אקו-ויקי

מפרץ החדשנות

תמונה שהציגה רשות מקרקעי ישראל כדגם למראה האזור התעשייתי של מפרץ חיפה לאחר מימוש התכנית.

מפרץ החדשנות (נקראת לעיתים גם עמק החדשנות או צפון ירוק) היא תכנית של רשות מקרקעי ישראל להוצאת התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה, לפי לוח הזמנים הנוכחי, בשנים 2022 - 2032. התכנית יכולה לתרום להפחתה משמעותית של זיהום האוויר במפרץ חיפה וכן להפחית ולנקות את זיהום המים והקרקע באיזור. כמו כן היא יכולה לגרום לשיפורים נוספים כמו הפסקת הפרבור ומעבר לתכנון מוטה תחבורה ציבורית ותכנון מוטה הולכי רגל באיזור וכן לשיפור ניכר אפילו מעבר לגבולות האזור[1]. התכנית פורסמה על ידי רשות מקרקעי ישראל ועברה את אישור הוועדה המחוזית בחיפה במרץ 2019. [2][3][4].

תכנית זו דומה לתכניות שמומשו כבר בחלקים אחרים של העולם. אחת ממטרות התכנית היא למלא את ה"חור השחור" שיש בין 2 חלקי המטרופולין. בגללו המטרופולין בעצם קרוע ל-2 חלקים נפרדים: חיפה והקריות. החור נוצר כי אף אחד לא רוצה לגור בשטח התעשייתי והוא מפריע לעיר לתפקד. אדריכלי התכנית הם יעקב יער ובתו טלי יער־קוסט (ממשרד יער־קורין) ואדריכלית הנוף מתניה ז"ק. בהכנתה היו מעורבים אנשי מקצוע רבים, בהם ההידרו-גיאולוג נועם בר נוי, האקולוג פרופ' אביטל גזית, חברת הניקוז "ענבל", חברת "אתוס" לייעוץ סביבתי והיועץ הכלכלי ברוך בורוכוב מחברת "תוכן".[5]

באוקטובר 2020 הממשלה אישרה כי תוקם ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד מפרץ חיפה, על בסיס תוכנית מפרץ החדשנות. [1]

תיאור כללי

עוד בשנת 2018 בחנה חברת מקינזי את המצב בחיפה והמליצה לסגור את בתי הזיקוק עד 2025-2030, כי זה יועיל למדינת ישראל מבחינה בריאותית, כלכלית, וסביבתית[6].

בתחילת שנת 2019 החלו מנהל התכנון ורשת מקרקעי ישראל לקדם תכנית להוצאת המפעלים המזהמים מחיפה, הנקראת מפרץ החדשנות [7].

שטח התכנית הוא 36.5 קילומטרים רבועים. מטרת התכנית היא להוציא את התעשייה המזהמת ממפרץ חיפה ולהחליפה בתעשייה נקייה, שטחים טבעיים ומגורים. כמו כן היא כוללת בנייה על שטחים חקלאיים והפיכת חלק מהשטחים האלה לשטחים טבעיים.

התכנית כוללת בנייה של כ-80,000 יחידות דיור על שטח של כ-14.5 קילומטרים רבועים.

התכנית כוללת בנייה של שטחי תעשייה ותעסוקה על שטח של כ-2.1 קילומטרים רבועים.

התכנית כוללת יצירת שטחים טבעיים על שטח של כ-9.2 קילומטרים רבועים.

לוח הזמנים לביצוע התוכנית הוא:

  • 2019-2025 - תכנון ותיאום הפרויקט;
  • 2022-2032 - ניקוי קרקע ומי התהום, אשר כולל מפינוי המפעלים (עלות מוערכת של 1.5 מיליארד ש"ח). בשלב זה כלומר ב-2022 יתחיל להתבצע הפרויקט;
  • 2035-2025 - שיווק קרקעות[8][9].

שר האוצר משה כחלון, ורשות מקרקעי ישראל הציגו לראשי רשויות באזור מפרץ חיפה את התוכנית, המתבססת על העברת המפעלים המזהמים, ניקוי זיהום הקרקע ומי התהום עד לשנת 2032. [9]

נכון לשנת 2019, לא ידוע לאן בדיוק יפונו המפעלים, אך הכוונה היא להעתיק את מרביתם דרומה וחלקם בצפון הארץ. מטרת העל של תוכנית השלד, "מפרץ חיפה - עמק החדשנות", היא פינוי שטח גדול באזור מפרץ חיפה, במטרה לאפשר יצירת מסגרת תכנונית להקמת כ-83,000 יחידות דיור, ו-2.1 מיליון מטרים רבועים של תעסוקה ומסחר.[9]

התהליך עצמו של פינוי התעשייה המזהמת והחלפתה במגורים שטחים טבעיים ותעשייה נקיה אמור להתבצע ב-3 שלבים:

שלב א' של התוכנית הוא חיבור חדש לים הכולל מעגנות, תיירות, מסחר תעסוקה ומגורים; הקמת מרכז עירוני ראשי בצומת יגור, ופיתוח פארק מטרופוליני לאורך שדרת חלוצי התעשייה והפארק. שלב זה אמור לכלול שיווק של 9,000 יחידות דיור, ו-600 אלף מטרים רבועים של תעסוקה שאמורים לצאת לשיווק עד שנת 2026. [9]

שלב ב', מדובר על ממשק עם הנמל, טבע עירוני עד לים הכולל את החיבור לנחל הקישון ולפארק הקישון, פינוי מתחם הדשנים ומתחם בתי הזיקוק, ניקוי הקרקע ופיתוח הפארק על קרקעות אלה. בשלב זה אמורים לצאת לשיווק 36 אלף יחידות דיור ומיליון מ"ר של תעסוקה ומסחר.

