אקו-ויקי

תחבורת רכבות בישראל

תחנת רכבת תל אביב מרכז - אחת מתחנות הרכבת העמוסות בישראל.

תחבורת הרכבות בישראל מתייחסת לתחבורת רכבות בישראל אשר מחולקת לרכבת כבדה בין-עירונית המופעלת על ידי רכבת ישראל, לשתי רכבות מטרופוליניות - רכבת קלה בירושלים המופעלת על ידי סיטיפס, ורכבת קלה שבחלק מהמסלול יורדת מתחת לאדמה בגוש דן המופעלת על ידי נת"ע וכן לכרמלית בחיפה.

שימוש ברכבת בישראל

 
פיצול הנסיעות בהגעה לעבודה בישראל נכון לשנת 2016.

סקר פיצול נסיעות של הלמ"ס, משנת 2016 מצא כי נסיעה 3% מתוך העובדים בישראל הגיעו לעבודה ברכבת, זאת מתוך 27% שהשתמשו בתחבורה ציבורית (17% באוטובוס או מונית שירות, 7% בהסעה מאורגנת על ידי מקום העבודה) ו-58.5% מהנוסעים לעבודה השתמשו במכונית או באופנוע, בנוסף 1.6% הגיעו באופניים, 7.3% ברגל, 3.4% עבדו מהבית ו-1.3% הגיעו באמצעים אחרים. [1] שיעור זה נמוך לעומת השימוש ברכבת במדינות רבות בעולם, במיוחד בהשוואה למדינות צפופות אחרות בעולם כמו מדינות אירופה, סין, הודו, יפן וכו'.

הרכבת הכבדה הבין עירונית

רוב הנוסעים בתחבורה הציבורית בישראל משתמשים באוטובוס כאמצעי הנסיעה העיקרי שלהם ולא ברכבת, חשמלית או רכבת תחתית. בשנת 2010 86% מנוסעי התחבורה הציבורית נסעו באוטובוסים; 10% נסעו במוניות שירות, ו-4% נסעו ברכבת.[2]

מספר הנוסעים ברכבת ישראל עולה בהתמדה. בשנת 2001 נסעו ברכבת 15 מיליון נוסעים בשנה, בשנת 2010 נסעו 35 מיליון נוסעים, ובשנת 2016 נסעו רכבת 60 מיליון נוסעים בשנה. [1] בשנת 2017 חלה עליה נוספת במספר הנוסעים. [2] הרכבת גם מספקת מידע על מספר הנוסעים לפי קטעי נסיעה - לדוגמה מספר הנוסעים מבנימינה לתל אביב עלה מ-9 מיליון נוסעים בשנת 2013, ל-12 מיליון בשנת 2016. התנועה ברכבות באיזור הפריפריה נמוכה בחלק מהמקומות 8,000 נוסעים בשנה בקווי דימונה-באר שבע, ו-25 אלף נוסעים בקו כרמיאל-חיפה. [3] בשנת 2019 השתמשו 1.3 מיליון נוסעים בקו כרמיאל-חיפה. [4]

היסטוריה

תחבורת הרכבות בישראל החלה בתקופה העותומנית וחלק גדול מהתוואי של הרכבות הכבדות בישראל הושם אחריה על ידי על השלטון הבריטי. עם קום המדינה, ובמשך עשרות שנים, תשתית זו הוזנחה, וחלק מהמסילות שנכנסו לתוך הערים כמו הרכבת לתוך מרכז ירושלים והרכבת ליפו פורקו ו/או נזנחו. בשנות ה-90 של המאה ה-20 החל תהליך יישום תכנוני העבר עבור הרכבת הכבדה, בעקבות מיזוג רכבת ישראל עם רשות הנמלים והרכבות. תהליך היישום כלל בניית מסילה כפולה בערוץ איילון, הכפלת המסילה בקו תל אביב-נתניה, הקמת תחנה חדשה בתל אביב ורכישת ציוד חדש.

בנובמבר 1994 החליטה הממשלה לאמץ את "תוכנית פיתוח רכבת ישראל לשנות ה-2000", וכן החליטה כי יש להניח מסילת רכבת לכיוון כפר סבא. הנושא נבדק על ידי הרשות, אולם לא היה בידה תקציב מספק. בשנת 1995 נאמדה ההשקעה הדרושה בקווי מטרופולין תל אביב ב-1.7 מיליארד שקל (במחירי 1995).

בשנת 1995 הושלמה הכנת תוכנית פיתוח רב-שנתית של רשות הנמלים והרכבות. אחד מנדבכי התוכנית היה תוכנית "רכבת 2000" שפרטה תוכנית אופרטיבית עד ראשית האלף השלישי והתמקדה בפיתוח קווי מטרופולין תל אביב. התוכנית התבססה על התוואי הקיים, שילוב בין קווים בין-עירוניים לקווים פרבריים, מעבר להפעלה חשמלית וכן יישום בשלבים. כמו כן עודכנה תוכנית המתאר הארצית למסילות ברזל, תמ"א 23, אשר תוכננה לראשונה בשנת 1986.

