וובינאר קיימות של מרכז השל, 13 בפברואר 2022
סיכום של מפגש לימוד אינטרנטי על משבר האקלים, שהוכן על ידי מרכז השל לקיימות בהנחיית עורך דה-מארקר, גיא רולניק. זהו המפגש שלישי מתוך שלושה מפגשים, שהתקיים ב-13 בפברואר 2022.
גרין ניו דיל אירופאי
דב חנין - גרין ניו דיל אירופאי 2021 הדבר המעניין הוא התפיסה הרחבה ביסוד התוכנית הרבה תחומים צמצום של 55 אחוז עד שנת 2030 איסור מכירת מכוניות שאינן מאופסות אנרגטית עד 2035 צמצום פליטות רק חלק אחד גם שואלים איך מחזקים את המערכת הטבעית לספוג את הפחמן התייחסות למגון מינים שהוא גם תחום שקשור באקלים שיקום חקלאות סימון מזון בריא ואו לא בריא דגש על צמצום בזבוז מזון
זמן קצר אחר התוכנית פרץ משבר האקלים היו שאמרו יש מגפה ולכן אי אפשר לעסוק באקלים ניסו לעשות משהו אחר - גם תכונית חילוץ מקורונה וגם להתמודד עם משבר האקלים
תוכנית החילוץ הירוקה אומצה יולי 2020 מרכיבים חברתיים גם כמו הוספת מקומות עבודה היום יש כבר משבר אחר - משבר אנרגיה- יצר ביקורת על הגרין דיל האירופאית- אי אפשר להסתמך על אנרגיה מתחדשת - כי מחירי החמשל עולים
נציגת האיחוד האירופי - מה שאנחנו רואים עכשיו תולדה של מצב שאנחנו יותר מידי תלויים בגז
יש מאבקים רבים סביב התוכנית לדגומה הונגריה- בסופו של דבר הם התיישרו איתה רובין פוד גם חלק מהתוכנית https://climatevault.org/
אקסון מוביל גם נלחמה בתוכנית, הכי מתוחחכמים ולא רוצים הפסקת פליטות מתחבורה טענו שלא צריך בגדול הם לא הצליחו
התכנית האירופאית לא מושלמת אבל יותר טובה מאשר הישראלית - גם יעדים נמוכים וגם נראה שלא יעמדו ביעדים האלה
איך לוחצים על מקבלי החלטות בישראל טיעון - ישראל היא חלק קטן מהבעיה - כי אנחנו עם אוכלוסיה קטנה אבל לנפש מצבנו לא טוב - אנחנו במקום עשירי בOECD אבל נכנון שאנחנו קטנים
אבל יש לנו יכולת גדולה מבחינת התרומה לפתרונות גם טכנולוגית וגם חברתית אנחנו במקום מתקדם דוגמה לדבר שאפשר לשפר - יש לנו הרבה שמש ואנחנו לא משתמשים הרבה בשם חבל אילת אילות נשען כיום בשעות היום רק על אור שמש, אבל זה לא המצב ברוב ישראל צמצום של זיהום אוויר אנרגיה מבוזרת - לא תלויים בטייקון אחד מייצרת המון מקומות עבודה - לדוגמה בנגב- הרבה יותר בטוחה ובטיחותית - במקום להיות תלויים ב 2-3 אסדות גז
תחבורה - ישראל יצרה תלות ברכב פרטי - מייצר הרבה גזי חממה התלות ברכב הפרטי הפסיקה לעבוד - העלות מגיעה לעשרות מיליארדים בשנה של פקקים כל רכב נוסף שעולה לכביש - סותם עוד יותר את הכבישים גם אם נייצר עוד אוטוסודרות - הרכבים צריכים להגיע לעיר ושם הם נתקעים מהפכה נדרשת בתחום של תחבורה ציבורית- לא צריך לחכות למטרו
איך עושים את זה בימנו? העקרון הוא פשוט - לתת את המשאב הציבורי שנקרא כביש , למשאב ציבורי שנקרא אוטובוס. מי שנוסע בתחבורה ציבורית יגיע מהר ונוח ומי שלא - יהיה בעדיפות נמוכה יותר חסרים לנו אלפי נהגי אוטובוס - השכר והתנאים גרועים - צריך לתת להם תנאים. צריך לנסכרן את האוטבוסים והרכבות. שיפור הליכתיות כדי שיהיה נחמד להגיע לאוטבווס
