אקו-ויקי

התחממות עולמית ושריפות יער

התחממות עולמית מחמירה את שריפות יער, כאשר הדבר בא לידי ביטוי הן במספר שריפות היער בשנים האחרונות והן בחומרתן. רוב רובן של שריפות היער מתחילות עקב פעילות אנושית כמו תאונה או הצתה. עם זאת התחממות עולמית ושינויי אקלים שמתרחשים בעקבותיה, גורמים בחלק מהמקומות ליובש מתמשך ובצורות שמחמירים שגורמים לכמות גדולה של עצים יבשים וצמאים שבוערים בקלות. בנוסף מצוקת המים של העצים מעודדת התפתחות עשבים יבשים בין העצים דבר שמעודד התפשטות של השריפה הראשונית ומחמיר את התפשטות השריפה. היבטים אלה תורמים לכך שיש התגברות משמעותית של שריפות היער במספר מקומות בעולם כמו מערב ארצות הברית כמו גם בישראל. בישראל יש היבט נוסף של התחממות עולמית והוא תנאי מיקרו אקלים שרביים שמעודדים אף הם את התפשטות האש.

מקור השריפות

מקור רוב שריפות היער הוא אנושי - אם בגלל תאונות ואם בגלל הצתה מתכוונת. אמנם בטבע יש גם שריפות הנגרמות בגלל סופות ברקים בקיץ, אבל אלו אירועים נדירים למדי שבדרך כלל שורפים שטח קטן בגלל שאחרי הברקים לעיתים קרובות יורד גשם. בפארק הלאומי סקוויה לדוגמה, נבדקו רישומים של 848 שריפות בין השנים 1021 ו-1982. רוב השריפות שנגרמו על ידי ברקים, התרחשו בגובה מעל 2,500 מטר בתוקפת היובש של יולי -ספטמבר. חלק הקטן של השריפות התרחש בגובה של 1,500-2,500 מטר באותם חודשים, בקרב עצי מחט. מתחת לגובה 1,500 מטר כל השריפות היו מעשה ידי אדם. באקדיה שבניו-אינגלנד (ACADIA NATIONAL PARE) נרשמו בין 1937 ל-1982 209 שריפות, מתוכן 204 נגרמו על ידי בני אדם. חמש שריפות נגרמו על ידי ברקים, ובהן נשרף בסך הכל דונם אחד יער בממוצע בכל שריפה, שכן הגשם כיבה אותן. בדליקות שמקורן אנושי נשרפו 89 אלף דונם. בפארק בקייפ קוד (CAPE COD NATIONAL SEASHORE), השוכן סמוך לחוף הים, נרשמו 112 שריפות בין 1974 ל-1983 – כולן מעשה ידי אדם. ההסבר המוצע הוא שבאזור החוף יש פחות ברקים מאשר בהרים הגבוהים, וכאשר מתרחשות סופות ברקים, הן מלוות בגשמים כבדים. שריפות קשות נגרמות ביערות מחטניים בתקופות יובש, וכולן כתוצאה מהצתה.[1]

יש גורמים שונים המשפיעים על ההסתברות לפריצת שריפות יער ולהתמשכותן - מחזורים טבעיים באקלים, פעילויות אנושיות (כמו כריתת יערות, פיתוח קרקעות, כרייה), וכן שינויי אקלים. עם זאת אזורים רבים שבהם הייתה החמרה בשריפות במערב ארצות הברית הן שמורות טבע שמוגנות יחסית מפעילות אנושית - כמו שמורת היוסמטי, הפרק הלאומי והרי הרוקי הצפוניים. דבר זה מצביע על כך שגורם חשוב בתהליך הוא התחממות עולמית. [1]