עם השנים פותחו קווי רכבת כבדה ללוד ורחובות ובהמשך ליבנה, אשדוד ואשקלון; קו המסילה להרצליה ולצפון הוכפל; נחנך קו לפתח תקווה, ראש העין וכפר סבא; וכן קו לחולון, בת-ים ולראשון לציון.

פתיחת הקו המהיר לירושלים, אשר שר התחבורה ישראל כץ הודיע כי ייפתח בפסח 2018 (סוף מרץ), נדחתה לספטמבר 2018. [5] וגם כשנפתח, הוא כלל שני מקטעים שיש לבצע החלפה ביניהם - רכבת חשמלית מירושלים לנתב"ג ורכבת דיזל מנתב"ג לתל אביב. הקו צפוי לפעול במתכונת מלאה מירושלים עד התחנה הדרומית תל-אביב ההגנה (חשמול מלא וללא החלפה) בסוף שנת 2019.[6] [7] חשמול של המסילה בתל אביב עד תחנת סבידור מרכז מתוכנן לפעול עד סוף המחצית הראשונה של 2020 וחישמול שאר המסילות בישראל צפוי לקחת מספר שנים כאשר נכון ל-2019 אין תאריך יעד לכך.[8] [9] [10] [11] [12] בתחילת שנת 2018, בעקבות העבודות בקו תל אביב-ירושלים, בוטלה הרכבת הישירה מראשון לציון לתל-אביב תוך הבטחה שהקו ישוב עד סוף 2019. המשמעות היא הארכת משך הנסיעה והפחתה בתדירות הרכבות. נכון לנובמבר 2019 הרכבת הישירה בקו עדיין לא מופעלת ואין צפי להחזרתה. [13] באוקטובר 2020 קבע דו"ח מבקר המדינה כי קו הרכבת מתל אביב לירושלים נחנך מסיבות פוליטיות וכי הנוסעים נפגעו מכך. [14]

בדצמבר 2018 החל דירקטוריון הרכבת בראשות היו"ר דן הראל במהלך לפטר את מנכ"ל הרכבת שחר איילון בשל תפקודה של הרכבת במהלך כהונתו. שר התחבורה ישראל כץ אמר בתגובה שהוא לא אחראי לפיטורי איילון אלא היו"ר דן הראל.[15] ב-26.12.2018 הודיעה הרכבת כי הראל ואיילון סיכמו במשותף כי איילון יפרוש בעוד 3 חודשים ממועד הסיכום, ודירקטוריון הרכבת אישר את הסיכום. עד סיום תפקידו של איילון הוקמה ועדת איתור למנכ"ל חדש. [16] באפריל 2019 דירקטוריון רכבת ישראל בחרה במיכאל (מיכה) מייקסנר לתפקיד מנכ"ל החברה. [17]

צוואר הבקבוק במסילת איילון

תחבורה בישראל

רקע:

במסילת איילון בתל אביב, ישנן שלוש מסילות כפולות, אשר אינן מצליחות לספק את הביקוש לשירותי הרכבת באזור. התכנון למסילה רביעית תקוע מאז שנת 2010, בין היתר בשל הצורך בטיפול בערוץ הנחל איילון למניעת הצפות. מסילה חמישית ושישית צפויה להיסלל בעתיד מתחת לפני הקרקע. [18]

איחורים ועומסים ברכבת

נוסעים רבים מתלוננים על כך שהרכבת מגיעה לעיתים קרובות באיחור. כיום (2018), על פי המדידה העצמית של רכבת ישראל, הרכבת נחשבת כמאחרת אם העיכוב עולה על 5 דקות, והאיחור מחושב רק אם הרכבת איחרה לתחנה הסופית בקו, כך שמתרחשים אירועים שבהם יש איחור בתחנות הביניים אבל הדבר לא נחשב בגלל האצה עד לתחנה זו, כמו כן המדד לא מתחשב ביציאה מוקדמת של הרכבת ואף לא ברכבות שהתבטלו. במסגרת הסדנא לידע ציבורי קיים פרוייקט "רכבת פתוחה" שמנתח נתונים פתוחים של הרכבת ומפיק סטטיסטיקה של איחורים והקדמות הרכבת לפי תחנות, קוים, שעות וימים שונים בשבוע. מטרת הפרוייקט היא לתת מידע לציבור וגם לגרום ללחץ על מקבלי ההחלטות בממשלה וברכבת ישראל שיגרום להגברת הדיוק ברכבת. [3]

בשנת 2018 התרבו מאוד התלונות על עומסים ברכבת. דבר זה נובע ממספר גורמים. תהליך אחד הוא גידול אוכלוסיית ישראל שגורם עליה מתמדת ואיטית בכמות הנוסעים בכלל. תהליך נוסף שמתרחש בשנים האחרונות הוא גידול בכמות הנוסעים ברכבת. במקביל עקב בעיות בין משרד התחבורה והאוצר לא הוזמנו קרונות נוספים לרכבת. לטענת משרד התחבורה הגידול במספר נוסעי הרכבת היה מעבר לצפי שלהם. בעיית הצפיפות החמירה בצורה דרסטית בחורף 2018 עם התחלת הנסיעות הניסיוניות בקו תל אביב-ירושלים וכתוצאה מכך גריעת קרונות רבים מהקווים בין גוש דן לבין צפון הארץ.