בשלבים הבאים מדובר על פיתוח שכולל את עם הערים הסמוכות. בשתי פעימות נוספות ישווקו 18 ו-20 אלף יח"ד וכן 250 אלף מ"ר של תעסוקה ומסחר בכל אחת מהפעימות[9]

מטרות התוכנית כוללות הקמת רצף עירוני בין חיפה לקריות, שאמור לעודד הליכתיות תחבורת אופניים ותחבורה ציבורית. מדובר על קידום רחובות עירוניים עם עירוב שימושי קרקע וחזיתות פעילות. עירוב השימושים יכלול תעסוקה, מסחר, תיירות מבני ציבור ומגורים. וכן רצף של שטחים פתוחים ונגישות לים. כן מתוכנן פארק מטרופוליני בשטח של 7000 דונים שיתחבר לפארקים ליד נחל הקישון. השטחים החקלאיים והפתוחים בדרום ישמשו פרוזדורים אקולוגיים שיחדרו לעומק המרחב העירוני. השמעות היא הגדלת שטחי הטבע העירוני[9].

התכנית כולל גם "רשת כחולה" של ניצול מקורות המים והים כולל נחל ציפורי ונחל גדרה. קיים רעיון להטות את מוצא הקישון אל חוף הים באזור חוות המיכלים סמוך לקריית ים ולהשתמש בו כנתיב שיט עם שתי מרינות. התכנית כוללת הקמת בריכות ותעלות נוספות. התכנית משמרת את שטחי הנמל ועורבו ורואה בו כוח מניע לתעסוקה. מוצע לשלב בעורף הנמל שטחי תעסוקה ומסחר עם בינוי אינטנסיבי. [9][10].

בצמתים ראשיים בשדרות חלוצי התעשייה ובממשק עם הים והפארק המטרופוליני, מתוכננים מוקדים כלל עירוניים מעורבי שימושים שיכללו כיכרות, ומרכזי שירותים עירוניים כמו תרבות, רפואה, אקדמיה, ספורט ועוד. [9]

בהצגת התוכנית נכחו ראשי רשויות מאזור מפרץ חיפה ובהם: ראש עיריית קרית ביאליק אלי דוקרסקי, ראש עיריית קרית מוצקין חיים צורי, ראש עיריית קרית אתא יעקב פרץ, ראש עיריית קרית ים דוד אבן צור, ראש עיריית נשר רועי לוי, ראש מועצה אזורית זבולון עמוס נצר, סגן ראש עיריית חיפה דוד עציוני, חברת מועצת העיר חיפה שרית גולן שטיינברג.[9]

ב-26 במרץ בדף הפייסבוק של מגמה ירוקה תא קהילתי מפרץ חיפה נכתב כי התכנית זכתה לתמיכה מכל הרשויות המקומיות באיזור. ליד בתי הזיקוק יבנה פארק מטרופוליני גדול המבוסס על צמחייה ומים[11]

יתרונות התכנית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.

קשה לראות מה יהיו כל ההשלכות של התכנית, אבל היא צפויה להשפיע בצורה חיובית על חיפה וסביבתה וגם מעבר לכך.

הפחתת זיהום אוויר

  ערך מורחב – זיהום האוויר במפרץ חיפה

ההשפעה מרכזית תהיה הפחתה בזיהום האוויר ועקב כך בתחלואה בתמותה ובסבל של האנשים החיים ליד בתי הזיקוק. בחיפה קיים זיהום אוויר כבד, בעיקר עקב ריבוי התעשייה באזור, כאשר הסיבה לריבוי התעשייה היא הקמת בתי הזיקוק שמסביבם קמו מפעלים נוספים. בנוסף לכך בחיפה יש גם היבטים בעייתיים של זיהום קרקע וזיהום מים[12]. מימוש התכנית יגרום לשינוי כל המצרף הפטרוכימי שמקיף את בתי הזיקוק למצרף שונה ביעד שלו. במפרץ חיפה כתוצאה מהקמת בתי הזיקוק הוקמו עשרות מפעלי מעגל שני ושלישי שהם לרוב מפעלים מזהמים, לדוגמה מפעלי פלסטיק. כמות אדירה של משאיות מסיעה את חומרי הגלם התוצרים וכמות גדולה של אוניות מייבאת ומייצאת אותם. שינוי מצרף התעשייה שמסביב לבז"ן אומר הפחתה בזיהום, בסבל במוות, אולי גדולה יותר אפילו מזו שתקרה עקב פינוי בתי הזיקוק עצמם.