יש לנו אינטרס לחזק את חקלאות הצומח בישראל - במקום זה הממשלה עושה הדבר הפוך מחזקת את הייבוא של פירות וירקות מטורקיה. בעולם של משבר אקלים זה לא מאד הגיוני - מחר טורקיה תחליט שהיא לא מייצאת את הפירות שלה אנחנו כורתים את הענף שאחנו יושבים עליו זה מסובך אבל נדרש כדי לשמר את החקלאות שלנו
לרובנו יש קרנות פנסיה. עד לאחרונה האוצר סרב להפיק מסלול השקעות ירוקים או לפי נושאים, בגלל טענה שזה מסבך את המערכת הם יודעים לסדר לפי סיכון אבל לחרדים כן יודעים. השינוי הגדול מורכב מהרבה מאד נושאים קטנים יותר
כלכלת הדונאט
רן רביב, מרכז השל, ידבר על כלכלת הדונאט
כלכלנית בריטית קייט ראוורת' הקימו את כלכלת הדונט הישראלית - הרבה מידע בנושא התאוריה מחברת שני דיונים שבדרך כלל לא מתחברות - הסוגיה הסביבתית - המשבר האקולוגי, משבר האקלים קו מקביל - צדק חלק,
ראוורת' לקחה את התאוריה של גבולות פלנטריים וצרפה אליה את הצרכים האנושיים מקבלים מעין כעך מסיבב - הגבולות שהמדע משרטט מה אסור לעבור בפנים - מה יש לבני האדם - מה הם צריכים באופן בסיסי מזון מים חינוך, בריאות, הוסיפה דברים נוספים כמו הוגנות חברתית, שווין מגדרי, צדק, שלום ו לא נוכל לחרוק מהגבולות אנחנו צריכים לדאוג שכולם במקום בטוח מבחינת צרכים
אנחנו רואים שלפעמים הספקת דברים לכולם לא עולה הרבה - לדוגמה עוד 3% מזון מספיקה כדי להזין את כל האנשים ולמנווע רעב הציבה על 7 נקודות שבהם חייבים לבצע שינוי מהותי צריך לשנות את צרכי הכלכלה
אחד הדברים היא התעלמות מצמיחה כלכלית וורופו חושבת שהיא אגנוסטית לדיון הזה - לא רק שהמערכת צריכה לספק את הצרכים של כולם - ולא לחרוג מהגבולות הפלנטרייים אלא גם צריכה לטפח את המערכות הטבעיות - שכן לא מספיק כבר לא להרוס.
מציעה חלופה לכלכלה. מסמנת את הנקודות שצריך לחקור רוצה לאחד את שני הדיונים החברתי והאקולוגי כלכלי ואיך הן מתלכדות התחלה של תאוריה שיכולה להביא פתרונות לא פתרון שלם כרגע כמה ערים באירופה, במיוחד אמסטרסדם יש עוד חומר באתר הישראלי
השאלה הראשונה למה כל הפתרונות שנהגו עד היום לא הצליחו לשנות את המגמה בפרט בחמש השנים האחרונות כאשר כל הגופים המדעיים והחברתיים אומרים שצריך לשנות מגמה https://climatevault.org/
הרצאה של לימור אלוף
לימור אלוף אנחנו קצת מתבלבלים - העולם אומר לעצמו שהוא מכיר במשבר אבל הוא לא באמת. גלזגו הרגיש כמו שינוי - הפסיקו להכחיש את המשבר מצד שני ההחלטוות בגזלגזו הראו שאנחנו לא בכיוון של לעמוד במצב של מעלה וחצי, האום לא הכריז על פעולה משמעותית לא הכיזו אל מצב חרום אקלימי אם העולם היה מכיר במשבר הטון היה משתנה - היה דומה יותר לנושא של התייחסות למשבר הקורנה
קישורים למפגשים קודמים https://climatevault.org/
דוגמה לזה שאין שינוי - בואינג קיבלה הזמנה של 950 מטוסים חדשים אין שינוי מגמה