הגעה אל תחנות הרכבת

בערים רבות בעולם מקובל שתחנות רכבת נמצאות במרכז העיר, באופן זה תחנת הרכבת נמצאת בלב איזור צפוף של דיור ותעסוקה ואנשים רבים יכולים להגיע אליה ברגל, או באופניים, וגם נסיעה באוטובוס היא עניין קצר.

לעומת זאת רוב תחנות הרכבת בישראל נמצאות בשולי העיר, או מחוץ לעיר כך שהגעה עליהן היא בדרך כלל במכונית. כאשר התחנה רחוקה להגעה בהליכה או באופניים, לעיתים קרובות ההגעה לתחנות רצופה בפקקי תנועה שיוצרים כלי הרכב הפרטיים, בלא שיש נתיב תחבורה ציבורית שייתן עדיפות לנוסעים לתחנות בתחבורה הציבורית.[19]. בעיה חמורה נוספת היא חניה ליד הרכבת.

במשך שנים ישראל עודדה מודל בשם "חנה וסע", אבל תחנות רכבת רבות הן בעלות מגרשי חניה מלאים. חניונים אלה יוצרים צוואר בקבוק לשם שימוש ברכבת - לדוגמה כדי לכך שכ-10% מתוך הנהגים יעברו לשימוש ברכבת יש צורך לבנות כ-250 אלף מקומות חניה ליד תחנות רכבת. דבר זה יעלה כסף רב ויקשה עוד יותר על הגעה לרכבת ברגל. דרך אחרת להסתכל על בעיה זו היא שכדי שתחנת רכבת תהיה יעילה יש להקיף אותה בבנייה עם שימושי קרקע יקרים כמו משרדים ובניינים רבי קיבולת, כך שאנשים יוכלו להגיע אליה בקלות בהליכה, אבל כדי לייעד את התחנה לשימוש במכוניות יש להקיף אותה במגרשי חניה, ודבר זה מקשה על בנייה של מבנים הצמודים לרכבת.

עניין זה, יחד עם המחיר היקר של הרכבות, ומחסור במסילות (לדוגמה קו המסילה בין תל אביב לירושלים (מלחה) איטי מאוד והקו החדש שצפוי להיחנך ב-2018 יהיה בתדירות של פעם בחצי שעה בשל צוואר הבקבוק במסילת איילון) גורר הסתמכות גדולה על תחבורת אוטובוסים במקום על תחבורת רכבות, בתחבורה בין עירונית, בניגוד למקובל במדינות אירופה.

חלק מתחנות הרכבת נמצאות בתוך מרכזים עירוניים כמו חיפה מרכז השמונה, חיפה בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז-סבידור (מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו ונהריה. אולם גם בתחנות אלה הגעה ברגל היא עניין לא נעים במיוחד. לדוגמה תחנת רכבת "השלום" נמצאת בצמוד למרכז העסקים הראשי של תל אביב, אולם ההליכתיות באיזור אינה נוחה והיא מסוכנת - תחנת הרכבת מוקפת בכבישים מהירים רועשים ומסוכנים, אין צל או עצים, והמדרכות צרות יחסית לכמות הולכי הרגל.

עמותת ישראל בשביל אופניים פעלה במשך שנים כדי לנסות לשלב אופניים עם תחבורה ציבורית. בשנת 2012 הסכימה רכבת ישראל לאפשר העלאת אופניים לרכבת בתנאים מגבילים שונים - כמו איסור העלאת אופניים רגילים בשעות העומס.[4] אופניים מתקפלים בעלי גלגלים קטנים יחסית מותרים להעלאה לרכבת בכל שעה [5] הסדרים אלה גרמו לגידול משמעותי של העלאת אופניים לקרונות רכבת. העלאת אופניים לרכבת הקלה בירושלים אסורה. בעקבות פעילות של "חיפה בשביל האופניים", החל משנת 2010 מותר להעלות אופניים לכרמלית בחיפה. [6] [20]

בתחנות רכבת רבות בישראל יש חניה לאופניים אבל בדרך כלל אין מדובר בחניה מקורה, ואין חניה מאובטחת לשעות רבות או לזמן ארוך ולעיתים קרובות (בעיקר בתחנות תל אביב) מקומות החנייה אינם מספיקים ויש לקשור את האופניים מסביב לתחנה, לרוב על עמודי תמרור, גדרות וכו'. בחלק מהתחנות, כמו תחנת רכבת השלום יש בעיה של גניבות אופניים. תחנות רכבת בתל אביב (כולל רכבת מרכז עם 2 יציאות לרמת גן) מציעות ליורדים מהרכבת תחנות תל אופן כך שהם יכולים לנצל את מודל אופניים-רכבת-אופניים ביתר קלות.

