תחנת דלק בכניסה לירושלים. לפי משרד הבריאות מגורים קרובים מידי לתחנות דלק, עלולים לגרור סיכון בריאותי לתושבים עקב חשיפה לבנזן וחשש לתחלואה בסרטן. גורמי התכנון בממשלה התעלמו מעמדה זו.

בנזן (באנגלית: Benzene) היא תרכובת אורגנית דליקה, חסרת צבע ורעילה, ומסרטנת ומסוכנת לעוברים שנוסחתה הכימית היא C6H6.

בנזן הוא החומר הארומטי הפשוט והחשוב ביותר, ולמאות נגזרות שלו חשיבות רבה בביולוגיה ובכימיה. הבנזן מצוי בדלקים ועל כן מקור חשיפה מרכזי מסרלבנזן הוא זיהום אוויר מדלקים: תחנות תדלוק, מיכלי אכסון, תחבורה מונעת בדלק כמו מכוניות ואוטובוסים, ומתקני זיקוק או מפעלים אחרים המעבדים מוצרי נפט וכימיקלים. הבנזן הינו מסרטן ודאי בבני אדם (קבוצה A) עפ"י הסיווגים של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC), גוף של ארגון הבריאות העולמי, בנזן הוא מסרטן ודאי וחשיפה ממושכת לבנזן עלולה לגרור מחלות סרטניות כמו לוקמיה ולימפומה שאינה הודג'קין. הבנזן גורם נזקים נוספים אקוטיים וכרוניים כגון נזק גנטי הנגרם עקב פגיעה ב-DNA, אנמיה ופגיעה בייצור הדם, פגיעה ודיכוי של מערכת החיסון, ועוד.

שימושים בבנזן ומקורות פליטה שלו

המקור העיקרי של בנזן לפטרוכימיה הוא זיקוק נפט. התעשייה הפטרוכימית משתמשת בבנזן כחומר גלם מרכזי למוצרים רבים ושונים, הנוצרים על ידי החלפת אטום מימן אחד או יותר באטום של יסוד כימי אחר.

בנזן משמש בתהליכי ייצור פלסטיק, וכממס לשמנים ושומנים. [1] בנזן משמש בעיקר כחומר ביניים לייצור כימיקלים אחרים כאתיל-בנזן ממנו מפיקים סטירן (מונומר חשוב בתעשיית הפלסטיק), ציקלו-הקסאן ופנול. כמו כן כמויות קטנות שלו משמשות בתעשיות סיבים סינתטיים, תעשיית גומי, תעשיית התרופות, חומרי ניקוי, צבעים, חומרי נפץ וחומרי הדברה.

המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטות בנזן: תעשיית הגומי, הפקת נפט, זיקוק נפט, וייצור כימיקלים.[2]

בנזן קיים בדלק ולכן נפלט על ידי כלי רכב כמו מכוניות, משאיות, אוטובוסים וקטנועים המונעים בדלק. אנשים בקרבת כבישים חשופים יותר לפליטות בנזן, כמו גם סוגים אחרים של זיהום אוויר מתחבורה. מקור נוסף חשוב לחשיפה לבנזן הוא תחנות דלק. עבודה בתחנות דלק וכן מגורים או משרדים הנמצאים בקרבת תחנת דלק עלולה ליצור סיכון בריאותי [1] דבר זה מייצר חשש בישראל עקב קרבת תחנות דלק לבתי מגורים ומשרדים.

מקורות נוספים לפליטת בנזן: עישון סיגריות, מילוי מכלי דלק ללא אמצעי מישוב אדים.[3] כמו כן בנזן יכול להיפלט על ידי צמחים, ושריפות יער.