מקומות עבודה ומחירי הדירות

  • אחת התוצאות תהיה הגדלת מספר יחידות הבינוי והמסחר בחיפה וכתוצאה מכך הוזלת הדיור והמסחר באיזור.
  • התכנית כוללת שינוי המוקד התעסוקתי של חיפה מעיר עם תעסוקה של תעשייה כבדה ומזהמת לעיר מוטת שירותים, ואולי גם תעשייה ירוקה בנוסף חיפה צפויה לפתח את התיירות בעיר. היבטים אלה עשויים להגדיל את הכלכלה העירונית וליצור יותר משרות משיש בעיר כיום.

עירוניות מתחדשת, תכנון בר קיימא ותחבורה בת קיימא

  ערכים מורחבים – מטרונית, תכנון מוטה תחבורה ציבורית
  • שינוי אפשרי של אופי הבניה והתכנון במטרופולין חיפה. עד היום הבנייה הייתה פרברית - החוצה. כך זה היה בחיפה כך זה היה בקריות. סיבה אחת לכך הייתה כי אנשים רצו לגור כמה שיותר רחוק מהמרכז כי בו נמצא אזור התעשייה. זה אומר תלות ברכב הפרטי עקב המרחקים הגדולים, בנייה על השטחים הפתוחים - הרס יערות חיפה והשטחים הפתוחים ממזרח לקריית אתא לדוגמה. כאשר קיימת העדפת מכוניות הדבר יוצר תכנון מוטה מכוניות לדוגמה הקמת כבישים מהירים בתוך המרקם העירוני שמהווים חסמי הליכה ומעודדים עוד יותר את השימוש במכוניות. אחת ההבטחות של התכנית היא לעודד עירוניות מתחדשת. בנייה במרכז יכולה להיות בנייה צפופה כמו באירופה. זה אומר מעבר לתחבורה ציבורית ואופניים, פחות פקקים, פחות זיהום מתחבורה ועוד הרבה דברים. עצם היעוד והאופי של מטרופולין חיפה ישתנה. הוא יהפוך לדומה הרבה יותר לגוש דן, אבל אולי עם אופי קצת שונה. יש בו את הכרמל, יערות שנכנסים לתוך השכונות ואתרי דת רבים, מה שנחוץ כדי לפתח תיירות אקולוגית, דתית, תרבותית. התכנית כוללת יצירת רצף עירוני במטרופולין חיפה, אשר יקל על שימוש יעיל בתחבורה ציבורית כמו המטרונית.

המטרונית מהווה יישום של שיטת תחבורת מעברים: כאשר ראו שיש יותר מידי קווי אוטובוסים ועקב כך יש פקקים גדולים בהדר ובעיר התחתית, החליטו שכל קווי האוטובוס של הקריות יסעו רק בקריות וקווי האוטובוס של חיפה רק בחיפה. מה שיחבר את חיפה והקריות הם קווי המטרונית. באופן דומה פועלת הרכבת התחתית "מטרו" בערי אירופה - אם כל שכונה היתה מחוברת עם כל שכונה בעיר עם כמה מיליוני בני אדם היו יותר מידי קווי אוטובוסים ויותר מידי פקקים. לכן לוקחים אוטובוס מהבית לתחנת המטרו עוברים לאיזור אחר של העיר ומשם לוקחים אוטובוס עד היעד. כדי שהשיטה הזו תעבוד בחיפה, קווי האוטובוסים צריכים לעבור ליד תחנות המטרונית והבתים צריכים להיות ליד הקווים. המשמעות היא בנייה רק לאורך "השלד המרכזי" של המטרופולין שאותו מייצגת המטרונית. כלומר בנייה קומפקטית, במרכז ולא בנייה פרברית. זה אומר שהמטרונית ככלי תחבורה מקדמת בצורה משמעותית עירוניות מתחדשת וככל שיסעו בה יותר כך יש יותר סיכוי שיבנו במרכז ולא בקצוות. אבל דווקא במרכז אף אחד לא רוצה לגור כי שם נמצא איזור התעשייה. כלומר כדי שהמטרונית תפעל כמו שצריך, יש לסלק את הזיהום ממרכז המטרופולין וזו בדיוק מטרת התכנית מפרץ החדשנות[13].

  • מכיוון שאף אחד לא רצה עד עכשיו לגור באזור הזה, הקניונים, המפעלים ובתי העסק בכלל עשו לעצמם חניות בגודל שאינו מוכר לדוגמה לתושבי תל אביב. החניה במתחם "איקאה" לדוגמה היא בגודל של רובע עירוני. חניות ענק יש גם באיזור מתחם ביג, חוצות המפרץ, לב המפרץ, הקריון. בנייה על החניות האלה תזכה אולי לתמיכה מהקניונים, אם יהיה תכנון עירוני מוטה הולכי רגל הליכתיות - כי לפי הניסיון כאירופי במקרה זה יש יותר הולכי רגל ולכן גם יותר קונים.

