אמבט יער
אמבט יער או רחצת יער (באנגלית: Forest bathing) הוא נוהג של ביקור נינוח וקצר ביער לצורך שיפור הבריאות הפיזית והנפשית. מקור הרעיון הוא ביפן והוא מכונה שם Shinrin-yoku. זהו סוג של אקו-תראפיה.
רחצת יער אינה דורשת פעילות גופנית מאומצת כמו ריצה או הליכה - אלה פשוט התרגעות בזמן שהייה ליד עצים. [1] חלק חשוב ברחצת יער הוא להאט, לשים לב, להתחבר לדברים - לא למהר קדימה. [2] המשתתפים באמבט יער "טובלים" את עצמם באווירה של היער ומתנתקים מגירויים אחרים כמו טלפונים, רעש, מוזיקה, טרדות היום יום ועוד.
לפי מחקרים ביפן לרחצת יער השפעות מטיבות על הבריאות במספר היבטים חשובים - רחצת יער משפרת את מערכת החיסון כהגנה נגד התפתחות תאי סרטן ומחלות מדבקות, מורידה את הסיכון למחלות לב, מורידה את הסיכון לסוכרת ולהשמנה, משפרת את השינה ועוזרת להרגשה נמרצת, משפרת את מצב הרוח, מורידה סיכוי לדלקת, משפרת את בריאות העור, ומאפשרת לשרירים כואבים להחלים. [3]
כיצד מבצעים רחצת יער
רחצת יער פירושה להקדיש זמן להתרגע ולהתחבר לטבע כדי לשפר את הבריאות. המשתתפים "טובלים" את עצמם באווירה של היער. [3]
רחצת יער היא חלק מתכנית לאומית יפנית לשיפור הבריאות החל משנת 1982, כאשר משרד היערות ביפן טבע את המונח Shinrin-yoku וקידם את גַנָנוּת הנוֹי כתרפיה. התפעמות מהטבע, לדוגמה קיום של פיקניק מתחת לעצי הדובדבן, היא בילוי מקובל ביפן, וכך גם הנוכחות של היער בתרבות היפנית של הזן, ולכן רחצת יער הפכה לדבר מקובל. [1] בהמשך הדבר אומץ על ידי מדינות ומקומות נוספים ברחבי העולם.
רחצה ביער היא בפירוש לא הליכה מאומצת ומיוזעת ביער. הקצב שלה איטי בהרבה והמיקוד שלה הוא בספיגת התחושה של הטבע מסביב לנו. הדגש הוא לא על גמיעת מרחק גדול יותר, העלאת קצת הלב ודברים דומים. [3] אם אתם מזיעים, אם דעתכם מוסחת עקב זיעה, חרקים, רעש של ילדים, טלפונים ניידים, או הסחות דעת אחרות קשה יותר להתרגע סתם כך. כדאי לבחור מקום נוח מבחינת אקלים, עם מינימום רעש והסחות דעת. [3]
ביפן יערות שמוקדשים לרחצת יער (Shinrin-yoku) הם בעיקר יערות עם עצים מחטניים (כמו אורנים, ארזים). מסלולים שמאושרים כמסלולי רחצת יער ביפן הם רק כאלה שבהם הוכח שיש בהם עליה בגובה מסויים בנוכחות של תאי מערכת החיסון בדם[3] בארצות הברית מקובל כי גם עצים אחרים טובים לשם רחצת יער. הנקודה היא לטייל אל היער ול"שקוע" בו תוך התחברות מלאה לסביבה הטבעית. ביפן ובמדינות אחרות יש מדריכים שעברו הכשרה להעברת רחצת יער על ידי association of nature and forest therapy. [3]
דרכים לביצוע רחצת יער כוללות שכיבה נינוחה על הקרקע, מדיטציה, ליקוט של דברים אכילים ותשומת לב לעלים. [3]
רוב המחקרים הראו יתרונות בריאותיים לטיולי רחצת יער של פעם בארבע שבועות, ככל שניתן ללכת יותר כך טוב יותר. עם זאת היתרונות נמשכים גם שבוע לאחר הטיול, ואפילו 30 יום לאחר מכן. [3]
רחצת יער במקרה שאין גישה ליער
אם אין בסביבה שלכם יער, אז אפילו עמידה מתחת לעץ בודד, תוך ביצוע של שאיפות עמוקות, יכולות להועיל לגוף. גם שכיבה על חלקה של דשא בריא, או הליכה בפארק טבעי. יש גם ראיות לכך שאפילו להתבוננות בתמונה של יער יכולה להועיל במקצת לבריאות. חלק מההשפעות המטיבות של יערות מחטניים נובעים מחשיפה לכימיקלים טובים שצמחים מחטניים פולטים. שמנים אתריים ממקורות כמו ברושים, אורן, ערער, ארז ואשוח יכולים לסייע למי שנאלצים להסתפק ב"רחצת יער וירטואלית". מחקר אחד מצא שיפור בתגובה לדלקות עקב חשיפה לריחות של עצים מחטניים ורוזמרין. עם זאת ההשפעה היא גדולה יותר אם השמנים האלה מעורבים עם לבונה. דרך טובה לחוות שמנים האלה היא באמצעות מרסס. [3]