קושי מרכזי בשילוב אופניים ורכבת בישראל הוא קישוריות נמוכה בין תחנות הרכבת לבין יעדים עירוניים. כמעט שום תחנה אינה מקושרת לרשת של שבילי אופניים וחלק מתחנות הרכבת מרוחקות ממרכזים עירוניים. תחנות שכן מקושרות לשבילי אופניים כוללות את:

  • תחנת הרכבת במלחה, ירושלים [21]
  • תחנת הרכבת בבני ברק, המחוברת לאיזור התעשייה "עתידים" בתל אביב [22]
  • תחנת הרכבת אוניברסיטת תל אביב [23]
  • תחנת הרכבת בהרצליה [24]
  • תחנת הרכבת בצומת חולון [25]
  • תחנת הרכבת משה דיין, ראשון לציון [26]
  • תחנת הרכבת קריית אריה בפתח תקווה (אם כי היא מחוברת לשבילי אופניים בפאתי העיר הצפוניים בלבד. התחנה שוכנת בסמוך לנחל הירקון ולאצטדיון הכדורגל "המושבה".) [27]

תחנות רכבת מרכזיות בגוש דן כמו תחנות השלום, תחנות ארלוזורוב, ההגנה, ועוד אינן בעלות קישוריות טובה לשבילי האופניים של תל אביב למרות שהן תחנות קרובות למרכזי תעסוקה ומסחר גדולים (כמו קריית עתידים, קניון עזריאלי, הקריה ועוד) - יש בהן מחסומים בדמות כבישים ראשיים או גשרים המקשים על רכיבה חוקית בטוחה ונעימה עד למקומות העבודה. בחיפה אין כמעט שבילי אופניים כך שגם אין קישור בין תחנות הרכבת בעיר לאופניים.

כניסה ויציאה מתחנות הרכבת

בכדי להיכנס לרכבת לתחנת הרכבת יש לעבור את הבידוק הביטחוני, אשר לעיתים קרובות יש אליו תור ארוך. בשנת 2019 צימצמה רכבת ישראל את היקף האבטחה מה שגרר תלונות על תורים רבים.[28] כמו כן יש להעביר את הרב-קו/כרטיס הנסיעה בכניסה וביציאה לתחנה, וגם במכונות אלו יש לעיתים תורים. יש לדאוג מראש שהרב-קו מוטען בכרטיס הנכון, שכן בתחנת הכניסה הכרטיס בוחר נסיעה שרירותית או את הנסיעה היקרה ביותר ורק ביציאה הכרטיס מתקן את הרישום. באם אין נסיעה או יש נסיעה אך היא אינה בתוקף - שער היציאה לא נפתח והנוסע יתבקש ללכת לקופה ולקנות כרטיס רטרואקטיבית וייתכן שיידרש לשלם קנס על נסיעה ללא כרטיס. בשנת 2019 הרכבת התחילה בפיילוט לתשלום ברכבת באשראי במספר תחנות ברכישת נסיעה מזדמנת (קניית כרטיס בודד, ללא הסדרי נסיעה וכו').[29] [30]

זיהום אוויר בתחנות הרכבת ובקרונות הרכבת

בדיקה של המשרד להגנת הסביבה מצאה זיהום אוויר חמור בתחנת השלום בתל אביב ויוספטל בחולון. כמו כן ישנו זיהום של ננו-חלקיקים בקרון הרכבת הצמוד לקטר. במשרד התחבורה אין גורם האחראי לזיהום הנגרם מקטרי הרכבת הפועלים על דיזל (למעט מספר מצומצם של קטרים חשמליים). [31] [32] [33] [34]

צעדים להגברת השימוש ברכבת בישראל בתחילת המאה ה-21

ב-2015 חתמה ישראל על הסכם פריז למאבק שינויי אקלים. אחת ההתחייבויות היא להוריד את הנסועה ברכב הפרטי ב-20% ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. להתחייבות זו יש משמעות מיוחדת לישראל בגלל שהרכבים הפרטיים צורכים הרבה מאוד שטח וישראל היא מדינה קטנה עם צפיפות אוכלוסייה גבוהה ושינויי האקלים מצמצמים בה את השטחים הירוקים בגלל המדבור. זו כנראה אחת הסיבות שבגללה הממשלה נקטה במספר צעדים כדי להעלות את השימוש ברכבת בשנים האחרונות. הדבר הביא לתוצאות חיוביות משמעותיות: בשנת 2000 בוצעו ברכבת ישראל 12.7 מיליון נסיעות, ואילו בשנת 2018 ברכבת ישראל בוצעו 67.7 מיליון נסיעות ב-565 רכבות. כלומר, כמות הנסיעות הוכפלה ביותר מפי 5. בממוצע, בשנת 2018 ברכבת בוצעו 256,800 נסיעות ביום[7]. בשנת 2019 כמות התחנות הגיעה ל-69[8]. הצעדים העיקריים שננקטו כוללים את:

