עקרונות להתמודדות עם שינוי הסדר העולמי

עקרונות להתמודדות עם שינוי הסדר העולמי (Principles for Dealing with the Changing World Order) הוא ספר עיון על עליה ושקיעה של אימפריות, מאת המשקיע והמיליארדר מארצות הברית ריי דאליו. הספר עוקב אחר תהליכים הנוגעים לכלכלה פוליטית וכלכלה מוסדית, במה שהוא מכנה "המחזור הגדול". בספר הוא מתאר תהליכים חברתיים ארוכי טווח כמו השקעה בחינוך ובניית הון אנושי, קשרים חזקים בין הצבא הממשלה והעסקים, הדפסת כסף, התרחבות פערים חברתיים, עימותים פנים חברתיים ומלחמות.

"המחזור הגדול" תהליך ובו מספר שלבים קבועים שלפי דאליו, מתרחשים בקרב מדינות או אימפריות שעולות כשליטות שמעצבות סדר עולמי או סדר אזורי. ה"מחזור הגדול" שבו הן עולות לגדולה, לאחר מכן חווים תקופה של "תור זהב" ולבסוף הן חוות תהליך של ירידה בכוחן. הוא מתאר דפוסים כאלה ב-500 השנים האחרונות באימפריות של הולנד, בריטניה, ארצות הברית וסין. לטענתו ארה"ב נמצאת בשנים האחרונות בתהליך של דעיכה כמעצמה עולמית, כאשר במקביל סין נמצאת בתהליך התחזקות. קיימת ביקורת על הספר לפיה המדדים שדאליו פיתח לבדיקת עליה ודעיכה של אימפיריות, כמו התרחבות יחס חוב-פרטי לתוצר, או התרחבות פערים כלכליים, מנבאים בעצם כי גם סין עצמה נמצאת בשלב של דעיכה. [1]

דאליו מתחיל מניתוח של המציאות הכלכלית בארה"ב כיום, של הדפסת כמות גדולה של כסף וניתוק גדל והולך בין הכלכלה הכספית לבין הכלכלה היצרנית, הוא ציפה בתחילה כי דבר זה יגרום לאובדן אמון משקיעים ולהתרסקות הברוסה. להפתעתו זה לא קרה - קרה ההפך - הבורסה עלתה יחד עם השקות ספקוליביות אחרות. דבר זה הפתיע אותו והוא חיפש דפוסים דומים בעבר. לטענתו דבר דומה התרחש כאשר ארה"ב התנתקה מהסכמי ברטון וודס בשנות ה-70 וניתקה את הקשר בין זהב לבין הדולר. הוא טוען כי דבר כזה התרחש בעבד וכי הוא מאפיין אימפריות בשלב השקיעה שלהן. הוא טוען כי דפוסים אלה היו גם בקרב האימפריה הבריטית והאימפירה ההולנדית עוד לפניה. הוא החל לחפש דפוסים חוזרים ומצא כאלה אותם הוא מתאר בספר.

המחזור הגדול

השלב הראשון במחזור הגדול הוא "שלב העליה" הוא מכילים עקרונות של הנהגה פוליטית חזקה שרוצה להוביל את האומה לגדולה, השקעות בתחומים של חינוך והשכלה, פיתוח המצאות טכנולוגיות חדשות, ערכים חברתיים משותפים. דברים אלה עוזרים לפתח מסחר מתרחב. המסחר המתרחב דורש הגנה על נתיבי סחר מה שגורם לעוצמה צבאית גדלה. דבר זה גורר קשרים חזקים בין הצבא הממשלה והעסקים.