פליטת בנזן בישראל

  ערך מורחב – זיהום אוויר בישראל

נכון לשנת 2012, המקורות התעשייתיים הגדולים הפולטים בנזן לאוויר בישראל הם תעשיות האנרגיה - בתי זיקוק ותחנות כוח (12 טונות בשנה) ותעשיות כימיות (4.6 טונות בשנה). תחנת הכוח אורות רבין בחדרה פלטה 4.8 טונות בנזן בשנה, תחנת הכוח רוטנברג באשקלון פלטה 4.2 טונות בנזן בשנה, פז בית זיקוק אשדוד פולטים 1.4 טונות בשנה, עוד תחנות כוח ברמת חובב, בחגית ובגזר פלטו מאות ק"ג כל אחת. [4]

על פי דיווחי המפעלים למשרד להגנת הסביבה, התעשיות הכימיות ובתי הזיקוק בחיפה פלטו בשנת 2012 כמות של מעל 5 טונות של בנזן לאוויר שמתווסף לזיהום האוויר במפרץ חיפה. המקור העיקרי לבנזן בחיפה הוא כרמל אולפינים שפולט 3,584 ק"ג של בנזן בשנה, גדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ בחיפה פולטת 990 ק"ג בשנה, בתי זיקוק לנפט חיפה פולטים 296 ק"ג בשנה.[5]

ב-8 במאי 2017 זיהה צוות המתנדבים של יוזמת "סביבתית", חריגה בערכי הבנזן שנמדדו בקרית בנימין במפרץ חיפה. לאור החריגה בשיעור הבנזן החל הצוות לעקוב אחר המדדים. באותו הלילה הגיע ערך הבנזן לשיא של 7.2 מק"ג/מ"ק, כמעט פי שניים מהערך המקסימלי המותר לפי החוק. לאור פניית צוות סביבתית למשרד להגנת הסביבה, הוציא המשרד התראה לציבור בדבר ערכי הבנזן החריגים. לאור העובדה שמשטר הרוחות העלה התאמה עם הפעילות החריגה במתחם בתי הזיקוק, הזמין המשרד את בכירי בז"ן לשימוע. [2]

בעבר היה אסור לבנות בתי מגורים חדשים במרחק 40 מטרים מתחנות דלק קיימות. דבר זה הוביל לעצירת מספר יוזמות תמ"א המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תיקון לתמ"א 18 (תוכנית המתאר הארצית לתחנות דלק), שצמצם את המרחק בין תחנות דלק לבנייני מגורים מ־40 מטר ל־20 מטר ביחס לתחנות דלק קטנות. מחקר שנערך עבור הקרן לבריאות ולסביבה הזהיר כי הדבר עלול להוביל לעליה בתחלואה במספר סוגי סרטן וכן במחלות נוספות כמו אסתמה. משרד הבריאות התנגד לצעד זה בטענה כי הפיקוח על תחנות הדלק בישראל הוא רופף וכי הדבר מייצר סיכונים בריאותיים. התנגדות המשרד מבוססת על קיום השפעה בריאותית של החומרים המסרטנים שנפלטים במהלך פעילות תחנות דלק, כגון בנזן. עמדה זו לא התקבלה על ידי מוסדות התכנון. [3]

השפעות בריאותיות

מסרטן וודאי


חשיפה לבנזן אפשרית דרך דרכי הנשימה ובמגע, כמו כן בנזן משתחרר לאוויר לקרקע ולמים. בנזן מצטבר ברקמות החיות של בעלי החיים הימיים ומועבר לסביבה.[4] עם זאת לא ברור אם זיהום של בנזן בתוך המזון יכול להזיק.

חשיפה נשימתית קצרת-טווח עלולה לגרום לגירויים בעיניים, נמנום, כאבי ראש, סחרחורות והקאה.[4]

בחשיפה ארוכת טווח בנזן הוא מסרטן וודאי בבני אדם. בנוסף בנזן הוא חומר טרטוגני ועלול לסכן עוברים.[4]

