שינויים

[[תמונה:Riischildren.jpg|left|thumb|400px|ילדים עניים חסרי בית ישנים ברחובות ניו יורק בשנת 1890. הטכנולוגיה לבדה וכמות ממוצעת של מוצרים לנפש אינם בהכרח תרופה לעוני אם לא מתייחסים להיבטים אחרים כמו גידול האוכלוסייה, אי שוויון בהכנסה וברכוש ועוד. לאחר המהפכה התעשייתית מצבם של העניים בערים הורע וכמותם גדלה בגלל שילוב של [[פיצוץ אוכלוסין]], עיור מואץ ואי שוויון.]]

[[תמונה:Riischildren.jpg|left|thumb|400px|ילדים עניים חסרי בית ישנים ברחובות ניו יורק בשנת 1890. הטכנולוגיה לבדה וכמות ממוצעת של מוצרים לנפש אינם בהכרח תרופה לעוני אם לא מתייחסים להיבטים אחרים כמו גידול האוכלוסייה, אי שוויון בהכנסה וברכוש ועוד. לאחר המהפכה התעשייתית מצבם של העניים בערים הורע וכמותם גדלה בגלל שילוב של [[פיצוץ אוכלוסין]], עיור מואץ ואי שוויון.]]

'''מחסור ועודף''' הם שתי תופעות שיכולות להיות קשורות אחת בשנייה. מחסור הוא מושג המתאר מצב כאשר ל[[מערכת מורכבת]] יש מעט מידי ממשאב כלשהו, לדוגמה מעט מידי מזון (אנרגיה), מים, תרופות, דירות. בקרב בני אדם בני אדם, מחסור קשור לעיתים קרובות ל[[עוני]] - לדוגמה מחסור במזון הוא [[רעב]]. עודף הוא מושג המתאר מצב כאשר יש יותר מידי ממשהו, במיוחד בכמות מוגזמת כמו לדוגמה עודף מזון המביא ל[[השמנה]], עודף [[סוכר]] המביא ל[[סוכרת]], [[מחלות לב]] ו[[סוכר ובריאות|בעיות נוספות]], באופן כללי יותר - עודף של תרכובת מסויימת מוגדר כ[[זיהום]]. שתי התופעות עלולות לגרום לנזק ל[[מערכת מורכבת|מערכת]] - לדוגמה במערכת ביולוגית - לחוסר איזון, לנזק בריאותי וגם למוות. מחסור ועודף יכולים להתרחש במערכות מורכבות שונות - כמו מערכות פיזיקליות, מערכות אקולוגיות, יצורים חיים וכדומה ([[מערכות מפזרות]]).  

'''מחסור ועודף''' הם שתי תופעות שיכולות להיות קשורות אחת בשנייה. מחסור הוא מושג המתאר מצב כאשר ל[[מערכת מורכבת]] יש מעט מידי ממשאב כלשהו, לדוגמה מעט מידי מזון (אנרגיה), מים, תרופות, דירות. בקרב בני אדם בני אדם, מחסור קשור לעיתים קרובות ל[[עוני]] - לדוגמה מחסור במזון הוא [[רעב]]. עודף הוא מושג המתאר מצב כאשר יש יותר מידי ממשהו, במיוחד בכמות מוגזמת כמו לדוגמה עודף מזון המביא ל[[השמנה]], עודף [[סוכר]] המביא ל[[סוכרת]], [[מחלות לב]] ו[[סוכר ובריאות|בעיות נוספות]], באופן כללי יותר - עודף של תרכובת מסויימת מוגדר כ[[זיהום]]. שתי התופעות עלולות לגרום לנזק ל[[מערכת מורכבת|מערכת]] - לדוגמה במערכת ביולוגית - לחוסר איזון, לנזק בריאותי וגם למוות. מחסור ועודף יכולים להתרחש במערכות מורכבות שונות - כמו מערכות פיזיקליות, מערכות אקולוגיות, יצורים חיים וכדומה ([[מערכות מפזרות]]).  

גישות שונות כולל חלק מהיהדות, [[בודהיזם]], רפואה מסורתית ומודרנית, [[אקולוגיה]] דוגלים בערך של [[איזון]] או "דרך האמצע" שבה נמצאים בטווח ביניים שבין מחסור לעודף. לדוגמה [[הומאוסטאזיס]] או מַצַּב אִזּוּן הוא מושג בסיסי בביולוגיה וברפואה המציין את היכולת של האורגניזם לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. כאשר בפרמטרים רבים - כמו חום הגוף, לחץ הדם, רמת הסוכר בדם ועוד - יש לשמור על טווח אופטימלי מסויים. ב[[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלת מצב יציב]], אין מחסור ועודף, הגעה לכלכלה כזאת נחשבת על ידי רבים כחיונית כדי להגיע ל[[קיימות]]. דוגמה נוספת קיימת בתחום של [[כלכלה בודהיסטית]].  

גישות שונות כולל חלק מהיהדות, [[בודהיזם]], רפואה מסורתית ומודרנית, [[אקולוגיה]] דוגלים בערך של [[איזון]] או "דרך האמצע" שבה נמצאים בטווח ביניים שבין מחסור לעודף. לדוגמה [[הומאוסטאזיס]] או מַצַּב אִזּוּן הוא מושג בסיסי בביולוגיה וברפואה המציין את היכולת של האורגניזם לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. כאשר בפרמטרים רבים - כמו חום הגוף, לחץ הדם, רמת הסוכר בדם ועוד - יש לשמור על טווח אופטימלי מסויים. ב[[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלת מצב יציב]], אין מחסור ועודף, הגעה לכלכלה כזאת נחשבת על ידי רבים כחיונית כדי להגיע ל[[קיימות]]. דוגמה נוספת קיימת בתחום של [[כלכלה בודהיסטית]].  

לעומת גישות אלה, קיימות גישות רבות, בעיקר ב[[חקר הכלכלה]] וב[[פוליטיקה]] אשר דוגלות באידאל של "[[יותר זה יותר טוב]]" ולא מכירות בכך שיכולות להיות השלכות שליליות לעודף מוצרים או שירותים. זהו אחד היסודות והמדדים של זרמים כמו [[קפיטליזם]] ו[[מודרניזם]]. הנחות על קיום של מחסור "טבעי" ובלתי תלוי ובן רעיון "יותר הוא יותר טוב" מופיעים בתאוריה של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. היא גם מונהגת כמדיניות לקידום ב[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] - מדיניות שמקובלת בדרך כלל על [[ליברליזם|ליברלים]], [[שמרנות|שמרנים]], [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] ו[[סוציאל דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] וזאת מתוך התפיסה שהדבר מונע [[אבטלה]], עוני ואי-שקט חברתי, חיוני ל[[צמיחה כלכלית]] (שבעצמה היא דבר הכרחי לשם [[רווחה חברתית]]) וחיוני לשם [[קידמה]] כלכלית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]].  

