טכנו-ריאליזם

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

טכנו-ריאליזם (Technorealism) הוא נסיון להרחבת דרך ביניים בין טכנו-אוטופיסטים או אופטימיזם טכנולוגי לבין נאו-לודיזם על ידי בחינה של ההשלכות החברתיות, סביבתיות והפוליטיות של טכנולוגיות, בנסיון לתת לציבור כולו שליטה רבה יותר על עתידו. הטכנו-ראסליטים דוגלים בבחינה ביקורתית ומתמשכת של הצורות בהן טכנולוגיות עשויות לסייע או לפגוע בניסיונם של בני אדם לשפר את איכות חייהם, את הקהילות והכלכלה שלהם ואת המבנים הפוליטיים והכלכליים שלהם.

הטכנו ריאליסטים החלו כתנועה שבסיסה בארצות הברית שדנה בהשלכות אפשריות של טכנולוגיות מידע, אבל מאז היא התפתחה לתנועה רעיונית בינלאומית שעוסקת בנושאים שונים כמו ננו-טכנולוגיה וביו-טכנולוגיה.

עקרונות

הטכנו-ריאליסטים ניסחו שמונה עקרונות, להסבר פשוט של תורתם:

  1. הטכנולוגיות אינן ניטרליות - תפיסה שגויה גדולה שקיימת בימינו היא שטכנולוגיות הן חופשיות לחלוטין מהטיה או משוא פנים - שבגלל שהטכנולוגיה מורכבת מעצמים בודדים הם לא מקדמים סוגי התנהגות מסויימים על פני סוגים אחרים. למען האמת, טכנולוגיות טעונות, במכוון ושלא במכוון, בנטיות חברתיות, פוליטיות וכלכליות. כל כלי, מספק למשתמשים בו סוג מסויים של ראיית העולם, ודרכים מסויימות לאינטראקציה עם אחרים. חשוב שכל אחד מאיתנו יבחן את ההטיות של טכנולוגיות שונות ויחפש את אלו שמשקפות את הערכים והשאיפות שלנו.
  2. הרשת היא דבר מהפכני אך לא אוטופי - האינטרנט מהווה כלי תקשורת יוצא דופן, המעניק מגוון רחב של הזדמנויות חדשות לאנשים, לקהילות, לעסקים ולממשלות. אך ככל שגדלה אוכלוסיית הרשת, כך היא דומה יותר לחברה בכללותה, על כל מורכבותה. על כל היבט של העצמה או הארה ברשת יהיו גם היבטים של זדון, סטייה או סתם היבטים רגילים.
  3. לממשלות יש תפקיד מרכזי בחזית האלקטרונית - בניגוד לאלה הטוענים שסייברספייס הינו תחום שיפוט נפרד מן העולם האמיתי, ובהנחת יסוד שאכן ממשלות אמורות להתאים עצמן לחוקי משחק חדשים של הסייברספייס הממעיטים ברגולציה ובצנזורה - טיפשי לחשוב שאין להן מקום בעולם המתוקשר. כנציגות דמוקרטית של הציבור, למדינה יש את הזכות ואת האחריות לעזור במיזוג והטמעת עולם הסייבר בחברה המסורתית. בנוגע לסטנדרטים טכנולוגיים ותחרות חברות תוכנה מסחריות, יש לצפות שלמדינה יהיו אינטרסים קרובים יותר לטובת הציבור.
  4. מידע איננו בהכרח ידע - הנגישות אל המידע הרב המצטבר ברשת, תרמה באופן מדהים לחברה שלנו. יחד עם זאת, גודש המידע מעמיד בפנינו אתגרים לספקנות ומשמעת צרכנית של מידע זה. אל לנו לבלבל בין הריגוש של מהירות נגישות המידע לבין המשימה המשמעותית של הפיכתו לידע, לחוכמה. אל לנו להשתמש במחשבים, ככל שיהיו "חכמים", כתחליף לכישורינו הבסיסיים במודעות, תפישה, הסקת מסקנות וקבלת החלטות שיפוטיות.
  5. חיבור מערכת החינוך לרשת לא יציל אותה - בעיות מערכת החינוך כיום אינן קשורות לחסר בטכנולוגיה. לא ניתן להחליף את אמנות ההוראה האנושית במחשבים ורשתות ופטנטים של "לימוד מרחוק". אלה יכולים להוסיף חוויה לימודית איכותית, אך זו טעות של המערכת כולה לחשוב שטכנולוגיה וחיבור לרשת יציל את בתי הספר כאילו היה זה קסם.
  6. מידע רוצה להיות מוגן - התפתחויות טכנולוגיות מאיימות על חוקי זכויות היוצרים והקנין הרוחני של מערכת המשפט המסורתית. התשובה אינה טמונה בהרס של עקרונות קיימים אלא בהתאמת החוקים והפרשנויות כך שיגנו על המידע הדיגיטלי באותו אופן שהגנו על מידע במצבי צבירתו הקדומים יותר. המטרה ברורה, לאפשר ליוצרים לשלוט בזכויות יצירותיהם תוך שמירה על זכות הציבור לעשות שימוש נאות במידע זה. בכל מקרה, אי אפשר להגיד על מידע שהוא "רוצה להיות חופשי", אלא שהוא "צריך להיות מוגן".
  7. גלי התקשורת האווירית שייכים לציבור וזכותו ליהנות מהשימוש בהם - העובדה שכיום שייכים ערוצי התקשורת לחברות השידור השונות ולא לציבור, מורה על שימוש מוטעה בטכנולוגיה. האזרח אמור להפיק תועלת ורווח מערוצי האוויר לשידור, תוך מתן רוחב פס מספיק לחינוך ותרבות. בעידן הטכנולוגי יש לדרוש יותר שליטה ואפשרויות ניצול של תקשורת אווירית לטובת הפרט.
  8. הבנת הטכנולוגיה הינה אלמנט בסיסי באזרחות הגלובלית - השגת המידע והצגתו, בעולמנו המונע מזרימת מידע, הפכה לכוח חברתי משמעותי. הבנת הכוחות הללו, כמו גם המגבלות, ולקיחת חלק בבניית כלים לעולם סייברי טוב יותר, צריכים להיות חלק בסיסי וחשוב באזרחות של כל אחד ואחד המעורב בחברה של הכפר הגלובלי. אלו משפיעים על חיינו ממש כמו החוקים שהמצאנו לנו, לכן עלינו להפעיל את אותן הבחינות הקפדניות שאנו מפעילים לשמירת הדמוקרטיה שלנו.

ראו גם

קישורים חיצוניים