טבע עירוני

  ערכים מורחבים – יערות חיפה, טבע עירוני, טבע עירוני בישראל
  • בניגוד להרבה תכניות בנייה אחרות בישראל, תכנית זו איננה הורסת שטחים טבעיים אלה להפך מגדילה את שטחם: היא הופכת שטחי תעשייה וחקלאות לשטחי מגורים, תעשייה נקייה ושטחי טבע עירוני. התכנית כוללת הגדלת שטחי הטבע העירוני באמצעות הקמת פארק מטרופוליני גדול המבוסס על צמחייה ומים. כמו כן אם במקום בנייה בקצוות המטרופולין יתחילו לבנות במרכז, פירוש הדבר הוא הצלת יערות חיפה, הצלת השטחים הפתוחים ממזרח לקרית אתא ועוד. מצד שני כדי שהיא תפעל רצוי לא לבנות על השטחים הפתוחים, בקצוות, אחרת בגלל המרחקים הגדולים כולם יצטרכו מכוניות והדבר יקשה על מימוש התכנית: יקשה על התנועה במטרופולין שיגדל כי ייצור פקקים, יקשה על בנייה צפופה כי ידרוש שטחים לחניות, כבישים מהירים ואנשים לא ירצו לגור במרכז הפקוק ויברחו לפרברים, יקשה על הגישה לרחובות המרכזיים כי יהיו שם יותר מידי מכוניות מה שידרוש להוציא את החניויות מחוץ לעיר לקניונים עם חניה צמודה וזה יפגע במרכז העיר כמו שכבר קרה בהדר.

שינויים במימד הארצי

  • שינוי מסוים במדיניות ממשלת ישראל ואפילו במבנה הדמוגרפי שלה. יהיה קל יותר לקדם שבילי אופניים, תחבורה ציבורית והליכה כאשר הממשלה לא תצטרך לחשוב כל פעם איך זה ישפיע על הרווחים של התעשייה המזהמת. אותו הדבר עם גמילה מפלסטיק חד פעמי. כמו כן התוצאה תהיה שבמקום "מדינת תל אביב" כאשר רוב האוכלוסייה מתגוררת במרכז ובצפון ובדרום יש בעיקר את העניים שלא יכולים לעבור כמו בדואים, פליטים, סביר שיקום מתחרה בצפון לגוש דן. תושבי עכו, נהריה, כרמיאל, טבריה, קצרין, צפת, קרית שמונה, מטולה, עפולה, בית שאן, זכרון יעקוב, עתלית, חדרה, בנימינה ועוד, יראו שאולי אין צורך לעבור למרכז. סביר להניח שמחירי הדירות במרכז ירדו כי עכשיו האנשים כבר לא יהיו מוכנים לקנות או לשכור שם דירה בכל מחיר. מחירי הדירות בצפון מנגד יעלו אבל כנראה שהזמן הקרוב לא יגיעו למחירים הגבוהים במרכז. ייתכן ותקטן כמות הפקקים בגוש דן כי פחות אנשים יכנסו מהצפון - אנשים מיישובי הצפון יראו שחיפה היא יותר מרק תחנת ביניים.

שינויים במימד הבין לאומי

  • תוצאה אפשרית נוספת היא אולי, שינוי בעמדה של ישראל בנושאים בין לאומיים מסוימים כמו הסכם פריז. העמדה תהיה שונה מאותם הסיבות כמו בתוצאה הרביעית. זה יכול להשפיע על העמדה של מדינות כמו ארצות הברית בנושאים אלה.

כדאיות כלכלית

אפשר להניח שאם בעליהם של המפעלים המזהמים במפרץ במקום לזרוק סכומים גדולים על לעצור את התכנית היו משתדלים לקבל מראש מקום מכובד ברשימת הפרויקטים שיוקמו לפיה, הם היו מקבלים משמעותית יותר רווחים. כל שקל המבוזבז על עצירת או עיכוב התכנית הוא זריקת כסף לפח, כי השקל הזה היה נותן תשואה גבוהה יותר אם היה מושקע בשמירת מקום לבעלות על המתחמים שיבנו כחלק מהתכנית ובבניית המתחמים האלה. גם השכירים במפעלים היו מקבלים יותר אם היו עוברים לעבוד במתחמים האלה. הסיבות לכך:

  • אפשר במקום פיצוי כספי לבעלי המפעלים לתת להם זכות קדימה בבעלות על המתחמים שיבנו במסגרתה. התכנית כוללת בניית מתחמי תעסוקה שונים עוד לפני סגירת המפעלים בשלב הראשון. המשקיעים היו יכולים לקבל תשואה כבר בשלב הזה כלומר כבר בתוך הקצר, אם היו תומכים בתכנית.
  • כבר ב-2018 מכוניות חשמליות היו זולות יותר מאשר מכוניות על דלק במדינות באיחוד האירופי. מחקר בדק את המחיר ב-5 מדינות שונות ובכולן מצא שהן היו זולות יותר מאשר מכוניות על דלק כאשר לוקחים בחשבון את עלות הכוללת (כולל אחזקה וכדומה). החוקרים מצאו שבבריטניה לדוגמה מכירות המכוניות על דיזל ירדו ב-30% בעוד שמכירות המכוניות החשמליות עלו ב-21%. בקצב הזה בעוד 3 שנים ימכרו באנגליה יותר מכוניות חשמליות מאשר מכוניות על דיזל[14] עוד ב-2017 פורסם מחקר בו נאמר שנקודת השוויון במחיר לצרכן תחצה ב-2018 כאשר ב-2025 המכוניות החשמליות יהוו 30% מסך מכירות המכוניות באירופה ו-14% בעולם[15]לפי המחקר של Bloomberg מכוניות חשמליות צפויות להיות זולות ממכוניות על דלק גם בלי להחשיב את עלות האחזקה וכדומה, כבר ב-2022. כמו כן יש לציין שהתאריך הזה זז כל הזמן. ב-2017 אמרו שהן יהפכו לזולות יותר ב-2026. ב-2018 אמרו שזה יקרה ב-2024. ב-2019 אומרים שזה יקרה ב-2022. מכאן שכנראה שזה יקרה בפועל מהר יותר. בעוד שבשנת 2010 בעולם היו 12,500 מכוניות חשמליות, ב-2018 נמכרו יותר מ-2 מיליון שהם כ-2% מסך המכירות של המכוניות בעולם. מספר המכוניות החשמליות עבר את ה-5 מיליון. למעשה המחיר והמכירות הגיעו למימדים כאלה שהסובסידיות החלו להתבטל בדיוק בגלל שהמכוניות החשמליות כבר לא זקוקות להן[16].