לעומת גישות אלה, קיימות גישות רבות, בעיקר ב[[חקר הכלכלה]] וב[[פוליטיקה]] אשר דוגלות באידאל של "[[יותר זה יותר טוב]]" ולא מכירות בכך שיכולות להיות השלכות שליליות לעודף מוצרים או שירותים. זהו אחד היסודות והמדדים של זרמים כמו [[קפיטליזם]] ו[[מודרניזם]]. הנחות על קיום של מחסור "טבעי" ובלתי תלוי ובן רעיון "יותר הוא יותר טוב" מופיעים בתאוריה של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. היא גם מונהגת כמדיניות לקידום ב[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] - מדיניות שמקובלת בדרך כלל על [[ליברליזם|ליברלים]], [[שמרנות|שמרנים]], [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] ו[[סוציאל דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] וזאת מתוך התפיסה שהדבר מונע [[אבטלה]], עוני ואי-שקט חברתי, חיוני ל[[צמיחה כלכלית]] (שבעצמה היא דבר הכרחי לשם [[רווחה חברתית]]) וחיוני לשם [[קידמה]] כלכלית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]].  

מנקודת מבט של [[כלכלה מוסדית]] ו[[חקר הכלכלה]] בעיות הנובעות מ"עודף" קשורות בדרך כלל לתזה שקיימת בספר "[[חברת השפע]]" - לפיה השוק הפרטי נמצא בתהליך שבו קל וזול לייצר שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]], אבל יש מחסור ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה קל לייצר מזון שהוא מוצר פרטי, אבל [[תזונה בריאה]] דורשת שמירה והפצה של [[ידע]] אמין הדורש [[אמון]] ואמון כזה הוא מוצר ציבורי שעלול להישחק - דבר המכונה [[משבר המוצרים הציבוריים]].  

מנקודת מבט של [[כלכלה מוסדית]] ו[[חקר הכלכלה]] בעיות הנובעות מ"עודף" קשורות בדרך כלל לתזה שקיימת בספר "[[חברת השפע]]" - לפיה השוק הפרטי נמצא בתהליך שבו קל וזול לייצר שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]], אבל יש מחסור ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה קל לייצר מזון שהוא מוצר פרטי, אבל [[תזונה בריאה]] דורשת שמירה והפצה של [[ידע]] אמין הדורש [[אמון]] ואמון כזה הוא מוצר ציבורי שעלול להישחק - דבר המכונה [[משבר המוצרים הציבוריים]].  

קיים גם ויכוח באשר לסיבות המחסור - [[עוני|העוני]]. תומכי הגישה הקפיטליסטית בדרך כלל טוענים שהוא תמיד תוצאה של מחסור, וקודם כל מחסור טכנולוגי בעוד שתומכי גישות אחרות מציינים שהוא לעיתים קרובות תוצאה של עודף - הן בגלל נזקים שעודפים יכולים לגרור למערכת, והן בגלל ששאיפה לעוד עלולה לגרור סכסוכים, מזימות ופגיעה באחרים. הסכסוכים בתורם מייצרים לא רק נזק ישיר אלא גם גורמים להתפרצות מחלות מדבקות, פגיעה בטבע, עוני ועוד.

קיים גם ויכוח באשר לסיבות המחסור - [[עוני|העוני]]. תומכי הגישה הקפיטליסטית בדרך כלל טוענים שהוא תמיד תוצאה של מחסור, וקודם כל מחסור טכנולוגי בעוד שתומכי גישות אחרות מציינים שהוא לעיתים קרובות תוצאה של עודף - הן בגלל נזקים שעודפים יכולים לגרור למערכת, והן בגלל ששאיפה לעוד עלולה לגרור סכסוכים, מזימות ופגיעה באחרים. הסכסוכים בתורם מייצרים לא רק נזק ישיר אלא גם גורמים להתפרצות מחלות מדבקות, פגיעה בטבע, עוני ועוד.  

היום הכלכלה המודרנית ממוקדת בעיקר בייצור כמה שיותר מוצרים תוך כמה שפחות פעילות פיזית ומוחית וכן בניתוק האדם מהמציאות ושיעבודו למציאות מדומה, למרות שאלה מהווים גורמים מרכזיים לפגיעה בבריאות הנפשית והגופנית להווצרות עוני ולפגיעה בקיימות האנושות. זאת הרבה אנשים ממשיכים להתנגד בתקיפות לכל הגבלה בצריכה מה שיכול להתפרש כ[[אי-רציונליות]]. זה דוגמה מדוע חשוב להבין את הסיבות לשתי התופעות ולמה [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] רבות לא רוצות להכיר בקיום העודף כמקור לבעיה.  

היום הכלכלה המודרנית ממוקדת בעיקר בייצור כמה שיותר מוצרים תוך כמה שפחות פעילות פיזית ומוחית וכן בניתוק האדם מהמציאות ושיעבודו למציאות מדומה, למרות שאלה מהווים גורמים מרכזיים לפגיעה בבריאות הנפשית והגופנית להווצרות עוני ולפגיעה בקיימות האנושות. זאת הרבה אנשים ממשיכים להתנגד בתקיפות לכל הגבלה בצריכה מה שיכול להתפרש כ[[אי-רציונליות]]. זה דוגמה מדוע חשוב להבין את הסיבות לשתי התופעות ולמה [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] רבות לא רוצות להכיר בקיום העודף כמקור לבעיה.  

כל היצורים בטבע צריכים למצוא ולעבד [[מזון]] הדבר נובע ישירות מ[[תרמודינמיקה|חוקי תרמודינמיקה]] לפיהם ביצוע עבודה (כמו תנועה או מטבוליזם) הוא דבר שדורש השגת אנרגיה. ראו גם [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]]. לכן מחסור במזון יכול לגרום לתוצאות קשות. עם זאת עודף במזון יכול לגרום לתוצאות קשות לא פחות.

כל היצורים בטבע צריכים למצוא ולעבד [[מזון]] הדבר נובע ישירות מ[[תרמודינמיקה|חוקי תרמודינמיקה]] לפיהם ביצוע עבודה (כמו תנועה או מטבוליזם) הוא דבר שדורש השגת אנרגיה. ראו גם [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]]. לכן מחסור במזון יכול לגרום לתוצאות קשות. עם זאת עודף במזון יכול לגרום לתוצאות קשות לא פחות.