השלב השני של המחזור הוא "שלב השיא" שבו האימפריה בשיא עוצמתה. בשלב זה הדורות הצעירים שנולדו לתוך הסדר הקיים פחות מוכנים להתאמץ ועסוקים יותר במאבקים פנימייים ועליה בסדר החברתי בתוך האימפריה, הם גם פחות נכונים לעבודה קשה. החברה עצמה מרוכזת יותר בתרבות הצריכה וצריכת ראווה ופחות בנושאים חבריים או תחזוקת המדינה. היות והאמירפיה חזקה מכדי שמישהו יערער על כוחה הצבאי נוצרים מספר עשורים של שלום עולמי ושגשוג גם בקרב מדינות אחרות. זאת תודות לחתימת חוזים בתחילת עליית האימפריה שמגדירים מהו הסדר העולמית. המטבע של האמיפריה הופך להיות מטבע פיננסי עולמי ומדינות אחרות רוצות להתשמש בו כדי לבצע עסקאות בינהן וכדי להשקיע השקעות. המדינות האחרות גם מוכנות לקחת חובות במטבע הזה בגלל שהן צופות שהאימפריה תמשיך ותצמח. בשלב זה יש גם התרחבות מתמדת של הפערים החברתיים וזאת בגלל שזרימת הכסף הקל לאימרפיה והקשרים בין צבא ממשלה ועסקים עוזרים בעיקר לעשירים ובגלל יתרונות לגודל.

השלב השלישי הוא "שלב הדעיכה" וזו מתרחשת תחילה באיטיות ולבסוף בצורה מהירה. הפערים בין עשירים וחזקים לבין שאר הצבור ממשיכים לגדול, המדינה נקלעת לביעות שונות בכלכלה, וכן משקיעה כסף רב יותר בצבא כדי לשמור על סדר עולמי. כדי לממן את הדברים האלה האימפריה מדפיסה עוד ועוד כסף. בשלבים הראשונים משקיעים ממדינות אחרות ממשיכים להזרים הלוואות למדינה בגלל שהם מאמינים שהסדר העולמי ימשיך להתקיים. עם זאת הפערים ממשיכים לגדול ויש אי שקט חברתי, העניים יותר שיכלו להתנחם בעבר בכך שהם לפחות במגמת עליה בהכנסות שלהם כבר לא נממצאים במצב זה. העשירים יותר מסוגרים בחברה שלהם ומבלים עם הנהגה פוליטית יותר מושחתת. הכוח הרב של העשירים עוזר להם להשחית את הפוליטיקה. בשלב מסויים משקיעים ממדינות אחרות פחות נלהבים להמשיך לקנות אגרות חוב או לתת למדינה קרדיט. במקביל אימפריות אחרות מתחילות להתחזק מבחינה צבאית. המדינה משקיעה יותר כסף בצבא.לקראת סוף חיי האמיפריה יש סכסוך או עימות צבאי וכן בעיות חברתיות או אפילו מלחמת אזרחים שגורמים לשקיעה של האימפירה.

דאליו טוען כי היות ואנחנו יכולים להיות מודעים למחזור הגדול אנחנו יכולים לנצל את המידע לטובתנו, הן בצורה אישית והן בצורה קולקטיבית. מבחינה אישית הוא טוען כי הניתוח שלו יכול לאפשר למשקיעים לצפות מהלכים של מדינות כמו ארה"ב או מדינות אחרות, לדוגמה הדפסת כסף או כיצד צעד זה יגרור

ביקורת

ספרו של דאליו מכיל התקדמות ביחס להסברים כמו מאקרו כלכלה כלכלה נאו-קלאסית בכך שהוא משלב כלכלה יחד עם פוליטיקה ומתייחס לתהליכים חברתיים כמו השפעת התרחבות פערים כלכליים על הפוליטיקה ועל הכלכלה, או הנטיה של דורות שנולדו בחברה עשירה יותר להשקיע פחות בעבודה קשה וחסכון לעומת דור ההורים שלהם. הסביבה העשירה שדאליו מתאר ותאור של תהליכים זוכה להערכה גם מצד מבקריו. כמו כן חלק מהתליכים שהוא מתר כמו שינוי באופי של המשטר בשלבים שונים של התפתחות חברה אנושית יכולים להסביר היבטים המויפיעים בספרים אחרים כמו התמוטטות של ג'ארד דיימונד.

