אוכל במקום פצצות
אוכל במקום פצצות (באנגלית: Food Not Bombs ובקיצור FNB) היא תנועה שורשית של קולקטיבים עצמאיים המחלקים מזון צמחוני וטבעוני לנזקקים. האידאולוגיה של התנועה טוענת שסדר העדיפויות של תאגידי ענק וממשלות מחייב בעתיד היווצרות רעב למרות השפע הקיים.
אמונות ועקרונות
האמונות המרכזיות של התנועה הן:
- אם ממשלות ותאגידים מסביב לעולם יחדלו מלהשקיע משאבים במלחמות ובתעשיית הנשק (שהיא התעשייה הגדולה ביותר בעולם), ובמקום זאת יפנו את המשאבים להאכלת הרעבים - אף אדם לא ישאר רעב.
- יש מספיק מזון בעולם על מנת להאכיל את כל בני האדם, אבל כל כך הרבה מזון נזרק ללא צורך כתוצאה ישירה מהקפיטליזם והמיליטריזם.
"אוכל במקום פצצות" מנסה להסב את תשומת הלב לבעיית העוני וחסרי הבית בחברה באמצעות חלוקת המזון במקומות ציבוריים, ובכך מארגנת אספות של עניים, חסרי בית ונזקקים אחרים ומעודדת אווירה פתוחה וקהילתיות. בכך היא שונה מבתי תמחוי, אשר מרחיקים את העניים מעין רואה, ובהם לא מקובל לשתף את הנזקקים עצמם בחלוקת המזון ולאכול עמם.
התנועה מדגישה שהיא אינה תנועת צדקה או גוף דתי.
לתנועה ישנם שישה עקרונות יסוד [1]:
- מחזור מזון
- שאיפה לקבלת החלטות בקונצנזוס
- מחויבות לאי-אלימות
- מזון לכולם ללא אפליה
- כל קבוצה היא אוטונומית
- נקיטת פעולה למען שלום וצדק חברתי
התנועה פתוחה לכולם משתי בחינות: כל אחד יכול לעזור בהכנת האוכל וכל אחד יכול לאכול.
ציטוטים
|
אוכל כן גדל על העצים | 
|
|
|
כמות הכסף שהעולם מוציא על חימוש לשבוע מספיקה להאכלת כל אוכלוסיית העולם למשך שנה |
|
.
מבנה ארגוני
ערך מורחב – תנועה שורשית
ל"אוכל במקום פצצות" יש מבנה רופף: כל תא של התנועה מורכב מ-2 עד כ-12 פעילים, שמאמץ לעצמו מספר עקרונות יסוד, ומוציא לפועל אותו סוג פעולה, אך כל תא רשאי לקבל את החלטותיו בעצמו, בהתבסס על צורכי הקהילה. כמו כן, כל תא מקבל החלטות בקונצנזוס: כל אחד מבצע את עבודתו בצורה שווה לאחרים, ולכל אחד יש קול שווה בקבלת ההחלטות.
התנועה אוספת מזון שמיועד לזריקה מחנויות מכולת, מאפיות, אולמות ושווקים, מתוך הנחה שהמזון אינו מקולקל, אלא שהוא נזרק מכיוון שאספקה חדשה מגיעה למחרת. לאחר האיסוף, מכינים את המזון לארוחות קהילתיות ומחלקים לכל אדם במקום ועל בסיס קבוע. כתוצאה משיטת פעולה זו, הוצאות התנועה הן אפסיות והן באות בדרך כלל מכיסם הפרטי של החברים.
חוץ מאיסוף וחלוקת מזון חינם, רוב התאים מעורבים גם בפעילויות נגד העוני, נגד מלחמה, ומטרות פוליטיות נוספות. לפעמים הארוחות כוללות גם מתן חופשי של בגדים, החלפת ספרים, תיאטרון רחוב, מוזיקה, מעגלי תיפוף, גינון קהילתי ועוד; בכפוף לפעילות של כל תא.
מאחר שרוב התאים חולקים את אותם ערכים ופועלים בצורה עצמאית ובלתי היררכית, "אוכל במקום פצצות" ידועה בתור תנועה אנרכיסטית, על אף שאינה מגדירה את עצמה ככזו.
התנועה מאז הקמתה
שנות ה-80
תנועת "אוכל במקום פצצות" החלה דרכה בבוסטון ב-1980, כאשר פעילים נגד נשק גרעיני, שהפגינו נגד פרויקט גרעיני באזור, החלו לרסס בגרפיטי את הסיסמה "כסף לאוכל, לא לפצצות" ברחבי העיר. הסיסמה קוצרה ל"אוכל במקום פצצות", והפכה גם לשמה של הקבוצה [2]. זמן קצר לאחר מכן, החליטה הקבוצה להוציא את סיסמתה אל הפועל. במהלך פגישה של מנהלי בנקים, אשר מימנו פרויקטים גרעיניים, הופיעה הקבוצה והחלה לחלק אוכל לקהל של כ-300 חסרי בית. זמן קצר לאחר מכן, החלה הקבוצה לבצע זאת על בסיס קבוע. [3]
קבוצה שנייה של "אוכל במקום פצצות" נפתחה בסן פרנסיסקו בשנות ה-80 המאוחרות. תוך זמן קצר, קבוצה זו נתקלה במתחים עם המשטרה ונאבקה על מקומה עם ראשי העיר, ארט אגנוס ופרנק ג'ורדן, שנלחמו בתופעה של חסרי הבית בעיר - קהל יעד מרכזי של הקבוצה. ב-1988, בית המשפט הוציא צו שאוסר על הגשת אוכל בסביבת קניון מסחרי במקום, בטענה שההתקהלות שהחלוקה יוצרת מהווה מטרד. הקבוצה הפרה את הצו והמשיכה לחלק במקום אוכל לנזקקים, ופעיליה נעצרו על ידי המשטרה פעמים רבות. אגנוס טענה שהקבוצה מנצלת את הנושא של חסרי הבית על מנת להציג סוג של סדר עולמי רדיקלי חדש [4].