בחברת [[ציידים לקטים]] מחסור במזון היה הרבה פעמים תוצאה של מחסור בזנים מבוייתים בעלי יבול , מחסור בציד או בטכנולוגיה. אחרי [[המהפכה החקלאית]] מחסור היה תוצאה של רצון לקיחת מזון אחד מהשני מה שיצר עודף אצל חלק ומחסור אצל חלק אחר או נבע מסוגים שונים של בעיות סביבתיות כולל בצורת, שיטפון ועודף מים, סופות ובעיות אקלים אחרות, . יש לציין שהרצון לקחת יותר ממה שצריך ואי התחשבות בטבע גרמו לרבים מהבצורות והשטפונות דרך ברוא יערות לדוגמה. כמו כן הלקיחה של חלק מהיבול מאנשים על ידי אנשים אחרים גרמה לכך שלא היו להם מאגרי מזון למקרה של בצורת או שטפון. המתואר לעיל הוא חלק מהגורמים למלחמות אשר גם גורמים לחסור במזון או [[רעב המוני]] לא רק בגלל אי-עיבוד של אדמות על ידי חקלאים שהפכו ללוחמים או לעבדים או נהרגו אלא גם עקב הפצה של מגיפות.  

בחברת [[ציידים לקטים]] מחסור במזון היה הרבה פעמים תוצאה של מחסור בזנים מבוייתים בעלי יבול , מחסור בציד או בטכנולוגיה. אחרי [[המהפכה החקלאית]] מחסור היה תוצאה של רצון לקיחת מזון אחד מהשני מה שיצר עודף אצל חלק ומחסור אצל חלק אחר או נבע מסוגים שונים של בעיות סביבתיות כולל בצורת, שיטפון ועודף מים, סופות ובעיות אקלים אחרות, . יש לציין שהרצון לקחת יותר ממה שצריך ואי התחשבות בטבע גרמו לרבים מהבצורות והשטפונות דרך ברוא יערות לדוגמה. כמו כן הלקיחה של חלק מהיבול מאנשים על ידי אנשים אחרים גרמה לכך שלא היו להם מאגרי מזון למקרה של בצורת או שטפון. המתואר לעיל הוא חלק מהגורמים למלחמות אשר גם גורמים לחסור במזון או [[רעב המוני]] לא רק בגלל אי-עיבוד של אדמות על ידי חקלאים שהפכו ללוחמים או לעבדים או נהרגו אלא גם עקב הפצה של מגיפות.  

מחסור ועודף במזון נפוצים מאוד במאה ה-21 ומגיעים למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, יש כ-2 מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף (השמנה קלה) ו-600 מיליון הסובלים מ[[השמנה]] קשה, סך הכל כשליש מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]]. בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה-21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מ[[גזי החממה]] באים משם. לכן יותר מ-100 מדענים חתמו על קריאה לתקן את מערכת המזון: לטענתם היא מכשילה אותנו{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 בנובמבר 2018, Ecowatch}}.  

מחסור ועודף במזון נפוצים מאוד במאה ה-21 ומגיעים למימדים גדולים מאוד. כמעט חצי מהמזון בעולם נזרק{{הערה|Rebecca Smithers [https://www.theguardian.com/environment/2013/jan/10/half-world-food-waste Almost half of the world's food thrown away, report finds] 10 בינואר 2013, The Guardian}}, יש כ-2 מיליארד אנשים הסובלים ממשקל עודף (השמנה קלה) ו-600 מיליון הסובלים מ[[השמנה]] קשה, סך הכל כשליש מ[[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית של כדור הארץ]]. בעוד שיש 815 מיליון רעבים. למערכת ייצור המזון במאה ה-21 יש [[השפעות סביבתיות|השפעות סביבתיות שליליות]] נרחבות מאוד, לדוגמה שליש מ[[גזי החממה]] באים משם. לכן יותר מ-100 מדענים חתמו על קריאה לתקן את מערכת המזון: לטענתם היא מכשילה אותנו{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/worlds-food-system-failing-new-report-2621850618.html Our Food Systems Are Failing Us’: 100+ Academies Call for Overhaul of Food Production] 29 בנובמבר 2018, Ecowatch}}.  

היום התמותה מהשמנה גדולה פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}.

היום התמותה מהשמנה גדולה פי 3 מהתמותה מרעב{{הערה|Stephen Adams [https://www.telegraph.co.uk/news/health/news/9742960/Obesity-killing-three-times-as-many-as-malnutrition.html Obesity killing three times as many as malnutrition] 13. לדצמבר 2012, The Telegrafh}}.

ב 2019 פרסמה קבוצת מומחים The Lancet Comission מסמך בו היא אומרת שאותה מערכת המזון שמביאה לרעב מביאה גם להשמנה ולשינויי אקלים. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם כי המזון נזרק או משמש להרעה במצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם Global Syndemic. הם טוענים שהצמד הזה הוא גורם עיקרי לתחלואה בעולם.  

ב 2019 פרסמה קבוצת מומחים The Lancet Comission מסמך בו היא אומרת שאותה מערכת המזון שמביאה לרעב מביאה גם להשמנה ולשינויי אקלים. היא מייצרת עוני מצד אחד ועודף מצד שני ושניהם גורמים לתחלואה ותמותה ניכרת. היא גם גורמת להרבה פליטות גזי חממה לחינם כי המזון נזרק או משמש להרעה במצב הבריאותי של המשמינים. הקבוצה טוענת שהרעב וההשמנה הפכו לצמד מגפות עולם Global Syndemic. הם טוענים שהצמד הזה הוא גורם עיקרי לתחלואה בעולם.  

יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה, למרות ששבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אלה היוצרים את המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], הסטת השקעות לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}.

יש לציין שהקבוצה ממליצה כרגיל על צעדים רפרסיביים - כמו חוקים שיראו כמה כסף פוליטיקאים מקבלים מחברות המזון, אבל לא ממליצה על צעדי הסברה לאלה שיוצרים את הבעיה, למרות ששבמקרה ההשמנה חלק מהסובלים העיקריים הם דווקא אלה היוצרים את המערכת - הבעלים ומחזיקי המניות של חברות המזון כך שכנראה שצריך לשים דגש על הסברה לקבוצה זו. צעדים אחרים שהיא מציעה כוללים הדבקת תוויות על מוצרים שיראו את הערך התזונתי שלהם, השקעה בתחבורה ציבורית כדי להגביר [[אורח חיים פעיל]], הסטת השקעות לעבר מוצרי מזון בריאים יותר, ויצירת קרן למיגור הרעב{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/lancet-commission-obesity-malnutrition-climate-change-2627405268.html Experts Issue Urgent Call to Act on Triple Threat of Obesity, Malnutrition and Climate Change]29.01.2019, Ecowatch}}.