באזורים הטרופיים, במיוחד ביערות הגשם של ברזיל, קיימת תופעת חקלאות כרות והבער שבה חקלאים מציתים חלקות יער או כורתים עצים באמצעות טרקטורים, כדי לברא חלקות חקלאיות חדשות. איכות הקרקע מתדרדרת במהירות עקב סחף קרקע והרס חומרי הזנה בשכבות העליונות, וכעבור מספר שנים, חקלאים עוברים לשרוף חלקת יער נוספת, כאשר הקרקע הנותרת הופכת לערבת עשב או אזור דמוי מדבר. לטענת החקלאים, האירופאים כרתו את רוב היערות שלהם - כך שאין להם זכות להטיף להם מוסר בנושא זה. [2]

התפתחות שריפות היער על רקע הגברת החום והיובש

למרות שמקור שריפות היער הוא ברובו אנושי, התרומה של שינוי האקלים לשריפות היא בסיכוי להתפשטות השריפה ולהמשך קיומה של האש.

כשהאקלים מתחמם, יורדת לחות האוויר וכך גם הלחלוחיות שיש בקרקע ובעצים. אזורים רטובים יותר הופכים יבשים ואזורים שהיו יבשים הופכים אפילו יבשים יותר. טמפרטורות גבוהות יותר במהלך האביב והקיץ, הפשרה מוקדמת יותר בשלגים וכמות נמוכה יותר של משקעים גורמים לכך שאדמות הן יבשות יותר למשך זמן ארוך יותר. [2]

התחממות עולמית ויובש מגדילים לא רק את יובש הצמחייה הם גם משנים את הרכב הצמחיה ומגדילים בכך את הסיכוי להתפשטות האשם. על פי אביב אייזנבנד, מנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי באגף הייעור בקק"ל, עצי היער בישראל החיים שנים רבות, סובלים מהתארכות תקופות הקיץ, מהידלדלות המים בשכבות הקרקע העמוקות ומהעלייה בתדירות הבצורות, מה שמוביל ליער הסובל מעקת יובש. לעומת זאת, עשבים שונים (כולל מינים פולשניים) נהנים מהטמפרטורות הגבוהות ומהעלייה ברצף הגעתן של תקופות חמות. עשבים מתפתחים תוך זמן קצר (במהלך האביב עד הקיץ), צוברים מסה צמחית מפותחת ומתייבשים בקיץ. באופן זה העשבים משמשים גורם מכריע בקיום רצף חומר הבעירה בתת-היער ומאפשר לשריפות להתפשט לממדי ענק. [3]

אם מסתכלים על הנתונים עד כה, קשה לכמת בדיוק מה גודל ההשפעה של התחממות עולמית על כמות השריפות ועוצמתן. במקומות רבים בעולם יש עלייה במספר שריפות היער, בתדירותן, בעוצמתן ובהשפעתן הכלכלית, אבל קשה לקשר בין שריפה ספציפית לבין התחממות העולמית.[3]

התגברות השרפות יוצרת ענני עשן שמהם יוצאים ברקים ומציתים שרפות חדשות. תופעה זו צפויה להתגבר עקב שינויי האקלים[4].

החמרה במצב שריפות היער בעולם

היערות בכדור הארץ מתחלקים ל-3 גושים עיקריים: יערות הצפון הנקראים גם יערות מחטניים או יערות אורן (Boreal Forests) יערות נשירים הנקראים גם "יערות ממוזגים" אשר גדלים באזורים חמים יותר (Temperate Forests) ויערות טרופיים הנקראים גם יערות הגשם, אשר גדלים באקלים טרופי(Tropical Forests)[5]. עיקר הנזק מהשרפות הוא ביערות הצפון כי אלה רגילים לאקלים קר ולח (המשקעים שם נמוכים מכמות המשקעים ביערות הטרופיים אבל האידוי נמוך ביותר) ולכן קשה להם להתמודד עם ההתחממות וההתייבשות. בשנים 2000-2013, שריפות יער גרמו ל-91% מברוא היערות המחטניים בצפון אמריקה ול-56% מברוא היערות המחטניים באירופה ובאסיה. ברוא יערות הצפון היווה כ-19% מסך בירוא היערות בעולם בשנים אלה. (עוד 21% מבירוא היערות נוצר עקב בירוא יערות הנשירים ועוד 40% מהיערות הטרופיים).[6]