השאלה היא למה אנחנו לא מצליחים היא למה אנחנו לא מצליחים לספר את הסיפור הנכון המסר הנכון הוא תנאי החיים שלנו תנאי החיים- מושג קשה - מושג שקשור לעיצוב הבית שלנו שינוי תנאי החיים שמערכת האם מספק לנו לכל מערכת החיים לא רק לנו גם לציפורים לצמחים באוקיינוס
תרבותית אנחנו לא מצליחים להבין את זה היפוקוגניציה אין לנו קולטנים להבין את זה את התלות שלנו בטבע אסור לחצות את הכביש, אסור לתקוע מברג לשטקר, אבל אין לנו חינוך של איסור פגיעה בטבע יש חסך קוגנטיבי כדי לשנות את זה - צריך מטפורות חדשות סובלים מחוסר הבנה - קשה להבין מילים כמו קיימות איכות סביבה - יוצרות הזרה כביכול מקשה על על ההבנה של מה שקורא מקשה להבין שהסביבה היא הבית שלנו או מערכת האם שלנו יש לנו סיפור שגוי קשה לנו להבין מי אנחנו - מה מקיים אותנו אנחנו לא מנסחים נכון את השאלות שלנו ישר רוצים לקפוץ לפתרונות בלי להבין את הבעיות אנחנו לא מספיק מבינים את מה שקורה. יש ציפיה דרוכה שנבין את הפתרון אנחנו לא במצב שאנחנו יכולים לפתרון - מאוחר מדי אם לינדון גונסון ב 1969 היה מתמודד עם משבר האקלים במקום מלחמת ויאטנם ומתחילה שינוי של הכלכלה - כמו בכניסה למלחמת העולם השניה- הכניסה בן לילה
אם ארהב היתה מכירזה על גלובלציזה אקולוגית - היינו יכולים לדבר על מניעת התחממות - - אנחנו לא יכולים למנוע את משבר האקלים אם נתגייס בעשור הנוכחי- אולי נצליח למנוע אפוקליסי לא מנוהלת לאפוקליספה פחות גרועה השיח צריך להסכים על המציאות בינתיים אחנו מתסתכלים על הנושא כמין גסטה לחברה נאורה הכלכלה מתייחסת כאילו הם עושים לנו טובה במקום להיכיר בזה שהיא מערכת שכפופה למערכת האקולוגית
שאלות פולואפ לדב חנין
כמי שבא לדיבור עם מקבלי החלטות האם זה בגלל בורות של מקבלי החלטות בכלכלה בפוליטיקה בתקשורת או הבורות של הציבור הרחב מה חוסם אותנו יותר הבעיה היא יותר מאשר שאלה של בורות
יש כאן שאלה של שתי מערכות מערכת אחת היא מערכת פריטקורלית של אינטרסים שפועלים להכחיש את הבעיה הביעה השניה היא המערכת שבה הקונפליטק מובנה , מערכת קפינטליסטת שבנויה כדי לגדול הבעיה היא לא כשלון של המערכת אלא הצלחה שלחה - צומחלת כל הזמן , השתלטה על כל הכוכב לא רק על צורות החיים שקדמו לה, וגם על מערכות שניסו להחליף אותה גם משברים מחזיקם אותה מערכת שמייצגת לא מעט תועלות לכוכב יש הרבה יתרונות אבל יש לו בעיה גדולה - שהוא לא גדל
אריאל בארי סקירת ספרים בנושא https://www.newyorker.com/magazine/2020/02/10/can-we-have-prosperity-without-growth
איך אפשר לגדול בלי לצמוח
לימור שואלת - מה אחנו רוצים ביחד
הכלכלה אינה חופשית - בגלל הבעיות האקולוגית
זה כבר לא לוביסטים שעושים
מגבלות עם הרגולטורים
בתוך המגבלות - אנחו לא יכולים לשניות
אומרים - סטדי סטייט אוקונומיע