נערכו מספר מחקרים שהראו כי התבוננות בעצים בעיר או התבוננות בנוף טבעי מסייעים לתחושת רוגע על ידי הפחתת מתחים ורגשות שליליים אחרים. ב- 1984 ערך הפסיכולוג הסביבתי רוג'ר אולריך (Roger Ulrich) ועמיתיו מחקר על חולים שהחלימו מניתוח של כיס המרה בבית חולים בפנסילבניה. החוקרים השוו את מצבם של חולים שאושפזו בחדרים שחלונותיהם פנו לקיר לבנים, למצבם של חולים ששהו בחדרים בצידו השני של בית החולים, שפנו לשורה של עצים. לפי המחקר שפורסם ב"סיינס", החולים עם הנוף לעצים קיבלו פחות הערכות שליליות, הזדקקו טיפול תרופתי נמוך באופן משמעותי, סבלו מהרבה פחות סיבוכים של אחרי הניתוח, והשתחררו הביתה בממוצע יום מוקדם יותר. מחקר משנת 1993 של אולריך על 160 חולים שהחלימו מניתוח לב בבית החולים של אוניברסיטת אופלסה בשווייץ, השווה בין קבוצות חולים לפי סוג התמונות שהיו בחדרם (נחל עם עצים, יער אפל, אומנות מופשטת, לוח לבן וקיר בלי תמונה) חולים עם תמונת הנחל עם העצים היו פחות מתוחים ונדרשו לפחות משככי כאבים לעומת שאר הקבוצות.[4] מספר מחקרים מאוחרים יותר באנשים בריאים מצביעים על כך שצפייה במשך 3-5 דקות בנוף שרובו מורכב מעצים, פרחים או מים יכולים להוריד מתח נפשי וכעס ויכולים לעודד תחושת רוגע וזאת בהתבסס על מחקרים שמדדו שינויים בלחץ הדם, מתח שרירים, פעילות של הלב ופעילות מוחית. [4]
השפעות בריאותיות של רחצת יער
בין שנת 2004 ל-2012 ממשלת יפן השקיעה 4 מיליון דולר בחקר של השפעות פסיכולוגיות ופיזיולוגית של רחצת יער, והקימה 48 מסלולי תראפיה המבוססים על התוצאות. [1] נמצאו מספר השפעות מטיבות על הבריאות.
מחקרים ביפן מצאו כי רחצת יער מורידה את קצב הלב ואת לחץ הדם מקטינה ייצור של הורמונים המעודדים לחץ נפשי עודף, משפרת את תפקוד מערכת החיסון ומשפרת את ההרגשה הכללית ואת הרווחה. [1] לפי רופאת הילדים והחוקרת Nooshin Razani מבית החולים באוקלנד, לאחר 15 דקות של שהייה בטבע, רמות המתח הנפשי יורדת ויש שיפור בקצב הלב וברמות לחץ הדם. אם נמצאים בטבע זמן ממושך יותר, של כשעה -עד שעה וחצי מרגישים פחות דיכאון ופחות לחוצים. שהייה בטבע למשך מספר ימים משפרת את היצירתיות והיכולות הקוגניטיביות. [2]
פרופסור Qing Li, מבית הספר לרפואה בטוקיו, מדד את הפעילות של "תאי הרג טבעיים" (Natural killer cells) לפני ואחרי חשיפה ליערות. תאי הרג טבעיים הם תאים ששייכים למערכת החיסון בגוף ותפקידם העיקרי הוא חיסול תאי גוף שנדבקו בנגיפים או שהתפתחו לתאים סרטניים. תאים אלה קשורים לתפקוד מערכת החיסון במניעת מחלות מדבקות ולמניעת התפתחות סרטן. מחקר משנת 2009 שערך Li הראה עליה משמעותית בפעילות של תאי הרג טבעיים בשבוע שלאחר ביקור ביער, וכי השפעות חיוביות על הבריאות נמשכו כחודש לאחר ביקור במהלך סופשבוע ביערות.[1]