מחקרים מצביעים על כך שבעשורים האחרונים נרשמה עליה בכמות שריפות היער (Wildfires), במיוחד במערב ארצות הברית. לפי ארגון המדענים המודאגים בכל המדינות באזור זה היתה עליה בכמות הממוצעת של שריפות יער בעשורים האחרונים. [3] בשנת 2019 שרפות קשות התחוללו ברחבי העולם בגלל השפעה משולבת של שינויי אקלים ושרפות למען פינוש שטח לחקלאות. בעוד שבאפריקה החקלאים שרפו בעיקר עשבים יבשים בערבות, בברזיל שרפו עצים חיים כדי לפנות שטח[7].

שרפות בארצות הברית

מחקר שנערך במערב ארצות הברית בשנת 2008 על ידי ארגון National Wildlife Federation, השווה בין כמות ועוצמת השריפות הממוצעת בשנה בשנים 1986 עד 2003 לבין המוצע בשנים 1970 עד 1986. המחקר מצא כי בכל המדינות שנבדקו כמות שריפות היער הממוצעת בשנה גדולה כמעט פי 4, השריפות נמשכות זמן ארוך פי 5, והן שורפות שטח גדול פי 6. [4]

בשנים 2012-2016 התחוללה בקליפורניה הבצורת הגרועה ביותר ב-1,200 השנים האחרונות בגלל חום ומחסור במשקעים בלתי רגילים שכנראה הגיעו לשם בגלל שינויי האקלים. שינויי האקלים גם גרמו להפחתת כמות המים המגיעים מהקרחונים בהרי קליפורניה לנהרות. ב-2016 נשבר רצף הבצורת בגלל חורף עם שיא משקעים. אבל ב-2017 שוב הייתה שנה חמה ויבשה מהרגיל. קיץ 2017 היה החם ביותר בהיסטורית המדידות בקליפורניה. בסתיו ואפילו בתחילת החורף נשבו רוחות יבשות בעוצמה של מעל 100 קילומטר בשעה מה שאולי גם קשור בצורה מסוימת לשינויי אקלים. שינויי האקלים תרמו להתגברות השרפות גם דרך הפשרת הקרחונים בארקטיקה, דבר שגרם לזרם הסילון הקוטבי להתעקם ולשנות את התנאיים מטאורולוגיעים בדרום-מערב ארצות הברית לכיוון של פחות משקעים, דרך הפחתת כמות העננים בקיץ בגלל יותר ערים ופרברים עם הרבה מכוניות ומשטחים פולטי חום, ואפילו החורף עם הרבה משקעים ב-2016 גרם לצמיחת הרבה צמחים חד שנתיים שהתייבשו והפכו לחומר דלק בגלל החום והיובש הבלתי רגילים בהמשך. מה שגרם לשרפות בלתי רגילות בעוצמתן. השרפות נמשכו גם בדצמבר מה שלא קורה בדרך כלל.[8][9]. בסתיו 2017 בקליפורניה בעקבות בצורת וחום שהוגברו על ידי שינויי האקלים השתוללו שרפות אשר לפי פרמטרים רבים היו מהחמורות בהיסטוריה שלה. זו חלק ממגמת התגברות השרפות שם בשנים האחרונות.[10]. השרפות הגדולות בסתיו 2017 בצפון קליפורניה כילו שטח של 980 קילומטרים רבועים, הרסו 8,700 מבנים והרגו לפחות 42 בני אדם, תוך חודש. הנזק הכלכלי הגיע ל-4.6 מיליארד דולר (כ-15 מיליארד שקל)[11]. יש לציין שבארצות הברית, לרוב, האנשים העשירים יותר גרים בבתי עץ בפרברים והעניים יותר בבתים רב קומתיים מבטון במרכז העיר. הבתים שנשרפים הם לרוב הבתים מעץ מה שאומר שוב שכל שכבות האוכלוסייה ולא רק העניים מעוניינים במאבק בשינויי האקלים.

