דילמת השפע (ספר)

מתוך אקו-ויקי, מקום מפגש בנושאי אקולוגיה, חברה וכלכלה.
(הופנה מהדף דילמת האומינבור)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
דילמת השפע, עטיפת הספר באנגלית

דילמת השפע: האם אנו בוחרים מה לאכול? (באנגלית: The Omnivore's Dilemma) הוא ספר עיון מאת העיתונאי והפרופסור לעיתונות מייקל פולאן (Michael Pollan) שיצא לאור בשנת 2006 על עסקי המזון והחקלאות, השפעותיהם הסביבתיות, והבריאותיות ובחלופות מקיימות יותר ובריאות יותר לתעשיית המזון. הספר תורגם לעברית על ידי מירה ברק, ויצא לאור בשנת 2009 בהוצאת מודן. (435 עמודים)

בספר פולאן שואל שאלה פשוטה לכאורה - מה כדאי שנאכל לארוחת הערב? כיצורים אומניבורים (אוכלי כל), האוכלים הלא בררנים ביותר, בני האדם מתמודדים עם מגוון רחב של מזונות, שממנו נובעת דילמה.

פולאן טוען כי בטרם פותחו טכנולוגיות מודרניות לשימור מזון וטכנולוגיות תחבורה, דילמה מסוימת זו נפתרה במידה רבה, בעיקר באמצעות השפעות תרבותיות. טכנולוגיות אלה יצרו מחדש את הדילמה, על ידי הפיכת שהיו בעבר עונתיים או אזוריים לזמינים בכל העונות ובכל העולם (במיוחד בחברות העשירות).

הקשר בין מזון והחברה, שבעבר היה תחת פיקוח על ידי התרבות, נמצא כיום במקום מבולבל. כדי ללמוד עוד על אפשרויות אלה, פולן עוקב כל אחת מרשתות המזון המקיימות אותנו, מזון תעשייתי, מזון אורגני, ומזון אותו אנו מכינים בעצמנו; מהמקור ועד לארוחה הסופית. בתהליך זה הוא גם כותב ביקורת על תרבות האכילה בארצות הברית.

חוקרי התפתחות האדם טוענים כי היותו אוכל-כל (אומינבור) סיפקה תרומה חשובה להתפתחות הכישורים שכליים של המין האנושי. היות ואוכל כל צריך לזכור אילו מאכלים מזיקים ואילו אכילים, ולהכיר באופן זה מאות ולפעמים אלפי סוגים שונים של צמחים, פטריות, ובעלי חיים[1]. לטענת פולמן ההתפתחות המסורות והטקסים המסורתיים בכל תרבות אנושית סביב האוכל הייתה מוסד חברתי שסייע לאנשים בשימור הידע לגבי מציאת או גידול מזון וכן לגבי שימור או הכנת מזון. דבר זה מנע מאנשים ללמוד את הדברים בכל פעם מחדש והיווה גוף ידע שעובר עם הדורות. דבר זה השתנה בארצות הברית של השנים האחרונות שבה יש אופנות אוכל קיצוניות שמשתנות בכל מספר שנים.

פולאן מתאר את של 3 שלבים של התפתחות המזון באנושות - ציידים לקטים, חקלאות ורעייה ולבסוף תעשיות המזון והמזון המעובד. הוא מתאר את הדברים בסדר הפוך מהסדר ההיסטורי - מהמוכר והמנוכר אל מה שכיום הוא בלתי מוכר ומחייב מגע אישי והכרות עם המזון.

פולאן מתאר את התפשטות ההשפעה של תאגידי מזון על המזון שצורכים תושבי ארצות הברית מאז סוף המאה ה-19. הספר מדגים את התפשטות השימוש בזן מסויים של תירס כדי לייצר חומרי גלם למגוון גדול של מוצרי-מזון וכמוצר הזנה מרכזי לבעלי חיים המשמשים למזון. הוא מתאר את הנזקים הבריאותיים והסביבתיים הנגרם ממונוקולטורה ומהנהלים של תעשייה זו. פולאן מתאר גם את תעשיות החקלאות החלופיות - את עסקי המזון האורגני שאומנם לא משתמש בריסוס ובדשנים (בחלקו), ונזקו קטן יותר, אבל עדיין מתנהל לפי אותו היגיון של העסקים הרגילים ומייצר ניכור ונזקים, הוא מביא גם סיפורה של חווה קטנה יותר בעלת רדיוס הפצה למזון שמתנהלת בעקרונות פרמקלצ'ר ונזקקת למעט מאוד תשומות מבחוץ.

הוא מתאר גם כיצד הוא צד ומלקט (תוך סיוע של אמצעים מודרניים) אחר מזון בחיקוי אישי של ציידים לקטים.

פולאן מדגיש את הצד הפוליטי בנושא המזון ודוחק בקוראים לגלות מודעות פוליטית לגבי מזון ואכילה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים