שורה 65: |
שורה 65: |
| בעיה נוספת היא שבגלל סוג של מחסור הנקרא [[עוני]] יש תמותת ילדים גבוהה וזה לפי תאוריית ה[[מעבר דמוגרפי]] גורם ליותר ילדים במשפחה. הדבר תורם ל[[פיצוץ אוכלוסין]] מה שמגביר את ה[[עוני]] ואיתו את התחרות על משאבים. | | בעיה נוספת היא שבגלל סוג של מחסור הנקרא [[עוני]] יש תמותת ילדים גבוהה וזה לפי תאוריית ה[[מעבר דמוגרפי]] גורם ליותר ילדים במשפחה. הדבר תורם ל[[פיצוץ אוכלוסין]] מה שמגביר את ה[[עוני]] ואיתו את התחרות על משאבים. |
| | | |
− | המסקנה מכל הנאמר לעיל היא שהיווצרות המחסור והעודף לא נעשתה בגלל בחירה רצונית אפילו של אלה שלהם היה עודף, אלה בגלל [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך טווח]] שעל חלק מגורמיו לאנשים לא הייתה שליטה, בגלל שהם לא ידעו עד הסוף מהם ואיך להתגבר עליהם. זה לא אומר שיש הצדקה למעשי הדיכוי כמו שאומרות גישות דטרמיניסטיות שונות, אבל זה אומר שהמדכאים, מדכאים לא בהכרח בגלל שהם נהנים מזה, אלה בגלל שהם לא יודעים איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר. זה ברור במיוחד בתקופה המודרנית כאשר תופעות הקשורות למחסור ועודף החלו להוות סיכון ממשי [[קיימות|לקיימות]] האנושות כולה (ראה מידע בסעיף השפעות המחסור והעודף בדף זה). מכאן החשיבות של גיבוש ההבנה איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר. | + | המסקנה מכל הנאמר לעיל היא שהיווצרות המחסור והעודף לא נעשתה בגלל בחירה רצונית אפילו של אלה שלהם היה עודף, אלה בגלל [[תהליך ארוך טווח|תהליך ארוך טווח]] שעל חלק מגורמיו לאנשים לא הייתה שליטה, בגלל שהם לא ידעו עד הסוף מהם ואיך להתגבר עליהם. זה לא אומר שיש הצדקה למעשי הדיכוי כמו שאומרות גישות דטרמיניסטיות שונות, אבל זה אומר שהמדכאים, מדכאים לא בהכרח בגלל שהם נהנים מזה, אלה בגלל שהם לא יודעים איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר. זה ברור במיוחד בתקופה המודרנית כאשר תופעות הקשורות למחסור ועודף החלו להוות סיכון ממשי [[קיימות|לקיימות]] האנושות כולה (ראו מידע בסעיף השפעות המחסור והעודף בדף זה). מכאן החשיבות של גיבוש ההבנה איך אפשר להגיע למשהו טוב יותר. |
| === שיטות שונות ליצירת מחסור ועודף === | | === שיטות שונות ליצירת מחסור ועודף === |
| {{הפניה לערך מורחב|תרבות הצריכה}} | | {{הפניה לערך מורחב|תרבות הצריכה}} |
שורה 153: |
שורה 153: |
| דוגמה מובהקת לכך היא מה שקרא עם האינדיאנים במאה ה-16, לפי תיאורו של [[ברטולומאו דה לאס קאסאס]] (ראו שם). לטענתו לפני הכיבוש האינדיאנים שהשתמשו ביחסית מעט טכנולוגיה לא היו מורגלים לעבודות פיזיות קשות כי הם עסקו ביחסית מעט פעילות גופנית. זאת, כי הם לקחו רק את מה שהיה נחוץ להם באמצעות ציד, דיג, לקט, חקלאות שאפשר להגדיר כאורגנית. כאשר הגיעו הספרדים הם הכריחו אותם לעבוד