בסך הכל שנת 2017 היא השנייה בעוצמת השרפות בארצות הברית אחרי 2015. נכון ל-11 בדצמבר נשרפו בארצות הברית כ-37 אלף קילומטרים רבועים, מהם כ-4,000 בקליפורניה. 10,000 מבנים נשרפו בקליפורניה בשנה הזו. 6 מתוך 10 השרפות הגדולות בקליפורניה היו בעשור האחרון[12].

בסתיו 2018 שוב התחוללו בקליפורניה שרפות גדולות הקשורות לשינויי האקלים. שינויי האקלים תרמו להיווצרותם בעלייה בטמפרטורות, בבצורת ובהתגברות הרוחות. נכון ל-12 בנובמבר 2018 33 בני אדם נהרגו, 250,000 בני אדם ברחו, כ-6,900 בתים נשרפו. העיירה "פרדייז" (גן עדן) נהרסה. נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ מיהר להסביר שהבעיה היא בניהול יערות גרוע, למרות שרוב השרפות אינן בוערות בשטחים מיוערים[13] [14]. קשה לומר במקרה זה ששינויי האקלים פוגעים רק בעניים. ההכנסה הממוצעת למשפחה בעיירה זו היתה כ-31,000 דולר (יותר מ-100,000 ש"ח).

שרפות באוסטרליה

מחקרים שונים מראים כי שינויי האקלים מגבירים את מדד הסיכון לשריפות באוסטרליה. מדד זה עלה בממוצע בעשרות אחוזים בעשרות השנים האחרונות. בשנת 2009 הוגדר במדד תחום חדש לאחר שהמקסימום המוגדר נפרץ, וקיץ 2013–2014 באוסטרליה מסתמן כחם ביותר אי פעם.

ג'יסון פנק (Jason Funk) מדען אקלים שפעיל בארגון המדענים המודאגים טוען כי בשנת 2015 הייתה שנת שיא מבחינת שטח היערות שנשרפו. מעל 10 מיליון אקרים (40 מיליון דונם) נשרפו ברחבי ארצות הברית[5] - שטח דומה לזה של כל הולנד - או פי 2 משטחה של מדינת ישראל.

לפני פנק, שריפות היער מחמירות לא רק בארצות הברית אלא גם במקומות אחרים בעולם. "בשנים האחרונות היו שריפות גדולות בסיביר ובמקומות אחרים שבהם אנחנו לא רואים בדרך שריפות יער גדולות". [6]

שרפות ברוסיה

לפי אוניברסיטת חקר היער בקראסנויארסק, התגברות השרפות ברוסיה קשורה ישירות לשינויי אקלים. השינויים מגבירים את החום והיובש[15]. לפי מנהל אגף היערות של הקרן העולמית לשמירה על טבע הבר (WWF) בינואר-יולי 2017 ברוסיה נשרפו יותר מ-5 מיליון הקטר של יער- 50,000 קילומטר רבוע. השיא בשנים האחרונות היה בשנת 2012-במהלך שנה זו נשרפו 170,000 קילומטר רבוע. מצב היערות ברוסיה מוחמר בגלל שהשלטונות המקומיים מנסים להסתיר את השרפות. זאת כי השלטון המרכזי שם נוטה להכחשה בנושא אקלים ולכן השלטון המקומי מפחד שאם ידווח על המציאות המראה באופן ברור התגברות שרפות יער בגלל שינויי אקלים יאשימו אותו בשיתוף פעולה עם גרינפיס וכך הלאה. מלבד זאת אנשי השלטון המקומי לא רוצים שיאשימו אותם בניהול יערות גרוע . בפועל ההסתרה רק מגבירה את השרפות כי אז לא מטפלים בהן[16]. שנת 2017 הייתה השנה הראשונה בה לא הייתה הסתרה משמעותית בממדי השרפות ברוסיה, מה שנותן תקווה שב 2018 השרפות יפחתו[17].