למרות זאת במקום לצמצם את כמות המזון הנזרקת לחלק את המזון בצורה שווה מה שיאפשר לסלק את העודף ובכך לצמצם את ההשפעות הסביבתיות משתדלים להגדיל את היבול או על ידי תפיסת שטחים נוספים לחקלאות מה שגורם ל[[ברוא יערות]] או על ידי הגדלת היבול פר יחידת שטח מה שגורם ליותר [[אובדן קרקע]] ופליטת [[גזי חממה]] בגלל שימוש ביותר כלים מכאניים, דשן כימי וכדומה.  

למרות זאת במקום לצמצם את כמות המזון הנזרקת לחלק את המזון בצורה שווה מה שיאפשר לסלק את העודף ובכך לצמצם את ההשפעות הסביבתיות משתדלים להגדיל את היבול או על ידי תפיסת שטחים נוספים לחקלאות מה שגורם ל[[ברוא יערות]] או על ידי הגדלת היבול פר יחידת שטח מה שגורם ליותר [[אובדן קרקע]] ופליטת [[גזי חממה]] בגלל שימוש ביותר כלים מכאניים, דשן כימי וכדומה.  

אחת הסיבות לדירות גדולות יותר הוא עליה בתופעה של קניית עוד ועוד מוצרים שונים - בגדים, נעליים, רהיטים, מוצרי חשמל, כלי מטבח, צעצועים, ספרים, מזון (קפוא, בקופסאות) ואביזרים שונים. הדבר מוביל לנטייה לאגרנות והחזקה של הדברים גם כאשר השימוש בהם יורד והולך - לדוגמה שימוש נמוך ברוב הבגדים - כך שהם תופסים מקום בארון אבל לא משתמשים בהם. השפעות הלוואי של אגירת עוד ועוד חפצים הן לפחות ב-3 מישורים. מצד אחד לפחות אצל חלק מהמשפחות הדבר מוביל ל[[עומס חפצים]] - [[לחץ נפשי]] עומס ובעיות שונות עקב הצורך לסדר שוב ושוב בית עם יותר מידי חפצים שונים - במיוחד בבית עם כמה ילדים. בנוסף חלק מהאנשים מרגישים שאין להם מספיק מקום לאחסן את החפצים שלהם ולכן הם שוכרים מחסנים נוספים. השפעה חשובה נוספת של עומס החפצים הזה היא תוספת ענקית ל[[זיהום]] ודלדול משאבים בזמן [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של מוצרים - לדוגמה זיהום בזמן כריית חומרי גלם ויצירת המוצרים, זיהום בזמן שינוע המוצרים לצרכן (כולל אריזות [[פלסטיק]]) וזיהום ו[[אשפה]] לאחר שהמוצר נזרק לפח. הנטייה לאגרנות חפצים ועודף חפצים מובילה לפעמים לכמות על חשבון איכות - כדי למלא את הבית יש צורך לקנות עוד, ולכן קונים מוצרים זולים יותר שמתקלקלים יותר מהר.  

אחת הסיבות לדירות גדולות יותר הוא עליה בתופעה של קניית עוד ועוד מוצרים שונים - בגדים, נעליים, רהיטים, מוצרי חשמל, כלי מטבח, צעצועים, ספרים, מזון (קפוא, בקופסאות) ואביזרים שונים. הדבר מוביל לנטייה לאגרנות והחזקה של הדברים גם כאשר השימוש בהם יורד והולך - לדוגמה שימוש נמוך ברוב הבגדים - כך שהם תופסים מקום בארון אבל לא משתמשים בהם. השפעות הלוואי של אגירת עוד ועוד חפצים הן לפחות ב-3 מישורים. מצד אחד לפחות אצל חלק מהמשפחות הדבר מוביל ל[[עומס חפצים]] - [[לחץ נפשי]] עומס ובעיות שונות עקב הצורך לסדר שוב ושוב בית עם יותר מידי חפצים שונים - במיוחד בבית עם כמה ילדים. בנוסף חלק מהאנשים מרגישים שאין להם מספיק מקום לאחסן את החפצים שלהם ולכן הם שוכרים מחסנים נוספים. השפעה חשובה נוספת של עומס החפצים הזה היא תוספת ענקית ל[[זיהום]] ודלדול משאבים בזמן [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של מוצרים - לדוגמה זיהום בזמן כריית חומרי גלם ויצירת המוצרים, זיהום בזמן שינוע המוצרים לצרכן (כולל אריזות [[פלסטיק]]) וזיהום ו[[אשפה]] לאחר שהמוצר נזרק לפח. הנטייה לאגרנות חפצים ועודף חפצים מובילה לפעמים לכמות על חשבון איכות - כדי למלא את הבית יש צורך לקנות עוד, ולכן קונים מוצרים זולים יותר שמתקלקלים יותר מהר.  

השפעה נוספת היא על הוצאות אנרגיה של חימום וקירור הבית שכן בית גדול יותר קשה יותר לקרר או לחמם. עלויות נוספות הן ותשומות של נקיון וסידור הבית במקרה והעול נופל על כתפי המשפחה הדבר עלול לגרום כאמור עומס גופני נפשי, משום שצריך לסדר את הבית שוב ושוב ושוב.  

השפעה נוספת היא על הוצאות אנרגיה של חימום וקירור הבית שכן בית גדול יותר קשה יותר לקרר או לחמם. עלויות נוספות הן ותשומות של נקיון וסידור הבית במקרה והעול נופל על כתפי המשפחה הדבר עלול לגרום כאמור עומס גופני נפשי, משום שצריך לסדר את הבית שוב ושוב ושוב.  

השפעה נוספת, במיוחד במדינות צפופות היא [[ייקור מחירי הדיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]] בגלל הבניה של דירות בעלות שטח רב יותר. הוספת "קומת מחסנים" בבתים שונים מייקרת את הבניה עוד יותר (או באה על חשבון דיור). במשך השנים יש עליה בשטח הדירות שנבנות. דבר זה גורר ייקור של עלויות הבנייה. בשנים שבין 2000 ל-2010, גדל שטח הדירה הממוצעת בישראל מ-133 מ"ר ל-172 מ"ר, שהיא עליה של 30% משטח הדירה. הדבר כולל גם הגדלה של חדרים - בעיקר של חדרי אירוח והסלון, וכן הוספת חדרים. כך שבשנת 2010 הייתה השנה הראשונה שבה נמכרו יותר דירות חדשות של 5 חדרים מאשר דירות של 4 חדרים. {{הערה|עידו אפרתי, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/186/740.html בתוך עשור שטח הדירות בישראל זינק ב-30%], nrg 8/12/2010}} סיבות נוספות לדירות גדולות יותר כולל טלוויזיות גדולות יותר, שימוש בדירה כ[[סמל סטטוס]], חדר נפרד למחשב, חדר לכל ילד ועוד. כמו כן הציפיה להמשך ייקור הדירות נותנת תמריץ לקנות דירה גדולה מתוך אמונה כי הדבר מהווה השקעה כלכלית משתלמת. ייקור הדירות (שלו יש סיבות נוספות) גורר העמקה של [[אי שוויון כלכלי בישראל]] ומקשה על שכבות עניות לקנות דירות. סיבה נוספת לייקור הדיור היא הענקת "דיור" למכוניות כלומר [[חניה]].  