ביוני 2019 פורסמה ידיעה על טכנולוגית טעינה חדשה שמאפשרת לחסוך לבעל רכב חשמלי 2,400 - 3,000 דולר לחודש מה שיוריד את המחיר משמעותית[17].

לפי משאל 52% מתושבי קנדה יקנו ב-5 השנים הקרובות רכב "יעיל יותר אנרגטית", כאשר בהגדרה זו הם כוללים גם מכוניות חשמליות[18].

  • כיום השקעות בתעשיות הדלקים הפוסיליים לא נחשבות כרווחיות, כי הם כרוכות באפשרויות להפסדים העולים על הרווח. כך לדוגמה בשנת 2019 התפרסם מחקר האומר שיותר מ-200 מהחברות הגדולות בעולם יפסידו כטריליון דולר בגלל שינויי האקלים. הרבה מההפסדים האלה יקרו ב-5 השנים הקרובות, כאשר יש הרבה השלכות אשר עדיין לא נלמדו. רוב החברות רואות במאבק בשינויי האקלים, להפך הזדמנות להרוויח בסביבות ה-2.1 טריליון דולר[19].
  • אחת הדוגמאות היא מה שקורה באיחוד האירופי. יש בו משבר פליטים שיכול למוטט אותו מה שיכול לגרום למשבר כל כך רציני. כל שקל שמושקע בפחם גז או נפט מושקע בהתגברות המשבר ומגביר את הסיכויים להתמוטטות הזאת. [20].
  • עקב הירידה במחירי האנרגיות המתחדשות יש סבירות גבוהה שהשקעות אלה לא יחזירו עצמן. לדוגמה ב-2019 חברת ענק חזרה בה מההחלטה לפתח מכרה פחם למרות שהכרייה אושרה על ידי רשויות המחוז, עקב הסיבה הזו [21]. על פי הדוח של Bloomberg New Energy Finance בעשרות השנים הקרובות 86% מההשקעות בשוק האנרגיה ילכו לאנרגיות מתחדשות ורק 14% לדלקים הפוסיליים. עד 2023 יהיה זול יותר להקים תחנת כוח סולארית מאשר תחנת כוח על גז, עד 2028 המתחדשות יגרמו לסגירת תחנות כוח על גז קיימות. בדרך כלל שוק האנרגיה מתוכנן עשרות שנים קדימה כך שהכיוון ברור[22]. יש לציין שנפט ופחם עוד יותר יקרים מהגז. כמו כן יש לציין שהאנרגיות המתחדשות בדרך כלל עוברות את התחזיות בנושא זה, לפעמים פי 100 בערך[23].
  • פלסטיק הוא אחד מהמוצרים העיקריים המיוצרים בבתי הזיקוק. עם זאת, נכון ל-2019 בעולם נוטים לצמצם יותר ויותר את ייצור הפלסטיק. יותר מ-160 מדינות כבר עשו זאת ומצטרפים עוד.
  • בישראל עלות האנרגיות המתחדשות היא כמחצית מעלות אנרגיית גז נכון ל-2019. הפער צפוי לגדול. בסוף שנת 2018, 4.15% מהחשמל בישראל יוצר מאנרגיות מתחדשות, עד סוף 2020 המספר צפוי לגדול בערך פי 2.5." על פי נתוני רשות החשמל, 2018 היתה שנת שיא בקידום אנרגיות מתחדשות בישראל. במהלך השנה נוספו כ–430 מגה־וואט של חשמל ירוק למשק, וכן נרשמו להסדרות לייצור חשמל על גגות מעל 300 מגה־וואט נוספים. נכון לסוף 2018 עמד הספק האנרגיה המתחדשת במשק החשמל בישראל על כ-1,450 מגה־וואט, ואיפשר לייצר 4.15% מצריכת החשמל השנתית לאותה שנה. בשנה זו הוקמו כ–600 גגות סולאריים ויותר מ–40 חוות סולאריות קרקעיות." רק בשנים 2019 - 2020 בישראל צפויים להתקין אותה כמות של גגות סולאריים כמו שהותקנה מהופעת הגגות הסולאריים ועד סוף 2018. "טכנולוגיית האגירה צפויה להיות זמינה לשימוש סביב 2025."[24].
  • לפי התכנית של אודיאדירי, עד שנת 2022 כ-27 אלף מכוניות יהיו חשמליות, עד שנת 2025 כ-177 אלף מכוניות ועד 2030 חצי מצי הרכב יהיה חשמלי. אחת הסיבות לכך היא שהגידול באוכלוסייה ועקב כך גם בצפיפות יביא לכך שללא פעולה מניעתית הכמות הכוללת של קורבנות זיהום האוויר (מתעשייה, חשמל, תחבורה וכל השאר), תעלה מ-2,200 בשנה ל-62,000 בשנה[25].
  • לא סביר שיהיו הרבה אפשרויות לייצא את התוצרים לאירופה כי אירופה מצמצמת יחסית מהר את השימוש בדלקים הפוסיליים ובפלסטיק. עד 2019 הכוונה היתה לצמצם ב-40% את פליטת גזי החממה עד שנת 2030 וב 80% עד שנת 2050, אבל כנראה שזה יקרה יותר מהר. כבר האמצעים שננקטו מאז הסכם פריז הובילו לכך שאירופה תגיע ליעד גבוה יותר מזה שהיא הציבה לעצמה. יש דרישה חזקה להעלות את היעד לשנת 2030 ל-55% ולהגיע ל-100% הפחתה עד שנת 2050[26][27]. ביוני 2019 סוכם שהרוב הגדול של מדינות האיחוד האירופי לא יוסיפו פחמן לאטמוספירה עד 2050[28].. במאי 2019 לראשונה מאז המהפכה התעשייתית באנגליה יוצר יותר חשמל מאנרגיות מתחדשות ואנרגיה גרעינית מאשר מדלקים פוסיליים[29].
  • דוח מקינזי הראה בבירור את הכדאיות של התכנית מפרץ החדשנות. לפי הערכתה מימוש התכנית ישחרר קרקע בשווי של כ-13 מיליארד שקל. כמו כן הדוח מציין שתוך עשור מיציאתו בתי הזיקוק בחיפה יפסיקו להיות רווחיים עקב צמצום בשימוש בדלק בעולם[30] במועצה הלאומית לכלכלה משוכנעים כי בתי הזיקוק מונעים ממטרופולין חיפה לצמוח וכי המהלך יביא לתחיית האזור כולו[31]. בסך הכל המהלך צפוי להכניס לקופת המדינה 23 מיליארד שקל, להגדיל בהרבה את כמות מקומות עבודה וליצור צמיחה משמעותית[32].