השפעות משמעותיות של בנזן על בריאות האדם מתעוררות לאחר חשיפה לריכוזים גבוהים מאוד של בנזן (כ-160,000 מיקרוגרם בנזן למטר מעוקב אוויר). השפעות ארוכות טווח כוללות שינוי בכרומוזומים והפחתה בייצור תאי דם העלולה לגרום ללוקמיה. חשיפה לריכוזים גבוהים של בנזן בנסיבות תעסוקתיות הוכחה כקשורה באופן ברור ללוקמיה לכן הוכר הבנזן כחומר מסרטן והתעוררה מודעות לעובדה שגם רמות נמוכות של בנזן באוויר הפתוח עלולות להיות קשורות למקרים של סרטן הדם בקרב כלל האוכלוסייה. הסכנות הכרוכות בחשיפה לריכוזים נמוכים של בנזן עדיין אינן ברורות לחלוטין, אבל בשל עיקרון הזהירות המקדימה נעשה ניסיון לצמצם חשיפה לבנזן. למרות שהמנגנון בו הבנזן גורם לסרטן אינה ברורה עדיין, השפעתו מוכחת מבחינה מחקרית, לפחות למחלות סרטן מסוג לוקמיה ולימפומה שאינה הודג'קין. [1]

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של מזהמי אוויר מתחבורה, בנזן ותחמוצות חנקן, מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח לימפומות מסוג הודג'קינס, נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימפומה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות החנקן הדו חמצני קשורה להגדלת הסיכוי ללימפומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס[5]

בנוסף חשיפה לבנזן הוכחה מבחינה מחקרית כקשורה בתחלואה באסתמה ובאנמיה אפלסטית. [1]

בינואר 2016 פורסמו נתונים ראשונים של המחקר האפידמיולוגי על תחלואה וזיהום אוויר במפרץ חיפה שהחל במרץ 2015. לפי נתונים אלה בשלושה מוקדי זיהום בחיפה - קרית חיים וקרית ביאליק, דרום-מזרח קרית טבעון ורכס הכרמל בצד שפונה לאזור התעשייה - נולדו תינוקות במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים ב-30%-20% ביחס ליתר השכונות בחיפה והסביבה. מסקנות הביניים של המחקר אמורות להתפרסם במרץ 2016. ד"ר חגי לוין, ראש מסלול בריאות וסביבה בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית, טען כי לידה במשקל נמוך מגבירה את הסיכון לתמותה לאחר הלידה ולסיבוכים סביבה. בגילאים מאוחרים יותר, עלול המשקל הנמוך להוביל לסוכרת, ללחץ דם גבוה, לבעיות נשימתיות דוגמת אסתמה, ולבעיות קוגניטיביות כמו ירידה באיי-קיו. החוקרים מקשרים בין בעיות אלה לבין חשיפה לחומרים אורגניים נדיפים כמו בנזן, שנפלטים ממפעלי האזור, ונמצאים באזור מפרץ חיפה בריכוז גבוה מהמותר.[6]

במקרים רבים של חשיפה לבנזן שמקורו בדלק, נחשפים גם חומרים מזהמים נוספים כמו טולואן, אתיל-בנזן וקסילן ואלו יוצרים בעיות נוספות. טולואן לדוגמה הוא בעל קשר מוכח מבחינה מחקרית לפגיעה במערכת העצבים המרכזית ולהפסקת הריונות. [1]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 בחינת ההשפעה של בנייה למגורים בצמוד לתחנות דלק, הקרן לבריאות ולסביבה, מאי 2017
  2. ^ איתמר הפטר, תדהמה במשרד להגנת הסביבה, בנזן באוויר במפרץ חיפה, אתר "סביבתית", 11/05/2017
  3. ^ דותן לוי, מגורים ליד תחנת דלק: המדינה אדישה לסיכון כלכליסט, 27.07.2017
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 בנזן במילון החומרים המזהמים, המשרד להגנת הסביבה
  5. ^ Ole Raaschou-Nielsen et al, Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer , Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433
  6. ^ מחקר: תינוקות במוקדי זיהום באזור חיפה נולדים במשקל נמוך ובהיקפי ראש קטנים צפריר רינת, עידו אפרתי, נעה שפיגל, הארץ, 31.01.2016