השפעה נוספת, במיוחד במדינות צפופות היא [[ייקור מחירי הדיור בישראל|ייקור מחירי הדיור]] בגלל הבניה של דירות בעלות שטח רב יותר. הוספת "קומת מחסנים" בבתים שונים מייקרת את הבניה עוד יותר (או באה על חשבון דיור). במשך השנים יש עליה בשטח הדירות שנבנות. דבר זה גורר ייקור של עלויות הבנייה. בשנים שבין 2000 ל-2010, גדל שטח הדירה הממוצעת בישראל מ-133 מ"ר ל-172 מ"ר, שהיא עליה של 30% משטח הדירה. הדבר כולל גם הגדלה של חדרים - בעיקר של חדרי אירוח והסלון, וכן הוספת חדרים. כך שבשנת 2010 הייתה השנה הראשונה שבה נמכרו יותר דירות חדשות של 5 חדרים מאשר דירות של 4 חדרים. {{הערה|עידו אפרתי, [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/186/740.html בתוך עשור שטח הדירות בישראל זינק ב-30%], nrg 8/12/2010}} סיבות נוספות לדירות גדולות יותר כולל טלוויזיות גדולות יותר, שימוש בדירה כ[[סמל סטטוס]], חדר נפרד למחשב, חדר לכל ילד ועוד. כמו כן הציפיה להמשך ייקור הדירות נותנת תמריץ לקנות דירה גדולה מתוך אמונה כי הדבר מהווה השקעה כלכלית משתלמת. ייקור הדירות (שלו יש סיבות נוספות) גורר העמקה של [[אי שוויון כלכלי בישראל]] ומקשה על שכבות עניות לקנות דירות. סיבה נוספת לייקור הדיור היא הענקת "דיור" למכוניות כלומר [[חניה]].  

תופעה נוספת, בעיקר בארצות הברית היא רצון ליצור "גינה" ביתית או ברוב המקרים - מדשאה. לרוב מרחבים שהתחזוקה שלהם לוקחת זמן רב ומשאבים, דורשת גינון אינטנסיבי אבל מעניקות מרחב לא איכותי (ללא שימוש רב) עבור הבית. דבר זה גוזל עוד שטח ומעצים היבטים של [[פרבור]] כמו הקושי לקדם [[הליכתיות]] עקב צפיפות עירונית נמוכה.  

תופעה נוספת, בעיקר בארצות הברית היא רצון ליצור "גינה" ביתית או ברוב המקרים - מדשאה. לרוב מרחבים שהתחזוקה שלהם לוקחת זמן רב ומשאבים, דורשת גינון אינטנסיבי אבל מעניקות מרחב לא איכותי (ללא שימוש רב) עבור הבית. דבר זה גוזל עוד שטח ומעצים היבטים של [[פרבור]] כמו הקושי לקדם [[הליכתיות]] עקב צפיפות עירונית נמוכה.  

מחסור בתחבורה הוא קושי להגיע למקומות בגלל מרחקים גדולים, קשיי עבירות ומחסור באמצעי תחבורה שיכולים לעבור את המרחקים או לצלוח את המרחקים האלה. באלפי השנים האחרונות הכלכלה האנושית עוסקת בהקטנת המחסור בתחבורה על ידי אמצעים שונים - סלילת דרכי עפר, דרכי אבן, כבישי אספלט ומסילות ברזל. כריית מנהרות דרך הרים וגשרים מעל נהרות ותהומות כדי להתגבר על מכשולים. פיתוח אמצעי תחבורה מונעים על ידי בעלי חיים, על ידי כוח אנושי (כמו [[אופניים]]) על ידי הרוח או על ידי מנוע חיצוני, השגת מקורות אנרגיה שונים להנעת התחבורה ושכלול התחבורה.  

מחסור בתחבורה הוא קושי להגיע למקומות בגלל מרחקים גדולים, קשיי עבירות ומחסור באמצעי תחבורה שיכולים לעבור את המרחקים או לצלוח את המרחקים האלה. באלפי השנים האחרונות הכלכלה האנושית עוסקת בהקטנת המחסור בתחבורה על ידי אמצעים שונים - סלילת דרכי עפר, דרכי אבן, כבישי אספלט ומסילות ברזל. כריית מנהרות דרך הרים וגשרים מעל נהרות ותהומות כדי להתגבר על מכשולים. פיתוח אמצעי תחבורה מונעים על ידי בעלי חיים, על ידי כוח אנושי (כמו [[אופניים]]) על ידי הרוח או על ידי מנוע חיצוני, השגת מקורות אנרגיה שונים להנעת התחבורה ושכלול התחבורה.  

סוג אחד של עודף בתחבורה הוא עודף בכלי תחבורה בשטח נתון - כאשר מתחילים בעיות של [[פקקי תנועה]] - כך עודף בכלים שאמורים לספק תחבורה מהירה מייצר הגעה איטית. כיום עודף השימוש ב[[מכוניות]] והוא כזה שהוא בעצמו הפך לגורם מרכזי לצורך בתחבורה: בגלל השטח שתופסים הרכבים אי אפשר לבנות ערים צפופות ומתכננים קניונים ופרברים עם בניה עם צפיפות נמוכה ועם שטח רב המוקדש ל[[חניה]]. דבר זה מקשה על הליכה ועל שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ומכונה [[פרבור]]. הפרבור מגדיל עוד יותר את השימוש במכוניות - קניה של יותר מכוניות, שימוש רב יותר בכל מכונית ונסיעות למרחקים גדולים יותר. דוגמה הנראית היטב לעין היא החניונים הענקיים ליד הסופרמרקטים מחוץ לעיר: ב[[תכנון מוטה מכוניות]] קשה לשמור את מרכזי הקניות אלה באמצע העיר כי לא היה מקום למכוניות ברחוב, אז הוציאו אתם אל מחוץ לעיר . דבר זה מקשה על תושבים להגיע אליהם בהליכה. בעיה נוספת אחרת של עודף בכלי תחבורה היא ייקור של [[חניה]] והשלכות של דבר זה על התחבורה ועל הדיור.  