ביקורת אחת על הספר מאת ד"ר Joeri Schasfoort בבלוג שלו על כלכלת מאקרו. הוא מחמיא לדאליו על הניתוח שלו באופן כללי, טוען כי זה טוב שלפחות יש בו כלכלה פוליטית וכי גם הוא מאמין כי ארצות הברית נמצאת בתהליך של שקיעה .עם זאת הוא מאמין כי התאוריה לפיה סין היא מעמצה עולה, מתנגשת עם התאור של דליו בספר. הוא מציין כי הספר מכיל גרפים מעניינים בנושאים כמו יחס חוב-פרטי לתוצר כלכלי (תמ"ג) או התרחבות הפערים בין עניים לעשירים, בפרקים שנוגעים לארצות הברית, אבל גרפים כאלה לא מופיעים בפרק המתייחס לסין. הוא טוען כי ניתן להשיג נתונים אלה, גם כאשר יש בעיה של נתונים אמינים מספיק על סין. לפי הפרשנות של דאליו והנתונים שנאספו מצטייר כאילו סין היא מעצמה שוקעת - וזאת בגלל שמדד הלוואות פרטיות ביחס לתוצר עלה בצורה חדה יותר מזו של ארה"ב. כמו כן בסין הפערים גם התרחבו. דאליו גם מודד דברים כמו אי שקט פמימי - על ידי דברים כמו פערים בין מפלגות , הפגנות או חוסר נחת במשאלי דעת קהל - אבל מדדים כאלה אינם ישמים בסין בגלל איסור הפגנות, קיום של מפלגה אחת וסקרים לא אמינים. Schasfoort מציין כי דאליו מאמין כי כלכלת סין עתידה לעלות, וזאת בעיקר בגלל שיש לו "תחושת בטן" טובה לגבי הסינים בגלל החריצות שלהם ורצון לגדול. Schasfoort טוען כי ייתכן וסין באמת תעלה ותגדל - בגלל שהניתוח של דאליו הוא בעצם חלקי ולא מספיק מדוייק. [2] [3]

ביקורת אחרת על הספר היא התעלמות מתהליכים ארוכי טווח אחרים - במיוחד שינויים ביחס לגלובליזציה, משבר האקלים והרס ספינת החלל כדור הארץ. גם אם נניח שיש תהליכים קבועים של עליה וירידה בכל אימפריה, תהליכים אלו יכולים להשתנות בגלל תהליכים יסודיים וארוכי טווח אחרים שעלולים להשפיע עליהם - לדוגמה עליית סין עלולה להבלם בגלל תלות שלה בדלק מחצבי או בגלל בעיות של התחממות עולמית.

ביקורת נוספת נוגעת לנטיה לחפש בכוח דפוסים קבועים ואז למצוא אותם. זה חלק ממחשבה שהיתה קיימת בעבר בתחומים של אנתרופולוגיה וסוציולוגיה - לפיה כל החברות האנושיות נמצאות על שלבים שונים של אותו תהליך של אבולוציה חברתית ותרבותית - מדינה אחת נמצאת בשלב א , מדינה אחרת בשלב ב' ומדינה אחרת בשלב ג', המדינה הראשונה תגיע מתישהו לשלב ב' שכן היא עוברת את אותו תהליך כמו מדיה ב'. ניתוחים מאוחרים יותר בתחום טענו כי ייתכנו תהליכים שונים עבור מדינות וחברות שונות - מדינה אחת תקיים אבולוציה לאורך מסלול A בעוד מדינה אחרת תקיים אבולוציה לאורך מסלול B שיהיה דומה או לא דומה למסלול A.


ראו גם

קישורים חיצוניים