טווח אופטימלי מסויים. ב[[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלת מצב יציב]], אין מחסור ועודף, הגעה לכלכלה כזאת נחשבת על ידי רבים כחיונית כדי להגיע ל[[קיימות]]. דוגמה נוספת קיימת בתחום של [[כלכלה בודהיסטית]].  

גישות שונות כולל חלק מהיהדות, [[בודהיזם]], רפואה מסורתית ומודרנית, [[אקולוגיה]] דוגלים בערך של [[איזון]] או "דרך האמצע" שבה נמצאים בטווח ביניים שבין מחסור לעודף. לדוגמה [[הומאוסטאזיס]] או מַצַּב אִזּוּן הוא מושג בסיסי בביולוגיה וברפואה המציין את היכולת של האורגניזם לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. כאשר בפרמטרים רבים - כמו חום הגוף, לחץ הדם, רמת הסוכר בדם ועוד - יש לשמור על טווח אופטימלי מסויים. ב[[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלת מצב יציב]], אין מחסור ועודף, הגעה לכלכלה כזאת נחשבת על ידי רבים כחיונית כדי להגיע ל[[קיימות]]. דוגמה נוספת קיימת בתחום של [[כלכלה בודהיסטית]].  

לעומת גישות אלה, קיימות גישות רבות, בעיקר ב[[חקר הכלכלה]] וב[[פוליטיקה]] אשר דוגלות באידאל של "[[יותר זה יותר טוב]]" ולא מכירות בכך שיכולות להיות השלכות שליליות לעודף מוצרים או שירותים. זהו אחד היסודות והמדדים של זרמים כמו [[קפיטליזם]] ו[[מודרניזם]]. הנחות על קיום של מחסור "טבעי" ובלתי תלוי ובן רעיון "יותר הוא יותר טוב" מופיעים בתאוריה של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. היא גם מונהגת כמדיניות לקידום ב[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] - מדיניות שמקובלת בדרך כלל על [[ליברליזם|ליברלים]], [[שמרנות|שמרנים]], [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] ו[[סוציאל דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] וזאת מתוך התפיסה שהדבר מונע [[אבטלה]], עוני ואי-שקט חברתי, חיוני ל[[צמיחה כלכלית]] (שבעצמה היא דבר הכרחי לשם [[רווחה חברתית]]) וחיוני לשם [[קידמה]] כלכלית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]].  

לעומת גישות אלה, קיימות גישות רבות, בעיקר ב[[חקר הכלכלה]] וב[[פוליטיקה]] אשר דוגלות באידאל של "[[יותר זה יותר טוב]]" ולא מכירות בכך שיכולות להיות השלכות שליליות לעודף מוצרים או שירותים. זהו אחד היסודות והמדדים של זרמים כמו [[קפיטליזם]] ו[[מודרניזם]]. הנחות על קיום של מחסור "טבעי" ובלתי תלוי ובן רעיון "יותר הוא יותר טוב" מופיעים בתאוריה של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. היא גם מונהגת כמדיניות לקידום ב[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] - מדיניות שמקובלת בדרך כלל על [[ליברליזם|ליברלים]], [[שמרנות|שמרנים]], [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] ו[[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] וזאת מתוך התפיסה שהדבר מונע [[אבטלה]], עוני ואי-שקט חברתי, חיוני ל[[צמיחה כלכלית]] (שבעצמה היא דבר הכרחי לשם [[רווחה חברתית]]) וחיוני לשם [[קידמה]] כלכלית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]].  

מנקודת מבט של [[כלכלה מוסדית]] ו[[חקר הכלכלה]] בעיות הנובעות מ"עודף" קשורות בדרך כלל לתזה שקיימת בספר "[[חברת השפע]]" - לפיה השוק הפרטי נמצא בתהליך שבו קל וזול לייצר שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]], אבל יש מחסור ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה קל לייצר מזון שהוא מוצר פרטי, אבל [[תזונה בריאה]] דורשת שמירה והפצה של [[ידע]] אמין הדורש [[אמון]] ואמון כזה הוא מוצר ציבורי שעלול להישחק - דבר המכונה [[משבר המוצרים הציבוריים]].  

מנקודת מבט של [[כלכלה מוסדית]] ו[[חקר הכלכלה]] בעיות הנובעות מ"עודף" קשורות בדרך כלל לתזה שקיימת בספר "[[חברת השפע]]" - לפיה השוק הפרטי נמצא בתהליך שבו קל וזול לייצר שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]], אבל יש מחסור ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה קל לייצר מזון שהוא מוצר פרטי, אבל [[תזונה בריאה]] דורשת שמירה והפצה של [[ידע]] אמין הדורש [[אמון]] ואמון כזה הוא מוצר ציבורי שעלול להישחק - דבר המכונה [[משבר המוצרים הציבוריים]].