סוג אחד של עודף בתחבורה הוא עודף בכלי תחבורה בשטח נתון - כאשר מתחילים בעיות של [[פקקי תנועה]] - כך עודף בכלים שאמורים לספק תחבורה מהירה מייצר הגעה איטית. כיום עודף השימוש ב[[מכוניות]] והוא כזה שהוא בעצמו הפך לגורם מרכזי לצורך בתחבורה: בגלל השטח שתופסים הרכבים אי אפשר לבנות ערים צפופות ומתכננים קניונים ופרברים עם בניה עם צפיפות נמוכה ועם שטח רב המוקדש ל[[חניה]]. דבר זה מקשה על הליכה ועל שימוש ב[[תחבורה ציבורית]] ומכונה [[פרבור]]. הפרבור מגדיל עוד יותר את השימוש במכוניות - קניה של יותר מכוניות, שימוש רב יותר בכל מכונית ונסיעות למרחקים גדולים יותר. דוגמה הנראית היטב לעין היא החניונים הענקיים ליד הסופרמרקטים מחוץ לעיר: ב[[תכנון מוטה מכוניות]] קשה לשמור את מרכזי הקניות אלה באמצע העיר כי לא היה מקום למכוניות ברחוב, אז הוציאו אתם אל מחוץ לעיר . דבר זה מקשה על תושבים להגיע אליהם בהליכה. בעיה נוספת אחרת של עודף בכלי תחבורה היא ייקור של [[חניה]] והשלכות של דבר זה על התחבורה ועל הדיור.  

בנוסף כאשר יש הרבה מכוניות צריך לסלול כביש עוקף כדי שלא יהיה פקק וכאשר יש עומס תחבורתי כבד בעיר אנשים נוטים לבנות מחוץ לעיר כלומר על השטחים הפתוחים.

בנוסף כאשר יש הרבה מכוניות צריך לסלול כביש עוקף כדי שלא יהיה פקק וכאשר יש עומס תחבורתי כבד בעיר אנשים נוטים לבנות מחוץ לעיר כלומר על השטחים הפתוחים.

[[סיכוני אסון עולמיים|גורם סיכון עולמי]] נוסף הם שינויי האקלים הנגרמים בחלקם מפליטת גזי חממה מתחבורה ממונעת.

[[סיכוני אסון עולמיים|גורם סיכון עולמי]] נוסף הם שינויי האקלים הנגרמים בחלקם מפליטת גזי חממה מתחבורה ממונעת.

בעיה נוספת של עודף תחבורה נוגעת לנוהג שהופך להיות נפוץ יותר ויותר של מעברי בתים בין שכונות, ערים וארצות - בצורה יותר ויותר תכופה ותזזיתית. עד סוף המאה ה-19 ואף בתוך המאה ה-20, רוב האנשים נולדו ומתו באותו כפר או עיר. כיום אנשים עוברים דירה בכל כמה שנים וחלקם גם משנים עיר או מדינה. דבר זה פוגע הן בקשרי משפחה והן בקשרי חברות ומסב סבל רב - לדוגמה להורים שילדיהם או אחים שלהם עברו למדינה אחרת. פתרון חלקי של דבר זה הוא בשמירה על קשר באמצעות מכתבים, טלפונים, טיסות ושיחות וידאו, אבל אלו הם פיצוים מוגבלים. בעיה אחרת שנוצרת מכך היא פגיעה ב[[הון חברתי]] ובתפקודן של [[קהילות]], וכן קושי שעלול להיווצר לצעירים למצוא בני זוג, שכן דבר זה נובע לעיתים קרובות מיצירת קשרי חברות צעירים אחרים שגדלים באיזור. {{הערה |ראו ספרו של דן אריאלי, [[לא רציונלי ולא במקרה]]}}

בעיה נוספת של עודף תחבורה נוגעת לנוהג שהופך להיות נפוץ יותר ויותר של מעברי בתים בין שכונות, ערים וארצות - בצורה יותר ויותר תכופה ותזזיתית. עד סוף המאה ה-19 ואף בתוך המאה ה-20, רוב האנשים נולדו ומתו באותו כפר או עיר. כיום אנשים עוברים דירה בכל כמה שנים וחלקם גם משנים עיר או מדינה. דבר זה פוגע הן בקשרי משפחה והן בקשרי חברות ומסב סבל רב - לדוגמה להורים שילדיהם או אחים שלהם עברו למדינה אחרת. פתרון חלקי של דבר זה הוא בשמירה על קשר באמצעות מכתבים, טלפונים, טיסות ושיחות וידאו, אבל אלו הם פיצוים מוגבלים. בעיה אחרת שנוצרת מכך היא פגיעה ב[[הון חברתי]] ובתפקודן של [[קהילות]], וכן קושי שעלול להיווצר לצעירים למצוא בני זוג, שכן דבר זה נובע לעיתים קרובות מיצירת קשרי חברות צעירים אחרים שגדלים באיזור. {{הערה |ראו ספרו של דן אריאלי, [[לא רציונלי ולא במקרה]]}}

===מחסור ועודף במידע===

===מחסור ועודף במידע===

=== מחסור ועודף במסכים ===

=== מחסור ועודף במסכים ===

{{הפניה לערך מורחב|מציאות מדומה}}

{{הפניה לערך מורחב|מציאות מדומה}}

מחשבות ראשונות על טכנולוגיות כמו קולנוע, טלוויזיה, מחשבים, אינטרנט וטלפונים סלולריים הדגישו את הצדדים החיוביים בטכנולוגיות אלה. עם הזמן למדו כי ייתכנו גם השלכות שליליות, לדוגמה השימוש בקולנוע לצורכי [[תעמולה]] בשנות ה-30 של המאה ה-20. מאוחר יותר הייתה ביקורת גם על [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]] כולל טענות כי הדבר גורם לסוג של [[התמכרות]]. עם הזמן התגלו היבטים שבהם צפייה בטלוויזיה פוגעת בבריאות - כולל [[אורח חיים יושבני]], סיוע בהפצה של [[מזון מהיר]] ([[שיווק מזון לילדים ולבני נוער]] ו[[כלכלת השמנה]])והרגלי תזונה גרועה (אכילה מול הטלוויזיה) ושינה גרועה (טלוויזיה במיטה). דברים אלה הובילו רופאים וארגונים רפואה שונים להמליץ על הפחתת צפייה בטלוויזיה.

