כלכלה ציבורית
כלכלה ציבורית (באנגלית: Public economics או Economics of the public sector) הוא המחקר של מדיניות הממשלה דרך נקודת המבט חקר הכלכלה, במיוחד נקודת המבט של כלכלה נאו-קלאסית של יעילות כלכלית ו כלכלי|שוויון.
ברמה הבסיסית ביותר, כלכלה ציבורית מספקת מסגרת ניתוח ומחשבה בשאלה האם הממשלה צריכה להתערב בשוק כלכלי ובאיזו מידה עליה לעשות זאת. כדי לבחון שאלה זו, משתמשים במיקרו-כלכלה כדי להעריך האם סביר שהמגזר הפרטי יספק תוצאה יעילה ללא התערבות ממשלתית. בדרך כלל המחקר עוסק בשאלות של מיסוי ממשלתי ושל הוצאה ממשלתית הקשורות בתחום. תחום זה מכיל שורה של נושאים הכוללים כשל שוק, השפעה חיצונית ויצירה ויישום של מדיניות ממשלתית. כלכלה ציבורית בנויה על סמך התחום של כלכלת רווחה והמטרה הסופית שלה אמורה להיות לשפר את הרווחה החברתית. חלקה הגדול מגיע מתחום הנחות היסוד של כלכלה נאו-קלאסית והנחות היסוד שלה לגבי רווחה, התנהגות צרכנים, יצרנים והדינמיקה של שווקים.
נושאים ומתודות רחבים בתחום כוללים:
- התאוריה והיישום של מימון ציבורי
- אנליזה ועיצוב של מדיניות ציבורית.
- השפעות חלוקתיות של מיסוי ושל הוצאות ממשלתיות.
- אנליזה של כשלי שוק ושל כשלי ממשל.
לפי טענת הכלכלנים ניתן דגש לשיטות מדעיות ולאנליזה נורמטיבית-אתית, להבדיל מאידאולוגיה. דוגמות לנושאים שמכוסים כוללים נטל מס, מיסוי אופטימלי והתאוריה של מוצרים ציבוריים.
נושאים בכלכלה ציבורית
- כלכלת רווחה: שיווי משקל כללי בכלכלה (מודל ארו-דברה). תיבת אדג'וורת', עקומת התמורה, משפט ארו-דברה, משפטי הרווחה.
- תועלת חברתית: הגדרות פורמליות של תועלת חברתית, יעילות, שוויוניות, צדק, קנאה. אסכולות נורמטיביות להערכת תועלת חברתית וצדק חלוקתי כמו תועלתנות ושוויוניות. הבעייתיות במושג תועלת חברתית, בחירה והעדפה חברתית. אקסיומטיזציה של העדפה חברתית, משפט מאי, משפט אי-האפשרות של ארו.
- כשלי שוק: השפעות חיצוניות, תנאי סמואלסון, משפט קואוז, מסים מתקנים להשפעה חיצונית (מס פיגו) ומדיניות ציבורית. מוצרים ציבוריים, אספקה פרטית ואספקה אסטרטגית של מוצר ציבורי, פתרון לינדהל. העודף החברתי הנקי, שווקים לא תחרותיים, נטל עודף של מונופול, תחרות לרכישת כוח מונופוליסטי, הימורים ותחרויות, חדשנות טכנולוגית, מודלים לא שיתופיים, מדיניות ציבורית בשווקים לא תחרותיים, מודלים שיתופיים, כשלי שוק כתוצאה ממידע א-סימטרי, ברירת נגד וסיכון מוסרי. מדדים לריכוזיות ולכוח שוק.
- מימון ציבורי: מושגי יסוד בכלכלת מסים, מערכת מסים אופטימלית, כלל רמזי, מיסוי הכנסה אופטימלי, מיסוי פרוגרסיבי, מס רווחי הון, בחירת תיק נכסים אופטימלי, תחולת מס במשק סטטי ובמשק דינמי, רפורמות מס.
- כלכלה פוליטית: שלטון החוק ואנרכיה, שיווי משקל פוליטי, משפט הבוחר החציוני, נטל העודף, ביורוקרטיה, שחיתות, שלטון דה-יורה ושלטון דה-פקטו. משחקים דינמיים בככלה פוליטית.
ביקורת
הניתוח של כלכלה ציבורית מסתיר בתוכו ניתוח נורמטיבי על ידי הנחות היסוד שלו, שמבוססות על כלכלה נאו-קלאסית. לדוגמה מטרה של יעילות כלכלית - יעילות פארטו מניחה כי הרווחה שצריך להתחשב בה היא של כלל השחקנים שמשתתפים במצב נתון בשוק - דבר שנוגד תפיסות אחרות כמו צדק בין דורי וזכויות בעלי חיים. הניתוח של יעילות הוא בדרך כלל במסגרת כלכלה לאומית כך שפגיעה באנשים במדינות אחרות לא נחשבת או שהיא נספרת בצורות בעייתיות (לדוגמה כן מתחשבים ברווחה של משקיע בין לאומי גדול ועשיר אבל לא בעובדים של אותה מדינה). ניתוח נאו-קלאסי של התנהגות צרכנים והעדפות שלהם מניח כמובן מאליו הנחות כמו רציונליות, או שהרווחה של האדם נובעת רק מצריכת מוצרים ומפנאי ולא לדוגמה ממציאת בן זוג, או טיפוח צאצאים - כך שהיבטים כמו רווחה יחסית שאופיינית לדילמות אבולוציוניות נתפסות לדוגמה כקנאה.
התאוריה לא מתחשבת במטרות חברתיות אחרות כמו קיימות או חוסן או דמוקרטיה ומניחה כי דברים אלה הם דברים נתונים מראש או שאינם מושפעים כלל מקיום הכלכלה. כמו כן התאוריה בדרך כלל לא מתחשבת בכלכלה מוסדית, כלכלה התנהגותית וכלכלה אקולוגית.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- כלכלה ציבורית בוויקיפדיה האנגלית
- קורס כלכלה ציבורית באוניברסיטה הפתוחה