  • בעשור האחרון כחלק מתכנית החומש של רכבת ישראל הוקמו קווי רכבת נוספים: מסילת תל אביב-בני דרום, מסילת אשקלון-באר שבע, ובסתיו 2016-רכבת העמק[35]. ב-20 בספטמבר 2017 נפתח קו עכו - כרמיאל[9]. נכון ל-1 בדצמבר 2017 במסילה לכרמיאל או בשמה הרשמי מסילת הגליל, נסעו כחצי מיליון בני אדם (תוך 3 חודשים מפתיחתה) ובמסילת העמק יותר מ-2 מיליון[10].
  • בקיץ 2018 התחילה לפעול מסילת השרון ובשלב זה הנסיעה בה מרעננה לתל אביב לוקחת כ-40 דקות. ב-2019 היא תתחיל לפעול במתכונת מלאה ואז הנסיעה מרעננה לתל אביב תיקח כ-20 דקות[11]. ב-3 ביולי 2018, נפתחו תחנות רעננה דרום, שממוקמת באזור התעשייה הדרומי של רעננה, ותחנת רעננה מערב שממוקמת בסמוך לפארק רעננה. התחנות צפויות לשרת את תושבי רעננה, הרצליה, כ"ס והאזור ואת עובדי אזור התעשייה ופתיחתן של התחנות צפויה להפחית באופן משמעותי את העומסים בכבישי האזור. קווי אוטובוסים יפתחו בו זמנית במיוחד כדי לחבר אזורים שונים ברעננה לתחנות החדשות[12][13].
  • ב-17 בספטמבר בנוכחות ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר התחבורה ישראל כץ, נפתחה תחנת "קרית מלאכי - יואב" שקודם נקראה גם "תחנת כפר מנחם". ליד התחנה יש חניון למכוניות אבל גם חניון אופניים. המרחק לשכונת המגורים הקרובה ביותר הוא כ-1.8 קילומטר בקו ישר(כפר מנחם). המרחק לעיר הקרובה ביותר (גדרה) הוא כ-6.3 קילומטר בקו ישר. מכיון שהדרך לא הולכת בקו ישר בפועל זה יותר. כלומר התחנה מתוכננת כך שרוב הנוסעים יגיעו אליה רק ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית. עם זאת, מכיוון שמספר המקומות בחניה הוא רק 200 כנראה שהרוב יגיע בתחבורה ציבורית[14].
  • ב-25 בספטמבר 2018, נפתחה המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית מגיע בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב כעת. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019. עד שהמסילה תחובר לתל אביב הנסיעה הכוללת תיקח 45 דקות, אבל זה מהיר הרבה יותר מ-75 הדקות שלוקח בממוצע להגיע במכונית[15]. לפעמים ההגעה במכונית לוקחת אפילו 100 דקות[16]. אחרי שהמסילה תחובר לתחנות תל אביב, זה יקח 28 דקות. המסילה צפויה להעביר כמות גדולה של נוסעים. נכון ל-27 בספטמבר הרכבת יוצאת כל חצי שעה לכל כיוון ויש הגבלה של 400 בני אדם לנסיעה. לכן הצפי המקסימלי הוא כ-11,000 נוסעים ביום[17]. בהמשך הגבלת מספר הנוסעים תבוטל ומספר הנוסעים יוכל להגיע ל-1,000 בני אדם לנסיעה ותדירות הקו צפויה לגדול קודם ל-4 רכבות לשעה ואז ל-6 רכבות לשעה, מה שאומר שמבחינה טכנית, היא יכולה להעביר כמות גדולה מאוד של אנשים ביממה. הצפי בפועל הוא כ-50,000 איש ביממה[18]. יש לציין, שככל שכמות הנוסעים ברכבת גדלה, פליטות גזי היממה לנפש קטנות. זה דבר חיובי עם זאת אסור להגזים בכך: הרכבות לפעמים סובלות מצפיפות יתר. אחד הצעדים לפתרון הבעיה הוא קרונות עם 2 קומות.

ב-3 החודשים הראשונים הנסיעה צפויה להיות בחינם ל-2 הכיוונים, כאשר הזמנת הכרטיס החינמי מתאפשרת רק בתחנות ירושלים נבון ובתחנת נתב"ג. בתחילה ניתנה נסיעה חינם ל-3 חודשים, וכעבור התקופה התארכה הנסיעה החינמית ב-3 חודשים נוספים.