אורי שפר - יש בעינם הכלכלה גדלה והתנאי םמשתפרים - ויש ערפל אטום בין הווה לקצה הצוק דב חנין - יש את אמרטיה סן- התמקדות במוצרים היא התמקדות בשאלות מה עושי םהמוצרים ומה הם לא עושים בחיים שלנו השאלה היא מה בני האדם יכולים לעשות או להיות בחיים שלהם מה הם האינידקטורים לזה. בריאות לדוגמה - אם אנשיןם מתים בגיל שנתיים ברור שהם לא עושים הרבה או איך נראית מערכת החינוך -האם מקבלים הזדמנות שווה לפיתוח או יותר מחמישים אחוז הם נשים מה הן יכולות לעשות או איך נראית הדמוקרטיה בחיים שלנו - אולי יש דיקטטורה אולי זה רק טקס שבו אנחנו בוחרים בקלפי ואחר כך עסוקים בלקללל את הנבחרים שלנו העבודה היא החלק של התפתחות וכו' או שהיא החלק השרוף של היום
רן - הכי פשוט להסתכל על היומיום שלנו כמעט כולנו עובדים יותר מידי שעות משעבדת אותנו ועומדת בינונו לבין הדברים שאחנו רוצים או רוצים להיות איך היא משעבדת את הילדים שלנו - ילדים עם בעיות השמנה - לא הולכים מספיק ברגל, יותר מדי מזון מעובד במקום אוכל מזין יש אוכל רעיל - מקבלים סוכרת
איך מתירים את הדבר הזה? זה נורא פשוט לעשות דבר אחר - אבל זה מאד קשה לעשות את זה - צריך ל אראל בארי https://blogs.timesofisrael.com/how-can-we-make-2022-better-than-2021/
דיון עם צבי סטפק
צבי ספטק מנהל כמה מיליונים https://galyarok.co.il/breaking-boundaries-the-science-of-our-planet-1021/
מייסד חברת ההשקעות מיטב דש
שתי הערות כלליות - קודם כל הבעיה של נושא האקלים פחות העסיקה אותי עד לפני שנה שנתיים - מה אני הקטן יכול לעשות גם כחלק מנושא ה ESG עשה שינוי ניהול סיכונים חברה מזהמת - מזהה שיש לה בעיה- כמו שיש נקודה על העור שלי - חברה מזהמת מזהה שיש לה בעיה - התקשורת תתנפל עלי - הרגולטר יתיייחס אלי זה לא אומר envirmantal socaila govromantal אבל אי אפשר להסיק משום זה על הנושא כי הגרומנטל לא בהכרח עוזר אבל אם ישE אז בהכרח הממשלה עובד נכון
אני התחלתי לךהתעניין לפני כעשור היו ראשי תיבות אחרים https://galyarok.co.il/green-investments-green-indexes-esg-investments-1220/
מה החסמים לפתרון למה לא הצלחנו
תשובה אחת היא העדר סולידיות בינלאומית בקורונה כאשר איטליה היתה במוקד המשבר מעט מאד נחלצו לעזרתה
אם להסיק מהקורונה - קשה להיות אופטימייים
https://heschel.org.il/story_254735/
https://galyarok.co.il/green-investments-green-indexes-esg-investments-1220/ העשה שניה גישה אחת - אניפוסל את בזן בגלל שהיא מזהמת גישה שניה אני מתייחס למי שעושה מאמצים של שינוי ולכן חברות מזהמות מאד יכולים לקבל ציון טוב
אני כמשקיע יכול להתייחס כיוצא ידי חובתי נניח שיש לי ערכים נגד הימורים כל זמן שלא קיבלתי מנדט מהציבור - תשמוע חברה אני הולך להשקיע ככה וככה אם מוצא חן בעיניכם - אל תבואו עלי - הקמנו קרן אקטיבית - לא פסיבית - השקיעה לפי מתודוליה ויש חברות שפסלו על הסף עם ממשל תגאיגיד גרוע בG יש הרבה בעיות - יש הרבה גרינוושיניג לדוגמה התגלה שדוייטשה בנק שכיבוכל קבע יעדים גבוהים פשוט המונה על התחום זייפה נתונים כתב מאמר על זה לפני שבועיים תעשייה זלו של מוצרים פסייבים שגם