כדי לייצר בשבילם מוצרים בלי שהם הספרדים יצטרכו לעסוק בפעילות גופנית ובלי לתת לאינדיאנים אפילו את החלק מהתבואה שהיה נחוץ להם. כתוצאה מכך נוצר מחסור באנרגיה ובמזון אשר לטענת לאס קאסס היה הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה אצל האינדיאנים תחת הכיבוש הספרדי. כלומר, אפשר להשתמש ביחסית מעט טכנולוגיה ועדיין לא לחוות מחסור באנרגיה עם מייצרים לא יותר ממה שצריך. | | דוגמה מובהקת לכך היא מה שקרא עם האינדיאנים במאה ה-16, לפי תיאורו של [[ברטולומאו דה לאס קאסאס]] (ראו שם). לטענתו לפני הכיבוש האינדיאנים שהשתמשו ביחסית מעט טכנולוגיה לא היו מורגלים לעבודות פיזיות קשות כי הם עסקו ביחסית מעט פעילות גופנית. זאת, כי הם לקחו רק את מה שהיה נחוץ להם באמצעות ציד, דיג, לקט, חקלאות שאפשר להגדיר כאורגנית. כאשר הגיעו הספרדים הם הכריחו אותם לעבוד כדי לייצר בשבילם מוצרים בלי שהם הספרדים יצטרכו לעסוק בפעילות גופנית ובלי לתת לאינדיאנים אפילו את החלק מהתבואה שהיה נחוץ להם. כתוצאה מכך נוצר מחסור באנרגיה ובמזון אשר לטענת לאס קאסס היה הסיבה העיקרית לתחלואה ותמותה אצל האינדיאנים תחת הכיבוש הספרדי. כלומר, אפשר להשתמש ביחסית מעט טכנולוגיה ועדיין לא לחוות מחסור באנרגיה עם מייצרים לא יותר ממה שצריך. |
| | | |
− | בתחילת המאה ה-21 ייתכן ובעיית העודף באנרגיה היא אפילו נפוצה יותר מהמחסור עקב עודף מיכון. כתוצאה מכך יש עלייה בתחלואה ובתמותה הקשורה [[אורח חיים יושבני|לאורח חיים יושבני]] מצד אחד ומצד שני בעיות סביבתיות שונות הקשורות לעודף מיכון, כמו [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] עקב פליטות גזי חממה, מה שמכריח אנשים עניים דרך מדבור לעבוד יותר ויוצר מחסור באנרגיה. חשוב להבין את זה כי כאשר חברות הנפט מדברות על זה שלא צריך להגביל פליטות גזי חממה הם בדרך כלל מסבירות שיש "מחסור באנרגיה". אורח חיים יושבני גורם לתמותה של 3.2 מיליון בני אדם בשנה ומקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים (ראה דף [[אורח חיים יושבני]]). | + | בתחילת המאה ה-21 ייתכן ובעיית העודף באנרגיה היא אפילו נפוצה יותר מהמחסור עקב עודף מיכון. כתוצאה מכך יש עלייה בתחלואה ובתמותה הקשורה [[אורח חיים יושבני|לאורח חיים יושבני]] מצד אחד ומצד שני בעיות סביבתיות שונות הקשורות לעודף מיכון, כמו [[התחממות גלובאלית|שינויי אקלים]] עקב פליטות גזי חממה, מה שמכריח אנשים עניים דרך מדבור לעבוד יותר ויוצר מחסור באנרגיה. חשוב להבין את זה כי כאשר חברות הנפט מדברות על זה שלא צריך להגביל פליטות גזי חממה הם בדרך כלל מסבירות שיש "מחסור באנרגיה". אורח חיים יושבני גורם לתמותה של 3.2 מיליון בני אדם בשנה ומקצר את תוחלת החיים ב-5 שנים (ראו דף [[אורח חיים יושבני]]). |
| | | |
| === מחסור ועודף בתחבורה === | | === מחסור ועודף בתחבורה === |