הטמפרטורה בשליש הצפוני של כדור הארץ עולה יותר מהר מהממוצע בשאר חלקי הפלנטה, מה שמגביר את השרפות באזורים אלה. יש לציין שיערות הצפון מאחסנים כ-30% מהפחמן הדו חמצני שנפלט בעולם, בקרקע עוד יותר מבעצים עצמם ולכן כמויות גדולות של פחמן דו חמצני נפלטות כאשר הם נשרפים[18].

בשנת 2019 עקב גל חום קשה מלווה בבצורת שרפות ענק בלתי רגילות בעצמה, מיקום ומשך זמן בערה, התפשטו בצפון הרחוק. יערות הצפון הגדלים שם לא רגילים למזג אוויר חם ויבש. בחודש יוני כתוצאה מהשרפות נפלטה לאוויר כמות פחמן דו חמצני הזהה לזו שנפלטה בחודשי יוני בשנים 2010 - 2018 יחד. כמות זו דומה לכמות הפליטות השנתית של שוודיה. רוב השרפות היו באזור סיביר ואלסקה. חלק מהשרפות היו בגודל 100,000 מגרשי כדורגל שריפה אחת באלברטה, קנדה אפילו בגודל 300,000 - בגודל של לוקסמבורג. הטמפרטורה באלסקה ב-4 ביולי הגיע ל-32 מעלות, הטמפרטורה בסיביר היתה גבוהה כמעט ב-10 מעלות מהטמפרטור הרגילה לעונה. השריפות תורמות להתחממות כדור הארץ לא רק בשחרור הפחמן הדו חמצני: ככל שיש פחות צמחים הם מסוגלים לקלוט פחות פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. נוסף על כך, הן מכסות בשכבת פיח את השלג ואת הקרח. לעומת השלג והקרח הלנים שמחזירים אור, הפיח סופג את קרני השמש. נוסף על כך יש סכנה של הפשרת שכבת הקרקע המכונה קפאת־עד (Permafrost) ושחרור גז מתאן לאטמוספרה. השריפות גם יוצרות זיהום אוויר שמסוגל להתעופף למרחקים. כתוצאה מהשריפות העיר פיירבנקס באלסקה סבלה החודש מזיהום אוויר מן הגרועים בעולם, ותושביה נאלצו להישאר בבתיהם. אחד מבתי החולים הקים בשטחו "מקלט אוויר נקי"[19][20].

שרפות באירופה המרכזית והמערבית

בקיץ 2018 הטמפרטורות בצפון אירופה היו ב-8-11 מעלות מעל לנורמה. באזורים מעבר לחוג הקוטב הצפוני הטמפרטורות הגיעו ליותר מ-32 מעלות צלזיוס. כתוצאה מכך התפתחו שריפות בעוצמה בלתי רגילה באזורים בהם בדרך כלל זה לא קורה. עונת השרפות 2017 היתה הגרועה בתולדות אירופה אבל אז השרפות היו באזורים בהם הם מתרחשות בדרך כלל - פורטוגל, איטליה וכדומה. הפעם הם היו באזור שוודיה[21][22].

