נסיגה טכנולוגית

נסיגה טכנולוגית היא הפסקת שימוש בטכנולוגיה מסויימת, וחזרה לטכנולוגיה קדומה יותר. היבט מתון יותר של התופעה הוא צמצום השימוש בטכנולוגיה חדשה וחזרה לטכנולוגיה קודמת, ייתכן תוך שכלול ועדכון שלה. נסיגה טכנולוגיה היא מקרה פרטי יותר של שינוי טכנולוגי שלרוב מסתכלים עליו כעל התקדמות טכנולוגית - כלומר תהליך בלתי הפיך שבו משתמשים בטכנולוגיה יותר ויותר משוכללת, שגוררת קדמה ועליה ברווחה החברתית.

סיבות לנסיגה טכנולוגית

ההסבר לנסיגה טכנולוגית יכול לנבוע ממספר גורמים.

סיבה אחת היא לחץ חברתי של האליטה שמרגישה שהטכנולוגיה החדשה מאיימת עליה, כך המצב לדוגמה בהקשר של הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית).

סיבה אחרת היא שהטכנולוגיה החדשה יותר נתבררה עם הזמן כבעייתית, בגלל השלכות חברתיות וסביבתיות שלא היו ברורות מאליו מראש. דבר זה אפשר לייחס לדוגמה להשפעות חיצוניות של הרכב הפרטי כמו זיהום אוויר, תאונות דרכים, פקקי תנועה ותרומה להתחממות עולמית ולרצון של מדינות וערים רבות להגביל את השימוש בו ולחזור לאמצעים אחרים כמו תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית.

היבט נוסף שיכול לגרום לנסיגה טכנולוגית הוא שינוי תנאי הסביבה (הסביבה הטבעית או החברה מסביב) שגורם לכך שהמשך שימוש בטכנולוגיה החדשה יותר הוא פחות נוח או בלתי אפשרי. כך המקרה במקרה ששימוש נרחב במכוניות תרם לייקור הנפט. דוגמה אחרת היא הרס הציוויליזציה היוונית-רומית שהוביל לימי הביניים ולנסיגה מדעית וטכנולוגית מאלו שהיו מקובלות ו/או נמצאו בשימוש חלקי בתרבויות אלה.

דוגמאות לנסיגה טכנולוגית

בספר רובים חיידקים ופלדה מציין ג'ארד דיימונד שיש חברות שעברו

  • מקרה אחד של נסיגה טכנולוגית הוא חזרה מטכנולוגיה של חקלאות אל חברות ציידים לקטים, במהלך ההמהפכה הנאוליתית. דבר זה יכול לנבוע לדוגמה בגלל שינויי אקלים ושינויים אחרים הגורמים לכך שעם הזמן יש מקומות שהחקלאות בהן פחות מתאימה.
 