יחד עם זאת, בעקבות פתיחת הקו צומצמה תנועת הרכבות בין נהריה ליתר הארץ, פעולה שגרמה לפקקים ותלונות רבים מצד התושבים בגלל פגיעה בפרנסה ובלימודים. לטענת מנכ"ל ארגון "15 דקות" גיל יעקב: "מדובר בפרוייקט הסעת המונים מהחשובים ביותר שבוצעו בישראל, והעובדה שהוא מושק באופן חלקי וקטוע מצערת ביותר. התדירות הנמוכה, קיבולת הנוסעים הקטנה שדורשת הזמנה מראש והעובדה שהרכבת לא מגיעה ליעדה הסופי - מחייבים את משרד התחבורה לספק לנוסעי התחבורה הציבורית חלופות: נת"צ על כביש 1 ממחלף שורש ועד לתחנה המרכזית בירושלים. הפיתוח המואץ של הרכבת ברחבי הארץ והניסיון להאיץ את פתיחת הקו לירושלים לצורך גזירת סרט, ללא מתן מענה למחסור בקרונות ולמחסור במסילות במפגשי הרכבות בתל אביב, יוצרת שיבושים רבים בתנועת הרכבות וגורמת לפגיעה חמורה בשירות לנוסעים"[19].

  • ב-30 במאי 2019 נפתחה תחנת הרכבת "מזכרת בתיה" על מסילת תל אביב - באר שבע. יחד עם תחנה זו, ברכבת ישראל פועלות כיום 69 תחנות. יחד עם התחנה נפתחו 3 קווי אוטובוסים יעודיים כדי להוביל נוסעים לתחנה, נוסף לעוד קו אחד שהיה באזור גם קודם. גם פתיחת התחנה וגם 4 הקווים היעודיים צפויים להפחית פליטות, כי משמעותן פחות שימוש ברכב פרטי[20]. לדברי השר כץ אשר חנך את התחנה: "מדובר בבשורה חשובה לתושבי האזור, שכן תחנת הרכבת החדשה מציעה מענה תחבורתי מהיר ויעיל לתושבי מזכרת בתיה, קרית עקרון והסביבה, ומאפשרת לאלפי נוסעים להגיע מידי יום במהירות ובנוחות לתל אביב, לבאר שבע ולשאר חלקי הארץ". בהקמת התחנה הושקעו כ-60 מיליון שקל. שטחה הוא 3,500 מ"ר והיא כוללת טרמינל, רציפי נוסעים, שתי מסילות ברזל, מעבר תת קרקעי לרציפים, מגרש חנייה הכולל יותר מ-400 מקומות חנייה וכן מתקני חנייה לאופניים[21].

תחנת רכבת זו כמו חלק גדול של תחנות הרכבת ממוקמת כך שקשה להגיע אליה ברגל כי היא רחוקה יחסית מהבתים (למרות שיש תחנות הרבה יותר רחוקות ממנה). עקב כך ההגעה אליה היא בעיקר או במכונית או באוטובוסים. הציר המרכזי בו מגיעים המכוניות והאוטובוסים עובר דרך רחוב "רפאל סוויסה" בשכונת בר לב. התושבים במקום מתלוננים על העומס התחבורתי במקום, זיהום האוויר מהתחבורה הציבורית ועל כך שהוזזו המפרצונים להורדת הילדים ההולכים לבית הספר מהאוטובוסים כאשר העירייה המליצה: "לעודד את הילדים להגיע לבית הספר ברגל או באופניים ולצמצם את תנועת הרכבים בשדרות רפאל סוויסה". מה שאפשר לעשות הוא לצמצם את כמות החניות לרכבים ולהגדיל את כמות חניוני האופניים, וכן להסביר לתושבים שזיהום האוויר מהאוטובוסים קטן יותר מאשר ממכוניות ושלילדים הרבה יותר בריא להגיע לבית הספר ברגל או על אופניים עם זה אפשרי - אורח חיים יושבני הוא אחד מסיבות התמותה העיקריות בישראל ואצל הילדים הוא מסוכן במיוחד[22].

יחד עם הורדת המחירים בתחבורה הציבורית (ראו על כך נקודות אחרות בסעיף זה), זה הביא לעלייה בכמות הנוסעים. לפי נתוני רכבת ישראל ב-5 השנים האחרונות (2012-2017) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של כ-70%. ב-2016 ברכבת היו 60 מיליון נסיעות בשנה, 220 אלף נסיעות יומיות ב-468 רכבות המופעלות מידי יום ב-12 קווים, היוצאים מ-61 תחנות נוסעים בפריסה ארצית. בשעות השיא הרכבות מורידות כ-65,000 מכוניות מהכבישים. כל יום 145,000 בני אדם משאירים את הרכב בבית ונוסעים ברכבת.[23].