שריפות יער בישראל

  ערכים מורחבים – ישראל ושינויי האקלים, שריפות יער בישראל

בישראל יש החמרה באירועי שריפות יער לאורך השנים. מוערך ששינויי האקלים המקומיים הנובעים מהתחממות עולמית תורמים להחמרה זו. אם כי בדומה למצב בעולם קשה לקבוע מה גודל התרומה. [3]

רוב שריפות היער בישראל נגרמות עקב פעילות אנושית. שריפות יער פורצות על רקע תאונות שונות - מדורות שיצאו מכלל שליטה, קצר חשמלי, עקב סיגריות ונרגילות, ועוד. מקור אחר לשריפות הן הצתות - הן על רקע פלילי ובשנים האחרונות גם על רקע לאומני. כמו כן קק"ל מנסה למנוע את השריפות במגוון אמצעים כמו מגדלי תצפית, דילול עצים, רצועות אש ונטיעת זנים של עצים ושיחים פחות דליקים. [3]

התחממות עולמית איננה הגורם הישיר לשריפה הגדולה בכרמל בסתיו 2010, אבל היא בהחלט השפיעה על היקפה. [3] שמונה השנים 2004-2011 היו שיא של כל הזמנים (מאז החלו המדידות ב-1850) של רצף שנות בצורת.[23] השריפה התרחשה בחודש נובמבר יבש מאוד, ושנות הבצורת הארוכות הובילו ליער יבש ודליק ומלא עשבים. נוסף על כך, אחד משינויי האקלים המקומיים בישראל הוא עלייה בשכיחות הרוחות המזרחיות, ורוחות אלה נשבו במהלך השריפה והקשו מאוד את מאמצי הכיבוי. [3] רוח מזרחית או רוח יבשתית בכלל היא רוח חמה ויבשה - בניגוד לרוחות מערביות קרירות ולחות ודבר זה מלבה את האש.

במאי 2017 עקב החום הכבד פרצו מספר שרפות באזור הצפון והמרכז[24].

ביולי 2018 עקב גל חום קיצוני, פרצו שרפות ברחבי הארץ[25]. המצב הוחמר עקב הסכסוך הישראלי פלסטיני שגרם להצתות בעוטף עזה[26].

תחזיות לעתיד

תחזיות של ארגון המדענים המודאגים מצביעות על כך ששריפות יער עלולות להפוך גרועות פי 4 עד פי 6 גרועות יותר במהלך המאה ה-21. [7]

מחקר חיזוי לשריפות יער נערך בשנת 2009. במחקר זה נבחן הסיכון לשריפות יער במקומות שונים בעולם ברבע האחרון של המאה ה-21. הפוטנציאל לשריפות נמדד על ידי אינדקס בצורת של Keetch-Byram שמחושב תוך שימוש בנתונים על הטמפרטורה המקסימלית ועל משקעים. שינויים עד לסוף המאה מחושבים על ידי מודל אקלימי מסוג general circulation model. מהמחקר עולה כי פוטנציאל שריפות היער עולה בצורה משמעותית בארצות הברית, דרום אמריקה, מרכז אסיה, דרום אמריקה ואוסטרליה. על פי המחקר, מקומות שמאופיינים כיום בסיכון בינוני על פי מדדים מקובלים יהפכו למקומות בסיכון גבוה, ומקומות בסיכון נמוך יהפכו לבעלי סיכון בינוני. נוסף על כל זאת, עונת השריפות תימשך זמן רב יותר. [27]

מועצת האקלים באוסטרליה, The Climate Commission, ארגון בכספי ציבור, הוציאה דו"ח בנושא שריפות ואקלים באוסטרליה בשנת 2013. לפי פרופסור Lesley Hughes שהכין את הדו"ח, אוסטרליה תידרש להכפיל את היקף כוחות כיבוי האש עד 2030 עקב העלייה בסיכון לשריפות חורש בשל שינויי האקלים.[3] [8]