אם זה ניהול סיכונים - צריך להחליט או שני אלא משקיע בכלל או שאני מתמחר את הסיכונים בזן יכולים לסגור אותם - אז אני רוצה לתמחר אותם אנחנו מנהלים בצורות שונות מעל 200 מיליארד שח לא מנענו מהשקעה בחברות מזהומת אם כי אחנו במקו םהשנים מלמטה בהשקעה בחברות בעיותיות כמנהל השקעות בעבר - מאד מודע לזה יש קושי- היום פחות כיום פחות לדבר על זה בתוך החברה - נראה מוזר
אנליסטים לפני 3-4 שנים היו פחות פתוחים השיח חדר, יש כאן הרבה זיוף והרבה כסף https://www.fossilfree.org.il/ranking
אל תסתכל רק על הסיכונים גם אל הסיוכיים חברות שמתנהלות נכון יכולות גם להביא יותר תשואות
תרגמונ עכשיו ספר בסיסי ספר מ 2013 עוסק בזוית החברות העסקיות מזווית החברה העסקית
שאלה - האם בעתיד הקרוב - שאתה יכול לדמיין שיטת משטר או משהו דומה שלא מבוססת על רווחים אלא על משהו אחר זה היעד של העמותה שלנו בהסתכלות שלי - צריך לדבר על היעוד של חברה עסקית המטרה - לא צריך לבוא על חשבון הפרופיט תרבות ארגונית כזו שהסוגיות האלה יהיו בטלות לאורך השנים למרות שזה לא נושא רק של החברות אלא גם של ממשלה ותקשורת
אורן קפלן - פורום כסף נקי
נתון התוצר לא אומר הרבה אפשר להגדיל אותו באמצעים מלאכותיים התוצר שלנו גדל- הוספנו מורים - האם נחנו מקבלים יותר ? צריך להתנתק ממושגים ערקטלאיים כאלה ולבחון את איכות החיים והבריות ואי שווין בצורה מעשית יותר
מנצחים ומפסידים
רולניק - בכל שינוי תמיד יש מנצלחים ומפסידים בכל מקום בעול ם הבינו שהמודל הצפון אירופי של דנמרק עבוד טוב יותר אפילו בארהב מכירים בזה יש אמנה חברתית - עובד טוב כי המפסידים מאמינים שהמנצחים יפצו אותם
האם אפשר לזהות בברור מי המנצחים ומי המפסידים האם יש מאבק בין עולם ראשון לבין עולם שלישי האם ברור מי הם המפסידים
רן רביב מי שהולכים להפסיד מבינים את הבעיה - והם עובדים קשה כדי שהשינוי לא יקרה איך עושים מאבק ציבורי שיקח את כוח של אקסון
- הם לא יוותרו על הכוח שלהם
לימור - אנחנו לא בשלב שאנחנו יכולים לקבוע מי מנצח ומי מפסד אנחו יכולים לחשוב שזה יכה במדינות מתפתחות - כי אנחנו נושמים נשימת רווחה - בסהרה, בבנגשלד. אנחנו לפני קריסה בלתי נתפסת זה יקרה פה - ברמת מזון ברמת וירוסים יתושים - המשברים לא מחכים שאחד יסתיים כדי שהשני יתחיל
אחריות תאגידית מהלך שקונה זמן - מאפשר לתאגידים להתנהל באזורי נוחות רולניק- אני אפלו יותר קיצוני - מהלך שנועד לחסום מהלכים ממשלתיים
מילות סיכום - דב חנין
דב חנין אנחנו בדרמה וסכנה איומיה אבל https://www.youtube.com/watch?v=ld8vBglQDNk
לפני 120 נשים לא הציבעו בשום מקום בעולם אם היינו נפגשים בשנת 1944 בפריז - היינו במצב עגום הרבה יותר עוד עשר שנים צרפת וגרמניה יהיו חברות וגם לא יהיה גבול לבני אדם יש יכולות התמודדות מאד גדולות כמה שווה לתת פייט
הפייט שלנו היה 3 וובנירים
ראו גם
קישורים חיצוניים
- הכלכלה בעת משבר האקלים, מפגש 3. 2022