אפשר לראות בפועל שאנשים רבים נוסעים ברכבת ושהיא נדרשת להם בכך שכאשר הקווים מושבתים עכב תקלה או שיפוץ מתגברים הפקקים ובעיות תחבורה במרכז מצד אחד, ויש על כך מחאה מצד הנוסעים המשתקפת גם באמצעי התקשורת מצד שני. יש לציין שכלי התחבורה הציבורי המסיע הכי הרבה נוסעים ליחידת שטח הוא הרכבת וכנראה מסיבה זו, נכון ל-2011 פחות מ-1% מגזי החממה שנפלטו בישראל נפלטו מהרכבות המופעלות בדיזל[24] זאת כאשר סך הפליטות מסקטור התחבורה מהוות 19% מהפליטות בישראל בכלל ו-23% מהפליטות בסקטור האנרגיה[25]. יש לציין שלא ברור איזה אחוז מהנסועה בישראל היא הנסועה ברכבות ולכן קשה לדבר בביטחון על המצב בישראל מנקודת מבט זו, אבל באופן כללי רכבת נחשבת לפולטת פחות מכלי רכב ממונעים אחרים-14 גרם פחמן דו חמצני לנוסע לקילומטר בהשוואה ל-42 גרם ממכונית קטנה ו-55 גרם ממכונית גדולה[26]. לרכבת תוכנית לחישמול הקווים הצפוייה (נכון ל-2020) להימשך מספר שנים.

  • החל מה-1.1.2017 הצטרפה הכרמלית למערך התחבורה הציבורית הישראלי רשמית ובכך כל המשתמשים בה נהנים מההנחות במחירי התחבורה הציבורית לפי ההסדרים השונים.[27]
  • בישראל מקודם פרויקט קו רציף-התאמה בין האוטובוסים לרכבות כך שאפשר יהיה לעבור ביניהם בנוחות. זמני ההגעה של קווי האוטובוסים מותאמים לזמני היציאה של הרכבות מקומות ההגעה של האוטובוסים מקורבים למקומות היציאה של הרכבות. נכון לאוקטובר 2018 95 קווי אוטובוסים מ-8 חברות שונות הותאמו ל-65 תחנות רכבת[28].

הרכבת הקלה בירושלים

  ערך מורחב – הרכבת הקלה בירושלים
 
הרכבת הקלה בירושלים במדרחוב יפו.

הרכבת הקלה בירושלים היא מיזם הרכבת הקלה הראשון בישראל, המהווה חלק מתוכנית תחבורתית כוללת בירושלים, שכוללת גם תכנון לבניית נתיבי תחבורה ציבורית (נת"צ) וסלילת כבישי טבעת חיצוניים סביב העיר. תוכנית האב לרכבת הוכנה בשנת 1995 תחת ראש העירייה דאז, אהוד אולמרט, ואושרה על ידי הממשלה ב-1998. עבודות התשתית החלו בפועל בשנת 2000 ותוכננו להסתיים עד 2006. בפועל, נפתח לציבור הקו הראשון, הקו האדום, ב-19 באוגוסט 2011.

אורכו של הקו האדום 13.8 קילומטר, הוא כולל 23 תחנות, הראשונה בפסגת זאב והאחרונה בהר הרצל. מספר הנוסעים בקו עלה בהדרגה. בשנת 2012 ממוצע הנוסעים ביום עמד על 70 אלף. נכון לשנת 2016 היקף הנוסעים הממוצע ברכבת עומד על כ-145 אלף נוסעים ביום[29]. הארכת הקו האדום לנווה יעקב ולבית החולים הדסה עין כרם נמצאת בשלבי ביצוע, וקוים נוספים, הקו הירוק והקו הכחול, עדיין מצויים בשלבי תכנון. החברה המפעילה את הרכבת הקלה בירושלים היא חברת סיטיפס. במכרז להפעלת הקו הירוק (מועד משוער 2025) ולהמשך הפעלת הקו האדום לא ניגשה סיטיפס והמשמעות לכך היא שהחברה תעזוב את העיר כאשר הקו הירוק יתחיל לפעול. [36]

הרכבת הקלה והמטרו בגוש דן ובמרכז

  ערך מורחב – הרכבת התחתית בגוש דן

בשנים הקרובות צפויים להיפתח 3 קווים ברכבת הקלה בגוש דן:

  • הקו האדום - מבת ים עד פתח תקווה, דרך תל אביב (רח' מנחם בגין), רמת גן, ובני ברק (רח' ז'בוטינסקי). חלק מהקו מתוכנן להיות תחתי. לאחר דחיות רבות הקו צפוי להיפתח לא לפני סוף 2022. [37]
  • הקו הירוק - מאזור התעשייה של הרצליה בצפון ועד לחולון וראשון לציון מדרום. בתחומי תל אביב עובר הקו, בין היתר, ברחובות איינשטיין וחיים לבנון בשכונת רמת אביב, רחוב ראול ולנברג ברמת החייל, לוי אשכול בגוש הגדול, אבן גבירול באזור מרכז העיר (שם הוא צפוי להיות תת קרקעי) ובדרום בשדרות הר ציון ודרך בן צבי. הקו כולו מתוכנן להיות עילי. הקו צפוי להיפתח בשנת 2027. [38]
  • הקו הסגול - עובר לרוחב גוש דן ומגיע בקצהו המזרחי עד לכביש 40 ולערים יהוד מונוסון וגבעת שמואל. בתל אביב חולף הקו ברחובות ההגנה ולוינסקי בדרום העיר, וכן ברחובות אלנבי, בן יהודה וארלוזורוב. הקו צפוי להיפתח בשנת 2026.