ראו גם

קישורים חיצוניים

שריפות יער בישראל

הערות שוליים

  1. ^ ד"ר אביבה רבינוביץ', שריפות יער - בעיה עולמית, באתר "מסע אחר"
  2. ^ Is Global Warming Fueling Increased Wildfire Risks? ארגון המדענים המודאגים
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 ד"ר איתן ישראלי, על הקשר בין ההתחממות הגלובלית ושריפות יער, globeblog, 24 בדצמבר 2013
  4. ^ נטע נסיםענני האש29 למרץ 2019, זווית
  5. ^ ויינט יער ויינט, אנציקלופדיה, בוטניקה
  6. ^ Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013 American Association for the Advancement of Science 13.01.2017
  7. ^ ניו יורק טיימס, ד-פ-א, בלומברג, הארץ בקהילה הבינלאומית מודאגים מהשריפות באמזונס, אבל העולם כולו עולה בלהבות 28 באוגוסט 2018, הארץ
  8. ^ HENRY FOUNTAIN [https://www.nytimes.com/2017/12/07/climate/california-fires-warming.html In a Warming California, a Future of More Fire] 07.12.2017, The New York Times
  9. ^ Dana Nuccitelli California's hellish fires: a visit from the Ghost of Christmas Future11.12.2017, The Guardian
  10. ^ GEORGINA GUSTIN 4 Questions About Climate Change and the California Fires19.10.2017, Climate Insider
  11. ^ Jeff DanielsCalifornia begins 'historic cleanup' from fires but faces serious hurdles in rebuilding 26.10.2017
  12. ^ Umair Irfan How much did climate change affect California's wildfires? Depends on where you are. 12.12.2017, Vox
  13. ^ Olivia Rosane 31 Dead, 250,000 Evacuated in California Fires as Governor Blames Climate Change 12 בנובמבר 2018, Ecowatch
  14. ^ Lorraine Chow ‘Unfit Leader’: Neil Young Loses Home to Fire, Rips Trump for Insensitive Tweet 12 בנובמבר 2018 Ecowatch
  15. ^ דריה קוסולפובה ההתחממות העולמית גורמת לשרפות יער בסיביר 18.04.2017, האקלים של רוסיה
  16. ^ אלכסנדר מברומטיס השלטונות הסתירו את מימדי השרפות בדרום סיביר 05.07.2017, רוסיה הפתוחה
  17. ^ אירינה קוזלובסקיח Лесные пожары перестали скрывать из отчётов 04.12.2017, גרינפיס רוסיה
  18. ^ Lorraine Chow Siberian Wildfire Can Be Seen From Space as Earth's Boreal Forests Burn at Unprecedented Rates 30.06.2017 Ecowatch
  19. ^ World Meteorological Organization (WMO) [https://public.wmo.int/en/media/news/unprecedented-wildfires-arctic Unprecedented wildfires in the Arctic] 12 ביולי 2019
  20. ^ רויטרס שריפות ענק בחוג הארקטי פולטות כמויות חסרות תקדים של פחמן דו־חמצני , הארץ, 14 ביולי 2019
  21. ^ Sever Weather Europe Temperatures soar to 33 °C far inside the Arctic circle – July 17, 2018
  22. ^ Olivia Rosane The Arctic Is Burning: Wildfires Rage from Sweden to Alaska 18 ביולי 2018, Ecowatch
  23. ^ נתונים אקלימיים - שנות בצורת בישראל, אתר israelweather תחזית מזג האוויר מאת בעז דיין
  24. ^ אלי אשכנזי ואבי אשכנזי בעקבות החום הכבד: שריפות בגליל ובעמק חפר; כבישים נחסמו 27 במאי 2017, וואלה
  25. ^ יניר יגנה, אלי אשכנזי ואבי אשכנזי המחיר של גל החום הכבד: שריפות פרצו במוקדים שונים ברחבי הארץ 25 ביולי 2018, וואלה
  26. ^ כתבי כאן חדשות חום קיצוני ועשרות שריפות ברחבי הארץ; שיא בצריכת החשמל 25 ביולי 2018, כאן, תאגיד השידור הישראלי
  27. ^ Y.; Stanturf, J.A.; Goodrick, S.L., Trends in global wildfire potential in a changing climate , Forest Ecology and Management 259:685-697, 2009
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/index.php?title=התחממות_עולמית_ושריפות_יער&oldid=124620"