חסרונות התכנית

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לאקו-ויקי והשלימו אותו.
  • חסרון מרכזי של התכנית הוא מידת היתכנותה מבחינות רבות כמו הכלכלית, חברתית ופוליטית. התכנית הוצגה ערב בחירות 2019 ולכן קשה להעריך את מידת רצינותה (מדוע לא הוצגה קודם?), לא ברור האם היא זוכה לתמיכת המפעלים, לתמיכת הממשלה, העיריות, העובדים, ההסתדרות וכו'. כמו כן בתכנית יש היבטים של נימבי של העברת מפעלים מזהמים למקומות אחרים בארץ שמן הסתם יעוררו התנגדויות מצד תושבים מקומיים.
  • אלפי אנשים שעובדים בבתי הזיקוק ובמפעלים מזהמים נוספים יאבדו את העבודה או שיצטרכו לעבוד עם המפעלים במקום מרוחק. דבר זה צפוי לעורר התנגדות עזה מצד העובדים, משפחותיהם, ההסתדרות כדי למנוע חוסר צדק פיתרון מומלץ הוא שמירת מקום לכל העובדים במה שיבנה במקום בתי הזיקוק בתעשייה הנקייה ולתת תעדוף וסיוע בקליטה במקומות אחרים, יש לארגן קורס הסבה מקצועית ולשלם סכום הוגן כל חודש עד שהם יוכלו לעבוד במקום החדש. פירוש הדבר הוא גם עלות כלכלית גבוהה של התכנית. כמו כן למרות כל המאמצים חלק מהעובדים כנראה לא ימצאו מקומות עבודה חדשים בתנאים דומים. עם זאת יש לשים לב כי בתי הזיקוק ומפעלים נוספים מקבלים כיום סבסוד נסתר באמצעות הזיהום שכן עלויות שנופלות על השכנים של המפעלים הן בעצם עלויות חיצוניות שליליות.
  • התכנית כוללת בנייה על שטחים חקלאיים[33]. באיזור התעשייה והמסחר במפרץ חיפה יש מספיק מקום לבנות גם בלי לבנות על השטחים החקלאיים. רק בתי הזיקוק עצמם תופשים שטח של כ-1,000,000 מטרים רבועים, מפעל דשנים תופש לא מעט שטח ויתר המפעלים הקשורים שיתפנו גם לא מעט. בנוסף בגלל שעקב זיהום קשה לבנות בתי מגורים ליד המפעלים באזור יש שטחי חניה וכבישים עוקפים גדולים מאוד (כי לא היתה להם בעיה עם תחרות על שטח מצד שכונות מגורים כמו בתל אביב לדוגמה) שאפשר לנצל לבנייה עם פינוי המפעלים.
  • לא ברור האם התכנית עוסקת בביטול תכניות הבנייה על חשבון יערות חיפה. כל שטחי יערות חיפה או כמעט כולם, נמצאים בשטח המיועד לבנייה. השכונות שרוצים להקים שם הם שכונות פרבריות מרוחקות מהמרכז, כלומר הקמתן תגרום להשלכות הפוכות למה שמקדמת התכנית. כדי לקדם תיירות אקולוגית - ליערות חיפה לנחלי יערות חיפה, צריך לאסור בנייה על יערות חיפה ולהפוך אותם לשמורה ביוספרית. אם האנשים שקנו חלקות לבנייה באזור אפשר להגיע להסכם. לדוגמה אפשר להציע להם את מלוא מחיר הקרקע, זכות קדימה בקבלת דירות בבניינים שמוקמים במפרץ חיפה עכשיו, בין היתר בתכנית הזו, והנחה משמעותית במחיר הדירות וכמו כן 50% מהרווחים משמורת הטבע הביוספרית. כמו כן הם יקבלו תודה ואת יערות חיפה כמקום בו יוכלו לנוח ולנשום, במקום מגורים במקום בלי ירק כלל. את המחיר הכספי של ההחלטה הזו אפשר לחלק בין כל המעוניינים בכך: תקציב העיריות של כל הערים באזור, משרד השיכון, משרד התיירות, המשרד להגנת הסביבה.
  • לא ברור איזו תעשייה תוקם במקום. ישנם כמה תעשיות שנחשבות כנקיות לדוגמה:

1. תיירות רגילה. עם זאת את המלונות כדאי לבנות במרחק יותר מ-100 מטרים מהחוף. לא לגזול את החופים מהציבור וכאשר בונים מתקנים כמו מרינה לערוך משאל עם באזור קודם.

2. תיירות אקולוגית.

3. תיירות תרבותית ודתית. בחיפה יש הרבה אתרים מתאימים.

4. מפעלים לייצור אופניים.

5. מפעלים לייצור כלים רב פעמיים. יש ביקוש רב בגלל גמילה מחד פעמי באירופה.

6. מפעלים לחקלאות אורגנית. יש ביקוש רב עקב גדילה בצריכה באירופה.

7.משתלות לנטיעת יערות.

8. חומרים אורגניים לטיפוח הגוף, ניקיון.

9. חברות לייעוץ אקולוגי.

לא ברור האם ישולבו תעשיות כאלה והאם ואיך ארגוני הסביבה יהיו שותפים להחלטות בנושא.

  • אם העיר אמורה להתבסס על תחבורה בת קיימא לא ברור למה המרכז הוא ליד צומת יגור אשר משם נכנסות המכוניות. סביר שהוא אמור להיות ליד תחנת "מרכזית המפרץ" המרכז התחבורתי הכי גדול או ליד מרכזים עירוניים הליכתיים כמו הדר הכרמל.
  • חלק מרכזי בזיהום האוויר בערי ישראל הוא זיהום אוויר מתחבורה. זיהום כזה קיים כיום בתל אביב ובירושלים שאין בהן תעשייה כבדה. התכנית כוללת עקרונות מסוימים במעבר לתחבורה בת קיימא, אך ללא פרוט, יש לוודא שהם אכן ימומשו, כדי למנוע מצב דומה בחיפה.

מימוש התכנית

  ערך מורחב – עמדתן ופעילותן של המפלגות בישראל בנושאי סביבה וקיימות

משה כחלון הכריז שמימוש התכנית מהווה תנאי לכניסתו לקואליציה אחרי הבחירות 2019[34].

באפריל 2019 נדחה הערר נגד הקמת פרק הקישון שהוא חלק מהתכנית [35]

עינת קליש רותם הכריזה שהתכנית היא חלק ממטרותיה העיקריות כראש עיר[36].

המפלגות שתמכו בקידום התכנית בשנת 2019 הן: כולנו, מרצ, העבודה, כחול לבן (לפני הפילוג עם יש עתיד ותל"ם), גשר, איחוד מפלגות ימין.