עצים יכולים לסייע לשפר את הבריאות של אנשים שצופים בהם על ידי הפחתת מתחים ורגשות שליליים אחרים. בשנת 1984 ערך הפסיכולוג הסביבתי רוג'ר אולריך (Roger Ulrich) ועמיתיו מחקר על חולים שהחלימו מניתוח של כיס המרה בבית חולים בפנסילבניה. תוך שליטה על משתניםא אחרים, החוקרים השוו את מצבם של חולים שאושפזו בחדרים שחלונותיהם פנו לקיר לבנים, למצבם של חולים ששהו בחדרים בצידו השני של בית החולים, שפנו לשורה של עצים. לפי המחקר שפורסם בירחון המדעי "סיינס", החולים עם הנוף לעצים קיבלו פחות הערכות שליליות, הזדקקו למשמעותית פחות טיפול תרופתי, סבלו מהרבה פחות סיבוכים של אחרי הניתוח, והשתחררו הביתה בממוצע יום מוקדם יותר. מחקר משנת 1993 של אולריך על 160 חולים שהחלימו מניתוח לב בבית החולים של אוניברסיטת אופלסה בשווייץ השווה בין קבוצות חולים לפי סוג התמונות שהיו בחדרם (נחל עם עצים, יער אפל, אומנות מופשטת, לוח לבן וקיר בלי תמונה) חולים עם תמונת הנחל עם העצים היו פחות מתוחים ונדרשו לפחות משככי כאבים לעומת שאר הקבוצות.[4] מספר מחקרים מאוחרים יותר באנשים בריאים מצביעים על כך שצפייה במשך 3-5 דקות בנוף שרובו מורכב מעצים, פרחים או מים יכולים להוריד מתח נפשי וכעס ויכולים לעודד תחושת רוגע וזאת בהתבסס על מחקרים שמדדו שינויים בלחץ הדם, מתח שרירים, פעילות של הלב ופעילות מוחית. [4]
בשנים האחרות יש יותר ויותר ראיות מדעיות שתומכות בהשפעות הפסיכולוגיות חיוביות של התרגעות על ידי גירוי בזמן שהייה בטבע. בשנת 2016 פורסמה מטה-אנליזה שבחנה מחקרים בנושא וסיננה 52 מחקרים באיכות מספקת. המחקר ניסה לבדוק האם יש מספיק ראיות להצדקת הגישה וכן הבדלים בין מחקרים שונים וסביבות שונות (כולל יערות, שטח עירוני ירוק, צמחים ומשטחי עץ). מחקרי שדה ומעבדה מצביעים על השפעות על מדדים פסיכולוגיים כמו פעילות מוח, פעילות עצבים אוטומטית, פעילות של המערכת האנדוקרינית, פעילות של מערכת החיסון. החוקרים מאמינים כי טיפול טבע יהיה בעל חשיבות גדולה יותר בעתיד. [5]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- shinrin-yoku.org אתר עם הסבר על הנושא
- 9 Benefits of Forest Bathing & Why You Need to Try It, mamanatural.com
- Amy Chillag Why you should be forest bathing (and we don't mean shampoo), CNN, August 11, 2017
- צח יוקד, הפסיכולוג שלי הוא עץ, הארץ, 16.05.2018
- הכירו את "מקלחת היער" היפנית – המדע מסביר את יתרונותיה של הליכה מודעת בין העצים, "מהות החיים", 31 בדצמבר 2017
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Ephrat Livni, The Japanese practice of ‘forest bathing’ is scientifically proven to improve your health, QUARTZ , October 12, 2016
- ^ 2.0 2.1 Amy Chillag Why you should be forest bathing (and we don't mean shampoo), CNN, August 11, 2017
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 3.7 3.8 9 Benefits of Forest Bathing & Why You Need to Try It, mamanatural.com
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 Deborah Franklin How Hospital Gardens Help Patients Heal scientific american, March 1, 2012
- ^ Song C, Ikei H, Miyazaki Y. Physiological Effects of Nature Therapy: A Review of the Research in Japan. Tchounwou PB, ed. International Journal of Environmental Research and Public Health. 2016;13(8):781. doi:10.3390/ijerph13080781.