בשנים לאחר מכן צפויים להיפתח קווים נוספים, כאשר עדיין אין להם תאריך יעד.

כמו כן ישנן תוכניות להקמת 3 קווי מטרו מרעננה בצפון עד רחובות בדרום, ומתל אביב-יפו במערב עד ראש העין במזרח.[39]

ראו גם

קישורים חיצוניים

פעילות
  • בארכבת   – דף ברשת החברתית פייסבוק, דף לשיתוף תיעוד ומעקב אחר בעיות של נוסעים ברכבת.
מידע
כתבות

הערות שוליים

  1. ^ מחולל הלוחות של הסקר החברתי, צריך לבחור שנת 2016, תחבורה ויוממות, אמצעי הגעה לעבודה. (דפדפן אקספלורר)
  2. ^ יניב רונן, שירות התחבורה הציבורית בישראל – היקף הסובסידיות ושיעורי ההוצאה למשק בית, ומחירי נסיעה בארץ -ובאירופה, מרכז המידע והמחקר של הכנסת, 6 ביולי 2014
  3. ^ רכבת פתוחה, באתר הסדנא לידע ציבורי
  4. ^ אופניים ותחבורה ציבורית, ישראל בשביל האופניים
  5. ^ הרכבת בשביל האופניים, רכבת ישראל, 2017
  6. ^ הכרמלית נפתחה לאופניים – תמונות ראשונות מהאירוע, חי-פה, 31 אוקטובר 2010
  7. ^ רכבת ישראל בע"מ [https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1219001-1220000/P1219831-00.pdf דוח תקופתי לשנת 2018] 25 במרץ 2019, עמוד 13א, 15א
  8. ^ דניאל שמיל התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה 30 במאי 2019
  9. ^ ויקיפדיה מסילת עכו - כרמיאל
  10. ^ רעות הדר חצי מיליון נוסעים בשלושה חודשים 20.12.2017, ערוץ 7
  11. ^ נועה בן צבי חיבור רכבת השרון: הרכבות בין כפר סבא להוד השרון יפסקו למשך חודש ימים 22.05.2018, Mynetכפר סבא
  12. ^ דניאל סלגניק לקראת הפתיחה הגדולה: איזה אוטובוסים מגיעים לרכבת? 27.06.2018, צומת השרון, רעננה
  13. ^ רכבת ישראל רכבת ישראל סגירה זמנית של תחנת הוד השרון - סוקולוב
  14. ^ ויקיפדיה תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב
  15. ^ רועי רובינשטיין רכבת מירושלים לתל אביב? רק עד לנתב"ג23.08.2018, ויינט
  16. ^ רועי רובינשטיין קו ירושלים-נתב"ג בפעולה: "זה עשה לי את החג"] 25 בספטמבר 2018, ויינט
  17. ^ גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג הסמויים, הדיילים והלחצים באוזניים: נסיעת מבחן ברכבת המהירה לירושלים 29 בספטמבר 2018, The Marker
  18. ^ אביבית מסניקוב צפו: נסענו ברכבת המהירה מירושלים 25.09.2018, מאקו
  19. ^ רועי רובינשטיין "רגע היסטורי": נחנכה הרכבת המהירה מירושלים לנתב"ג 20.09.2018
  20. ^ ויקיפדיה תחנת הרכבת מזכרת בתיה
  21. ^ דניאל שמיל התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה 30 במאי 2019
  22. ^ שי אלבלינג שבוע לפתיחת תחנת רכבת חדשה במזכרת בתיה: השכנים פתחו במחאה 6 ביוני 2019, Mynet רחובות
  23. ^ רכבת ישראל אודות רכבת ישראל
  24. ^ דוקטור הנריק מלוך סקר על פליטות מזהמי אוויר וגזי חממה מרכבות בישראל יוני 2012, מחלקת איכות אוויר, מטאו-טק שירותים מטאורולוגיים בע"מ, המשרד להגנת הסביבה
  25. ^ חברת א. חפץ ושות' – ייעוץ כלכלי, השקעות וגיוס הון בע"מ TM חברת MED DHV בע"מ [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0519.pdf פליטות גזי חממה בישראל סקירת המצב הקיים ובחינת אמצעים להפחתה] ינואר 2009, המשרד להגנת הסביבה, צוות היגוי בין משרדי
  26. ^ ויקיפדיה Environmental impact of transport
  27. ^ כרמלית חיפה הנוסעים כרמלית חיפה
  28. ^ משרד התחבורה שתהיה לכם נסיעה חלקה
  29. ^ מוטי בסוק,ירושלים: אושר הקו השלישי של הרכבת הקלה, דה מרקר, 28.01.2016
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=תחבורת_רכבות_בישראל&oldid=125128"