מחשבות ראשונות על טכנולוגיות כמו קולנוע, טלוויזיה, מחשבים, אינטרנט וטלפונים סלולריים הדגישו את הצדדים החיוביים בטכנולוגיות אלה. עם הזמן למדו כי ייתכנו גם השלכות שליליות, לדוגמה השימוש בקולנוע לצורכי [[תעמולה]] בשנות ה-30 של המאה ה-20. מאוחר יותר הייתה ביקורת גם על [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]] כולל טענות כי הדבר גורם לסוג של [[התמכרות]]. עם הזמן התגלו היבטים שבהם צפייה בטלוויזיה פוגעת בבריאות - כולל [[אורח חיים יושבני]], סיוע בהפצה של [[מזון מהיר]] ([[שיווק מזון לילדים ולבני נוער]] ו[[כלכלת השמנה]])והרגלי תזונה גרועה (אכילה מול הטלוויזיה) ושינה גרועה (טלוויזיה במיטה). דברים אלה הובילו רופאים וארגונים רפואה שונים להמליץ על הפחתת צפייה בטלוויזיה.  

ניתן להגדיר צריכה עודפת של מסכים שונים כמו טלוויזיה, מחשבים וטלפונים סלולריים כאשר בני אדם נפגעים מההשלכות הבריאותיות והחברתיות של המכשירים האלה. ראו: [[התמכרות למשחקי מחשב]], [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי]].

ניתן להגדיר צריכה עודפת של מסכים שונים כמו טלוויזיה, מחשבים וטלפונים סלולריים כאשר בני אדם נפגעים מההשלכות הבריאותיות והחברתיות של המכשירים האלה. ראו: [[התמכרות למשחקי מחשב]], [[השפעות בריאותיות וסביבתיות של טלפון סלולרי]].

צלילים וקולות בעוצמה מסוימת תורמים הן לשרידה והן להנאה מהחיים. חרשות היא דוגמה למחסור בצלילים היא עלולה לגרור בידוד חברתי וכן לסכן את האדם.  

צלילים וקולות בעוצמה מסוימת תורמים הן לשרידה והן להנאה מהחיים. חרשות היא דוגמה למחסור בצלילים היא עלולה לגרור בידוד חברתי וכן לסכן את האדם.  

כיום ברוב בערים המודרניות יש [[זיהום רעש]] - כמות עודפת של רעש שעלולה לגרור נזקים בריאותיים ונפשיים. עוד בתקופות קדומות הערים תוארו כ"ערים סואנות". המקור העיקרי לרעש כיום הוא רעש מתחבורה יבשתית - קולות המנועים והצמיגים של מכוניות, אופנועים, אוטובוסים, משאיות ועוד. מקורות רעש חשוב אחרים כוללים פקקי תנועה (וצפירות), רעש מטוסים, ועוד. עבור חלק מהאנשים - בעיקר בקרב פועלי תעשייה מקור מסוכן לרעש הוא חשיפה לרעש במקומות העבודה. יש בתים שבהם [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הטלוויזיה]] או [[התמכרות למשחקי מחשב|משחקי מחשב]] פתוחים חלק גדול מהזמן כמעין "רעש רקע". מקורות אחרים לרעש כוללים מערכות הגברה, קריוקי, עבודות בנייה ותשתיות ועוד. בשנים האחרונות חנויות רבות וכן מסעדות משמיעות מוזיקה כדי לעודד אווירה "קצבית" , רמות גבוהות מידי של רעש במקום כזה עלולות ליצור רעש לשכנים וכן לגורם מתח - לרוב בצורה לא מודעת - ללקוחות עצמם. לזיהום רעש עלול להיות אפקט של [[משוב חוזר]] - שכן זיהום רקע של מכוניות לדוגמה עלול לגרום לאנשים לרצות לשמוע מוזיקה חזקה יותר. מנגנון חשוב נוסף של רעש הוא פגיעה בשמיעה עקב מערכות הגברה חזקות ובעקבות זה הגברה נוספת של הצליל - דבר נפוץ אצל אנשי מועדונים. בעיות של רעש מתחבורה משוייכות לרוב ל[[תכנון מוטה מכוניות]] אבל גם [[עירוניות מתחדשת]] עלולה ליצור עודף רעש הנובע מהיבטים כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[בנייה מרקמית]].  

כיום ברוב בערים המודרניות יש [[זיהום רעש]] - כמות עודפת של רעש שעלולה לגרור נזקים בריאותיים ונפשיים. עוד בתקופות קדומות הערים תוארו כ"ערים סואנות". המקור העיקרי לרעש כיום הוא רעש מתחבורה יבשתית - קולות המנועים והצמיגים של מכוניות, אופנועים, אוטובוסים, משאיות ועוד. מקורות רעש חשוב אחרים כוללים פקקי תנועה (וצפירות), רעש מטוסים, ועוד. עבור חלק מהאנשים - בעיקר בקרב פועלי תעשייה מקור מסוכן לרעש הוא חשיפה לרעש במקומות העבודה. יש בתים שבהם [[השלכות בריאותיות וחברתיות של צפייה בטלוויזיה|הטלוויזיה]] או [[התמכרות למשחקי מחשב|משחקי מחשב]] פתוחים חלק גדול מהזמן כמעין "רעש רקע". מקורות אחרים לרעש כוללים מערכות הגברה, קריוקי, עבודות בנייה ותשתיות ועוד. בשנים האחרונות חנויות רבות וכן מסעדות משמיעות מוזיקה כדי לעודד אווירה "קצבית" , רמות גבוהות מידי של רעש במקום כזה עלולות ליצור רעש לשכנים וכן לגורם מתח - לרוב בצורה לא מודעת - ללקוחות עצמם. לזיהום רעש עלול להיות אפקט של [[משוב חוזר]] - שכן זיהום רקע של מכוניות לדוגמה עלול לגרום לאנשים לרצות לשמוע מוזיקה חזקה יותר. מנגנון חשוב נוסף של רעש הוא פגיעה בשמיעה עקב מערכות הגברה חזקות ובעקבות זה הגברה נוספת של הצליל - דבר נפוץ אצל אנשי מועדונים. בעיות של רעש מתחבורה משוייכות לרוב ל[[תכנון מוטה מכוניות]] אבל גם [[עירוניות מתחדשת]] עלולה ליצור עודף רעש הנובע מהיבטים כמו [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[בנייה מרקמית]].  

ניתן למנוע חלק מעודפי הרעש על ידי [[תכנון עירוני]] נכון יותר לדוגמה הפחתת הרעש של תנועה מנועית על ידי [[מיתון תנועה]] ועל ידי הפחתת שימוש במכוניות על ידי [[תחבורה בת קיימא]], דרך נוספת היא שימוש ב[[מכוניות חשמליות]] שבהן המנוע לא מרעיש. [[עצים בעיר]] גם כן יכולים לבלוע רעשים.

ניתן למנוע חלק מעודפי הרעש על ידי [[תכנון עירוני]] נכון יותר לדוגמה הפחתת הרעש של תנועה מנועית על ידי [[מיתון תנועה]] ועל ידי הפחתת שימוש במכוניות על ידי [[תחבורה בת קיימא]], דרך נוספת היא שימוש ב[[מכוניות חשמליות]] שבהן המנוע לא מרעיש. [[עצים בעיר]] גם כן יכולים לבלוע רעשים.

* בנוסף גופים ממשלתיים ובין לאומיים מקדמים מאבק בעודף במקרים שונים, רק בלי לומר זאת במפורש. לדוגמה מחזור והתייעלות אנרגטית מקטינים את ייצור הדלקים להפקת אנרגיה. מעבר ממכוניות לאופניים מקטין את כמות הטכנולוגיה. עצם העובדה שאירגונים כמו ארגון האומות המאוחדות מכירות בכך שיכול להיות עודף מוצרים, שמוצרים עם פחות טכנולוגיה יכוליםלהיות עדיפים על מוצרים עם יותר, היא כבר חשובה מאוד. אחד הסלוגנים בקמפיין לצמצום שימוש בפלסטיק הוא: "אם אתה לא יכול להשתמש בו שוב-תסרב(לקחת את המוצר)"{{הערה|המחלקה הסביבתית ברגון האומות המאוחדות [http://web.unep.org/unepmap/world-environment-day-%E2%80%93-beating-plastic-pollution-mediterranean WORLD ENVIRONMENT DAY – BEATING PLASTIC POLLUTION IN THE MEDITERRANEAN]}}.

* בנוסף גופים ממשלתיים ובין לאומיים מקדמים מאבק בעודף במקרים שונים, רק בלי לומר זאת במפורש. לדוגמה מחזור והתייעלות אנרגטית מקטינים את ייצור הדלקים להפקת אנרגיה. מעבר ממכוניות לאופניים מקטין את כמות הטכנולוגיה. עצם העובדה שאירגונים כמו ארגון האומות המאוחדות מכירות בכך שיכול להיות עודף מוצרים, שמוצרים עם פחות טכנולוגיה יכוליםלהיות עדיפים על מוצרים עם יותר, היא כבר חשובה מאוד. אחד הסלוגנים בקמפיין לצמצום שימוש בפלסטיק הוא: "אם אתה לא יכול להשתמש בו שוב-תסרב(לקחת את המוצר)"{{הערה|המחלקה הסביבתית ברגון האומות המאוחדות [http://web.unep.org/unepmap/world-environment-day-%E2%80%93-beating-plastic-pollution-mediterranean WORLD ENVIRONMENT DAY – BEATING PLASTIC POLLUTION IN THE MEDITERRANEAN]}}.

* דוגמה אחרת היא המעבר משימוש במכוניות לשימוש בתחבורה ציבורית ואופניים ככלי תחבורה, אשר תפש תאוצה בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, בדרך כלל במקומות שסובלים מעודף יותר ממחסור. מעבר כזה לא רק מונע את הפליטות בגלל השימוש בדלק למנועים, אלה גם את ההשלכות הסביבתיות השונות של ייצור מתכות, זכוכית ועוד חומרים כי צריך יותר חומרים כאלה כדי לייצר 50 מכוניות, מאוטובוס אחד או חמישים זוגות אופניים. הוא מאפשר יישובים מרווחים יותר, כי אין צורך בכל כך הרבה מקום לחניות, תורם לבריאות.{{הערה|Richard Casson [https://www.greenpeace.org/international/story/13968/we-dont-just-need-electric-cars-we-need-fewer-cars/ We don’t just need electric cars, we need fewer cars] 25.01.2018, Greenpeace}}.

* דוגמה אחרת היא המעבר משימוש במכוניות לשימוש בתחבורה ציבורית ואופניים ככלי תחבורה, אשר תפש תאוצה בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, בדרך כלל במקומות שסובלים מעודף יותר ממחסור. מעבר כזה לא רק מונע את הפליטות בגלל השימוש בדלק למנועים, אלה גם את ההשלכות הסביבתיות השונות של ייצור מתכות, זכוכית ועוד חומרים כי צריך יותר חומרים כאלה כדי לייצר 50 מכוניות, מאוטובוס אחד או חמישים זוגות אופניים. הוא מאפשר יישובים מרווחים יותר, כי אין צורך בכל כך הרבה מקום לחניות, תורם לבריאות.{{הערה|Richard Casson [https://www.greenpeace.org/international/story/13968/we-dont-just-need-electric-cars-we-need-fewer-cars/ We don’t just need electric cars, we need fewer cars] 25.01.2018, Greenpeace}}.

* יש לציין שהתעמלות איננה מסייעת לפתור את בעית אורח החיים היושבני לפי מחקר שפורסם בשנת 2014. כלומר, כאשר האדם נמצא באורח חיים יושבני בגלל ניצול בני אדם אחרים או עודף מיכון, אפילו אם הוא מתעמל חצי שעה ביום, זה לא עוזר למנוע את עודף תחלואת הסרטן ושאר האפקטים. מכאן, שכדי לפתור אותם אותה, כניראה, צריך לשנות את אורח החיים - להפחית מיכון וניצול וכדומה{{הערה| Hannah Newman [https://qz.com/223160/why-not-even-exercise-will-undo-the-harm-of-sitting-all-day-and-what-you-can-do-about-it/ Why not even exercise will undo the harm of sitting all day—and what you can do about it] 26 ביוני 2014, Quartz}}.

* יש לציין שהתעמלות איננה מסייעת לפתור את בעית אורח החיים היושבני לפי מחקר שפורסם בשנת 2014. כלומר, כאשר האדם נמצא באורח חיים יושבני בגלל ניצול בני אדם אחרים או עודף מיכון, אפילו אם הוא מתעמל חצי שעה ביום, זה לא עוזר למנוע את עודף תחלואת הסרטן ושאר האפקטים. מכאן, שכדי לפתור אותם אותה, כניראה, צריך לשנות את אורח החיים - להפחית מיכון וניצול וכדומה{{הערה| Hannah Newman [https://qz.com/223160/why-not-even-exercise-will-undo-the-harm-of-sitting-all-day-and-what-you-can-do-about-it/ Why not even exercise will undo the harm of sitting all day—and what you can do about it] 26 ביוני 2014, Quartz}}.