דיסקוס פייסטוס שנתגלה בכרתים. הסימנים על הדיסקוס הן ככל הנראה חלק מכתב הברתי, והן הוטבעו בגלופות בחומר הרך. הדיסקוס מראה כי המצאת הדפוס הומצאה בכרתים 3,100 שנה לפני המצאת הדפוס האירופאי. טכנולוגיות חדשות לא תמיד שורדות, קיומן תלוי בנישה חברתית-טכנולוגית מתאימה
  • דיסקוס פייסטוס הוא דוגמה של נסיגה טכנולוגית בהקשר של דפוס. זו דוגמה לכך שנסיגה טכנולוגית יכולה להתרחש בדומה למנגנון של הכחדת מין ביולוגי עקב אובדן של נישה חברתית וטכנולוגית מתאימה שתוכל לתמוך בו. דיימונד מציין כי המצאת הדפוס המאוחרת יותר (בסין ואחר באירופה) הייתה בעלת יתרונות שאפשרו לה לשרוד כמו ידיעת קרוא וכתוב בקרב שכבה גדולה יותר באוכלוסייה (ולא רק בקרב פקידות מצומצמת), שימוש בגלופות עשויות מתכת במקום גלופות עץ, שימוש בהדפסה על נייר במקום הדפסה על חימר ושימוש בכתב אלפבתי במקום בכתב הברתי.
  • מנגנון אנטיקיתרה - מכונת חישוב אנלוגית קדומה, אשר נבנתה ככל הנראה על מנת לחשב מיקומים אסטרונומיים של גרמי שמיים. המנגנון התגלה בספינה רומית טבועה, סמוך לאי היווני אנטיקיתרה (בין קיתרה לכרתים) והוא מתוארך לתקופה שבין 150 לפנה"ס לבין 100 לפנה"ס. מדובר בשלל מלחמה רומי, שהובא מהאי רודוס - האי בו רוכז המחקר האסטרונומי היווני. מחקר זה הופסק בעקבות הכיבוש הרומי וחודש רק לאחר למעלה מ-1,500 שנה. תגליותיו של גלילאו על סיבוב הארץ מסביב לשמש במעגלים אליפטיים הם חזרה על תורתו של פוסידוניוס שהוכחה למעלה מ-1500 שנה קודם לכן. וכך גם הטכנולוגיה שהייתה קשורה לידע מדעי זה- היכולת לחזות את מיקום הכוכבים ולנווט בהתאם לכך, אבדה למשך זמן רב. הדבר הזה מדגים אובדן של ידע וטכנולוגיה עקב מלחמות והתמוטטות של חברות. דוגמה רחבה יותר היא אובדן ידע שהיה בזמן היוונים והרומים ואבד למשך שנים רבות במהלך ימי הביניים.
  • הפסקת השימוש ברובים ביפן הפאודלית. היפנים הכירו את הרובה, השתמשו בהם בלחימה ואף ייצרו רובים. אבל הרובים איימו על מעמד הסמוארים ששלט ביפן, שכן בניגוד ללוחמי חרב הרכובים על סוסים, אימון של רובאים יכול להתבצע על ידי אנשים עניים יותר בתקופה קצרה בהרבה (תהליכים דומים הנוגעים לקשת הארוכה ולרובים עזרו לקעקע את מעמד האבירים והאצילים באירופה). מסיבה זו השוגונים היפנים (השליטים האבסולוטיים של יפן) החלו להצר את הייצור והשימוש ברובים, בטענה שהם טכנולוגיה נוצרית. עד להפסקת השימוש בהם כליל. דיימונד מציין שיפן יכלה לבצע דבר כזה היות והיא הייתה אי מבודד שלא חשש מפלישה של שכנים. לעומת זאת מדינות אירופה לא יכלו להרשות לעצמן דבר דומה - כל מדינה שהייתה מבצעת צעד דומה הייתה מאבדת יתרון צבאי חשוב מול שכנותיה.
  • שימוש ברכב פרטי בהולנד ובאירופה. בשנות ה-20 וה-30 השימוש באופניים בהולנד ובערים אירופאיות נוספות עמד על כ-70%-90% מסך הנסיעות לעבודה. עם הוזלת הייצור של מכוניות וצמיחה כלכלית בהולנד, לאחר מלחמת העולם השנייה, החליפו המכוניות את התחבורה הציבורית והאופניים. דבר זה לווה במהרה בקשיים ניכרים - הולנד היא מדינה צפופה והערים ההולנדיות הן ערים עתיקות שלא היה בהן מקום לכבישים רחבים ולחניות. כדי לאפשר תחבורת רכב פרטי ההולנדים נאלצו לפנות מקום על ידי הריסת בלוקים שלמים של בתים לאורך רחובות. אלה שצעד כזה הוא יקר ואיטי ובינתיים כמות המכוניות גדלה. לכן הולנד סבלה כבר בשנות ה-70 מבעיות קשות של פקקי תנועה ומצוקת חנייה. בנוסף לכך נגרמו מקרים רבים של תאונות דרכים שבהן מתו מאות ילדים. חרם הנפט הערבי בשנות ה-70 הוביל לייקור הדלק למכוניות. כל הגורמים האלה הובילו את ההולנדים להכרה בכך שאין להמשיך ולעודד פיתוח מוטה רכב פרטי ויש לנקוט בצעדים כמו עירוב שימושי קרקע, תכנון מוטה תחבורה ציבורית והקמת שבילי אופניים כדי לעודד אנשים להשתמש באמצעים אחרים. עם הזמן, בשנות ה-90 וביתר שאת לאחר מכן, חלה נסיגה בכמות המכירות והנסיעות במכוניות הפרטית ועליה בשימוש באופניים. חשש מפני התחממות עולמית, עליית מחירי הנפט ומודעות טובה יותר ליתרונות האופניים לכלכלה עירונית ולחסרונות הפרבור גרמו לערים ולמדינות נוספות לאמץ צעדים אלה החל משנת 2000.
  • פרמקלצ'ר ושיטות נוספות בחקלאות בת קיימא הן בחלקן נסיגה טכנולוגית מפני חקלאות תעשייתית. אחת הסיבות לפיתוח הפרמקלצ'ר באוסטרליה, הייתה מחירים גבוהים של חומרי הדברה שחקלאים לא יכלו לעמוד בהן.

ראו גם

קישורים חיצוניים