נכון לשנת 2021 המועצה הלאומית לכלכלה, עיריית חיפה, קרן קיימת לישראל תומכים בתוכנית. מנגד, רשות מקרקעי ישראל ואגף התקציבים במשרד האוצר החלו להביע סייגים מהתוכנית לאחר שתמכו בה בעבר.[2]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ רשות מקרקעי ישראל פרויקט שער המפרץ
  2. ^ בועז כהן תוכנית "צפון ירוק" של כחלון להצלת המפרץ נחשפת12.03.2019, כלבו
  3. ^ דותן לוי, כלכליסט תוכנית אסטרטגית למפרץ חיפה: עד 100 אלף דירות במקום בתי הזיקוק 14.03.2019, ויינט
  4. ^ במקום בתי הזיקוק: 80 אלף יח"ד 11 במרץ 2019, ישראל היום
  5. ^ נעמה ריבה תעצמו עיניים — והופ, עיר אקולוגית במקום בתי הזיקוק
  6. ^ אורה קורן דירות במקום ארובות: פינוי בתי הזיקוק בחיפה ישחרר קרקע ב-13 מיליארד שקל 8 באוקטובר 2018, The Marker
  7. ^ בועז כהן, תוכנית "צפון ירוק" של כחלון להצלת המפרץ נחשפת, 12.03.2019, כלבו
  8. ^ רשות מקרקעי ישראל פרויקט שער המפרץ
  9. ^ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 9.7 9.8 דותן לוי וצבי זרחיה, כלכליסט תוכנית מפרץ חיפה נחשפה: קרקעות ל-100 אלף דירות ישווקו ב-2025 18.03.2019, ויינט
  10. ^ נעמה ריבה תעצמו עיניים — והופ, עיר אקולוגית במקום בתי הזיקוק
  11. ^ עיריית חיפה, עמיר גט הצגה ואישור תוכנית רשת מקרקעי ישראל בפני בפני הועדה המקומית חיפה, 13 במרץ 2019
  12. ^ קרן צוריאל הררי קחו אוויר ותירגעו 12 בפברואר 2016, כלכליסט
  13. ^ עיריית חיפה, עמיר גט הצגה ואישור תוכנית רשת מקרקעי ישראל בפני בפני הועדה המקומית חיפה, 13 במרץ 2019
  14. ^ Damian Carrington Electric cars are already cheaper to own and run, says study 12 בפברואר 2019, The Guardian
  15. ^ Patrick Hummel, ועוד 11 מדענים נוספים UBS Evidence Lab Electric Car Teardown – Disruption Ahead? 18 במאי 2017, UBS
  16. ^ EDD GENT Electric Cars Are Estimated to Be Cheaper Than Regular Cars by 2022 29 באפריל 2019, Singularity Hub
  17. ^ LUKE JOHN SMITH New electric car battery technology could make charging cheaper 16 ביוני 2019, Express
  18. ^ JASON TCHIR Fifty two per cent of Canadians likely to buy an electric vehicle in the next five years, says Toyota survey 24 במאי 2019
  19. ^ Jordan Davidson Climate Crisis Will Cost World's Biggest Companies $1 Trillion 6 ביוני 2019, Ecowatch
  20. ^ World Bank President Dr Jim Yong Kim World Bank president: Brexit 'contributed to slow growth' 3 באוגוסט 2016, BBC News
  21. ^ Ben Smee Galilee Basin mine next to Adani put on hold amid doubts over future of thermal coal 23 במאי 2019, The Guardian
  22. ^ אלכסנדר סעודה האנרגיות המתחדשות צפויות 'למחוץ' את הדלקים הפוסיליים 15 בינואר 2018, מגמה ירוקה
  23. ^ Auke Hoekstra Photovoltaic growth: reality versus projections of the International Energy Agency – with 2018 update 4 בינואר 2019, Zenmo Simulations
  24. ^ אורה קורן מחיר החשמל הסולארי צלל - וישראל בדרך למהפכת אנרגיה נוספת 30 באפריל 2019, דה מרקר
  25. ^ אורה קורן שטייניץ מכריז רשמית: מ-2030 תיאסר מכירת מכוניות בנזין וסולר, ייצור החשמל בפחם ייפסק 9 באוקטובר 2018, דה מרקר
  26. ^ Alissa de Carbonnel EXCLUSIVE-U.N. chief calls on EU to raise 2030 climate goal to 55% 15 ביוני ל-2019, CNBC
  27. ^ Sam Morgan EU leaders to aim for final climate deal ‘in early 2020 13 ביוני 2019 EURACTIV.com
  28. ^ Olivia Rosane EU Leaders Fail to Set 2050 Carbon Neutrality Deadline 21 ביוני 2019 Ecowatch
  29. ^ Jordan Davidson Clean Power Overtaking Fossil Fuels in Britain in 2019 21 ביוני 2019, Ecowatch
  30. ^ אורה קורן דירות במקום ארובות: פינוי בתי הזיקוק בחיפה ישחרר קרקע ב-13 מיליארד שקל 8 באוקטובר 2018, דה מרקר
  31. ^ gold1980 פרסום ראשון: דוח חדש של לשכת רהמ קובע כי ניתן לסגור את בתי הזיקוק בחיפה בתוך 7 שנים 2 באוקטובר 2018, rotter.net
  32. ^ מגמה ירוקה חיפה ** באנו לעשות סדר ** הנה 7 דברים שאתן ואתם חייבים לדעת על מפרץ חיפה >> 17 במרץ 2019
  33. ^ עיריית חיפה, עמיר גט הצגה ואישור תוכנית רשת מקרקעי ישראל בפני בפני הועדה המקומית חיפה, 13 במרץ 2019
  34. ^ בועז כהן כולנו תדרוש בהסכם הקואליציוני ליישם את "צפון ירוק"16 לאפריל 2019, כלבו, חיפה והצפון
  35. ^ החלטה דרמתית: נדחה הערר של חנ"י נגד תוכנית פארק הקישון 24 באפריל 2019, כלבו, חיפה והצפון
  36. ^ אמירה לם עינת קליש רותם: "מבחינתי, חיפה זו אישה מוכה לכל דבר ועניין" 26 באפריל 2019, ויינט
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=מפרץ_החדשנות&oldid=123511"