שנות ה-90
ראש העיר מהמפלגה הדמוקרטית אך בעל הדעות השמרניות [5] [6], פרנק ג'ורדן, ירש את מקומה של אגנוס והמשיך במאבקים נגד תופעת חסרי הבית. ב-1993 הכריז על "תוכנית מאטריקס" להתמודדות עם התופעה. התוכנית, שכללה בין היתר מתן דו"חות על קיבוץ נדבות "אגרסיבי", שתיית אלכוהול בציבור ולינה בציבור, עוררה התנגדות רבה כ"תוכנית שתוקפת את העניים". מספר ימים לאחר החלת התוכנית, שוטרים החלו להופיע באירועי חלוקת מזון של הקבוצה, בהם התאספו חסרי בית רבים, ולעצור מאות מפעילי הקבוצה. התוכנית של ראש העיר נכשלה לבסוף ולא פתרה את בעיית חסרי הבית בסן פרנסיסקו [7].
חסרי הבית היוו נושא מרכזי בבחירות בעיר בשנת 1995, והמועמד וילי בראון, שבסופו של דבר ניצח, הבטיח בין השאר להפסיק את ההתקפות על אירועי חלוקת האוכל של "אוכל במקום פצצות" [8], ולפתור את בעיית חסרי הבית בדרכים אחרות. למרות הבטחתו, גם בתקופת כהונתו, נשלחה המשטרה לאירועים של הקבוצה ועצרה את פעיליה.
הכיסוי התקשורתי של האירועים בסן פרנסיסקו תרם להתפשטות הרעיון וקבוצות של התנועה החלו להופיע בכל העולם. לרוב לא נתקלו הקבוצות בהתנגדות מטעם הרשויות. התנועה המשיכה לצבור תאוצה בשנות ה-90, וערכה שלושה כנסים בינלאומיים. קבוצות של התנועה היו מעורבות גם בהפגנות רבות כנגד הגלובליזציה בסוף שנות ה-90.
שנות ה-2000
ב-2002 וב-2003 היוותה התנועה חלק גדול מההפגנות נגד המלחמה בעיראק, וחילקה אוכל למפגינים.
במהלך הרצאה באוניברסיטת טקסס בשנת 2006, סוכן FBI רשמי הגדיר את "אוכל במקום פצצות" ואת "אינדימדיה" כארגונים שייתכן שקשורים לטרור. [9]
בחודש אפריל, 2007, המשטרה עצרה פעיל של התנועה עקב העובדה שהאכיל את חסרי הבית באורלנדו, פלורידה. הפעיל נאשם בהפרת חוק שנוי במחלוקת, כנגד האכלת קבוצות גדולות של אנשים עניים במרכז העיר. החוק מתיר לארגוני צדקה להאכיל למעלה מ-25 אנשים בו זמנית באזור עיריית אורלנדו, רק לאחר קבלת אישור, שאותו אפשר לקבל פעמיים בשנה. החוק נתמך על ידי בעלי עסקים מקומיים הטוענים כי חסרי הבית מרחיקים לקוחות, אך עורר התנגדות של ארגוני זכויות אדם אשר עתרו כנגדו בבית משפט.
היום ישנם קרוב ל-200 קבוצות של "אוכל במקום פצצות" בכל העולם, מרביתן בצפון אמריקה.
בישראל
בתחילת שנות ה-2000 הייתה קבוצה של "אוכל במקום פצצות" פעילה בתל אביב, אך בשנים האחרונות פעולתה נפסקה. פעילות הקבוצה התרכזה בעיקר בשכונות העוני בדרום תל אביב, שם חולק אוכל טבעוני ברחוב לכל דורש, על בסיס שבועי. בעבר גם הייתה פעילה קבוצה מצומצמת של התנועה בירושלים. כיום לתנועה יש פעילות בחיפה [10].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר אוכל במקום פצצות
- אוכל במקום פצצות - סניף חיפה
– דף ברשת החברתית פייסבוק - אוכל כן גדל על העצים מאת אמירה נירנפלד, nrg 10.8.2004
- מה, אתה אוכלת מהפח? מדריך להקמת תא אוכל במקום פצצות, בבלוג "הפרשדונה"
- פלאייר של הקבוצה שחולק בתל-אביב
- אוכל במקום פצצות בוויקיפדיה האנגלית